אופנוע שלג
אופנוע שלג הוא כלי תחבורה המיועד לנסיעה בשטחים מושלגים. הישיבה על גבו והפעלתו באמצעות כידון מזכירה הפעלת אופנועים וטרקטורונים.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופנועי שלג מיועדים בדרך כלל לרוכב ונוסע היושב מאחורי הרוכב האוחז בכידון. הכידון משמש לקביעת כיוון התנועה של מגלשי שלג הנמצאים בחזית האופנוע. המגלשים מתוכננים להתאים לתנועה בשלג רך ועמוק המונע בדרך כלל תנועת כלי רכב כבדים רגילים.
הנעת אופנוע שלג מבוססת על מערכת זחלים וגלגלים המונעת בדרך כלל במנוע שתי פעימות או ארבע פעימות. בעבר היו נפחי המנוע המקובלים בגודל כמה מאות סמ"ק, אך בעשור הראשון של המאה ה-21 אף יוצרו אופנועי שלג עם מנועים בנפח 1,200 סמ"ק והספקים מרביים של כ-150 כוחות סוס.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופנוע שלג במבנה המוכר כיום, הוצג לראשונה ב-1960 על ידי חברת בומברדייה הקנדית. לחברה היה באותה עת ניסיון רב בייצור רכבי שלג כדוגמת חתולי שלג, והופעתם של מנועים קלים יותר איפשרה את תכנונם של אופנועי השלג הראשונים, שנמכרו תחת המותג סקי-דו. עד מהרה קמו חברות מתחרות רבות שהעתיקו את התכנון של סקי-דו ומכירות אופנועי השלג הגיעו ב-1971 לשיא של חצי מיליון יחידות. משבר הנפט ב-1973 הוביל לירידה חדה במכירות אופנועי שלג ושיא זה לא שוחזר מאז.
בעשור הראשון של המאה ה-21 היו ארבע יצרניות גדולות של אופנועי שלג, רובן מאמריקה הצפונית. סקי-דו, שכבר אינה חלק מבומברדיה, פולריס, ימאהה וארקטיק קאט.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אופנוע שלג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
