אילורודון

אילורודון
	שלד של אילורודון איור אפשרי של אילורודון
תקופה
	אמצע-סוף מיוקן 16–5.3 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
תת־סדרה:	דמויי כלב
משפחה:	כלביים
תת־משפחה:	בורופגיים
שבט:	Borophagini
תת־שבט:	Aelurodontina
סוג:	אילורודון
מינים
	Aelurodon asthenostylus; Aelurodon ferox; Aelurodon mcgrewi; Aelurodon montanensis; Aelurodon stirtoni; Aelurodon taxoides;
שם מדעי
	Aelurodon
תחום תפוצה

אילורודון (שם מדעי: Aelurodon) הוא סוג יונק נכחד ממשפחת הכלביים, שחי במהלך תקופת המיוקן באמריקה הצפונית לפני 16 עד 53 מיליון שנים מזמננו. הוא הוגדר ב-1858 בידי החוקר ג'וזף ליידי ובסוגו נכללו 6 מינים. טורף זה היה נפוץ מאוד בתקופתו וזאת לפי ממצאי מאובנים שהתגלו במדינות רבות ביניהם: טקסס, נברסקה, נבדה, קולורדו, קליפורניה, מונטנה, קנזס ופלורידה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האילורודון הגיע לאורך של מטר וחצי ולמשקל של 40 קילוגרם בקירוב. הוא היה בעל חוטם קצר מאוד, שונה מכל כלב מודרני והיה בעל חוש ריח גרוע יותר. עם זאת היו לו לסתות חזקות כמו לסתות צבוע שאיתן היה יכול ללנשוך בעוצמה רבה. מבנה זה רמז שהוא ניזון כהיפרקרניבור והתבסס בעיקר על בשר חיות קטנות עד בינוניות במישורים. להקת כלבים יכלה להרוג טרף הגדול מהן בהרבה. עם זאת בדומה לצבועים אולי הוא ניזון בעיקר מנבלות שהיו פזורות במישורים ועם לסתותיו היה יכול לרסק עצמות.

הוא היה אחד מאחרוני בני תת-משפחת הבורופגיים - תת-משפחת כלביים קדומה שהכילה טורפים בעלי לסתות חזקות, כמו האפיסיון והבורופאגוס. קבוצה זו התפתחה באמריקה הצפונית לאורך הערבות והפרריה הקדומה, בה רעו אייליים, גמליים קדומים ואף מפריטי פרסה כמו סוסים וקרנפים קדומים. כלבים אלה שלטו בערבה, אך החלו להיכחד עקב תחרות עם הטורפים המקומיים, ובהם שנחרבים, צבועים, הדוב הקדום אינדרקטוס (אנ') וגם כלבים קטנים יותר מהסוג כלב שהחלו לגדול בסוף המיוקן.