אבטליון (זוגות)
 | |
| קברי שמעיה ואבטליון | |
| תקופת הפעילות | זוג רביעי של תקופת הזוגות |
|---|---|
| רבותיו | יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח |
| תלמידיו | הלל, שמאי, מנחם |
| בני דורו | שמעיה ויהודה בן דורתאי |
אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין. אחריהם באו הלל ושמאי, שחתמו את תקופת הזוגות.
שמעיה ואבטליון היו גרים,[1] הם עצמם,[2] או שהיו רק בני גרים.[3] לפי דברי התלמוד הבבלי[1] היו מבני בניו של סנחריב, שהיה אחד ממלכי אשור.
לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.[4]
המאמר במסכת אבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמרו של אבטליון מופיע במשנה במסכת אבות:
אבטליון אומר: חכמים – הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל
פירוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
את פירוש שמו של אבטליון מביא הרב עובדיה מברטנורא:
שמעיה ואבטליון – גרי צדק היו, ומבני בניו של סנחריב הם. ושמעתי שמפני שהיה אבטליון אב בית דין נקרא בשם זה, שפירושו אב לקטנים. כי טליא בלשון ארמי – קטן...
סיפורים על אבטליון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעשה בהלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
על הלל תלמידם של שמעיה ובאבטליון מסופר:
בכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלקים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן, וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת
הפגישה עם הכהן הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]
התלמוד הבבלי מספר על אירוע שקרה בגמר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים (מוצאי יום הכפורים). לפי התלמוד, רוב העם עזבו את הכהן הגדול והלכו לקראת שמעיה ואבטליון. בסופו של דבר הלכו שמעיה ואבטליון עם העם שהלכו אליהם, לשאול בשלום הכהן הגדול. אולם, קיים שינוי גרסאות בין התלמוד בבלי ומדרש הגדול אודות חילופי הדברים בין שמעיה ואבטליון והכהן הגדול. לפי המסופר בתלמוד בבלי, הכהן גדול זלזל בכבוד שמעיה ואבטליון והם השיבו במענה שנון וחד שהיה בו כדי להעמיד את הכהן על טעותו.[5] במקביל, המדרש הגדול גורס שהכהן גדול "תיקן" את המילים של הזוגות להורות כי אין גדולת הכהן מחמת ייחוסו לאהרן הכהן, אלא מצד עשיית מעשה אהרן.[6]
בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכריה פרנקל כותב על שמעיה ואבטליון: "מן שמעיה ואבטליון נודעו הלכות אשר העידו אחרים בשמם, אבל הם עצמם לא באו במשנה וברייתא בין שוני ההלכות."[7]
במחלוקת של תקופת הזוגות, המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, אבטליון היה בדיעה שאין לסמוך[8].
שאר ההלכות המובאות בשם אבטליון מובאות במשותף עם שמעיה.
אלו כוללות:
- את האיסור להקריב קרבן חגיגה בשבת, עליו חלק יהודה בן דורתאי, חכם בן ימיהם:
- "יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו, והלך וישב לו בדרום, אמר אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת מה הן אומרים לו? תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים ולא אמרו להן לישראל חגיגה דוחה את השבת"[9].
- עדות שהובאה בשמם מתייחסת לדין מוקצה ביום טוב[10]:
- "חיה שקננה בפרדס צריכה לזמן וצפור דרור צריך לקשור בכנפיה כדי שלא תתחלף באמה וזו עדות שהעידו מפי שמעיה ואבטליון"
- על ההלכה שאמר ר' יוסי: "שהעובר פוסל (מלאכול בתרומה) ואינו מאכיל", מובא בגמרא[11]: "זו עדות העיד ר' יוסי מפי שמעיה ואבטליון והודו לו".
- "עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו משום שמעיה ואבטליון, שלשת לוגין ה מים שאובין פוסלין את המקוה"[12].
במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
את דברי יהודה בן דורתאי האומר ששמעיה ואבטליון היו "דרשנים גדולים"[9] פירש אייזיק הירש וייס במובן של מדרשי הלכה, ובהתאם כתב: ״בימי שמעיה ואבטליון החלו לפלוס מסילות חדשות בדרישת התורה ואלה שני הראשים היו מתוארים בשם הכבוד ״דרשנים גדולים״[13]. יצחק אייזיק הלוי, לעומתו, טוען שיש לפרש "דרשנים גדולים" במובן של דרשנות לציבור, וטוען שבכל התלמוד אין דרשות המובאות בשם שמעיה ואבטליון[14].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנימין לאו, "שמעיה ואבטליון: בעיצומה של מלחמת אריסטובלוס והורקנוס", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 142-137.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "שמעיה ואבטליון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1229-1228, באתר היברובוקס
- אליקים כרמולי, אַבְטַלְיוֹן, בתוך: תולדות גדולי ישראל, מיץ: אפרים הדאמר, תקפ"ח. עמ' יג-יד, באתר היברובוקס
- אבטליון (זוגות), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שיחה על שמעיה ואבטליון מאתר "ישיבת ברכת משה".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז, עמוד ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הקדמה, ד"ה כל המצות; פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת עדויות, פרק א, משנה ג; פרק ה, משנה ו; תוספות, מסכת ברכות, דף יט, עמוד א, ד"ה דוגמה; רבי שמעון בן צמח דוראן, מגן אבות (על מסכת אבות), פרק א, משנה י. ראו גם שו"ת נודע ביהודה, מהדורא קמא, חושן משפט, סימן א; ברכי יוסף, חושן משפט, סימן ז, ס"ק ו.
- ^ מהר"ל מפראג, דרך חיים (על מסכת אבות), פרק א, סוף משנה י, ד"ה והתבאר לך; תוספות יום טוב, אבות, פרק א, משנה י, ד"ה שמעיה.
- ^ ר' למשל יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא" מאת ר' שמואל ב"ר שמשון (1210), עמ' 64.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"א
- ^ הכוונה היא להיות "אוהב שלום ורודף שלום" – מדרש הגדול לספר ויקרא, פרק ט"ז, פסוק כ"ה
- ^ זכריה פרנקל, דרכי המשנה, ליפסיא, תרי"ט, עמ׳ 37, באתר היברובוקס
- ^ מסכת חגיגה פרק ב', משנה ב'
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ה, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ז, עמוד א'
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק א', משנה ג'
- ^ דור דור ודורשיו, חלק א', עמודים 144-145
- ^ יצחק אייזיק הלוי, דורות ראשונים, חלק שלישי, פרק ל"א, עמוד 124, הערה נ"ט