אירינה גורליק
 | |
| לידה |
1955 (בת 69 בערך) סראטוב, רוסיה |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1993 |
| מקום מגורים | ירושלים |
| ידועה בשל | מייסדת תיאטרון מיקרו |
  | |
אירינה גורליק (נולדה ב-1955) היא במאית תיאטרון ישראלית, המייסדת והמנהלת האומנותית הראשונה של תיאטרון מיקרו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גורליק נולדה בסראטוב שברוסיה, כדור שלישי למשפחה תיאטרלית. אביה, לב גורליק, ניהל תיאטרון אינטימי בשם "מיקרו" שבו שיחק בין היתר גם סבה, גרגורי גורליק.[1] לדבריה כבר בגיל 13 החליטה שהיא רוצה להיות במאית תיאטרון.
בשנת 1993 עלתה לישראל והחלה ללמד בכיתה לילדי העולים, ושנה לאחר מכן ייסדה סטודיו לתיאטרון ברוסית בירושלים המיועד לבני נוער העולים מרוסיה, שהיווה את הבסיס לתיאטרון מיקרו.
היא השתמשה בניסיונה הקודם שצברה ברוסיה כמחזאית, במאית, מורה לתיאטרון ועיתונאית, וכך עזרה לצעירים להיקלט בתרבות הישראלית ולשמר את התרבות שבה גדלו.
בעשר שנותיו הראשונות של התיאטרון גורליק לא קיבלה תשלום על עבודתה והתפרנסה משיעורי משחק במקומות אחרים.
שימשה כמנהלת האמנותית של התיאטרון מיום היווסדו ועד שנת 2021, ולאחר שפרשה מהתפקיד החליף אותה יפים ריננברג, שליווה את התיאטרון מיום הקמתו.
הצגות שביימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שונאים סיפור אהבה - על פי סיפור מאת יצחק בשביס-זינגר. 2004-2009[2][3]
- נדרים - עיבוד לרומן "יוסף ואחיו" מאת תומאס מאן ו"רחל" מאת נדיז'דה פטושקינה, המשלב את סיפור אהבתם של יעקב ורחל עם סיפור יוסף ואשת פוטיפר. 2005-2007[4][5]
- פרידה מדון ז'ואן - על פי יצירותיהם של מולייר, טולסטוי וקזקוב. 2005[6]
- חכמי חלם - על פי טקסטים חסידיים של החוזה מלובלין ושל מרטין בובר, אגדות חכמי חלם של בשביס-זינגר וסיפורי הרשלה. 2006[7][8]
- אהבתו האחרונה של צ'כוב - מחזה ברוסית המבוסס על מכתביהם של אנטון צ'כוב ואשתו אולגה קניפר. 2007-2009[9]
- רצח על שפת הים - עיבוד הפואמה הבלשית-פילוסופית "מוקדש ליאלטה" מאת יוסף ברודסקי בתרגומו של יפים ריננברג, 2008[10]
- יום נפלא ללב שבור - על פי טנסי ויליאמס. 2010[11]
- שוזס ובז'יז'ינה - מאת חנוך לוין, עם אילן חזן בתפקיד שוזס ואולגה קטאייבה בתפקיד בז'ז'ינה. 2012[12][13]
- הזכות להיות אדיוט - קומדיה על פי הרומן "הרולד ומוד" מאת קולין היגינס בתרגומו של פטר קריקסונוב. 2013[14]
- כסף, בריאות ושלום עולמי - עיבוד לשבעה סיפורים קצרים של אתגר קרת. 2013[15]
- טייבלה והשד שלה - על פי סיפור מאת יצחק בשביס-זינגר. 2014[16]
- חרדתו של המלך סלומון - 2014[17]
- כתב היד - הצגת יחיד בכיכובה של מריה גורליק המגוללת 20 שנים בחייה של ניצולת שואה. 2013-2018[18]
- הסערה - מאת ויליאם שייקספיר. 2015
- כימים אחדים - על פי רב המכר של מאיר שלו, 2016[19]
- שירים מהבוידעם - מופע מערכונים ושירים בכיכובם של סימה גורן ומיכאל גורודין. 2017
- מלחמות היהודים - חזרות - דרמה היסטורית מאולתרת על פי "מלחמות היהודים" מאת פויכטונגר בהשראת יוספוס פלאביוס[20]
- עיר שמיים - מופע המוקדש לעיר ירושלים ומשלב מחול, מולטימדיה, מוזיקה מקורית וספוקן וורד. 2018-2020[21]
- המלאכים של יהודית - יצירה משותפת עם הכוריאוגרפית מרים אנגל, 2021[22]
- מטומטם כמו המלט - עיבוד בימתי לספריו של רובן גונזלס גלייגו, המשותק בכל גופו, שגדל בבית יתומים סובייטי וחי באשקלון. 2022[23]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גורליק מתגוררת בירושלים, אם לשני ילדים וסבתא לארבעה נכדים. אחותה היא השחקנית מריה גורליק שהשתתפה בכמה מההצגות בבימויה של אירינה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Львиная доля - Горелиада, 2020-11-24 (ב־)
- ^ קובי ניב, עברית שפה קשה, קובי ניב, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2008
- ^ מיכאל הנדלזלץ, סיפור התלהבות, באתר הארץ, 20 במרץ 2004
- ^ מיכל בעדני בן-שישו, סקס, תככים וסנדלי עור, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2008
- ^ סימה גורן - יעקב, יעקב - מתוך ההצגה "נדרים" של תיאטרון מיקרו, נבדק ב-2022-12-12
- ^ שי בר-יעקב, משחק עם הדון, באתר ynet, 28 ביוני 2005
- ^ תיאטרון - חכמי חלם, באתר www.habama.co.il
- ^ צור ארליך, מהמחסן של צור ארליך: יותר ישראלים מאיתנו: עולי רוסיה מחזירים את התרבות הישראלית לשורשיה, באתר מהמחסן של צור ארליך, יום שישי, 8 בינואר 2010
- ^ אהבתו האחרונה של צ’כוב, באתר GoJerusalem (באנגלית)
- ^ רצח על שפת הים - תיאטרון מיקרו, באתר GoJerusalem (באנגלית)
- ^ תיאטרון - יום נפלא ללב שבור, באתר www.habama.co.il
- ^ שוזס ובז'ז'ינה, באתר חנוך לוין
- ^ Shozes ve Bjejina / Hanoh Levin - promo, נבדק ב-2022-12-12
- ^ מיכאל הנדלזלץ, התמימות, החיים והמוות, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011
- ^ כסף, בריאות ושלום עולמי
- ^ תיאטרון - תיאטרון מיקרו עובר לתיאטרון ירושלים, באתר www.habama.co.il
- ^ מסכה כפולה | זלאטה זרצקי, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 2014-08-29
- ^ מרכז הבמה, פסטיבל מונודרמות מעולם אחר: כתב היד, באתר מרכז הבמה, יום שלישי, 15 באוקטובר 2013
- ^
תמר רותם, תיאטרון מיקרו בניהולה האמנותי של אירינה גורליק יעבור לבית קבע בתיאטרון ירושלים, באתר הארץ, 8 ביוני 2014
- ^ קיץ ברבנר, יוסף אלבלק, בנה של צרויה להב: "ליבי מתפוצץ כשאני שומע את שיריה", באתר מעריב אונליין, 29 במאי 2019
- ^ עיר שמיים - תיאטרון מיקרו, באתר www.habama.co.il
- ^ יעקב בר-און, הגיבורה התנ"כית הופכת לגיבורה של הצגת תיאטרון חדשה, באתר מעריב אונליין, 20 באפריל 2021
- ^ חדשות התרבות ואמנות מס' 06/2022, באתר דני בר | טיולים וסגנון חיים, 2022-04-02
