איי חוף דור ומעגן מיכאל

איי חוף דור ומעגן מיכאל
איי חוף דור, ספטמבר 2020
איי חוף דור, ספטמבר 2020
נתונים גאוגרפיים
קואורדינטות 32°36′34″N 34°54′51″E / 32.6095°N 34.91425°E / 32.6095; 34.91425
נתונים מדיניים
מדינה ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איי חוף דור, ספטמבר 2020
איי חוף דור, ספטמבר 2020

איי חוף דור ומעגן מיכאל הם קבוצה של חמישה איים שמהווים חלק מרכס הכורכר המערבי שנפרד מהחוף בשל תהליכי גידוד[1]. שמות האיים הם שחפית, דור, טפת וחופמי הממוקמים ממערב למושב דור ואי היונים הממוקם ממערב למעגן מיכאל. האיים משמשים כאתר קינון לעופות מים ובהם שחפית ים ושחף צהוב רגל. על האיים צומח אוכם חופי, צמח בר בסכנת הכחדה בישראל.

שמורת טבע איי חוף דור-מעגן מיכאל כוללת את חמשת האיים הללו. השמורה הוכרזה ב-26 בנובמבר 1964 ושטחה 21 דונם. העליה על האיים אסורה בהחלט בכל ימות השנה לכל מטרה שהיא, לרבות דיג ושיזוף. איסור זה נובע מחשש לפגיעה בערכי הטבע הנדירים בהם: קינון ציפורים וצמחים ייחודיים. אנשים שנתפסים על האי ביום או בלילה מובאים לדין, ציודם מוחרם והם עשויים להקנס באלפי שקלים.

על האי שחפית שגודלו 120 על 60 מטר לערך, נמצאו שרידים ארכאולוגים הכוללים שרידי רצפת פסיפס, יסודות של מבנים, שמונה גומות שנחצבו בסלע וחרסים מהתקופה הביזנטית.

בנוסף למערכת האקולוגית השלמה שמתקיימת על האיים, סביבתם ידועה גם בממצאים הארכאולוגים שנמצאו מתחת לים. התגלית המפורסמת ביותר הייתה הספינה העתיקה ממעגן מיכאל מלפני כ-2,400 שנים, שהתגלתה בשנת 1985 באקראי על ידי חבר משק מעגן מיכאל שצלל בקרבת אי היונים, במרחק של פחות משבעים מטרים מהחוף. ארבע שנים אחרי שנחשפה, נשלתה הספינה מהים והובאה למכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי שבאוניברסיטת חיפה.

מול האיים על החוף נמצא תל דור, אתר ארכאולוגי שהיה מיושב מתקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה הרומית.

מוזיאון המזגגה שבקיבוץ נחשולים מציג רבים מהממצאים של האזור: עוגנים, אילי ניגוח, תותחים וחלקי ספינות שנטרפו במימי המפרצים הרדודים שבקרבת האיים, בנוסף לממצאים מחפירות תל דור.

אי היונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי היונים, הגדול מבין חמשת האיים, משמש כאתר קינון ליוני בית ובשנים האחרונות גם לברווזי ברכייה. שטחו של אי היונים הוא כשלושה דונמים והוא מרוחק כ-150 מטרים מהחוף. על האי עצמו נצפו מספר ממצאים ארכאולוגיים, הכוללים בין היתר מחצבה ובסמוך לה מבנה מלבני בעל רצפת פסיפס וגרם מדרגות חצוב שייתכן ושימש ככנסייה. בנוסף למבנים נמצאו במקום כלי חרס ביזנטיים המתוארכים למאות החמישית והשישית ושברי כלי זכוכית מטיפוסים המופיעים בתקופה הביזנטית ובתקופת בית אומיה[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גידוד הוא תהליך כרסום כורכר על ידי גלי הים
  2. ^ אי היונים 2005 - חפירות יישומיות, המכון ללימודי ים על שם רקנאטי