אולף המתחזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולף המתחזה
Den falske Oluf
לידה המאה ה־14 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 1402
לונד, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים גרודז'ונדז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אולף המתחזה, או אולף הכוזב (מת בשנת 1402) היה אדם שהתחזה לאולף השני, מלך דנמרק, שמת למעשה בגיל 16, בשנת 1387.

ההיסטוריון הפרוסי יוהאן פון פוסילגה דיווח כי בשנת 1402 הגיע לארצות הנורדיות אדם חולה עני ושהה ליד הכפר גראודנץ (כיום גרודז'ונדז). קבוצת סוחרים מדנמרק שאלה אותו אם הוא אינו מוכר היטב בדנמרק, שכן הוא דמה מאוד למלך אולף המנוח. הסוחרים עזבו למצוא איש אחר שראה את המלך האמיתי בחייו וחזרו איתו. כאשר ראה האיש את אולף, הוא צעק: "אדוני המלך!".

אנשים רבים, במיוחד בנורווגיה, לא האמינו שאולף מת. הם חשבו שהמלכה מרגרטה הראשונה הרעילה את אולף הצעיר כדי להרחיקו מהכס וכדי שתוכל לשלוט במקומו על איחוד קאלמאר. לפי השמועות שפשטו אז, אולף הצעיר הסתתר ונמלט. הידיעה הגיעה לסוחר, טים פון דר נלו, שלקח את האיש לדנציג (כיום גדנסק). ילידי העיר קיבלו את פני אולף כמלכה החוקי של דנמרק ונורווגיה והעניקו לו בגדים ומתנות משובחות לרוב. נוצרה עבורו חותם רשמי והוא כתב אל המלכה מרגרטה והודיע לה שהוא בנה. הוא דרש את השבת אדמותיו ותאריו כמו גם את תואר המלוכה. המלכה מרגרטה כתבה אליו בחזרה שאם אכן יוכל להוכיח את עצמו בנה, היא תקבלו בשמחה.

המאסטר הגדול של האבירים הטבטונים ליווה את המתחזה לקאלמרר כדי שהמלכה תוכל לחקור אותו. מהר מאוד האיש הגיע התגלה כמתחזה. הוא לא ידע לדבר מילה אחת בדנית ובחקירה הודה שהוא פרוסי ובנם של איכרים: אדולף ומרגרט מארלאו (כיום אגר). אולף הכוזב נלקח ללונד בסקונה. שם הוא הודה בצעדיו הלא חוקיים נגד המלוכה בניסיונו להדיח את המלכה. הוא נידון להישרף על המוקד. המכתבים שכתב למלכה מרגרטה נתלו על צווארו וכתר מדומה הונח על ראשו לפני שהורד אל הלהבות. רכושו נמסר למנזר והמלכה השמידה את החותם השקרי שהוכן עבורו. מועצת הממלכה הדנית פרסמה הסבר מפורט על נסיבות מותו של אולף האמיתי בשנת 1387 כדי לסתור את הסיפור שהתפשט ברחבי הים הבלטי. [1] [2]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורו עובד לסרט קולנוע דני משנת 2021 בשם "מרגרטה הראשונה". את אולף גילם בסרט יאקוב אופטברו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rosborn+ När hände vad i nordens historia 1996. p.69.ISBN 91-7643-350-1
  2. ^ Williams, Gareth.Sagas,Saints,and Settlements.