אדם המזיק
| מקרא | ויקרא, כ"ד, כ"א |
|---|---|
| משנה | מסכת בבא קמא, פרק ב', משנה ו', פרק ג', משניות ד' - ח', ופרק ח' |
| משנה תורה | הלכות חובל ומזיק |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה רל"ו ספר החינוך, מצווה מ"ט |
  | |
במשפט העברי אדם המזיק הוא אדם שגורם על ידי מעשיו נזק לאחר, בממונו או בגופו. הוא אחד מאבות הנזיקין, ונכלל לפי דעה אחת[1] כאחד מארבעת אבות הנזיקין הנמנים בתחילת מסכת בבא קמא.
פרטי ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפן הממוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדם המזיק ממונו של חברו חייב לשלם. יסוד הלכה זו נלמד מהפסוק:
"ומכה בהמה ישלמנה"
אדם מועד לעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אדם מועד לעולם
דין אדם המזיק שונה ממעשי עבירות. בניגוד למעשה עבירה שבמקרה שעשאה באונס פטור מעונש, אדם המזיק חייב אפילו באונס, וכך אמרו במשנה ”אדם מועד לעולם, בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון.” (משנה, מסכת בבא קמא, פרק ב', משנה ו'), לאמור, אדם שהזיק אחראי על מעשיו בכל מצב, הן אם הנזק נגרם ברצונו של המזיק או בשוגג, או אפילו באונס כגון תוך כדי שינה.
במקרה של אונס גמור, כגון שלאחר שאדם הלך לישון הונחו כלים בקרבתו, נחלקו הראשונים בדינו. לדעת תוספות[2] במקרה זה נאמר הכלל 'אדם מועד לעולם', וחייב, אך דעת הרמב"ן[3] במקרה כזה היא שהוא אנוס לגמרי, יש לפוטרו, להלכה נפסק בשולחן ערוך שאדם המזיק חייב אף באונס, דעת הרמ"א שהכוונה דווקא באונס שאינו אונס גמור, ודעת הש"ך שהשולחן ערוך מחייב אף באונס גמור[4] .
באונס[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור אדם שהזיק באונס, למשל מתוך שינה או שהקיא בלא כוונה על חפץ וגרם לו נזק, חייב בתשלום מלא. אך לגבי אדם שנאנס באיומי מוות להזיק ממון של אדם אחר - נחלקו הפוסקים. הרמב"ם פסק[5] שחייב לשלם, מכיוון שבסופו של דבר הוא גרם נזק וחייב גם במקרה של אונס כאמור, וכך פסק הש"ך[6]. הראב"ד פסק[7] שפטור, כיוון שמבחינה הלכתית מותר לו להזיק כדי להציל את נפשו, ואין לחייב אדם בתשלום נזיקין, על דבר שמותר לעשותו.
חומרות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דינים נוספים שישנם באדם המזיק בשונה משאר המזיקים הוא לעניין מקום בו בוצע הנזק. באדם המזיק לעולם אין הבדל אם הנזק נעשה ברשות הניזוק או שהניזוק בא לרשותו של המזיק ושם פגע בו בעל הבית.[8]
במקום שבו היו שותפים בנזק מספר בני אדם נאמר דין שהנזק מתחלק בין כולם.[9]
הפן האיסורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד עצם העניין שמחויב הוא לשלם מדיני נזיקין, עובר המזיק באיסור[10] כגנב וכגזלן הנוטלים ממון אחרים.[11] אדם שהזיק לממון חברו ששילם את דמי הנזק ועשה תשובה נתכפר חטאו ואינו זקוק למחילת חברו, וזאת, בניגוד לגנב וגזלן וכן מי שחבל בגוף חברו, שמלבד החזרת הגנבה והתשובה עדיין זקוקים הם למחילת הנגזל.[12] בכל אופן ביארו כמה אחרונים שגם המזיק ממון חברו צריך לבקש ממנו מחילה.[13]
חמישה דברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חמישה דברים
המזיק אדם אחר בגופו, מלבד חיוב תשלומי הנזק מתחייב בעוד ארבעה חיובים לניזק:
- נזק - אובדן קבוע של יכולת השתכרות.
- צער - כמה היה מוכן לשלם על מנת שלא יצטער כך.
- ריפוי - הוצאות רפואיות.
- שבת - אובדן זמני שלא כושר השתכרות.
- בושת - תשלום על הבושה שנתבייש הניזק, (כמה היה מוכן לשלם על מנת שלא להתבייש כך).
המזיק את ממונו של האחר פטור מחמישה דברים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בריזל, דוד בן יוחנן, משפט המזיק - א, מודעין עלית חש"ד, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ב', עמוד ב'
- ^ תוספות, מסכת בבא קמא, דף כ"ז, עמוד א', ד"ה ה"ג אמאי פטור.
- ^ חידושי הרמב"ן על מסכת בבא מציעא דף פב: ד"ה ואתא.
- ^ בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן ש"ח, סעיף א' עם הגהת הרמ"א ודעת הש"ך.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזיקין, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכות ב'–ד'
- ^ ש"ך חושן משפט סימן שעח ס"ק ב.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזיקין, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכה ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ח, עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזיקין, הלכות חובל ומזיק, פרק ו', הלכה י"ג
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שע"ח, סעיף א'.
- ^ יש הסברים רבים למקור האיסור להזיק. יש סוברים שהוא פרט באיסור לגזול, יש שלמדו זאת מהשבת אבדה, ויש שלמדו זאת מלפני עיוור לא תיתן מכשול. ראו למשל כאן.
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק א', הלכה א', משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ב', הלכה ט', ומשנה תורה לרמב"ם, ספר נזיקין, הלכות חובל ומזיק, פרק ה', הלכה ט'. בפירוש לחם משנה בהלכות חובל ומזיק ישנה הבחנה בין הנאמר בהלכות תשובה לבין המובא בהלכות חובל ומזיק, ולפיה גזלן צריך לפייס את חברו ולא המזיק, משום שהגוזל גורם לצער בעוד הוא נהנה מכך, ולכן עליו לבקש מחילה, מה שאינו נכון במזיק ממון.
- ^ ראו למשל מעשה רקח להלכות תשובה פרק א הלכה א, ובספר קובץ על הלכות תשובה פרק ה הלכה ט.