איציק שמולי
 | |||||||
| לידה |
8 בפברואר 1980 (בן 44) כ"א בשבט ה'תש"ם תל אביב-יפו, ישראל  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||
| מפלגה | העבודה | ||||||
| סיעה | העבודה, המחנה הציוני, העבודה-גשר, העבודה-גשר-מרצ, העבודה-מרצ | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (10 ביולי 2018) | |||||||
  | |||||||
יצחק (איציק) שְמוּלִי (נולד ב-8 בפברואר 1980) הוא פוליטיקאי ישראלי. כיהן בעבר כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה וכיושב ראש התאחדות הסטודנטים; ממנהיגי המחאה החברתית בישראל ב-2011.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק שמולי נולד בתל אביב ב-8 בפברואר 1980, בנם של נחמה וחיים שמולי, מסעדן. משפחתו היא מיוצאי עיראק וכורדיסטן. בגיל 3 עבר עם משפחתו לרמת גן. את שנות התיכון עשה בתיכון חדש בתל אביב.
שמולי התגייס לחיל השריון בשנת 1998 ושובץ בחטיבה 7. ביצע שירות פעיל בשטחים ובלבנון.
לאחר שחרורו מצה"ל ב-2001, הקים, יחד עם אביו, מסעדה וחברת קייטרינג בתל אביב, בה עבד במשך כשנתיים. בגיל 23 החליט לנסוע לארגנטינה ובהמשך סייע בהתנדבות בהקמה ובתפעול של בית יתומים בבואנוס איירס במשך מספר שנים[1].
לאחר שובו לישראל החל ללמוד לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת אורנים וסיים בהצטיינות יתרה. בתום שנת לימודיו הראשונה, נבחר ליושב ראש אגודת הסטודנטים במכללה אותה הוביל במאבק הארצי כנגד ועדת שוחט להפרטת האקדמיה והעלאת שכר הלימוד ולמאבקים חברתיים רבים[2].
בראשית שנת 2009 נבחר פה אחד לסגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית. במסגרת תפקידו זה הוביל לאיחודם של שני ארגוני הסטודנטים הארציים בישראל, על ידי מיזוגו של ארגון הסטודנטים בישראל לתוך התאחדות הסטודנטים, וכן שימש כראש צוות המשא ומתן מטעם הסטודנטים במסגרת הדיון על הרפורמה הכוללת במערכת ההשכלה הגבוהה. באוקטובר 2010 נבחר לכהן כיושב ראש התאחדות הסטודנטים, ובכך היה ליושב ראש ראשון של ההתאחדות מקרב המכללות לחינוך ולהוראה. מתוקף תפקידו כיושב ראש כיהן גם כחבר במועצה להשכלה גבוהה וכיהן כדירקטור בחברת איסתא ליינס, הנמצאת בבעלות חלקית של התאחדות הסטודנטים. בנוסף, כיהן בוועד המנהל של ארגון "אמון הציבור" ושל תנועת "הכל חינוך".
במסגרת תפקידו היה שותף למאבקים חברתיים, ובהם המאבק למען זכויות ניצולי השואה ודור המייסדים, המאבק למען הגדלת תמלוגי המדינה מרווחי תגליות הגז הטבעי, המאבק כנגד גירוש ילדי העובדים הזרים, המאבק למען השוויון בנטל והגדלת זכויות המשרתים, והמאבק למען הסדרת מעמדם וזכויותיהם של העובדים הסוציאליים. במקביל היה שותף לקליטת עובדי הקבלן במוסדות להשכלה גבוהה בהעסקה ישירה. בנוסף תמך בהחלת חובת מעורבות חברתית על סטודנטים הלומדים לתואר ראשון. כמו כן, עלה בידו להביא לעיגון ולהרחבת זכויותיהם של סטודנטים משרתים במילואים, סטודנטיות בהריון וסטודנטים בני מיעוטים. הצליח גם להביא להטבה במצבם הכלכלי של הסטודנטים, עם הרחבת הסובסידיה בתחבורה הציבורית לסטודנטים, הגבלת התשלומים הנוספים באקדמיה והחלטה תקדימית על בניית אלפי יחידות של מעונות הסטודנטים[3][4].
במקביל, בשנת 2010 החל את לימודיו לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים מטעם תוכנית מצטיינים של האוניברסיטה, וכן לימודי תואר שני נוסף במשפטים באוניברסיטת בר-אילן.
מחאת האוהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 היה ממנהיגיה הבולטים ביותר של מחאת האוהלים[5][6][7], כשהצליח להוביל את כלל אגודות הסטודנטים לתמיכה אקטיבית במחאה ולהרחבתה באמצעותן לכל רחבי הארץ - מקריית שמונה ועד אילת שבהן הוקמו מאהלים רבים.
שמולי נשא נאומים בהפגנות ובעצרות המרכזיות שנערכו במהלכה. ב-1 באוגוסט נמנה עם קבוצת מובילי המחאה שנפגשה עם נשיא המדינה שמעון פרס במשכן הנשיא בירושלים.
שמולי הוביל את הקו שדגל בהידברות עם נציגי הממשלה לצד פעולות המחאה: בניגוד לחלק ממנהיגי המחאה האחרים, סבר כי יש להשתמש בעוצמה הפוליטית שהתהוותה לכדי תוצאות והחלטות של הדרג הפוליטי. ב־4 בספטמבר החליט על פירוק כל מאהלי ארגוני הסטודנטים, ושינוי אופי המחאה להידברות עם הממשלה[8]. הוא עמד בראש משלחת ראשי הסטודנטים שנפגשה עם חברי ועדת טרכטנברג[9], אך עם פרסום מסקנותיה מתח עליהן ביקורת, וקרא להמשיך בפעולות המחאה[10].
בנובמבר 2011 הודיע על העתקת מקום מגוריו לעיר לוד[11].
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2012 התפטר שמולי מתפקידו כיו"ר התאחדות הסטודנטים. באוקטובר 2012 הודיע על כוונתו להתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה על מקום ברשימתה לכנסת התשע עשרה[12]. שמולי הגיע למקום ה-11 ברשימת המפלגה לכנסת, ונבחר מטעמה לכנסת.
בכנסת ה-19 כיהן שמולי כחבר בוועדת הכלכלה, והיה ממלא מקום בוועדה מיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל, וגם ישב בראש השדולה לקידום החינוך הפיננסי בישראל ושדולת הדיור החברתי. במסגרת פעילותו עסק רבות במשבר הדיור ובניסיונות להביא לחוק דיור בר השגה בחקיקה. בנוסף לכך הצליח לחוקק חוקים חברתיים, כגון: איסור ניתוק מים, שיפור שכר החיילים ולהגנה על עסקים קטנים ובינוניים.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב שמולי במקום החמישי ברשימת המחנה הציוני לכנסת, לאחר שהגיע למקום השלישי בפריימריז של מפלגת העבודה[13], ונבחר לכנסת.
בחודש יולי 2015, לאחר רצח שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים, כתב במאמר ל"ידיעות אחרונות" כי "כשהסכין מונפת על צווארה של קהילה להט"בית שלמה, הקהילה שלי, היא לא תיעצר שם"[14] ובכך היה לחבר הכנסת הראשון שיצא מהארון כלהט"ב במהלך כהונתו כחבר הכנסת.
גם בכנסת זו יזם שמולי חקיקה ענפה והוביל מאבקים חברתיים רבים בכנסת, ובהם מאבק כנגד עוולת הביטוח הסיעודי-קבוצתי וחקיקת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי, מאבק להעלאת קצבאות הקשישים ומתן מענקי חימום וטיפולי שיניים לאוכלוסייה המבוגרת, הוביל חקיקה תקדימית לחובת שילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה במגזר הציבורי, מאבק וחקיקה למען הרחבת התמיכה הסוציאלית באוכלוסיות מוחלשות דוגמת ילדים חולי סרטן וילדים חולי ניוון שרירים, חיילים בודדים, נכים וניצולי שואה וחקיקה למען החמרת הענישה כנגד המתעללים בבעלי חיים. בנוסף הוביל בכנסת ה-20 את המאבק למען סגירת תאגידי המים. שמולי עמד גם בראש כמה שדולות בכנסת, ובהן שדולת הגמלאים, השדולה למען החיילים הבודדים, השדולה לדיור בר השגה, שדולת בעלי-החיים והשדולה למען יהדות פלורליסטית ונגד קנאות דתית. כל אלה ועוד זיכו אותו, בין השאר, חמש פעמים ברציפות בתואר "חבר הכנסת החברתי ביותר בכנסת" מטעם המשמר החברתי, בתואר "עיטור האור למען ניצולי השואה, אות אומ"ץ כמופת להישגים יוצאי דופן בתחום החברתי ובאות הפרלמנטר המצטיין לשנת 2018 מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.
בבחירות המקדימות בפברואר 2019 שקיימה מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הגיע שמולי למקום הראשון ולפיכך, הוצב במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת, לאחר יו"ר המפלגה, אבי גבאי וטל רוסו ששוריין על ידי היו״ר[15].
ביולי 2019 לקראת הבחירות לכנסת ה-22 התמודד בבחירות לתפקיד יו"ר המפלגה, והגיע למקום השלישי לאחר עמיר פרץ וסתיו שפיר[16]. הוא שובץ במקום השלישי ברשימת העבודה-גשר לכנסת.
כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ואחר כך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות לכנסת ה-23 רצה מפלגת העבודה יחד עם מרצ ומפלגת גשר של אורלי לוי אבקסיס. הרשימה המשותפת קיבלה שבעה מנדטים, מתוכם שלושה לסיעת העבודה. לאחר הבחירות הסיעה הצטרפה לממשלת ישראל ה-35 במסגרת הגוש של "כחול לבן" ושמולי מונה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
שמולי הודיע על ביטול קיזוז קצבאות בתקופת הקורונה[17] ופעל לתיקון החוק המונע קבלת דמי אבטלה מאזרחים ותיקים בגיל פרישה שהוצאו לחל"ת או פוטרו[18], וכן קידם את חידוש המיזם לביטחון תזונתי[19][20].
באוגוסט 2020 החלה לפעול במשרד העבודה והרווחה תוכנית "מגן זהב" שיזם, במסגרתה נערך מיפוי צרכים ואספקתם בהיקף של 150 מיליון ש"ח, למאות אלפי קשישים שנמצאים במצב סיכון בשל מגפת הקורונה.
חודש לאחר מכן החליט שמולי להחזיר לפעולה את התכנית "קהילה תומכת בסל סיעוד" שבוטלה באמצע 2020, על פי פרסומים התכנית לא רק תוחזר אלא גם תורחב לכ-250 אלף בני אדם הזכאים לקצבת סיעוד[21].
בינואר 2021 עברו בכנסת תקנות הפיקוח על מעונות היום שנקבעו על ידו, והסדירו לראשונה את הסטנדרטים בתחום המיון, ההכשרה, ההדרכה והפיקוח על מעונות היום הפרטיים לגיל הרך. העברת התקנות לוותה בדיון ציבורי ופרלמנטרי ער, בשל ההשלכות המשמעותיות שלהן על השוק הפרטי.
ב-8 בינואר 2021, מונה למ"מ השר לשוויון חברתי, בעקבות פרישתה של מירב כהן מהממשלה. לאחר היבחרה של מרב מיכאלי ליו"ר העבודה, הודיע על עזיבתו את המפלגה[22]. בהמשך הודיע שהוא לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים. בשלהי יולי אותה שנה, פורסם כי שמולי עתיד להתמנות לנציג בישראל של הפדרציה היהודית של ניו יורק[23].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013 לערך, אימץ אורח חיים צמחוני[24].
בשנת 2019 הוא ובן זוגו, ערן לוי, הביאו לעולם בן באמצעות פונדקאית בארצות הברית[25] וביוני 2021 נולד בנם השני. הם מתגוררים במושב כסלון שבהרי יהודה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
איציק שמולי, באתר הכנסת 
איציק שמולי, ברשת החברתית פייסבוק
איציק שמולי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איציק שמולי, ברשת החברתית אינסטגרם- איציק שמולי, באתר כנסת פתוחה
- איציק שמולי באתר TheMarker
- ציון נאנוס, כך הפך איציק שמולי למנהיג המחאה, באתר מאקו, 7 באוגוסט 2011
- רותם שטרקמן, ליאור דטל, המהפכה הולידה מנהיג: "נתקפל רק כשנראה פתרונות אמיתיים", באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2011
- איציק שמולי, ישראל ניצחה: תחילת עידן חדש, באתר nrg, 5 בספטמבר 2011
- יסמין גיל, איציק שמולי: הפנים החדשות של הסטודנט הישראלי, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2011
- צבי זרחיה, אחד על אחד עם איציק שמולי: האם יו"ר התאחדות הסטודנטים בדרך לפוליטיקה?, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2012
- שרון שפורר, רויטל חובל, כך עבר איציק שמולי מאוהל המחאה לחיק הטייקונים, באתר הארץ, 29 ביוני 2012
- שי שטרן, "אני ילד טוב מדי", באתר מאקו, 1 בדצמבר 2012
- מזל מועלם, חה״כ שמולי: מבחוץ נראה כאילו לפיד הוא ראש האופוזיציה, באתר אל-מוניטור, 11 במאי 2015
דנה ספקטור, כששמענו שאחד העוברים שלנו בלי דופק, אמרתי לעצמי: 'מה אני אמור לעשות עכשיו, להתאבל על מה שאין, או לשמוח על מה שיש?', באתר "ידיעות אחרונות", 31 בינואר 2019 - דוד בן בסט מראיין את איציק שמולי, "הנבחרים", באתר YouTube, 25 באפריל 2014
- דוד בן בסט מראיין את איציק שמולי, "הנבחרים", באתר YouTube, 1 בפברואר 2019
- דוד בן בסט מראיין את איציק שמולי, "הנבחרים", באתר YouTube, 28 ביוני 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יאיר נתיב, "בעיר לוד מצאתי משמעות לחיים", באתר מאקו, 7 בנובמבר 2012
- ^ משרד החינוך ביקש צווי מניעה נגד חידוש שביתת המורים, באתר הארץ (ארכיון)
- ^ ועדת הכלכלה מגבה המאבק למען עובדי הקבלן, באתר ynet, 8 בנובמבר 2011
- ^ ראיון עם איציק שמולי על תפקידו כיו"ר התאחדות הסטודנטים, 2014 (ארכיון)
- ^ ציון נאנוס, כך הפך איציק שמולי למנהיג המחאה, באתר מאקו, 7 באוגוסט 2011
- ^ רותם שטרקמן, ליאור דטל, המהפכה הולידה מנהיג: "נתקפל רק כשנראה פתרונות אמיתיים", באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2011
- ^ מורן אזולאי, מחאת האוהלים באה לכנסת: 'צעירים טובעים', באתר ynet, 23 בדצמבר 2013
- ^ רותם שטרקמן, איציק שמולי: "החלטנו לקפל את האוהלים - הם סיימו את תפקידם כאמצעי", באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2011
איציק שמולי, ישראל ניצחה: תחילת עידן חדש, באתר nrg, 5 בספטמבר 2011 - ^ אילן ליאור, ראשי הסטודנטים, ובהם איציק שמולי, נפגשו עם מנואל טרכטנברג, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2011
- ^ מיקי פלד, שמולי: "אני נותן לדו"ח טרכטנברג ציון בלתי מספיק", באתר כלכליסט, 26 בספטמבר 2011
- ^ מריה זערור, איציק שמולי בדרך ללוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 2 בנובמבר 2011
- ^ שמולי: "בבחירות האלו אפשר לחולל שינוי", באתר nrg, 17 באוקטובר 2012
- ^ מורן אזולאי, העבודה בחרה: יחימוביץ', שפיר ושמולי במקומות הראשונים, באתר ynet, 14 בינואר 2015
- ^ ח"כ איציק שמולי יצא מהארון, באתר מאקו, 31 ביולי 2015
- ^ ספי עובדיה, הפריימריז בעבודה: שמולי ראשון, כבל במקום לא ריאלי, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 11 בפברואר 2019
- ^ יובל קרני, עמיר פרץ ניצח וחוזר לראשות העבודה, סתיו שפיר שנייה, באתר ynet, 2 ביולי 2019
- ^ שני אשכנזי, הסוף למחדל כפל הקצבאות? שר הרווחה שמולי הודיע שהקיזוז יוקפא, באתר גלובס, 25 במאי 2020
- ^ גד ליאור, 400 אלף יקבלו מענק על אבטלה ממושכת; גם בני 67 ומעלה זכאים, באתר ynet, 27 באוקטובר 2020
- ^ המיזם לביטחון תזונתי יימשך עד לסוף השנה באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 25 במאי 2020
- ^ שחר אילן, להכפיל את תקציב הרעבים, באתר כלכליסט, 26 במאי 2020
- ^ לי ירון, תוכנית סיוע לקשישים שהוחלט לבטלה תורחב לרבע מיליון סיעודיים, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2020
- ^ אריק בנדר, שר הרווחה איציק שמולי הודיע: "עוזב את מפלגת העבודה", באתר מעריב אונליין, 19 בינואר 2021
- ^ איציק שמולי ירוויח 300 אלף דולר בשנה, זה הג'וב החדש שלו, באתר אייס, 28 ביולי 2021
- ^ יום זכויות בעלי החיים בכנסת, דף הפייסבוק של עמותת אנימלס, 8 בפברואר 2018
- ^ יובל קרני, איציק שמולי הפך לאב בהליך פונדקאות: "חלום חיי התגשם", באתר ynet, 28 במרץ 2019
| שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הסעד (1948–1977) |
יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • פרץ נפתלי • יוסף בורג • מיכאל חזני • ויקטור שם-טוב • יצחק רבין • זבולון המר • משה ברעם | 
|
| שרי העבודה והרווחה (1977–2003) |
מנחם בגין • ישראל כץ • אהרן אבוחצירא • אהרן אוזן • משה קצב • יצחק שמיר • רוני מילוא • אורה נמיר • אלי ישי • רענן כהן • שלמה בניזרי • אריאל שרון | |
| שרי הרווחה (2003–2007) |
זבולון אורלב • אהוד אולמרט | |
| שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007–2016) |
יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהן • בנימין נתניהו • חיים כץ | |
| שרי העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2016–2021) |
חיים כץ • בנימין נתניהו • אופיר אקוניס • איציק שמולי | |
| שרי הרווחה והביטחון החברתי (2021 ואילך) |
מאיר כהן • יעקב מרגי | |
| השרים לשוויון חברתי בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| השרים לענייני גמלאים (2007–2010) ולאזרחים ותיקים (2010–2015) | רפי איתן • בנימין נתניהו • אורי אורבך • נפתלי בנט (ממלא מקום) | 
|
| השרים לשוויון חברתי (2015 ואילך) | גילה גמליאל • מירב כהן • איציק שמולי (ממלא מקום) • מיכאל ביטון • מירב כהן • עמיחי שיקלי | |
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- פעילים חברתיים ישראלים
- ראשי התאחדות הסטודנטים
- דירקטורים ישראלים
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת מטעם העבודה
- חברי הכנסת מטעם המחנה הציוני
- חברי הכנסת מטעם העבודה-גשר
- חברי כנסת להט"בים
- לוד: אישים
- עין גדי (קיבוץ): אישים
- חברי כנסת צמחונים
- בוגרי תיכון חדש
- בוגרי אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
- שרי ממשלת ישראל השלושים וחמש
- המחאה החברתית בישראל 2011: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1980
- אנשי המושב