איצו רימר

אין תמונה חופשית

איצו (יצחק) רימר (נולד ב-18 ביולי 1948) הוא צייר ופסל ישראלי.

קורות חיים

רימר נולד בקיבוץ מענית ועבר בילדותו עם משפחתו לבאר שבע. למד בלונדון בבית הספר לאמנות סנט מרטין (St. Martin's School of Art) ובקולג' לאמנות הארו (Harrow) בשנים 1971–1973. הפסיק את לימודיו משפרצה מלחמת יום הכיפורים והוא חזר לישראל והתגייס לשירות מילואים. השלים את התואר הראשון בבצלאל ולמד לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. לימד אמנות, ציור ורישום במוסדות רבים ובהם בצלאל, מכון אבני ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים האחרונות מתגורר ויוצר במצפה רמון.

יצירתו

יצירתו של רימר עוסקת בעיקר בסוגיות הנוגעות לזהות הישראלית, בקשר לארץ ישראל, להיסטוריה שלה ולנופיה. מקורות השראתו הם בעיקר ממצאים ארכאולוגיים מתקופת האבות ואילך, נופי הארץ וצבעיה והמיתוסים הקשורים בנופים אלה. רימר, יליד קיבוץ מענית שבצפון ישראל, הגיע בהיותו כבן שבע לערך לבאר שבע, שם עברו עליו ילדותו ונעוריו. חוויות נעוריו הפכו לחומרי הגלם של מרבית תקופות יצירתו. מיד לאחר שהשלים את הכשרתו האמנותית עסק - הן בציוריו והן בפרויקטים של פיסול סביבתי במרחבי הנגב - בנוף המדברי ובמקומו של האדם מול מרחביו העצומים של היקום. "כמי שקיבל את חינוכו האמנותי בבצלאל של אמצע שנות השבעים, היה איצו רימר של שנות השמונים והתשעים צייר מושגי. יצירותיו מהתקופה הזו המושפעות מהתפישה הכנענית, מבטאות יחס קמאי, ראשוני, אל המדבר ואל נופי הנגב בו גדל וחי". מוטיב מרכזי המופיע ביצירתו כבר בשנות השמונים וחוזר ונשנה עד ימינו הן "דמויות המבוססות על צלמיות שנהב מאתר כלקוליתי מדרום לבאר שבע. צלמיות אלה היו כנראה אלילי בית קדמוניים, והן מייצגות עבור איצו את התרפים מספר בראשית. הן הביאו אותו לשאול על מהות הדיאלוג בין האדם לאל והפולחן הנגזר ממנו. העבודות קיבלו את הכותרת 'שיחות עם אלוהים', כותרת שהולמת במידה רבה את כל מכלול היצירה של איצו." דמות האדם בציוריו של רימר מאותה תקופה היא בדרך כלל דמות בודדה, הניצבת ומשקיפה על מרחביו האינסופיים של הנוף שלמולה. "הדמויות של איצו רימר מופיעות בתוך מרחבים פתוחים, דלילים, חופשיים הנמצאים בהתהוות ואינם כפופים לאחידותו של מבנה מאורגן".

בשנות התשעים של המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21, החליף רימר את מראות הנוף המדברי באינטימיות של הבית ובסביבה העירונית של תל אביב, בה התגורר מאז אמצע שנות השמונים. ציורו התמקד באינטימי, בדירה ובחלל הסטודיו. סגנונו הפך למה שמוגדר לעיתים כפיגורטיבי-ריאליסטי, וציוריו בחנו בפיכחון את סביבתו והדמויות המקיפות אותו. ציוריו אלה מתארים קטעים של מציאות ושל שגרת היום-יום. "עם כל זאת שאיצו רימר יוצא מעמדה שהיא מושגית בעיקרה, ציוריו מציגים מקום, מרחב וזמן מוגדרים ומסוימים: האור בתוך החלל הוא אור ארצישראלי במובהק והמערך הצבעוני של הפלטה, יוצר אטמוספירה לוקאלית, תל אביבית...נראה שהקרוב והאינטימי מבטאים גם את הכמיהה למוכר, לבית המוגן, לעומת המרחבים הפתוחים והאינסופיים של המדבר...". את פרק יצירה זה סיכם האמן בתערוכה "איצו רימר חוזר הביתה" שהוצגה בבית האמנים בתל אביב בשנת 2007.

לאחר שהתגורר שנים רבות בתל אביב, החליט רימר לחזור למקורות הרוחניים של יצירתו ומאז שנת 2012 הוא חי ויוצר במצפה רמון.

תערוכות נבחרות

• 1977 - תיאטרון ירושלים, תערוכת פתיחת הגלריה (אוצר: יונה פישר).
• 1984 - "הקו הראשון" (אוצר: פנחס כהן גן), המשכן לאמנות עין חרוד.
• 1985 - "קרב", עבודה סביבתית במסגרת סימפוזיון מסוף ניצנה לאמנות סביבתית על גבול ישראל-מצרים.
• 1986 - "עפיפונים", עבודה סביבתית בפארק לפיסול מדברי, מצפה רמון (אוצר: עזרא אוריון).
• 1988 - "לאדם דימויים רבים" (אוצר: מאיר אהרונסון), המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
• 1997 - נציג ישראל בביאנלה הבינלאומית, המוזיאון לאמנות מודרנית, דוברובניק, קרואטיה.
• 1999 - "איצו רימר - ביניים", גלריה מבט, תל אביב.
• 2007 - "איצו רימר חוזר הביתה -ציורים 2006-1996" (אוצר: סורין הלר), בית האמנים תל אביב.
• 2010 - "כתר מלכות" (אוצר: אלכסנדר אוקון), הבית האדום, תל אביב.
• 2011 - "הנמרודים החדשים" (אוצר: גדעון עפרת), בית האמנים בירושלים.
• 2015 - "שדים, רוחות וכהנים" (אוצר: ישראל רבינוביץ), המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, באר שבע.
• 2023 - "קו הדם" (אוצר: אסי משולם), בית האמנים תל אביב.

מלגות פרסים והוקרה

• 1975 - אקדמיה בצלאל, ירושלים (מלגת הצטיינות).
• 1977 - הביאנלה הלאומית לאמנים צעירים (פרס ראשון).
• 1978 - פרס קרן שרת לאמנים צעירים.

לקריאה נוספת

• יואכים מאיר, חגי כנען, איצו רימר - ביניים, גלריה מבט, תל אביב, 1999.
• סורין הלר, יואכים מאיר, איצו רימר חוזר הביתה, בית האמנים תל אביב, 2007.