אדית האוור פריצ'מות'
 | |
| לידה |
17 בדצמבר 1913 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 2004 (בגיל 90) אלטאוסזה, אוסטריה |
| מדינה |
אוסטריה |
| מקצוע |
פעילה חברתית |
| בן או בת זוג |
Ludwig Frischmuth |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (14 ביוני 1998) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אדית האוור פריצ'מות' |
  | |
אדית האוור פריצ'מות' (בגרמנית: Edith Hauer-Frischmuth; 17 בדצמבר 1913 – 29 ביוני 2004) הייתה חסידת אומות עולם אוסטרית, שהצילה יהודים במלחמת העולם השנייה[1].
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדית פריצ'מות', ילידת וינה, הצטרפה לאחר האנשלוס, למחתרת אוסטרית שפעלה לספק ליהודים מסמכים מזויפים שיאפשרו להם להימלט משטח הרייך הנאצי למדינות אחרות. אף על פי שסיוע מכל סוג שהוא ליהודים, נאסר והעוברים על האיסור צפויים לענישה כבדה ואף גזר דין מוות, אדית סייעה ליהודים בדרכים רבות.
אדית סייעה ליהודים בהשגת מוצרי מזון והחביאה יהודים נרדפים לתקופות קצרות. היא השיגה חותמות רשמיות של הגסטפו, ששימשו לזיוף מסמכים. באחד מביקוריה במטה הגסטפו היא הצליחה לגנוב תיקים של יהודים, שהיו מיועדים למעצר באותו היום, ויחד עם המחתרת האנטי - נאצית הזהירה יהודים לפני מעצרם, כדי שיספיקו לברוח. בנוסף לפעילויות הכלליות הללו, אדית תרמה להצלת חברתה מוניקה טיילור[2].
במהלך פעילותה במחתרת, הכירה אידית את מוניקה, בת לאם נוצרייה ולאב יהודי, שהוגדרה על פי חוקי נירנברג כיהודיה. במהלך ביקור של אדית בביתה של מוניקה, הגיעו חיילי אס.אס. לעצור את מוניקה. אדית עיכבה אותם בזמן שמוניקה חיפשה מקום מסתור, ושכנעה את החיילים שאין יהודים בבית. בעקבות האירוע, אדית דאגה למצוא למוניקה מקום מסתור בביתו של חבר משותף, וסיפקה לה את כל צרכיה.
פעילותה של אדית במחתרת נודעה לשלטונות והיא הפכה מבוקשת. ב־1944 המצב נהיה מסוכן עד כדי כך שאידית נאלצה לעזוב את ווינה. היא עברה להתגורר בבית משפחת בעלה באלטאוסזה שבצפון אוסטריה, וגם שם הצטרפה למחתרת המקומית, שנתמכה על ידי בריטניה (the Aussee area Resistance Movement). גם במסגרת זו אדית הצליחה להשיג עותקים של כל החתימות של הגסטפו בערים לינץ ואלטאוסזה ובנוסף, השתתפה בחטיפת המושל הנאצי (גאולייטר) האזורי ושלושה סוכני גסטפו שסיפקו למחתרת מידע מסווג. אדית העבירה את מוניקה חברתה להתגורר עמה באלטוסי, שמרה עליה וטיפלה בה עד סוף המלחמה[3].
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדית נישאה לאחר המלחמה והמשיכה להתגורר בווינה.[2]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדית הוכרה כחסידת אומות עולם ב־14 ביוני 1998. שמה חקוק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות עולם ביד ושם בירושלים.[2]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Austrian Righteous Among the Nations, Edith Hauer-Frischmuth, People Pill
- ^ 1 2 3 Frischmuth Edith, באתר יד ושם (באנגלית)
- ^ מתוך תיק מספר 8042, "אדית האוור פריצ'מות", ארכיון יד ושם