אופן חיתוך
אופן חיתוך הוא מידת החסימה של מעבר האוויר בבסיס החיתוך שהוא המקום בו מספר איברי הגייה סותמים באופן מלא או חלקי את חלל הפה או הגרון וגורמים להפקת העיצורים כתוצאה מתזוזתם של איברי הגייה מסוימים כלפי אחרים ומזרימת האוויר ביניהם.
מאפייני אופן החיתוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידת הקרבה וסונורנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידת הקרבה היא מידת החסימה של מעבר האוויר בין איברי ההגייה בחלל הפה והגרון, כאשר יש סתימה מלאה של חלל הפה או הגרון, החסימה של מעבר האוויר היא מוחלטת ומקסימלית, אך כאשר יש סתימה חלקית של מעבר האוויר, החסימה של מעבר האוויר היא קטנה ומינימלית.
עם זאת, מידת הסונורנטיות היא עוצמת הקול הנקבעת על פי מידת התנודה של מיתרי הקול, כאשר עוצמת הקול נמוכה, מיתרי הקול רפויים ואינם רוטטים, אך כאשר עוצמת הקול גבוהה, מיתרי הקול רוטטים.
- סותם הוא עיצור שבמהלך הפקתו נוצרת חסימה מוחלטת ומקסימלית של מעבר האוויר בין איברי ההגייה שממנה נובע עיקר צליל העיצור ולכן מיתרי הקול רפויים ואינם רוטטים במהלך הגייתו, מידת הסונורנטיות שלו נמוכה והוא גם בלתי סונורנטי.
- בלתי סותם הוא עיצור שבמהלך הפקתו נוצרת חסימה קטנה ומינימלית של מעבר אוויר בין איברי ההגייה ולכן עיקר צליל העיצור נובע מרטיטת מיתרי הקול, מידת הסונורנטיות שלו גבוהה והוא גם סונורנטי.
מידת הסונורנטיות מושפעת ממידת הקרבה, כאשר החסימה של מעבר האוויר קטנה מיתרי הקול רוטטים וכאשר החסימה של מעבר האוויר היא מוחלטת מיתרי הקול רפויים ולכן עיצור סותם הוא עיצור בלתי סונורנטי ועיצור בלתי סותם הוא עיצור סונורנטי.
צדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צדיות היא האזור בחלל הפה בו עובר זרם האוויר יחסית למצב הלשון, הצדיות יוצרת הבחנה בין שני מצבים בהם הלשון עשויה להמצא:
- מרכזיים הם עיצורים שבמהלך הפקתם זרם האוויר עובר מעל מרכז הלשון. רוב העיצורים הם מרכזיים.
- צדיים הם עיצורים שבמהלך הפקתם צדי הלשון יורדים ומאפשרים את מעבר זרם האוויר מצדי הלשון.
כאשר לא מצוין ליד שם העיצור שהוא צדי, סימן שהוא מרכזי.
מיון אופני החיתוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיצורים ריאתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיצורים ריאתיים הם עיצורים שמופקים באמצעות המנגנון הריאתי מחוצן שבו זרימת האוויר החוצה מווסתת באמצעות תנועת הסרעפת העולה למעלה, יוצרת לחץ חיובי בבית החזה, מכווצת את הריאות וגורמת לשחרור האוויר מתוכן החוצה דרך חלל הפה או האף. עיצורים אלה הם הנפוצים ביותר ויש להם אופני חיתוך רבים ושונים שחלקם סותמים וחלקם בלתי סותמים.
עיצורים בלתי סותמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיצורים בלתי סותמים הם עיצורים שבמהלך הפקתם זרימת האוויר אינה נחסמת ונוצר מרווח מספיק למעבר האוויר בין איברי ההגייה. כל העיצורים הללו הם ריאתיים.
- עיצורים מקורבים הם עיצורים שבמהלך הפקתם האוויר זורם דרך מרווח שאינו מביא ליצירת צליל חיכוך. בהגיית העיצורים המקורבים מיתרי הקול רוטטים בעוצמה רבה, וכמעט שלא נשמע "רעש אקוסטי". כל העיצורים המקורבים מלבד העיצורים המקורבים צדיים הם מרכזיים.
- חצאי תנועות (מקורבים) הם עיצורים שיש להם זיקה לתנועה מסוימת ושבמהלך הפקתם זרם האוויר עובר מעל מרכז הלשון.
- עיצורים מקורבים נזילים (חוככים־מקורבים) הם עיצורים שאין להם זיקה לתנועה מסוימת ושלא משתייכים לחצאי התנועות. הם נחתכים באופן מקורב עם חיכוך מזערי מורגש.
- עיצורים מקורבים נזילים (חוככים־מקורבים) צדיים הם עיצורים שבמהלך הפקתם זרם האוויר עובר מצד אחד או משני צדי הלשון. גם הם נחתכים באופן מקורב עם חיכוך מזערי מורגש.
- עיצורים חוככים הם עיצורים שבמהלך הפקתם האוויר זורם דרך מרווח צר יחסית המשתחרר עם צליל של חיכוך. מבחינה אקוסטית, נוצר "רעש" לפרק זמן ארוך. כל העיצורים החוככים מלבד העיצורים החוככים צדיים הם מרכזיים.
- עיצורים חוככים שורקים הם עיצורים המופקים באזור המכתש ובתר המכתש כך שקדמת הלשון מתעלת את זרם האוויר העובר מעל מרכזה אל השיניים העליונות.
- עיצורים חוככים בלתי־שורקים הם עיצורים שאינם מופקים באזור המכתש ובתר המכתש ושלא משתייכים לעיצורים השורקים.
- עיצורים חוככים בלתי־שורקים צדיים הם עיצורים שבמהלך הפקתם זרם האוויר עובר מצד אחד או משני צדי הלשון.
- עיצורים מחוככים הם עיצורים שבמהלך הפקתם זרימת האוויר נחסמת באופן מוחלט ומשתחררת לאורך זמן תוך יצירת צליל חיכוך. מבחינה אקוסטית, נוצר "רעש" חזק לפרק זמן קצר, ומיד לאחריו "רעש" חלש יותר לפרק זמן ארוך יותר. כל העיצורים המחוככים מלבד העיצורים המחוככים צדיים הם מרכזיים.
- עיצורים מחוככים שורקים הם עיצורים המופקים באזור המכתש ובתר המכתש כך שקדמת הלשון מתעלת את זרם האוויר העובר מעל מרכזה אל השיניים העליונות.
- עיצורים מחוככים בלתי־שורקים הם עיצורים שאינם מופקים באזור המכתש ובתר המכתש ושלא משתייכים לעיצורים השורקים.
- עיצורים מחוככים בלתי־שורקים צדיים הם עיצורים שבמהלך הפקתם זרם האוויר עובר מצד אחד או משני צדי הלשון.
עיצורים סותמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיצורים סותמים הם עיצורים שבמהלך הפקתם זרימת האוויר נחסמת בין איברי ההגייה ונוצרת סתימה מלאה בחלל הפה וגרון. רוב העיצורים הסותמים הם ריאתיים אך חלקם לא ריאתיים.
עיצורים ריאתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיצורים אפיים הם עיצורים שבמהלך הפקתם זרימת האוויר דרך הפה נחסמת באופן מוחלט והאוויר משתחרר החוצה דרך האף. נקראים גם סותמים נזאליים.
- עיצורים סותמים הם עיצורים שבמהלך הפקתם זרימת האוויר נחסמת באופן מוחלט ומשתחררת דרך הפה בבת אחת תוך יצירת צליל נפץ. נקראים גם סותמים אוראליים.
- עיצורים מקישים הם עיצורים אשר בעת הגייתם אין תהליך של בניית לחץ, והם מופקים תוך התכווצות שרירים יחידה במהלכה ניטח איבר ההגייה הפעיל באיבר ההגייה הסביל.
- עיצורים מקישים צדיים הם עיצורים שבמהלך הגייתם זרם האוויר עובר מצד אחד או משני צדי הלשון.
- עיצורים רוטטים - עיצורים אשר בעת הגייתם אין תהליך של בניית לחץ, והם מופקים תוך מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות, במהלכן ניטח איבר ההגייה הפעיל באיבר ההגייה הסביל בסדרת הטחות רצופות ומהירות.
- עיצורים מקישים הם עיצורים אשר בעת הגייתם אין תהליך של בניית לחץ, והם מופקים תוך התכווצות שרירים יחידה במהלכה ניטח איבר ההגייה הפעיל באיבר ההגייה הסביל.
עיצורים לא ריאתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיצורים לא ריאתיים הם עיצורים שמופקים לא באמצעות המנגנון הריאתי מחוצן, אלא באמצעות כל שאר מנגנוני זרימת האוויר. אופן החיתוך של עיצורים אלה הוא סותם וכל אחד מהם מאופיין במנגנון זרימת האוויר שלו.
- עיצורים מפונמים הם עיצורים המופקים במנגנון זרימת האוויר הגרוני המפונם שבו תנועת האוויר מהחוץ פנימה מווסתת באמצעות תנועת פיקת הגרון היורדת למטה, יוצרת לחץ שלילי בחלל הפה וגורמת לשאיבת אוויר פנימה לתוכה.
- עיצורים מסודקים הם עיצורים המופקים במנגנון זרימת האוויר הגרוני המחוצן שבו תנועת האוויר מהפנים החוצה מווסתת באמצעות תנועת פיקת הגרון העולה למעלה, יוצרת לחץ חיובי בחלל הפה וגורמת לשחרור אוויר מהגרון החוצה דרך חלל הפה או האף.
- עיצורים מצוצים הם עיצורים המופקים במנגנון זרימת האוויר הווילוני המפונם שבו תנועת האוויר מהחוץ פנימה מווסתת באמצעות תנועת הווילון היורד למטה, יוצרת לחץ שלילי בחלל הפה וגורמת לשאיבת האוויר פנימה לתוכה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| צלילי שפות העולם | |
|---|---|
| עיצורים | |
| בסיסי החיתוך | אופני החיתוך |
| דו־שפתיים - שפתיים־שיניים - שיניים־שפתיים - לשוניים־שפתיים שיניים - מכתשיים - בתר־מכתשיים - מכתשיים־חיכיים - כפופים חיכיים - וילוניים - ענבליים - סדקיים - כיסוי־גרוניים - לועיים בסיס חיתוך משני: מלועלעים - מוולנים - מחונככים - משופתתים |
ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים מקישים - רוטטים - צידיים - מחוככים לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים |
| תנועות | |
| מיקום התנועות | גובה התנועות |
| אחוריות - כמעט־אחוריות - מרכזיות - כמעט־קדמיות - קדמיות | סגורות - כמעט־סגורות - חצי־סגורות - אמצעיות חצי־פתוחות - כמעט־פתוחות - פתוחות |
| ראו גם: אלפבית פונטי בין־לאומי - פורמנט | |
