חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה היא חזקה בהלכה היהודית האומרת כי אדם לא יכין סעודה או יטרח הרבה לריק.[1] בעקבות חזקה זו, הנושא את הבתולה וטען כי לא מצא לה דם בתולים והיא אינה בתולה – נאמן שאינו משקר, ופטור מלשלם לה את כספי הכתובה, משום שלא יהיה חפץ להוציא לחינם את הוצאות החתונה.[2]

דיני וטעם חזקה זו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזקה זו היא הוכחה על דרך השלילה. החזקה מועילה אך ורק במקרה שטוען מיד, אבל אם טוען כך לאחר זמן, אינו נאמן, מפני שאומרים שתחילה רצה לנשאה ועכשיו חזר בו ורוצה לגרשה וטוען כך בכדי להפטר מתשלום הכתובה.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י', עמוד א'
  2. ^ נחום רקובר, ניבי התלמוד, הניב "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשנ"א-1990, באתר "דעת"
  3. ^ רמב"ם אישות יא טו
ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.