אוטו רייניגר
 | |
| לידה |
27 בפברואר 1863 שטוטגרט, ממלכת וירטמברג  |
|---|---|
| פטירה |
24 ביולי 1909 (בגיל 46) שטוטגרט, הקיסרות הגרמנית |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
  | |
אוטו רייניגר (בגרמנית: Otto Reiniger; 27 בפברואר 1863 – 24 ביולי 1909) היה צייר נוף גרמני בסגנון האימפרסיוניסטי. רוב עבודותיו מציגות את האזור שמסביב לשטוטגרט, והוא זכה לשבחים על תיאוריו של מים זורמים.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא החל את לימודיו באקדמיה הממלכתית לאמנויות בשטוטגרט, שם עבד עם יעקב גרינואלד ואלברט קאפיס. בשנת 1883 עבר לאקדמיה לאמנויות יפות במינכן.[2]
הוא התחתן עם מארי שראודולף (1867–1951), בתו של פרופסור קלאודיוס שראודולף. לאחר מכן הוא יצא לנסיעות לימוד באיטליה.
בשנת 1888 חזרו הוא ומארי לשטוטגרט והוא הקים שם סטודיו. הוא מונה לפרופסור בשנת 1900, אך מעולם לא קיבל משימה בהוראה.
בשנת 1904 אירעה הטרגדיה כאשר רוב העבודות שצבר הושמדו בשריפה. שנתיים לאחר מכן, הוא ומארי עברו להתגורר באחוזה ליד ויילימדורף, המהווה כעת, חלק משטוטגרט. בשש השנים האחרונות לחייו הוא היה חבר באיגוד האמנים הגרמנים.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטו רייניגר נחשב לאחד הנציגים החשובים ביותר של מה שמכונה אימפרסיוניזם שוואבי. הוא אף אופיין כ"צייר הנוף המוביל בקרב האימפרסיוניסטים השוואבים ". [3] הרמן פלויר תפס סגנון אימפרסיוניסטי טיפוסי עם תמונות תחנת הרכבת שלו -העיר המודרנית.
אוטו רייניגר צייר את הנוף סביב שטוטגרט כאידיליה ספוגה באור. וכריסטיאן לנדנברגר, לימד כפרופסור בבית הספר לאקדמיה של שטוטגרט, היו לה מעגל מוטיבים משלה. רייניגר היה גם חבר בזצסיון במינכן. [4]
רייניגר משך את תשומת ליבם של אמנים מבקרים ובעלי גלריות בשלב מוקדם, כולל מקס ליברמן ופול קסירר. אוטו רייניגר חייב את התפשטות עבודתו בקרב הציבור רחב יותר, לא מעט לתמיכתו של הפטרון פרנץ פרייהר פון קניג פקסנפלד. הוא יצר בעיקר ציורים של מולדתו השוואבית, בפרט של נופי נחל ונהר במצבי תאורה שונים.
רייניגר היה ללא עוררין המאסטר לציור מים זורמים. בראשית המאה בישרה עבודתו של רייניגר שינוי, שנגרם ככל הנראה ממפגשו עם תמונות של אימפרסיוניסטים צרפתים, שהוצגו לראשונה בשטוטגרט ב -1901 ולאחר מכן ב -1904 בגלריה הממלכתית.
רחובות בשטוטגרט ובאוסטפילדרן נקראו על שמו.
ניתן לראות את עבודותיו במוזיאון בשטוטגרט ובמוזיאון היימאט בקורנטל-מינצ'ינגן, בין היתר.
בשנת 2009, לרגל מאה שנה למותו, נערכה תערוכה גדולה בשלוס פקסנפלד ליד אאלן. [5]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hans Klaiber: "Otto Reiniger zum Gedächtnis". In: Württemberg. Monatsschrift im Dienste von Volk und Heimat, 1935, pgs.112–117.
- ^ Ingobert Schmid, "Otto Reiniger 1863 - 1909. Impressionismus am Tachensee", web.archive.org, 2016-03-04
- ^ Professor Ingobert Schmid, Farbe der menschlichen Haut. Zur Ausstellung „Schwäbischer Impressionismus“, die am Sonntag eröffnet wird (2), Backnanger Kreiszeitung (בגרמנית)
- ^ Rudolf Vierhaus, Deutsche biographische Enzyklopädie: (DBE), Walter de Gruyter, 2005, ISBN 978-3-598-25038-5. (בגרמנית)
- ^ Ausstellung: Impressionen der reinen Natur - Otto Reiniger 1863-1909