איב מרדר

איב מרדר
Eve Marder
לידה	30 במאי 1948 (בת 75); ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי	מדעי המוח
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו (1974); אוניברסיטת ברנדייס; תיכון אירווינגטון ;
מוסדות	אוניברסיטת ברנדייס
פרסים והוקרה	פרס גרובר בניורולוגיה (2013); פרס רלף ג'רארד (2005); המדליה הלאומית למדעים (2023); פרס מיקה סאלפיטר למפעל חיים (2002); פרס קוולי למדעי המוח (2016); פרס קארל ספנסר לשלי (2012); פרס NAS למדעי המוח (2019) ;

איב אסתר מרדר (באנגלית: Eve Marder;‏ נולדה ב-30 במאי 1948) היא נוירוביולוגית יהודייה-אמריקאית. פרופסור באוניברסיטת ברנדייס. מרדר ידועה בזכות עבודתה על רשתות עצביות קטנות, שהביאה לגילויים חדשניים בעלי השלכות לכלל הרשתות העצביות כולל אלו של בני האדם.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדר נולדה בניו יורק והיא, לדבריה, "בחורה יהודייה כשרה מניו יורק"^[1]. ילדותה המוקדמת עברה ברובע אפר וסט סייד של מנהטן, בהמשך עברה המשפחה לצפון ניו ג'רזי וכשהייתה בגיל תיכון עברו לאירוינגטון (אנ') שם למדה בתיכון המקומי (אנ'). במקביל למדה במשך שנתיים ב"היברו סקול".

נשואה לארתור וינגפילד גם הוא פרופסור למדעי העצב באוניברסיטת ברנדיים. איב וארתור הכירו ב-1981.

השכלה ומסלול מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת ברנדייס, 1969. דוקטורט בביולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו (UCSD) - 1974. את הפוסטדוקטורט התחילה ב-1975 באוניברסיטת אורגון, והמשיכה בשנים 1976–1978 באקול נורמל סופרייר בפריז. ב-1980 חזרה לארצות הברית שם קיבלה משרת פרופסור משנה באוניבסיטת ברנדייס, בה היא ממשיכה לפעול עד היום. ב-1984 מרדר קיבלה קביעות. ב-1990 קודמה לדרגת פרופסור מן מניין.

פעילותה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נושא הדוקטורט שלה היה תפקיד מולקולת האצטילכולין ברשת עצבית של מערכת העיכול STG(אנ') של הלובסטר. מרדר פיתחה נושא זה לעבודת חייה. מדובר אמנם ברשת עצבית קטנה בת 30 נוירונים בלבד, אולם מחקריה ברשת זאת הביאו לגילויים חדשניים בעלי השלכות לכלל הרשתות העצביות כולל אלו של בני אדם. מרדר גילתה שרשתות עצביות אינן בעלות מבנה קשיח הנותן תוצאה קבועה, אלא שהן משתנות על ידי מה שמרדר קוראת "נוירומודולטורים" (neuromodulators) מה שמאפשר תוצאות משתנות.

במקביל לעבודתה הניסויית, מרדר הייתה שותפה לפיתוח מדעי העצב התאורטיים המנצלים כלים חישוביים לניתוח פעילות מערכת העצבים.

פעילותה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנעוריה הצטרפה מרדר לפעילות התנועה לזכויות האזרח ובהשפעת פעילות זאת החליטה ללמוד משפטים במטרה לעסוק בליטיגציה בתחום זכויות האזרח. כוונה שנטשה כבר בשנת הלימודים הראשונה לטובת הביולוגיה^[2].

תפקידים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים - 2001
פרס גררד של האגודה למדעי המוח (אנ') - 2005
נשיאת האגודה למדעי המוח (אנ') - 2007
עמיתת האקדמיה הלאומית למדעים -2007
פרס גרובר למדעי המוח^[2] (אנ') - 2013
פרס קוולי למדעי המוח - 2016
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב - 2017
פרס האקדמיה הלאומית למדעים (אנ') - 2019
פרס פרל מייסטר גרינגרד - 2023

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא איב מרדר בוויקישיתוף

אתר הבית של מרדר באוניברסיטת ברנדייס
איב מרדר, באתר ResearchGate
איב מרדר, באתר גוגל סקולר
איב מרדר, באתר Semantic Scholar
אוטוביוגרפיה של מרדר באתר של פרס קוולי (באנגלית)
מרדר באתר של קרן גרובר (באנגלית)
ראיון בג'רוזלם פוסט בהקשר לקבלת הדוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] ריאיון עם מרדר בגלובס

[YALE-2] ¹ ² פרופיל של מרדר זוכת פרס גרובר למדעי המוח (באנגלית)

[1]

[2]