אותיות תלויות
אותיות תלויות הן אותיות הכתובות מעל קו הכתיבה של שאר האותיות בשורה. אותיות תלויות מופיעות בכתבי יד רבים, ההסבר הרווח לכך הוא שמדובר באותיות שהוכנסו לאחר כתיבת השורה כתיקונים. בנוסח המסורה של התנ"ך יש ארבעה מקומות בהן המסורה מורה לכתוב אותיות תלויות.
בנוסח המסורה של התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסח המסורה של התנ"ך יש ארבעה מקומות בהן המסורה מורה לכתוב אותיות תלויות:
- יהונתן בן גרשם בן מנשה[1], בה מוחלף "משה" במילה "מנשה".
- יכרסמנה חזיר מיער[2], בה מוסף ה-ע' של "יער"
- וינערו רשעים ממנה[3], בה מוסף ע' למילה רשעים
- וימנע מרשעים אורם[4], בה מוסף ע' למילה רשעים
כבר בתלמוד יש התייחסות ל-ע' של "רשעים" כתלויה במימרא: "אמר ר"ש בן לקיש מאי דכתיב "וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר" מפני מה עי"ן של רשעים תלויה? כיוון שנעשה אדם רש מלמטה נעשה רש מלמעלה"[5] ולנ' התלויה של מנשה, במימרא: "רבי חונא שמעון קמטריא בשם רבי שמואל בר נחמן "ויהונתן בן גרשום בן מנשה" נון תלוי. אם זכה בן משה ואם לאו בן מנשה."[6]. הע' של מיער מוזכר בויקרא רבה[7][8].
לאותיות התלויות בנוסח המסורה ניתנו הסברים מדרשיים שונים. החוקרים רואים באותיות הע' התלויות עדות לתיקוני טעויות, בעוד שלגבי הנ' התלויוה נטען שמדובר בתיקון דוגמטי שנועד להגן על כבודו של משה (בדומה להסבר המסורתי לנ' זו)[9].
בכתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]
התופעה של אות תלויה מעל לשורה מופיעה בכתבי יד רבים. כך למשל, במגילת ישעיהו של מגילות מדבר יהודה יש אותיות תלויות רבות[9]. הדעה המקובלת היא שאותיות תלויות אלו הוכנסו בהגהה להשלים אותיות שהוחסרו בטעות[9] או כדי לתקן אותיות לא ברורות[10]. האות התלויוה, או במקרה שמודבר במילה שלמה, המילה התלויה, נמצאת תמיד מעל האות (או המילה) שאחרי ההחסרה[11].
הרבה מהאותיות התלויות במגילות מדבר יהודה הן א' או ע' ונטען שהדבר משקף את איבוד ההגייה של אותיות גרוניות בימי בית שני, באופן שכותב המגילה השמיט בטעות אותיות אלו במקרים רבים. הסבר זה מובא גם כהסבר לשלוש אותיות הע' התלויות בנוסח המסורה[9].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שופטים, פרק י"ח, פסוק ל'
- ^ ספר תהילים, פרק פ', פסוק י"ד
- ^ ספר איוב, פרק ל"ח, פסוק י"ג
- ^ ספר איוב, פרק ל"ח, פסוק ט"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'
- ^ ויקרא רבה, פרשה י"ג, פסקה ה'
- ^ ראו גם: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"ט, עמוד ב' ו-הרב שרגא הלוי פולק, בעניין המסורה והמסתעף ממנה, קובץ בית אהרון וישראל, שנה כ' גיליון א' (קטו), תשרי-חשון תשס"ה, עמוד קג, באתר היברובוקס
- ^ 1 2 3 4 יצחק רינג, מבוא לספרות התנ"ך, הוצאת יבנה, 1967, ערך: אותיות תלויות, עמוד 12
- ^ ראו דניאל לייבל, השפעתה של תקנת מנצפ"ך על נוסח המקרא, בית מקרא, כרך יא, חוברת ד (כח) (תמוז תשכ"ו), עמ' 77-86
- ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ה', ערך ספר (תיקונים), עמ' 1084
| ספר תורה | ||
|---|---|---|
| כתיבת סת"ם | כתב סת"ם • דיו סת"ם • קלף • גוויל • סופר סת"ם • שרטוט בסת"ם • כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות | 
|
| קריאת התורה | הוצאת ספר תורה • אתה הראת • ויהי בנסוע • בריך שמיה • קריאת התורה • בעל קורא • עלייה לתורה • ברכו • ברכות התורה • הגבהה • גלילה • מי שברך | |
| צורת האותיות | קרי וכתיב • אותיות גדולות וקטנות בתנ"ך • אותיות תלויות • אותיות מנוקדות • תיוג | |
| נוסח התורה | מסורה • נוסח המסורה • כתב יד לנינגרד • כתר ארם צובא • כתר דמשק • תנ"ך קניקוט • ספר תאגי • ווי העמודים | |
| מצוות ואיסורים | מצוות כתיבת ספר תורה • קריאת התורה • תלמוד תורה | |
| מנהגים | הכנסת ספר תורה • היכל • ארון קודש • יד • מעיל • עצי חיים • וימפל | |