אלבארו רקובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלבארו רקובה
Álvaro Recoba
מידע אישי
לידה 17 במרץ 1976 (בן 48)
מונטווידאו שבאורוגוואי
שם מלא אלבארו אלכסנדר רקובה ריברו
גובה 1.79 מטר
עמדה קשר התקפי, חלוץ
מועדוני נוער
דאנוביו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19931995
19961997
1997 - 2008
1999
2007 - 2008
2008 - 2009
2010 - 2011
2011 - 2015
דאנוביו
נסיונל
אינטר מילאנו
ונציה
טורינו
פאניוניוס
דאנוביו
נסיונל
34 (11)
33 (17)
261 (72)
19 (11)
22 (1)
19 (4)
31 (10)
82 (17)
נבחרת לאומית כשחקן
19952007 אורוגוואי 69 (14)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אָלבַארוֹ אָלֵכּסָנדֵר רֵקוֹבּה רִיבֵרוֹספרדית: Álvaro Alexander Recoba Rivero, נולד ב-17 במרץ 1976) הוא כדורגלן עבר אורוגוואי. נחשב לאחד מגדולי שחקני אורוגוואי בכל הזמנים. המכונה "אל צ'ינו" (El Chino, הסיני) בשל עיניו המעט מלוכסנות.

רקובה החל את דרכו ככדורגלן בשנת 1993 בקבוצת דאנוביו מונטבידאו מהליגה הבכירה באורוגוואי. בעונתו הראשונה בקבוצה כבש רקובה 5 שערים ב-7 הופעות. הפריצה הגדולה שלו ארעה בשתי העונות שלאחר מכן, בהן הוא כבש 27 שערים ב-24 הופעות. בעונה שלאחר מכן, עבר לקבוצת נסיונל בה הבקיע 30 שערים ב-27 הופעות במשך שתי עונות.

בעונתו האחרונה בנסיונאל, הוביל רקובה את קבוצתו לזכייה באליפות תוך כדי שהוא קוטף את תואר שחקן העונה בליגה האורוגוואית. הופעותיו המרשימות של רקובה בקבוצתו צדו את עיניהם של הסקאוטרים של אינטר ובראשם שחקן העבר, סנדרו מאצולה, ולקראת עונת 97/98 הורה נשיא אינטר מאסימו מוראטי להביא את האורוגוואי לסן סירו תמורת 7 מיליון יורו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת בכורה באינטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוגוסט 1997, ערך "אל צ'ינו" רקובה את בכורתו במדי הכחול שחור של אינטר (לצד רונאלדו אשר ערך את הופעתו הראשונה באינטר מילאנו גם הוא). במהלך המחצית השנייה, כאשר אינטר הייתה בפיגור 1-0 ביתי מול ברשה בסן סירו, נכנס רקובה וכבש צמד שערים בדקות 80' ו-87' שהקנה לאינטר ניצחון במחזור הראשון של אותה עונה.

עד סיום העונה הספיק רקובה להופיע ב-19 משחקים ולכבוש 5 שערים בכל המסגרות כאשר אחד משעריו היה מחצי מגרש נגד אמפולי בחוץ. כמו כן, רקובה היה שותף לזכייה של אינטר בגביע אופ"א כאשר ערך 6 הופעות במפעל, אם כי לא שיחק במשחק הגמר נגד לאציו אותו ניצחה אינטר 0-3.

השאלה לוונציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד אמצע עונת 98/99 שיחק רקובה בארבעה משחקים בלבד עקב מספר פציעות, מבלי שכבש אפילו שער בודד אחד. באמצע העונה החליטה אינטר להשאיל את רקובה לוונציה שהייתה מסובכת במאבקי התחתית של הליגה האיטלקית. בוונציה רקובה פרח מחדש ועזר לה להישאר בסרייה א' לאחר שכבש 11 שערים ומסר 9 אסיסטים ב-19 הופעות.

במהלך תקופת השאלתו בוונציה, כבש רקובה שער בבעיטה חופשית ובישל שער נוסף בניצחונה של ונציה 1-3 על אינטר.

המשך הקריירה באינטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום אותה חצי עונה של רקובה בוונציה, החליטה אינטר מילאנו להחזירו מההשאלה. מאז, רקובה שיחק עוד 8 עונות במדי אינטר במהלכם הוא כבש 67 שערים ובישל מספר דומה של בישולים.

בתחילתה של עונת 00/01, שיחקה אינטר נגד הלסינגבורג במוקדמות ליגת האלופות. את המשחק הראשון בהתמודדות ניצחה הלסינגבורג 0-1. במשחק הגומלין בסן סירו, כאשר לוח התוצאות הורה על 0-0 בדקה ה-90', נשרק פנדל לטובתה של אינטר אותו ניגש לבעוט רקובה. "אל צ'ינו" החמיץ את הפנדל ובכך פסיפסה אינטר את ההזדמנות להעפיל לליגת האלופות. אינטר המשיכה את העונה האירופית שלה בגביע אופ"א, כאשר רקובה כבש חמישה שערים בתשעה משחקים, מה שלא עזר לאינטר שהפסידה 2-0 לאלאבס בסן סירו במשחק הגומלין של הסיבוב הרביעי, ובכך סיימה את העונה האירופית שלה.

בעונת 01/02 הושעה רקובה לתקופה ארוכה עקב זיוף דרכון איטלקי. לקראת סיומה של אותה עונה, כאשר התמודדה אינטר עם יובנטוס ורומא על האליפות, חזר רקובה לפעילות ובשמונת המחזורים האחרונים כבש חמישה שערים ובישל חמישה בישולים, מה שלא עזר לאינטר שאיבדה את האליפות בעקבות הפסד 2-4 ללאציו באולימפיקו במחזור האחרון, כשבמקביל גברה יובנטוס 2-0 על אודינזה וזכתה באליפות הסרייה א'. במחזור האחרון של עונת 03/04, שלוש דקות בלבד לאחר שנכנס, כבש רקובה שער בבעיטה חופשית בדקה ה-65' במשחק החוץ מול אמפולי, ובכך עזר לאינטר לנצח 3-2 ולהעפיל למוקדמות ליגת האלופות על חשבונה של פארמה שסיימה עם נקודה פחות.

במחזור ה-18 של עונת 04/05 ביצעה אינטר מהפך דרמטי, כאשר חזרה מפיגור 2-0 בדקה ה-88' מול סמפדוריה בסן סירו בדרך לניצחון 2-3. את שלושת השערים לטובת אינטר כבשו אובאפמי מארטינס (88'), כריסטיאן ויירי (91') ואלבארו רקובה (94') שגם בישל את השער הראשון למארטינס.

שערו הרשמי האחרון של רקובה במדי אינטר היה במחזור ה-34 של עונת 06/07 נגד אמפולי בסן סירו, אותו כבש רקובה מנקודת הקרן ובכך הפך לשחקן השלישי בלבד אי פעם שכובש ישירות מנקודת הקרן בליגה האיטלקית, כשלפניו עשו זאת רק חואן סבסטיאן ורון במדי לאציו וסיניסה מיכאלוביץ' במדי לאציו גם כן.

ב-31 באוגוסט 2007, עשר שנים בדיוק לאחר שערך את הופעת הבכורה שלו במדי אינטר, נפרד רקובה בפעם השנייה מאוהדי אינטר כאשר הושאל לטורינו לעונה אחת.

נבחרת אורוגוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ערך רקובה ב-18/1/95 במשחק ידידות נגד נבחרת ספרד שהתקיים באצטדיון ריאסור של דפורטיבו לה קורוניה בעודו בן 18 ועשרה חודשים בלבד. שער הבכורה של רקובה הגיע בהופעתו השלישית בנבחרת כאשר אורוגוואי התארחה בבייג'ינג למשחק ידידות מול נבחרת סין שנגמר בתיקו 1-1.

רקובה נטל חלק בקופה אמריקה בשנת 1997, בו אורוגוואי התמודדה בבית משולש מול פרגוואי וקולומביה ששוחק בין הנבחרות שסיימו במקום השלישי בבית המוקדם. אורוגוואי סיימה במקום השלישי והאחרון בבית והודחה מהטורניר.

רקובה הגיע עם אורוגוואי לחצי גמר גביע הקונפדרציות בשנת 1997.

למונדיאל 2002 הגיע רקובה כשחקן היקר בעולם עם משכורת של 7.2 מיליון דולר לעונה. שערו היחיד של רקובה במונדיאל היה במשחקה האחרון של אורוגוואי נגד סנגל אותו אורוגוואי הייתה חייבת לנצח על מנת לעלות לשלב הבא. רקובה כבש שער בפנדל בדקה ה-88' שהשווה את תוצאת המשחק ל-3-3 לאחר שסנגל כבר הוליכה 3-0. אורוגוואי לא הצליחה לכבוש את השער הרביעי המיוחל והודחה מהמונדיאל כבר בשלב הבתים.

את טורניר מוקדמות מונדיאל 2006 אורוגוואי פתחה רע מאוד אך התאוששה לאט לאט. במשחקה האחרון בטורניר - אותו הייתה חייבת לנצח - אירחה אורוגוואי את ארגנטינה במונטווידאו. אורוגוואי ניצחה 0-1 משער של רקובה בעקב בדקה ה-46', ובכך השיגה את הנקודות הדרושות על מנת להתמודד במפגש כפול מול אוסטרליה על הזכות לעלות למונדיאל 2006. בסופו של דבר, אוסטרליה ניצחה בפנדלים ועלתה למונדיאל.

טורנירו האחרון של רקובה במדי הנבחרת טרם הודיעה על פרישתו היה טורניר הקופה אמריקה 2007. אורוגוואי הגיעה עד לחצי הגמר מול נבחרת ברזיל תוך כדי שרקובה משטה שוב ושוב בהגנה הברזילאית כאשר קרן שלו הובילה לשער שוויון של דייגו פורלאן לפני סיום המחצית הראשונה. במהלך המחצית רקובה נפצע והוחלף ואורוגוואי הפסידה במשחק בפנדלים.

לאחר הטורניר רקובה הודיע על פרישה ממדי נבחרת אורוגוואי אשר במשחקיה לקח חלק במשך 12 וחצי שנה.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקו של רקובה מתאפיין בווירטואוזיות רבה ובכבישת שערים מרהיבים ברגלו השמאלית כדרך קבע. כמו כן, רקובה מצטיין בבעיטות מטווחים ארוכים וידוע כאחד מבועטי המצבים הנייחים הטובים בעולם.

כל הקריירה של רקובה לוותה בפציעות כרוניות, שחזרו על עצמן שוב ושוב ומנעו ממנו לממש את הפוטנציאל האדיר שטמון בו. לדעת רבים, פציעות אלו מנעו ממנו להפוך לאחד השחקנים הגדולים בתולדות המשחק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלבארו רקובה בוויקישיתוף


נבחרת אורוגוואימונדיאל 2002

1 קריני • 2 מנדס • 3 למבו • 4 מונטרו • 5 גרסיה • 6 רודריגס • 7 גיגו • 8 וארלה • 9 סילבה • 10 אוניל • 11 מגז'אנס • 12 מונואה • 13 אבראו • 14 סורונדו • 15 אוליברה • 16 רומרו • 17 רגיירו • 18 מוראלס • 19 ביסרה • 20 רקובה • 21 פורלאן • 22 דה לוס סנטוס • 23 אלדואז'ן • מאמן: פואה

אורוגוואיאורוגוואי
נבחרת אורוגוואיקופה אמריקה 2007 (מקום רביעי)

1 קריני • 2 לוגאנו • 3 גודין • 4 פוסילה • 5 גרסיה • 6 ד. רודריגס • 7 כ. רודריגס • 8 גרגאנו • 9 ורגאס • 10 רקובה • 11 אסטויאנוף • 12 קסטיז'ו • 13 אבראו • 14 דיוגו • 15 פרס • 16 מ. פריירה • 17 ואלדס • 18 קנוביו • 19 סקוטי • 20 גונסאלס • 21 פורלאן • 22 סאנצ'ס • מאמן: טבארס

אורוגוואיאורוגוואי