אבל השיטים
אָבֵל הַשִּׁטִּים (באשורית: abil-šiṭṭi[1]) היא עיר קדומה בעבר הירדן, הנזכרת בספר במדבר, בכתובות תגלת-פלאסר השלישי ובמקורות קלאסיים.
אזכורים במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
זאת תחנתם האחרונה של בני ישראל בנדודיהם במדבר. משם שלח יהושע בן נון את המרגלים: ”לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְאֶת יְרִיחוֹ” (יהושע, ב', א'), יהושע לעומת משה שולח שני מרגלים ולא שנים עשר, פה שליחת המרגלים הייתה חשאית וצבאית לעומת שליחותו המדינית/רוחנית של משה בספר במדבר.
על פי הכתוב במקרא חנו בני ישראל לפני כניסתם לארץ בין שני המקומות: ”וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב” (במדבר, ל"ג, מ"ט).
השיטים נזכרת גם בספר מיכה. הפסוק בספר מיכה ”מִן הַשִּׁטִּים, עַד הַגִּלְגָּל” (מיכה, ו', ה'), מוסב אל הפועל המופיע בתחילת הפסוק "עַמִּי, זְכָר נָא". יש הסוברים כי הנביא קורא לזכור את קורות בני ישראל בשיטים שהיא תחנתם האחרונה של בני ישראל במסעם במדבר, ועד הגלגל, שהיא תחנתם הראשונה בכניסה לארץ בעבר הירדן. לדעת אחרים מקומות אלה מסמלים מעבר חיי נדודים במדבר להתיישבות קבע בארץ ישראל. יש הטוענים כי השיטים הנזכרת בספר מיכה יש בה רמז לחטא בעל פעור שהתרחש בשיטים. לדעת שמואל ורגון יש לראות בהיגד "מִן הַשִּׁטִּים, עַד הַגִּלְגָּל", מריזם אשר כוונתו לשלמות ההיקף בו חנו בני ישראל למרות הקרבה בין שני המקומות.[2]
אזכורים חוץ־מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר נזכרת בספרי שנות תגלת־פלאסר השלישי כ־a-bi-il-šiṭ-ṭi יחד עם הגלעד, והם מתוארים "על גבול בית עומרי".[1]
לדעת יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים, אבל (Άβίλη) היא אבל השיטים, הנזכרת בספר במדבר.[3] בן מתתיהו כותב כי המרחק ממנה אל הירדן הוא ”60 איצטדיונים (אנ')”, והיא מלאה בעצי תמר.[3]
זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנרי בייקר טריסטראם מזהה את אבל השיטים עם תל כפרין.[4] גם לדעת שמואל אחיטוב יש לזהות את אבל השיטים עם תל כפרין, ולחילופין עם תל אל-חמאם בקרבתו; בשני המקומות הייתה קיימת התיישבות בתקופה כנענית ובתקופה ישראלית.[5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 105, 131, 134
- ^ שמואל ורגון, ספר מיכה: עיונים ופירושים, רמת גן, בר-אילן, 1994, עמ' 175–174.
- ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, 4.8.2 (במקור היווני), 5.1.1 (במקור היווני)
- ^ הנרי בייקר טריסטראם, מסע בארץ ישראל: יומן 1864-1863, ירושלים, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 385.
- ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, ירושלים, מאגנס, 1995, עמ' 82
| קודמת: הרי העברים |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: אין (תחנה אחרונה לפני מעבר הירדן) |