אבראהים דסוקי אבאזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבראהים דסוקי אבאזה
إبراهيم دسوقي أباظة
לידה 1889
ע'זאלה, מצרים
פטירה 22 בינואר 1953 (בגיל 64 בערך)
מדינה מצרים
השכלה משפטים
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי, סופר
מפלגה מפלגת הליברלים החוקתיים
שר החוץ של מצרים
28 בדצמבר 1948 – 27 בפברואר 1949
(8 שבועות ו־6 ימים)

אִבְּרַאהִים דֵסוּקִי בַּאשַׁא אַבַּאזַהערבית: إبراهيم دسوقي باشا أباظة, בתעתיק מדויק: אבאט'ה; 188922 בינואר 1953) היה פוליטיקאי מצרי, כיהן במספר תפקידי שר וסגן שר, לרבות שר החוץ.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבאזה נולד בכפר ע'זאלה שבמחוז א-שרקיה (כיום משויך לא-דקהלייה), ולכן כונה בשם אל-ע'זאלי אבאזה. למד בבית הספר היסודי של א-נאסרייה ובתיכון אל-ח'ודייווייה. סיים לימודיו בבית הספר למשפטים בשנת 1912.

פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית פעילותו הפוליטית, בדומה לרבים מהסטודנטים באותה העת, החלה בבית הספר למשפטים, אז החל התקשרותו עם אגודת הסטודנטים שבראשה עמד באותה העת עומר לוטפי. הוא כתב בביטאון המפלגה הלאומית (אל-וטני) והיה חותם את מאמריו בשם אל-ע'זאלי אבאזה. אבאזה השתתף בהפגנה המפורסמת של הסטודנטים למשפטים ב-9 בנובמבר 1908.

מפלגת אל-ופד ומפלגת הליברלים החוקתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את התואר במשפטים עבד אבאזה כפקיד, ועם עליית התנועה הלאומית בהנהגת סעד זע'לול בשלהי 1918, השתתף, יחד עם צעירים נוספים מהמפלגה הלאומית, כולל מוסטפא א-נחאס פאשה וחאפז עפיפי, במאמצי מפלגת אל-ופד להשגת עצמאות מצרית. אבאזה התפטר מהמפלגה הלאומית כדי להצטרף למפלגת אל-ופד, ובה נשאר חבר עד למשבר העמוק במפלגה עקב המשא ומתן עם הבריטים, משבר שהוביל לפילוג הגדול ולהקמת מפלגת הליברלים החוקתיים בסוף 1922. ב-10 בנובמבר 1922 נבחר אבאזה למזכיר עוזר במפלגה.

תפקידיו הפרלמנטריים והממשלתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבאזה נבחר לחבר בבית הנבחרים המצרי מטעם מחוז הבחירה ברדין.

הוא מונה לראשונה לשר בממשלתו הראשונה של חוסיין סירי ב-26 ביוני 1941, אז כיהן כשר לעניינים חברתיים. ממשלתו של סירי התפטרה חודש אחד לאחר מכן, אך גם בממשלתו השנייה הוסף אבאזה לכהן בתפקיד זה עד ל-4 בפברואר 1942.

החל מ-9 באוקטובר 1944 כיהן אבאזה כשר התחבורה בממשלותיו של אחמד מאהר עד לרציחתו של מאהר ב-24 בפברואר 1945. אבאזה המשיך לכהן בתפקיד זה תחת ממשלותיו של מחמוד פהמי נוקראשי עד 28 בדצמבר 1948, עם הפסקה באמצע לכהונת שר הווקף בממשלתו השלישית של אסמאעיל סידקי בין 17 בפברואר ל-9 בדצמבר 1946.

בממשלתו הראשונה של אבראהים עבד אל-האדי מונה אבאזה לשר החוץ ב-28 בדצמבר 1948. בהמשך, בשל מצב החירום ששרר במדינה, הועבר לכהונה אחרונה במשרד התחבורה ותחתיו מונה שוב אחמד ח'שבה לשר החוץ. בתיק התחבורה החזיק עד ל-25 ביולי באותה שנה.

כשר הווקף כיהן פעם נוספת בממשלתו של חוסיין סירי בין 26 ביולי ל-3 בנובמבר 1949.

בנוסף לתפקידים אלה, היה גם לסגן שר ארבע פעמים.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבאזה נפטר ב-22 בינואר 1953.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבאזה כתב מאמרים פוליטיים רבים בנושא הלאומיות בעיתונים מצריים תחת השם אל-ע'זאלי אבאזה, ולעיתים גם תחת השם דסוקי באשא אבאזה. הוא הקים תנועה ספרותית שנודעה בשם "ועידת סופרי הערביות" (جماعة أدباء العروبة).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איברהים דסוקי נמנה עם משפחת אבאזה המצרית. אחיו הוא המשורר עזיז אבאזה, ובין בניו הסופר והעיתונאי ת'רוות אבאזה וד"ר שאמל אבאזה, חבר פרלמנט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מערכת הארץ, מיום ליום, הארץ, 6 ביולי 1941 – כתבה ובה ציון מינויו של אבאזה לשר התחבורה בממשלת חוסיין סירי