אכסדרה
 | |||||||||
| אכסדרה בבלוודרה על פפינגסטברג, פוטסדאם, כנס ויקימדיה, 2015 | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| מבנים עיקריים | האכסדרה הגדולה בתדמור, הסטואה של אטאלוס | ||||||||
אַכְסַדְרָה (מכונה בעברית גם "סְטָיו" או בלועזית: "קוֹלוֹנָדָה") היא שדרת עמודים מקורה. שדרות עמודים קיימות בצורות ובשימושים שונים בחזיתות מבנים, בסמוך לחצרות ובשימושים אדריכליים שונים נוספים. כאשר האכסדרה מקושתת, כלומר בין העמודים מצויים קשתות ולעיתים גם קמרונות, היא נקראת "מקשת" או "ארקדה".
שימוש באכסדרות נפוץ מאוד באדריכלות בסגנונות ובמקומות שונים. האכסדרה משמשת לרוב כחלל תווך בין המבנה וחלקו החיצוני המטשטש את הגבול בין הפנים והחוץ. שהייה בחלל האכסדרה נותנת מצד אחד תחושה של חוץ ומצד שני שייכות למרחב המבנה. לחלופין, מאפשרת אכסדרה מעבר מקורה לאורך בניין, סביב חצר ואף לאורך רחוב.
אחת האכסדראות הידועות מהעולם העתיק היא האכסדרה הגדולה בתדמור, סוריה, שנבנתה בשלושה שלבים במאות ה-2 וה-3 לפנה"ס. אורכה הכולל הוא מעל ק"מ.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הן המילה העברית "אכסדרה" והן המילה הנרדפת "סטיו", מקורן ביוונית. המונח היווני המקורי "אֶכְּסֶדְרָה" (ἐξέδρα) התייחס למרפסת המקורה המופרדת מהחצר או מן החוץ על ידי שורת עמודים. המילה "סטיו" מקורה במושג "סטואה" (στοά) – מבנה טיפוסי לאדריכלות יוון העתיקה בעל אכסדרה.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
קטע מהאכסדרה הגדולה בתדמור -
-
אכסדרה בבית המשפט העליון, ירושלים
.jpg)
.jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אכסדרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הערך "אכסדרה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
