אדית קראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדית קראוס
Edith Kraus
לידה 16 במאי 1913
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בספטמבר 2013 (בגיל 100)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות וינה, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדית קראוס (16 במאי 19133 בספטמבר 2013) הייתה פסנתרנית צ'כית-ישראלית ששהתה במחנה טרזין ומורה באקדמיה למוזיקה בתל אביב.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדית קראוס נולדה בקרלסבאד, צ'כיה. אביה, ניהל בית מסחר לבגדי כלות. היא החלה לנגן בפסנתר בגיל 7 ובגיל 11 ניגנה בעירה את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן. בגיל 14, בהמלצת אלמה מאהלר, קרובת משפחתה, החלה ללמוד אצל ארתור שנאבל בברלין. בתום לימודיה, ב-1930, עברה לפראג וניהלה קריירה מקצועית.

ב-1941 נכלאה במחנה טרזין יחד עם בעלה, קארל שטיינר. קראוס נדרשה לנגן שני רסיטלים בשבוע והיא ביצעה יצירות משל מלחינים במחנה: ויקטור אולמן, פאבל האס וגדעון קליין. בעלה נשלח מטרזין לאושוויץ ונרצח שם.

לאחרי המלחמה חזרה לפראג ובה פעלה כפסנתרנית וכמורה. היא הכירה שם את בעלה השני, ארפד בלודי וב–1949 עלו ארצה. קראוס לימדה באקדמיה למוזיקה בתל אביב בשנים 1957–1981.

ב-1986 החלה להדריך בכיתות האמן "היסטוריה מוזיקה וזיכרון" בבית טרזין בגבעת חיים בעקבות מחקרי המוזיקולוג דוד ריד בלוך. היא גם חזרה לנגן ולהופיע עם יצירות שנגנה בטרזין.

סרט תיעודי על חייה "התענג על המוזיקה" (Enjoy the Music) הוכן על ידי הבמאים הגרמנים וילהלם ומריתה רזינג.

קראוס נפטרה בגיל מאה ונקברה בהר המנוחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדית קראוס בוויקישיתוף