אופנוע ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אופנוע ים חשמלי בעמידה
אופנוע ים מונע בנזין ברכינה

אופַנוע ים הוא כלי שיט שהרוכב בו עומד עליו או רוכן מעליו ואינו יושב בתוכו כנהוג בסירה. תפעולו של אופנוע הים נעשה במוט רוחבּי, ומכאן הדמיון בינו ובין האופנוע. אופנועי ים מסוגלים להשיט עד שלושה אנשים. בישראל נדרש רישיון נהיגה מיוחד כדי להשתמש בהם, וניתן לקבלו בגיל 16 ומעלה לאחר מבחן עיוני ומעשי.

כיום מוּנעים אופנועי הים באמצעות משאבת סילון מים. בעבר יוצרו גם אופנועים בעלי סוגי הנעה אחרים, אך הנעת סילון מים היא היחידה שהפכה לנפוצה. הפניית אופנוע ים נעשית באמצעות הפניית הגה המחובר בכבלים לנחיר הפליטה הנמצא בחלקו האחורי של האופנוע. הטיית כידון האופנוע לכיוון מסוים גוררת את הפניית סילון המים לאותו הכיוון ומובילה לפניית כלי השיט.

אופנועי הים מכונים לעיתים קרובות בשם ג'ט-סקי, אף שזהו שם מותג של תעשיות כבדות קווסאקי ואינו שם גנרי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופנוע ים, או כפי שכונה בתחילה "קטנוע מים", פותחו לראשונה בבריטניה ובאירופה בשנות ה-50 של המאה ה-20. הדגמים הראשונים היו אופנוע ים מונע מדחף בנפח 200 סמ"ק מתוצרת בריטית ותוצרת נוספת בשם "Wave Roller" הגרמנית.

רחפן ים שפותח בשנת 1961 הגיע למהירויות של עד 40 קמ"ש והוצג כגרסה בעלת יכולת תמרון גבוהה של גלשן מונע. אורכו היה מטר וחצי והוא הופעל על ידי מנוע פנימי או חיצוני והגיע למהירויות של עד 40 קמ"ש. הרוכב נשכב על הסירה, ושלט במהירות בעזרת מצערות ידניות ובכפות הרגליים השתמש כהגאים, הוא הוצג בתערוכות הסירות בניו יורק ובנאשוויל.

נכון לשנת 2010, היצרניות הגדולות של אופנועי הים הם חברת קוואסאקי, בומברדייה וימאהה

סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הסכנות הברורות כמו התנגשויות ותקלות מכניות המשותפות לכל נהיגה בכלי רכב, לאופנוע הים סכנה ייחודית והיא פציעות ממגע ישיר עם סילוני מים. פציעות אלה עלולות לקרות עם נפילת הרוכב (או פליטתו) על הגב ונחיתתו ישירות בנתיב סילון מים בלחץ גבוה.

סכנה אחרת הטמונה בכלי אורבת לאנשים הנמצאים סמוך לו, וכן יש סכנת פגיעה בכלי שיט הנמצאים בקרבת מקום. אף שלכלי שיט זה חוקים ברורים מבחינת המרחק המינימלי המותר לו מחוף הרחצה, נהגים רבים אינם מקפידים למלא את כל הוראות הבטיחות ומתקרבים לרוחצים יתר על המידה. בישראל ניתן להשיט אופנוע ים רק למחזיק רישיון מדרגת מֵשיט 11. רישיון לאופנוע הים הוא רישיון ניפרד ובלתי תלוי. כדי לקבל רישיון זה יש לעבור מבחן עיוני הבודק את הידע על חוקי הדרך בים, על הגשת עזרה ראשונה, על כיבוי אש ועל התנהלות במצוקה. בשלב המעשי יש להראות שליטה באופנוע הים בתרגיל סלאלום מהיר, איטי, גישה לאדם בים וקשרים.

אופנוע ים חשמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-21 פותחו אופנועי ים המבוססים על מנוע חשמלי במקום מנוע בנזין. אופנועי ים מסוג זה ייחודיים בכך שהפעלתם לא כרוכה בפליטה מקומית של מזהמים והטיפול המכני בהם נוח ופשוט יותר משמעותית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא כלי שיט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.