אופטופון
האופטופון הוא מערכת חישה אלקטרואופטית המסוגלת לקלוט מגוון רחב של אותות כגון: דיבור, ציתות לשיחות טלפון, מדידת פרמטרים ביו-רפואיים חשובים של בני אדם ועוד, כל זאת ממרחק רב מאוד. ה"אופטופון" פותח בישראל על ידי פרופ' זאב זלבסקי, המהנדס יבגני ביידרמן מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' חבייר גרסיה מאוניברסיטת ולנסיה, ספרד.
האופטופון נבחר לאחד מ 45 ההמצאות הגדולות שפותחו בישראל על ידי מוזיאון המדע בירושלים[1].
בשנת 2012 קיבל פרופ' זלבסקי את פרס החוקר הצעיר בתחום מדעי הננו והננוטכנולוגיה כאשר כחלק מהסיבות למתן הפרס ציינה הוועדה את מערכת האופטופון: "מערכת חישה אופטית שיכולה לחוש פרמטרים ביו-רפואיים שונים כדוגמת לחץ דם, דופק, לחץ פנים עיני, להעריך כמות אלכוהול וסוכר בדם וכל זאת ממרחק. בין היישומים הביו-רפואיים של המערכת שעברו בהצלחה ניסוי מעבדה ראשוני, נמצאים ניטור רמות הגלוקוז בדם, ניטור פעימות לב וניטור לחץ הדם באופן מתמיד. התגובות לפיתוח מהשווקים הביטחוניים והרפואיים היו נלהבות ביותר, והפוטנציאל העסקי מוערך בהיקף של מאות מיליוני דולרים".[2]
מערכת האופטופון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערכת כוללת מצלמה דיגיטלית מהירה ומכשיר לייזר בתדר שאיננו נראה, ומבוססת על עיקרון ההתאבכות בקרן הלייזר עצמה.
כאשר מאירים אזור מסוים, זהו האזור אותו אנו מעוניינים לחקור, נוצרים נקודות אור וחושך, הנובעות מהתאבכות עצמית (Speckle) של האור המתרחשות בתוך אלומת הלייזר בשל הפרשי פאזה במשטח לא-אחיד (מחוספס) שממנו מוחזר הלייזר הקוהרנטי מרחבי.
הנקודות נוצרות באופן אקראי, והן משתנות אקראית. אך ניתן להבין על ידי השתנות האקראיות בתזוזה את המבנה התלת־ממדי של המשטח המוקרן, ועל ידי כך לדעת בדיוק ננו-מטרי את צורת התנועה התלת-ממדית של המשטח.
בין היישומים הביו-רפואיים נמצאים ניטור רמות הגלוקוז בדם, ניטור פעימות לב וניטור לחץ הדם באופן מתמיד. המכשיר קטן מאוד, בגודל שעון יד בערך, שעוקב אחר הפרמטרים הדרושים.
