אין מעבירין על המצוות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אין מעבירין על המצוות הוא כלל הלכתי המצוטט בתלמוד בשם ריש לקיש,[1] באשר לקדימות בעשיית מצוות. לפי כלל זה, בסיטואציה בה מתאפשר לאדם לקיים שתי מצוות, עליו לקיים את המצוה שבאה לפניו תחילה.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא נכתב: ”ושמרתם את המצות” (ספר שמות, פרק י"ב, י"ז) ונכתב על כך בפירוש רש"י בשם המכילתא: ”רבי יאשיה אומר: אל תהי קורא את המַצוׂת, אלא את המִצְווׂת. כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמיצין את המצוות, אלא אם באה לידך עשה אותה מיד”.[2]
מקור נוסף לדין זה, לדעת חלק מהפרשנים, הוא הפסוק שמצטט התלמוד: ”אורח חיים פן תפלס” (ספר משלי, פרק ה', פסוק ו'); המילה "תפלס" משמשת כביטוי להפעלת שיקול דעת, והכתוב מזהיר כי יש להניח את שיקול הדעת במהלך קיום המצוות, ולקיים את הראשונה המזדמנת ללא כל שהות.[3]
עם זאת, לדעת הרדב"ז כלל זה תקף מדרבנן בלבד, והפסוקים המצוטטים מהווים אסמכתא בלבד.[4]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוספות מציינים כי הכלל נכון לגבי מצב בו שתי המצוות מתקיימות, וכל השאלה היא סדר קיומן, אך כאשר קיים ספק לגבי עצם קיומה של אחת המצוות - כאשר מצווה אחת באה על חשבון אחרת - כלל זה אינו משמש להעדפת אחת מהן.[5] וכך גם פסק הרב אברהם דנציג בספרו חיי אדם[6]. לעומתם סבורים ראשונים אחרים, רש"י, הר"ן, והרדב"ז, כי הכלל תקף גם כאשר המצווה הנקרית ראשונה תדחה קיום מצווה אחרת, ואפילו אם המצווה האחרת חמורה יותר - בכל זאת יש לקיים את הראשונה.[7] וכן פסקו הרדב"ז[8] והחכם צבי[9].

כלל זה מתקיים בצורה קלאסית כאשר מדובר בשתי מצוות שונות. אך גם כאשר מדובר בקיום אותה מצווה בשתי הזדמנויות שונות, יש להעדיף את ההזדמנות הראשונה,[10] וגם כאשר את אותה המצווה ניתן לקיים בשני זמנים שונים, יש להעדיף את הראשון[11].

דין מפורסם הנובע מכלל זה, המדגים מצב קלאסי בו מתקיימת העדפה של מצווה אחת על פני אחרת, הוא החובה לשמור את תפילין של יד, במקום נגיש יותר מתפילין של ראש. בתפילין קובעת ההלכה כי יש להניח קודם את אלה של היד, ולאחר מכן את של הראש, ואם ידו של האדם תוציא את תפילין של ראש לראשונה, הוא ייאלץ לעבור על איסור 'אין מעבירין על המצוות' כדי להניח תפילין של יד קודם, לכך יש לסדר את התפילין בצורה כזו שהתפילין של יד יהיו זמינים לפני התפילין של ראש[12]. אולם בדיעבד יש לו להניח תחילה תפילין של יד. לעומת זאת אף שלכתחילה יש להתעטף בציצית קודם שמניח תפילין כאשר הוציא את התפילין תחילה יש לו להניח את התפילין תחילה[13] כיוון שמה שיש להתעטף בציצית תחילה אין זה אלא לכתחילה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת יומא, דף ל"ג, א', ובמקומות נוספים.
  2. ^ רש"י על ספר שמות, שם.
  3. ^ בחידושי הר"ן (על מסכת מועד קטן, דף ל', א'), צוטטה פרשנות שונה לפסוק זה בשם הראב"ד, לפיה הפסוק נסב על מצוות תלמוד תורה; כלומר, מצווה תלמוד תורה המכונה "אורח חיים", קודמת לכל המצוות (ובלבד שהמצווה האחרת העומדת בפניו אינה יכולה להיעשות על ידי אחרים. ראו במקור).
  4. ^ שו"ת הרדב"ז, חלק א', סימן תקכ"ט.
  5. ^ תוספות על מסכת יומא, דף ל"ג, א', בפסקה 'אין מעבירין על המצות'
  6. ^ כלל סח
  7. ^ פירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט' וחידושי הר"ן על תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט'
  8. ^ שו"ת חלק ד' יג
  9. ^ שו"ת חכם צבי סימן קז.
  10. ^ יישום לזה הוא במצוות מנחת העומר, כפי שכתוב בתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ס"ד, עמוד א'
  11. ^ יישום לזה הוא במצוות מקרא מגילה, כפי שכתוב בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו', עמוד ב'
  12. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד', הלכה ח', ופירוש רבנו חננאל לתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ג. אולם דעת הרב יוסף חביבא בספרו נימוקי יוסף, שבמקרה כזה יש להניח של ראש לפני של יד כדי לא לעבור על איסור אין מעבירין על המצוות
  13. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן כה, סעיף א'.