אופורטוניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורטרט של ויקטור אנרי רושפור (אנ'), מי שהכניס את המונח "אופורטוניזם" ללקסיקון הפוליטי. הפורטרט צויר על ידי אדואר מאנה.
קורמורן גדול חוטף דג מקרובו. חומסנות היא דוגמה לאופורטוניזם בטבע ומספר חיות מומחות להתנהגות זו.

אוֹפּוֹרְטוּנִיזְם או הִזְדַּמְנְנוּת[1] היא דפוס התנהגות המאופיין בניצול הזדמנויות מרבי, לעיתים תוך ויתור או שינוי המטרה הראשונית לפי מה שנראה כנוח יותר להשגה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור האטימולוגי של המילה נגזר משמו של אל המזל הרומי, פורטונוס (Portunus). מלחים שחיפשו מקום עגינה מוגן מפני סערות התפללו לאל פורטונוס, לכן המילה הרומית לנמל היא "פורטוס" ובקיצור "פורט" וממנה נגזר גם שמו של הנמל הראשי של פורטוגל, פורטו ובכינויו בפי המקומיים, "אופורטו" (״הנמל״). בתקופת ספינות המפרשים, היו בין יורדי הים אשר שהו בנמל, כאלה שלא היה להם יעד מחייב, אלא הפליגו ליעד משתנה, לפי הרוח שנשבה באותה תקופה. יורדי ים אלה, שחיכו לשעת כושר כדי להפליג, כי לא תמיד נשבה הרוח, הפליגו לכיוון אליו נשבה הרוח, לכן כונו "אופורטוניסטים"[2].

שימוש במונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפוליטיקה מכונים "אופורטוניסטים" או "מִזְדַּמְנֵנִים" אותם פוליטיקאים שמשנים את נאמנותם לאישים, גופים או עקרונות, לפי סיכויי ההצלחה המשתנים. השימוש במילה "אופורטוניסט" עבור פוליטיקאים נעשה לראשונה על ידי העיתונאי והמדינאי הצרפתי ויקטור אנרי רושפור (Victor Henri Rochefort), בשנת 1869, שהטיח את שם התואר בלאון גמבטה וחבריו, בעקבות שינוי עמדתם הפוליטית.

ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה קיים המונח זיהום אופורטוניסטי על ידי פתוגן המנצל חולשה של מערכת החיסון כדי לתקוף את הגוף.

בזואולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזואולוגיה משתמשים במונח על מיני בעלי חיים המנצלים הזדמנויות טובות לאכילה/קינון/השגת מטרות נוספות מבלי צורך להתמחות במאפיין ספציפי או מבלי לפסול מטרות בהם הם נתקלים. חלק מחיות אלה נטפלות לחיות אחרות לשם כך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אופורטוניזם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית ב־2015
  2. ^ מלה בסלע: גלגוליהן המוזרים של מילים, ניבים, פתגמים, ממרות, סמלים ומנהגים מראשיתם עד כאן, ע' 101, ירושלים: הוצאת כתר, 1990.
ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.