אדוארד סימונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד סימונס
Edward Simmons
לידה 27 באוקטובר 1852
קונקורד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בנובמבר 1931 (בגיל 79)
בולטימור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
זרם באמנות אימפרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדוארד סימונסאנגלית: Edward Simmons‏; 18521931) היה צייר אימפרסיוניסטי אמריקאי, ידוע בזכות ציורי קיר בבניינים ציבוריים גדולים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו היה כומר אוניטרי. הוא סיים את לימודיו בהרווארד קולג' בשנת 1874, ונסע ללמוד בפריז. הוא היה תלמידם של ז'ול ג'וזף לפבר וגוסטב בולאנז'ה, שם קיבל מדליית זהב.[1]

בשנת 1894 קיבל סימונס את העבודה הראשונה של האגודה האמנותית העירונית - סדרת ציורי קיר - "צדק", "גורלות" ו"זכויות האדם" - בתוך אולמות בית המשפט העליון של מדינת ניו יורק במנהטן.

מאוחר יותר עיצב סימונס את מלון וולדורף אסטוריה בניו יורק, ספריית הקונגרס בוושינגטון, ואת סדרת ציורי הקיר "ציוויליזציה של הצפון מערבי" ברוטונדה של קפיטול מדינת מינסוטה שבסיינט פול.

בשנת 1914, הוא נסע עם צ'יילד האסאם כדי לצפות בציורי המדבר של אריזונה של האמן הקליפורני חבייר מרטינז בסטודיו שלו בפיידמונט, קליפורניה.

אדוארד סימונס, בן הנגר, 1889

סימונס היה חבר בקבוצת "עשרת הציירים האמריקאים", שפרשו מאיגוד האמנים האמריקאי. הוא נחשב גם לתורם לסגנון המכונה הרנסאנס האמריקאי. תנועה אמנותית לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית שהדגישה את יחסי הגומלין בין האדריכלות, הציור, הפיסול ועיצוב הפנים.

סימונס פרסם את האוטוביוגרפיה שלו בשנת 1922.

ונדליזם של ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 ציורו "בן הנגר" הממוקם בכנסייה האוניטרית הראשונה, ניו בדפורד, מסצ'וסטס, נלקח מהקיר ונחתך ממסגרתו. הקטע המתאר את ישו נחתך והוסר, והציור ההרוס נשאר מונח על הרצפה.[2] החלק האבוד נמצא בשנת 2006 מגולגל מאחורי מקרר כשהוא הוצא ממטבח הקהילה. הציור שוחזר והבעלות הועברה לבית ומוזיאון הגן של רוטש-ג'ונס-דאף.[3]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד סימונס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Simmons, Edward Emerson". Encyclopædia Britannica. 25 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 123.
  2. ^ David Rising, Standard-Times staff writer, Church desecration hits emotional chord, southcoasttoday.com (באנגלית)
  3. ^ Our Building – The First Unitarian Church in New Bedford, uunewbedford.org