אדם הראשון (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אלבר קאמי  |
| שפת המקור |
צרפתית |
| סוגה | אוטוביוגרפיה |
| מקום התרחשות |
אלג'יריה |
| הוצאה | |
| הוצאה בשפת המקור | הוצאת גלימאר |
| מספר עמודים | 246 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | עם עובד |
| תאריך | 1994 |
| תרגום | אילנה המרמן |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001321524, 003834953 |
  | |
אדם הראשון (בצרפתית: Le Premier Homme) הוא ספר אוטוביוגרפי מאת אלבר קאמי. הספר, יצירתו האחרונה של הסופר, שמלאכתו לא נשלמה, נמצא בין חפציו לאחר תאונת הדרכים בה מצא את מותו ב-4 בינואר 1960. הספר ראה אור, יחד עם הערות המחבר כפי שהופיעו על גבי כתב-היד בשנת 1994 בהוצאת גלימאר. בעברית ראה הספר אור באותה שנה, בתרגומה של אילנה המרמן בהוצאת עם עובד.
כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאמי חיבר את הספר בכוונה לכתוב רומן אוטוביוגרפי, מפי בן-דמותו אותו כינה ז'אק. הוא מזכיר את הספר ברשימותיו שנים אחדות לפני מותו, אך עבד עליו בעיקר בשנת חייו האחרונה.
לאחר התאונה נמצא תיקו של הסופר בבוץ סמוך לרכבו ובו כתב היד שהחזיק 144 עמודים כתובים בעט בכתב-יד קשה לפענוח ועם הערות רבות אותן רשם לעצמו. סמוך לאחר מכן העתיקה אלמנתו, פרנסין קאמי, את הספר במכונת כתיבה, אך גנזה את הספר. זמן רב לאחר מכן עיבדה בתו, קתרין, את החיבור, תוך תיקונים והשלמות לפי פיענוח כתב היד ורשימות מפנקס קטן אותו ערך קאמי במקביל ובו רשם הערות נוספות, והציעה אותו להוצאת גלימר. אמנם סביר להניח שלאחר עיבוד ועריכה היה הספר המוגמר יכול להיות טוב יותר מזה שראה אור, אך גם במצבו נחשב ליצירת מופת[1].
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מגולל את סיפור חייו של ז'אק קורמרי, המקבילים לחייו של הסופר. ז'אק נולד בפרבר עני של אלז'יר, בן לאם אנלפביתית וחירשת למחצה. אביו נהרג במלחמת העולם הראשונה והוא, אמו, אחיו ודודו חיו בדירה דלה עם סבתו השתלטנית והנבערת. בהיותו כבן 40 שב ז'אק, המתגורר בצרפת, לבקר את אמו על מנת ללמוד עוד על אביו, שאת קברו ביקר לראשונה לאחר ארבעים שנה.
למרות העוני המרוד, בו כלואים בני משפחתו ומעמדו כב"מבצר ללא גשר-הרמה"[2], חייו של ז'אק וחבריו כילדים מתוארים כמלאי אושר: "להם היו החיים והים, העולם העניק להם את מיטב מותרותיו והם לקחו ונהגו בהם בפזרנות[3].". דמות מפתח בספר היא דמותו של מורו של ז'אק בבית הספר היסודי, הקרוי בספר מר ברנאר. המורה המסור שם ליבו לילד הנבון ולמרות שבשכונתו היה נהוג שלאחר בית הספר היסודי יעזוב הילד את ספסל הלימודים ויסייע בכלכלת המשפחה, הצליח המורה להפעיל את כובד משקלו ולשלוח את ז'אק לבית ספר תיכון.
לימודיו של ז'אק בתיכון חילצו אותו מעוני ובערות ופתחו בפניו את העולם שאיפשר לו לצמוח ולגלות את כישרונו, אך מאידך גם לעזוב את אימו, אותה אהב מאוד.
בסוף הספר מובא כנספח מכתב התודה האמיתי שכתב קאמי למורהו בבית הספר היסודי בשנת 1957, לאחר שנודע לו שהוא עומד לקבל את פרס נובל לספרות.
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Le Premier Homme, Éditions Gallimard 1994 ISBN 0-679-43937-4
- אדם הראשון, תרגום: אילנה המרמן, עם עובד, 1995.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספר באתר הוצאת עם עובד (אורכב 08.05.2014 בארכיון Wayback Machine)
- דנה פריבך-חפץ, המלצת קריאה: "אדם הראשון" לקאמי, באתר nrg, 14 ביוני 2009
- דניס שרביט, 'האדם הראשון' לאלבר קאמי, הרצאה מצולמת של האוניברסיטה הפתוחה במסגרת יום עיון "על גלות וגבולות"
- אדם הראשון, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|