אילנה אלרוד

אילנה אלרוד
	אילנה אלרוד
לידה	2 בפברואר 1936 (בת 89); תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)
לאום	ישראל
מקום לימודים	התיכון ליד האוניברסיטה; הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל ;
תקופת הפעילות	מ-1957
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	תכנון העיר ערד; תכנון מתחם "דנמרק" בירושלים
פרסים והוקרה	פרס אילון לתכנון אורבני
בן או בת זוג	דן אלרוד
	http://www.alrod.co.il

אילנה אלרוד (נולדה בתל אביב-יפו ב-2 בפברואר 1936) היא אדריכלית ישראלית, ממתכנני העיר ערד, שכונות במודיעין, שדה דב בים והטיילת בנתניה, זוכת פרס אילון לתכנון אורבני.

ראשית חייה

אלרוד נולדה בתל אביב-יפו ב-2 בפברואר 1936 לחנה וצבי ברנזון, שופט בית המשפט העליון. בנעורייה, הייתה חברה בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת". למדה בתיכון בית הכרם ליד האוניברסיטה בירושלים. בוגרת הטכניון בחיפה, בפקולטה לאדריכלות ובניין ערים, במסגרת העתודה האקדמאית. סיימה בתואר B. Arch ודיפלום אינג'ינר בהצטיינות ב-1957.

ביוגרפיה

שירתה בצבא הגנה לישראל כאדריכלית במחלקת ההנדסה של חיל האוויר וחיל ההנדסה, והשתחררה כקצינה בשנת 1960.

אלרוד התחילה את דרכה המקצועית בברזיל ועבדה במשרדם של האדריכלים לוסיו קוסטה ואוסקר נימאייר, שם השתתפה בצוות התכנון של העיר ברזיליה בשנות תכנונה, 1958-1957, עבודה שהשפיעה רבות על השקפתה ועבודתה האדריכלית בישראל^[1].

לאחר ששבה לישראל, בשנים 1960–1962, מונתה למתכננת הראשית של העיר ערד תחת ניהולו של לובה אליאב, שם תכננה את תוכנית האב של העיר ואת הבתים הראשונים – בתי מגורים חדשניים בבנייה רוויה שנקראו "בתי פטיו", מבנים פירמידליים המאפשרים שטח דיור פנימי וחיצוני לכל דירה ובכל קומה, שהותאמו במיוחד לאקלים העיר^[2].

ב-1962 נסעה לדנמרק שם עבדה בצוות התכנון של העיר וארדה (אנ'). את דרכה העצמאית החלה כששבה לישראל, כשביחד עם בעלה האדריכל דן אלרוד הקימו את משרדם המשותף "אלרוד אדריכלים" ב-1964. בשנים אלה החלה תנופת בנייה גדולה לסיפוק צורכי המגורים של מאות אלפי עולים, והם עסקו בתכנון שכונות מגורים ומבני ציבור מכל הסוגים, שהיה בהם חוסר גדול. לאחר מלחמת ששת הימים תכננה מבנים לשימור ולבנייה חדשה בעיר העתיקה בירושלים ושכונה בארמון הנציב ובקטמון. מאז תכננה שכונות רבות בנהריה, נתניה, הרצליה רעננה, אשדוד, יבנה, מודיעין, וכן שכונה לאלף יחידות דיור ובניני ציבור ותעסוקה עירוניים באופקים^[1].

כאדריכלית צעירה, שהושפעה מהאדריכלות בברזיל, בארצות סקנדינביה ובמיוחד בדנמרק, שהייתה שונה מהברוטליזים של אותה תקופה, חיפשה דרך ביטוי יותר אנושית, עיצוב מאופק ובעיקר התאמה לישראל, עם תשומת לב לאקלים, לצבעים ולצורות, בדגש על תכנון ערים ליניארי שממקם את מוסדות הציבור והמגורים באופן רציף.

במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 תכנן משרדה את העברת שדה דב לאי מלאכותי כשני קילומטרים מהחוף עבור רשות שדות התעופה, בהתאם לתוכניות ולמחקרים הימיים שנעשו; התוכנית נשמעה אטרקטיבית למי שכיהן אז כשר התחבורה רפאל איתן ואברהם בייגה שוחט שהיה אז שר אוצר. בסופו של דבר הפרויקט לא יצא לפועל ושדה התעופה נסגר לטובת בניית 16 אלף יחידות דיור חדשות. לדברי אלרוד יש צורך בשדה תעופה חדש באזור תל אביב: " (...) התקציב ממכירת הקרקע של השדה שמתפנה צריך לממן את פרויקט. כל צירי התנועה המרכזיים עוברים באזור, הנתיבים האוויריים כבר קיימים, נתב"ג מלא עד אפס מקום והים הוא שטח בטוח מבחינה ביטחונית ואינו תופס קרקעות. כמו בכל עיר מרכזית בעולם גם לתל אביב יש את כל הסיבות הטובות לקבל שדה תעופה בים"^[3].

בשנות ה-90 השתתפה בתכנון שכונות מגורים במודיעין.

פעילות ציבורית

חברה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב; דירקטורית בחברת לור"ם לוד-רמלה; חברה בהנהלת ארגון האדריכלים והמהנדסים; חברה בהנהלת לה"ב – ארגון העצמאים בישראל.

פרסומים נבחרים

"תוכנית לעיצוב החלק המערבי-מרכז העסקים הראשי בירושלים", "קו (כתב עת)", 7 בינואר 1967
"ביהכנ"ס החורבה, העיר העתיקה בירושלים", "קו (כתב עת)", 1967
"אינטימיות במרכז ספורט", "עיצוב", רבעון לתכנון ועיצוב – גלובס, ינואר 1983
"מדרחוב כמרכז שכונתי", "עיצוב", רבעון לתכנון ועיצוב – גלובס, אפריל 1995
"שוק הדירות בישראל – מה צופן העתיד", "בניין ואדריכלות", גיליון 96, 2006

תחרויות אדריכליות ופרסים

1964 – פרס על תכנון בית הספר לתקשורת בזק ירושלים; בי"ס מקיף נצרת; תיאטרון ת"א; מרכז העסקים המערבי בירושלים
1965 – פרס על תכנון מתחם הקרדו, העיר העתיקה בירושלים (עם משרד "יער אדריכלים")
1967 – פרס ראשון למרכז אזרחי-מסחרי ומגורים בנהריה
1968 – פרס ראשון על "מרכז דנמרק" – בית הספר התיכון ע"ש דנמרק, ספרייה עירונית, מרכז ספורט, מרכז לאמנויות ומרכז יום לקשיש. עיצוב חצר בית הספר דנמרק עם הפסל דני קרוון
1970 – בין הזוכים ב-Renholds Prize, פרס אמריקאי לתכנון זר מצטיין של בתי ספר יסודיים בבאר שבע
1997 – פרס ע"ש פנחס אילון לתכנון אורבני מצטיין – תכנון רובע י' באשדוד
1998 – פרס האיגוד לתכנון סביבתי לתכנון אורבני מצטיין – מרכז נתניה והירידה לים, עם אדריכל הנוף פ' פייברג
2002 – פרס ראשון למתחם משרדים – משרד הביטחון תל אביב (עם האדריכל אבי חינקיס)
2006 – פרס הבית היפה במודיעין – מגדלי לוקי

השתתפות בתערוכות

1968 – תערוכה במוזיאון תל אביב, "ארכיטקטורה בישראל – בי"ס יסודי ב"ש", אורגנה על ידי אל מנספלד ואיגוד הארכיטקטים בישראל
1978 – תערוכה בינלאומית Les Femmes Architects – Exposent Israel Center, Natoinal D’art Et De Colture George Pompidou/Paris
1980 – ברלין-שרלוטנבורג – Architectur Und Stadtplanung In Israel
1985 – תערוכה של אדריכלות ישראלית בלונדון,Bulid Ye Cities – "בנו לכם ערים" – בתי ספר "דנמרק" ירושלים וטירת הכרמל, הרובע היהודי בירושלים
1991 – תערוכה במוסקבה, לנינגרד, קייב ואודסה – אדריכלות ישראלית – "מולדת בתקומה"
1999 – הביאנלה לאדריכלות ישראלית עמותת האדריכלים, מרחב 99 – בי"ס תיכון אולפנת צביה בהרצליה
2004 – ביאנלה לאדריכלות בוונציה Back To The Sea – שדה דב בים.