אהבת חיי

אהבת חיי

שיר הנושא	אהבת חיי
סוגה	סרט תיעודי
יוצרים	שאנן סטריט
בימוי	אבידע ליבני
מנחים	שאנן סטריט
ארץ מקור	ישראל
מספר עונות	1
מספר פרקים	4
הפקה
מפיק	ג'ני גלוב
מפיקים בפועל	אור מינץ
חברת הפקה	ערוץ הספורט
עורכים	רון עמיקם, אורן חורש
צלמים	אמיר סעדו
אורך פרק	24 דקות

אהבת חיי היא סדרת טלוויזיה דוקומנטרית בת ארבעה פרקים בהפקת ערוץ הספורט אשר עוקבת אחר התופעה של קבוצת ספורט בבעלות אוהדים בישראל ומנסה להבין את המניע של אוהדי הספורט בישראל להקים קבוצה בבעלותם, לאחר שמאסו באלימות ביציעים ובהנהלות של המועדונים, ולהשקיע מזמנם וכספם למען מטרה חברתית זו. בתוך כך, על אף שהתופעה אינה ייחודית לישראל, הסדרה מנסה לראשונה בטלוויזיה להסביר מאילו מאפיינים בחברה הישראלית ובתרבותה נובעת התופעה וכיצד היא משפיעה עליהן באופן כללי ועל תרבות הספורט בישראל בפרט.

כל פרק בסדרה עוסק בליגה אחרת בעונת 2016/2017 ובה קבוצות שונות. סטריט מבקר אצל אנשי המועדון, ביציעים ומאחורי הקלעים ועורך שיחות עם אנשי מפתח בקבוצות ואוהדים אחרים.

הפרקים

פרק 1

פרק זה הוא בבחינת מבוא לסדרה ובה מתייחס שאנן סטריט למגוון הגורמים להקמת קבוצה בבעלות אוהדים בישראל, בו מוצגת זווית חיבור האוהדים לקבוצה תוך שנשאלת השאלה: מדוע להקים קבוצת אוהדים? מרואיינים אורי שרצקי, מנכ"ל הפועל קטמון ירושלים שהיה הראשון להקים קבוצה בבעלות אוהדים בישראל, ורון עמיקם שהוא עיתונאי וממייסדי מכבי קביליו יפו שגם היא קבוצה בבעלות אוהדים. גם על יפו וגם על קטמון יעסקו בפרקים הבאים בנפרד.

כמקרי בוחן הנלקחים לפרק הם של קבוצות הכדורגל בית"ר נורדיה ירושלים ומכבי עירוני אשדוד המחודשת, המשחקות בליגה ב' בכדורגל. בית"ר נורדיה ירושלים מוצגת כקבוצה קהילתית שהוקמה כמחאה על אופי קהלה של קבוצת בית"ר ירושלים ותופעות האלימות והגזענות שנלווים לו, באופן זה מתוודה שאנן סטריט על היותו אוהד הקבוצה ומה מביא אותו לכך.

באופן דומה אך שונה, קבוצת מכבי עירוני אשדוד הוקמה כמענה לאיחוד כפוי בדמות קבוצת הכדורגל העירוני מועדון ספורט אשדוד בשליטת איש העסקים ג'קי בן זקן. האיחוד, בין מכבי עירוני אשדוד ההיסטורית לבין הפועל אשדוד (שגם היא הוקמה מחדש לאחר מכן), הוביל לאובדן זהות מצד אוהדים רבים שלא קיבלו את החיבור המלאכותי וזה נראה עבורם כעוד מוקדי כוח בשליטת העירייה שלא לטובת האוהדים. בפרק מוצגת התפעלות מהיצירתיות של הקהל, כדוגמה מביא שאנן סטריט את התרשמותו מכך שהקהל יצר שיר עידוד לקבוצה מלחן השיר Mrs. Robinson של סיימון וגרפונקל ומדובר על חזרתו של הדרבי של אשדוד אחרי שנים רבות.

הפרק מציג את המאבקים בין הקבוצות ואת היריבות שנוצרה ביניהן, כמו גם את החיבור ביניהן ואת החיבור בין הקהלים.

פרק 2

פרק זה עולה אל ליגה א' ומביא את המקרה של מכבי קביליו יפו ושל הפועל רובי שפירא חיפה, אשר דומות ברוחן אך שונות בסיבות הקמתן. מכבי קביליו יפו הוקמה כדי לחדש את המועדון המקורי, מכבי יפו המזוהה עם יהדות בולגריה, אשר התפרק בשנת 1999 וכיום אין לאוהדים קבוצה לעודד זולת זו בבעלותם. מנגד, באותה שנה הייתה זו הפועל חיפה בבעלותו של רובי שפירא שהגיעה לרגע השיא וזכתה באליפות הראשונה בתולדותיה, לאור הישגי הקבוצה ההיא לא היססו האוהדים לקרוא למועדון שבבעלותם על שמו במיוחד כמחאה על דרך התנהלות המועדון בעת הנוכחית בבעלותו של יואב כץ.

בהקשר של הפועל רובי שפירא חיפה האוהדים שבאים למשחקיה הם למעשה אוהדי הפועל חיפה שפועלים למען עתיד המועדון המקורי מתוך אותה מחאה. מתוך אותו רעיון, מציג הפרק את הפעילות החינוכית שעושות קבוצות האוהדים - פרויקט "קידום דרך הרגליים" של המועדון ושיתוף הפעולה עם מיזם "שער שוויון" - וכן את רוח התנדבות הצעירים בקידום הקבוצה ואותם מיזמים חינוכיים.

בניגוד לחיפאים, את הקבוצה היפואית מנהלים אנשים וותיקים עם אספת עמותה בחדר ישיבות של מפעל לייצור שבבי מתכת, כמו כן מודגש זיהוי המועדון עם יוצאי בולגריה. כמו החיפאים, גם אצל מכבי קביליו יפו מודגשת החשיבות של קידום כדורגל בגילאים הצעירים ואת חשיבות התקרבות קבוצת הנוער לליגת העל בכדורגל לנוער ועד כמה זה יכול לתרום גם לקבוצה הבוגרת.

בהמשך הפרק חוזר שאנן סטריט אל הפועל רובי שפירא חיפה ומלווה את האוהדים למשחק חוץ במגרש בבאקה אל-גרבייה, תוך שמדברים על אווירת הקהל על החיבור בין האוהדים לשחקים ועל חשיבות המשחק. תוך כדי הוא מתרשם גם מהעובדה שכמו בעירוני אשדוד בפרק הקודם, גם החיפאים לקחו לחנו של שיר לא צפוי לכדורגל כשיר עידוד - ערב עירוני של יוסי בנאי.

פרק 3

בפרק זה עוברים לליגות הגבוהות, ביחס להיכן שנמצאות קבוצות האוהדים בישראל, כאשר בליגות אלו דרוש ארגון יסודי וכסף על מנת להשתקע באותן רמות ולא רק מהפכנות ואהבה לקבוצה ולסמל. המקרים המובאים בפרק זה הם של הפועל קטמון ירושלים, שכבר הוזכרה בפרקים הקודמים כקבוצת האוהדים הראשונה שהחלה את השינוי וכיום משחקת בליגת העל, וכן של קבוצות הכדורסל הפועל רמת גן והפועל תל אביב.

שאנן סטריט מלווה את אנשי קטמון ומנסה לברר את מהות יחסיהם כלפי הפועל ירושלים, אשר ממנה בתחילה הם התפצלו כמחאה על השתלטות הקבוצה על ידי גורמים עסקיים בעלי אינטרסים זרים, לדברי האוהדים המצולמים. בפרק מדגיש שאנן סטריט את המנגנון שמלווה את הקבוצה, כולל מתנדבים במכירת כרטיסים ועד אנשי שיווק ואסטרטגיה עסקית שמביאים למועדון עם 870 חברי עמותה. בסיום הפרק חוזרים את הדרבי של ירושלים בין הפועל ירושלים להפועל קטמון ומדברים על יחסי האוהדים של שתי הקבוצות.

בהמשך ישנה התייחסות גם ליחס הממסד כלפי קבוצות האוהדים ובאופן יותר נקודתי - במאבקה של קבוצת הפועל רמת גן בעיריית רמת גן והטענות לאי-שוויון תקציבי בין שתי הקבוצות העירוניות. כמו כן, מוגדש המחויבות של אוהדי הקבוצה לסמל של המועדון ונטען כי אוהדים בכו כאשר ראו שחקנים עם סמל המועדון שלהם.

עוד בתחום הכדורסל, מלווה שאנן סטריט את הפועל אוסישקין, אשר קמה כמחאה עם הריסת אולם אוסישקין ונהפכה ברבות הימים להפועל תל אביב לאחר שזו התפרקה. גם בקבוצה זו מלווה הפרק את המתנדבים הרבים שעוסקים בשיווק הקבוצה (כולל שיווק במדיה חברתית) ובשאר תפקידי התפעול של המועדון ובמשחקי הקבוצה. מכיוון שהקבוצה משחקת בליגת העל בכדורסל נטען שקיים מתח בין רצון האוהדים לקבוצה הישגית וכן הניהול העסקני, לדברי מנהל השיווק של המועדון, לבין ההתנהלות החברתית של קבוצה בבעלות אוהדים וצריך לדעת איך לקדם קבוצה הישגית כאשר הלהט של מהפכנות האוהדים נגמר ויש שגרה שיש לנהל.

פרק 4

במסגרת פרק זה מתייחסים שוב לעניין של זהות וקהילה, אך הפעם יותר באופן ממוקד ותוך שימוש בדוגמאות של שתי הקבוצות מירושלים וכן של קבוצת הכדורסל הפועל אוסישקין.

מצד אחד מלווים אוהד בית"ר נורדיה ירושלים ערבי מוסלמי אדוק מבית חנינא שמקיים את מצוות הדת, תפילות חמש פעמים ביום ותפילות בימי שישי במסגד אל-אקצא. הוא אף אהד בעברו את בית"ר ירושלים ועזב לנורדיה מחמת התופעות שמלוות את המועדון בשנים האחרונות. הפרק מדבר אפוא על קבלת האחר בתוך מערכת שנקראת קבוצת אוהדים והיכולת לגשר על פערים תרבותיים וחברתיים.

בנוסף, מדבר הפרק על המיזם של הפועל אוסישקין, הפועל בדרום העיר תל אביב-יפו, ובו קבוצת הכדורסל מקיימת פעילות ספורטיבית לילדיהם של העובדים הזרים ושל מהגרים בלתי חוקיים בבית הספר רוגוזין. מדובר על השתלבות הקבוצה בפעילות הקהילתית ועל קבלת האחר בתוך החברה הישראלית מתוך אותה פעילות של קבוצת אוהדים.

בדוגמה של הפועל קטמון ירושלים מלווה שאנן סטריט את קבוצות הילדות והנערות של המועדון ומראה כיצד הן צמחו מתוך מיזם של המועדון שנקרא "ליגת השכונות". מדובר על שני מקרים: באחת ילדה אשר מוכשרת בעיקר בנגינה על פסנתר ומאזנת פעילות זו בחוגי הכדורגל של המועדון, במקרה השני נוסע שאנן סטריט אל ההתנחלות אפרת ומלווה משפחתה של נערה שגם היא לוקחת חלק בקבוצת הנערות ומנסה להבין כיצד התנחלות עוברת להיות בצד של הפועל בזכות אותה פעילות נוער. בהמשך הפרק מסוקר משחק גמר גביע המדינה לילדות ומראה את החוויה שבזכותה מגיע קהל ללוות במגרש בשפיים את ילדות המועדון ומסביר על ההשפעה של הקהילה במסגרת זו.

קישורים חיצוניים

• הקלטות של הפרקים, אתר ערוץ הספורט.
• קטע וידאו באתר ערוץ הספורט בו מדברים על הסדרה ומציגים אותה.
• יוני בינרט, "אהבת חיי": הדוקו החבר'המני של שאנן סטריט, באתר ynet, 7 באפריל 2017
• אבנר שביט‏, טהורים לעד: "אהבת חיי" גורם לצופים להתאהב בקבוצות האוהדים שעומדות במרכזו, באתר וואלה!‏, 3 באפריל 2017