אייפוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
iPod
מוצרי האייפוד. מימין לשמאל: טאץ', קלאסיק, נאנו, שאפל.
מוצרי האייפוד. מימין לשמאל: טאץ', קלאסיק, נאנו, שאפל.
מוצרי האייפוד. מימין לשמאל: טאץ', קלאסיק, נאנו, שאפל.
מידע כללי
סוג מותג נגני מדיה ניידים
מפתח אפל
יצרן סטיב ג'ובס עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הפצה 2001
תאריך הפסקת שיווק 2022
יחידות שנמכרו 390,000,000 (נכון ל־דצמבר 2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
מעבד סמסונג ARM ו-Apple A8
מידות
iPod
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אייפודאנגלית: iPod) היה מותג של נגני מולטימדיה ניידים (MP3), שעוצב ושווק על ידי חברת אפל. המותג הושק באוקטובר 2001. קו האייפודים הורכב מנגן הדיסק-הקשיח בסגנון המקורי אייפוד קלאסיק, האייפוד טאץ', האייפוד נאנו, והאייפוד שאפל. נגנים ישנים יותר הם האייפוד מיני ואייפוד פוטו. כמו נגני מדיה אחרים, האייפוד היה יכול לשמש גם ככונן אחסון מידע. בשנת 2014 הופסק שיווק וייצור של האייפוד קלאסיק. בשנת 2022 הודיעה אפל כי תפסיק את ייצור האייפוד, והגרסה האחרונה תהיה זמינה לרכישה עד גמר המלאי.[1][2]

מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייפוד קלאסיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אייפוד קלאסיק
iPod Classic

האייפוד קלאסיק מבוסס על דיסק קשיח, ומגיע בגודלי דיסק של 80, 120 או 160 גיגה בייט. גודל המסך בדגם הקלאסיק הוא 2.5 אינץ' – גודל הנחשב לגדול במיוחד בשוק נגני המדיה. הוא מסוגל לנגן שירים, תמונות, וידאו, ואף להריץ משחקים. קיימות בו עוד אפליקציות כגון שעון עולמי, סטופר וכדומה. הנגן מתאפיין בחיי סוללה ארוכים ומאפשר עד 40 שעות של נגינת מוזיקה.

במהלך כנס של אפל בספטמבר 2007, סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל לשעבר הציג את הדור השישי של האייפוד, שהוצגו מעתה בשם "קלאסיק". דור זה התאפיין במארז דק יותר ובחיי סוללה שהגיעו עד ל-40 שעות של נגינת מוזיקה ו-7 שעות של הצגת וידאו. צידו הקדמי של האייפוד מהדור השישי בנוי מאלומיניום במקום מפלסטיק, והאייפוד הלבן המוכר הוחלף בכסוף. בדור השישי הוצג גם ממשק חדש לגמרי, שכלל יותר גרפיקה ואת האפשרות Cover Flow, שמאפשרת ניווט בין אלבומי המוזיקה על ידי הצגת תמונות האלבומים בזה אחר זה. עם השקת דור זה של האייפוד, הופסק ייצור הגרסה המיוחדת iPod U2.

באירוע Let's Rock של אפל בספטמבר 2008, גרסת ה-80 גיגה הוחלפה על ידי גרסת 120 גיגה, וגרסת ה-160 גיגה הוצאה מהקו.

נכון להיום האייפוד קלאסיק הוא האייפוד היחיד שאינו תומך בשפה העברית בשום צורה. הגרסה האחרונה של האייפוד קלאסיק הוא מגיע עם דיסק קשיח בגודל 160 גיגה והגרסה האחרונה תומכת ב-Genius Mixes. כאשר אפל הכריזה על האייפון 6 עם נפח זיכרון של 128 גיגה, הוצא האייפוד מפס הייצור וממדפי החנויות. אולם ניתן לרכושו בחנויות כגון איביי במחירים גבוהים בהרבה מהמחיר המקורי. נוסף על כך האייפוד קלאסיק הוא האייפוד היקר ביותר מכל הסדרה – 1,400 שקלים לדגם הבסיסי.

אייפוד נאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אייפוד נאנו
אייפוד נאנו

האייפוד נאנו הוצג לראשונה בספטמבר 2005. הנאנו משלב את האפשרויות של הקלאסיק ושל השאפל. הוא יועד להחליף את האייפוד מיני, שייצורו הופסק באותו היום. החלפתו של המיני הפתיעה את העיתונות ואתרי המעריצים של אפל באינטרנט לגמרי, על אף שהיו לפני כן שמועות על אייפוד חדש מבוסס על זיכרון הבזק. אולם, על הפסקתו של המיני לא הייתה שום התראה מוקדמת. העבודה על הנאנו החלה רק תשעה חודשים לפני שהושק. הנאנו כולל גרסה מוקטנת של המסך הצבעוני וגלגל הכפתורים של הקלאסיק. למסך יש אותה הרזולוציה של הקלאסיק. הסוללה ושאר החלקים הפנימיים הוקטנו, כמו המיני.

לנאנו הקיים כעת יש מסך בגודל 2.5 אינץ', תמיכה מלאה בעברית והוא מגיע בתשעה צבעים שונים. בעל מצלמת וידאו, רדיו FM ומיקרופון, מוזיקה, ותומך במשחקים שקיימים ב-iTunes. הנאנו קיים בגרסה של 8 גיגה ו-16 גיגה. הסוללה יכולה להספיק לכ-24 שעות מוזיקה ולכ-8 עד 15 שעות וידאו.

אייפוד שאפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אייפוד שאפל

השאפל הוא גרסת iPod שמותאם לניגון אקראי או על-פי רשימות השמעה, הוא ללא מסך ולכן הוא קטן הרבה יותר משאר הדגמים. הוא מבוסס זיכרון פלאש, מה שמאפשר לבצע איתו פעילות גופנית מבלי לפגוע במכשיר ולשבש את פעולתו. בגרסתו הראשונה המעטפת של הנגן הייתה מפלסטיק לבן בלבד, מהגרסה השנייה המעטפת צבעונית ומתכתית.

אייפוד טאץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אייפוד טאץ'

ה-iPod טאץ' מקביל לאייפון, מלבד העובדה שאינו מבצע תקשורת סלולרית. המכשיר משמש כנגן מוזיקה, מחשב כף יד ופלטפורמת Wi-Fi ניידת. המכשיר הושק לראשונה בספטמבר 2007. שמו של המכשיר ניתן לו בגלל מסך המגע, שהוא ממשק המשתמש העיקרי של המכשיר. בשנת 2015 הוכרז הדור השישי לאייפוד טאץ' הכולל מעבד A8 מהיר הרבה יותר, מצלמה 8 מגה פיקסל, צבעים חדשים ומערכת ההפעלה iOS 11 העדכנית ביותר, אך העיצוב והגודל של המכשיר נשארו זהים.

קו המוצרים הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה תיאור חיבור דרישות מינימליות
קלאסיק 4 GB blue iPod nano נגן מדיה, המודל הראשון של מכשירי האייפוד, הוצג לראשונה בשנת 2001. מחבר 30 פינים רגיל מק: 10.4
חלונות: XP
נאנו נגן מדיה דיגיטלי. הדור הראשון של המכשיר בסוף שנת 2005 היה המחליף של האייפוד מיני. האייפוד נאנו מבוסס על זיכרון פלאש יצאו 7 דורות שונים למכשיר. מחבר לייטנינג מק: 10.6
חלונות: XP
שאפל IPod Shuffle 4G.svg נגן מוזיקה מבוסס על זיכרון פלאש. ללא מסך. מחבר אוזניות מק: 10.5
חלונות: XP
טאץ' (מגע) מחשב כף יד ופלטפורמת Wi-Fi ניידת. המכשיר הושק לראשונה בספטמבר 2007. שמו של המכשיר ניתן לו בגלל מסך המגע, שהוא ממשק המשתמש העיקרי של המכשיר. המסך מאפשר ריבוי נקודות המגע המורגשות עלי ידי הזרם החשמלי שעובר באצבע. ה-iPod טאץ' מקביל לאייפון, מלבד העובדה שאינו מבצע תקשורת סלולרית. מחבר לייטנינג מק: 10.6
חלונות: XP

פריצת המכשיר (לאייפוד טאץ' בלבד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פריצת iOS

מכשירי אייפוד תוכננו על ידי אפל כך שיריצו רק תוכנות שאושרו בחתימה מוצפנת על ידי אפל. גורמים שונים יצרו תוכנות המאפשרות לערוך שינוי קל בקושחה (firmware) של המכשיר, כך שיעקוף את בדיקת החתימה. פריצת המכשיר מאפשרת, בגרסאות שונות, שליטה מלאה על מראה המכשיר באמצעות ערכות נושא, והתקנה של תוספים וכלים שימושיים למערכת ההפעלה תוספים אגב שחלקם אומצו על ידי אפל במהלך השנים, בנוסף בעזרת הפריצה ניתן להתקין כלים המאפשרים התקנה של תוכנות הזמינות בחנות ה-App Store של אפל בלי לשלם עליהן (דבר שהפך את הפריצה לפופולרית מאוד).

אפל טוענת כי פריצת המכשיר אינה חוקית ותביא לביטול האחריות עליו. ספריית הקונגרס בארצות־הברית קבעה ביולי 2010 כי הליך הפריצה אינו מהפרות זכויות היוצרים המכוסות ב"חוק המילניום הדיגיטלי" (DCMA). כלל זה אינו חל על הורדת תוכנות בלי תשלום. בין מפתחי פורצי התוכנה לאפל מתנהל מאבק מתמשך בו עדכוני תוכנה או קושחה של אפל מחוללים במערכת ההפעלה של המכשיר שינוי המבטל את הפריצה ומסיר תוכנות שהורדו בחסותו, כשמפתחי תוכנות הפריצה עמלים על דרכים לעקוף שינויים אלו.

מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייפוד עוצב על ידי חטיבת העיצוב התעשייתי באפל בראשותו של ג'ונתן אייב כנגן קטן ובעל ממשק משתמש המנוהל כמעט כולו על ידי גלגל גלילה, עם ממשק חיבוריות מבוסס FireWire ו-USB 2.0.

נכון בסוף שנת 2004 שלט האייפוד ב-92 אחוז מכלל שוק הנגנים הדיגיטליים מבוססי הדיסק הקשיח בארצות הברית וב-65 אחוז משוק הנגנים בכללו. קצב המכירות הנוכחי של הנגן מגיע, לפי הערכות, לכמיליון עותקים ויותר מדי חודש.

האייפוד יכול לנגן קובצי שמע מסוגים שונים כמו MP3,‏ WAV,‏ AAC,‏ M4A,‏ AIFF, ועוד. הוא אינו מסוגל לנגן קובצי WMA או RealAudio ותמיכה בתבניות קובץ אלו אינה צפויה בעתיד הקרוב.

מכשירי אייפוד מיועדים לעבוד עם תוכנת iTunes של אפל, המאפשרת הורדת שירים, סרטים ותוכנות טלוויזיה למחשב, לנגנים השונים, ניהול ספריות מוזיקה והשמעת מוזיקה במחשבי מקינטוש ו"חלונות". המכשיר כולל סוללה פנימית הנטענת באמצעות חיבור למחשב (דרך כבלי FireWire, USB או 2.0 USB) או באמצעות חיבור לחשמל.

הדור הראשון של מכשירי אייפוד שימשו אך ורק לנגינת מוזיקה. מאוחר יותר נוספו יכולות מוגבלות של עזר דיגיטלי אישי (PDA) כמו אחסון והעתקת כתובות ומידע על פגישות למחשבי מקינטוש וכן הצגת הודעות והקלטת הודעות בנוסח "טייפ מנהלים". אפל גם הוציאה גרסת אייפוד המאפשרת אחסון והצגה של תמונות. הדור החמישי שיצא לקראת סוף 2005 מאפשר גם לראות סרטים באורך מלא וסדרות טלוויזיה. דגם זה נקרא לכן על פי רוב "אייפוד וידאו" אף שאפל משווקת אותו כאייפוד עם וידאו.

בשנת 2008 עם הצגת גרסת התוכנה השנייה לאייפון ולאייפוד טאץ' פתחה אפל חנות אפליקציות (תחת אייטיונס המאפשרת לבעלי מכשירים אילו להוריד תוכנות ולהפעיל אותן על הנגן הנייד.

כמובילה בשוק, ספגה אפל ביקורת מיצרניות נגנים מתחרות על כך שאינה מאפשרת להם להשתמש בתקן ניהול זכויות דיגיטלי (DRM) שלה, המכונה "FairPlay". החברה ספגה ביקורת מחנויות מוזיקה מקוונות מתחרות (לעיתים בניהול של יצרניות נגנים) על כך שאייפוד אינו מנגן קבצים מוגנים בשיטות הגנה אחרות, כמו אלו הקיימים בקובצי WMA. מצב זה דוחף משתמשי אייפוד להשתמש ב-iTunes ולא בחנויות מקוונות אחרות, ומעודד משתמשי iTunes לרכוש את אייפוד ולא נגנים אחרים.

מצב עניינים זה הוביל ביולי 2004 את חברת ריל-נטוורקס (RealNetworks), בעלת תקן נגינה מתחרה וחנות מקוונת מתחרה להוציא את "הארמוני" ("Harmony"), תקן המחקה את הגנת FairPlay של אפל ומאפשר נגינת קבצים שהורדו מחנותם על מכשירי אייפוד. אפל האשימה את ריל-נטוורקס באימוץ טקטיקה ואתיקה של האקרים ומאוחר יותר עדכנה את הקושחה למכשירי האיי-פוד כך שלא יוכלו לנגן קבצים המוגנים על ידי הארמוני.

בשנת 2006 שוחררו כמה ממוצרי החברה כאשר הם נגועים בווירוס RavMonE.exe.

בפברואר 2007 פרסם סטיב ג'ובס (מנכ"ל אפל) מכתב פתוח בו הוא קורא לתעשיית המוזיקה לזנוח את ה-DRM ולמכור שירים ללא הגבלות באינטרנט בכלל ובחנות המוזיקה iTunes בפרט. חברת EMI שמעה בקולה של אפל והחלה למכור שירים ללא DRM (זכויות יוצרים דיגיטליות) בחנות המוזיקה המקוונת של אפל iTunes במה שמכונה iTunes Plus, בעוד שאר החברות פנו למתחרה הגדולה של אפל בתחום מכירת השירים ברשת, אמזון, והחלו למכור את המוזיקה שלהן ללא ניהול זכויות יוצרים דיגיטלית.

ניתן לקנות אפליקציות דרך חנות האפליקציות (Appstore). אפליקציות ניתנות לפיתוח עם התוכנה של אפל: iPhone SDK.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]