אור פרא
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יונה וולך |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | שירה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת איכות |
| תאריך הוצאה |
1983 (מהדורה מורחבת: 1990) |
| מספר עמודים |
66 (מהדורה מורחבת: 85) |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001141929, 000971767 |
אור פרא הוא כותר ספר שיריה של המשוררת יונה וולך, אשר ראה אור בהוצאת "איכות" בשנת 1983. נושאי האסופה הם המבט על העצמי, על חוויות הנפש והגוף, תוך שהיא משוחחת, כמו בשיריה הקודמים, הן עם המורשת היהודית לדורותיה, והן עם רוח הספרות, ההגות והמוזיקה החדשה שנוצרה מאז שנות השישים במערב.[1] רוב שירי האסופה מהם הולחנו, והביטויים שטבעה בהם וולך, התקבלו ומצוטטים בתרבות העברית וישראלית.
שירי האסופה התאפיינו בביטוי נוקב ונועז חסר תקדים ביחס למקובל באותם ימים בחברה הישראלית, על יחסי קרבה בממדי החיים השונים, עם ההורה האב, עם בן הזוג ועל האל. בתקבולות כשלעצמן המשיכה וולך, תפיסות עולם מסורתיות ביהדות; אבל הרחיקה לכת הפרה את המוקבל והמוסכם, במספר מבעים, שחלק מהם קשרו הנאה מינית עם תפיסת האל או בהתנהגות עם תשמישי קדושה, שהוכנו לקיום מצוות, בשיר תפילין.
השיר עורר מחאה נרחבת, בשל מה שנתפס כחילול הקודש. הסערה הציבורית כללה תגובות נזעמות של קוראים, לרבות שורה של מכתבי איום. המשוררת החרדית זלדה, שהייתה כותבת קבועה ב"עתון 77" וידידה קרובה של וולך, חשה פגועה מהשיר וניתקה את יחסיהן. וסגנית שר החינוך והתרבות, מרים גלזר-תעסה יצאה במילים חריפות כנגד וולך. עבודתו של הצלם מיכה קירשנר בשם "דיוקן יונה וולך", שכללה תצלום של גבר עירום עם תפילין לצדה של המשוררת, לבושה שחורים, כשעל ראשה כובע אדום, יושבת על שרפרף אדום, ועיניה עצומות, כתיאור אומנותי לשיר, הכעיסה רבים, ונפסלה להצגה בתערוכה במוזיאון רמת גן, בשנת 2002.
שירים בקובץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רות צופר, עבותות משחררים: חפצים, מיניות ושערורייה ב"תפילין" של יונה וולך, תיאוריה וביקורת 17, סתיו 2000
- גבריאל מוקד, ארבעה משוררים - דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2006, עמ' 122
- יעל גילעת, "וארשתיך לי" – תשמישי קדושה כדימויים גופניים וארוטיים ביצירותיהם של אמנים יהודים ישראלים ואמריקאים (אורכב 22.01.2020 בארכיון Wayback Machine), כנס מותר תשס"ד – חפצים ומשמעויות באמנות, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב, מרץ 2004 – (באתר מכללת אורנים )
- נוגה פנאי, בעקבות יונה וולך – הרהורים ורשמים מערב לא קונבצניולי (על "אם אתה רוצה מקום רע"), באתר 1909
- אור פרא, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו למשל: נורית בוכוייץ, הפוסט-מודרניים הראשונים, באתר אגוד כללי של סופרים בישראל.
- ^ הולחן על ידי שי יצהר, ראו: פחדים, באתר youtube.
- ^ הולחן על ידי אלון עדר, ראו: גופי היה חכם ממני, באתר youtube.
- ^ מילות השיר "גופי היה חכם ממני", באתר שירונט
- ^ מילות השיר "זה הגשם", באתר שירונט .
- ^ הוקלט ב-1983 על ידי להקת הפּאנק הירושלמית "טי-זאק יא וואלדי", ראו: ד"ר למוסר, באתר youtube.
- ^ הולחן על ידי ערן צור.
- ^ מילות השיר "תותים", באתר שירונט .
- ^ מילות השיר "כשתבוא", באתר שירונט .
- ^ מילות השיר "בעיות זהות", באתר שירונט .