אבא תחנה חסידא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אבא תחנה (או תחנא) חסידא (אבא תחנה החסיד), על פי המדרש[1], היה אדם בתקופת חז"ל שמתואר כחסיד ובעל נפלאות. לא ידוע דבר על חייו וזמנו, אולם יש המשערים שחי בסוף תקופת בית המקדש השני, ובשלב כלשהו מחייו אף הצטרף לשורות המורדים בשלטון הרומי.

הסיפור על נס זריחת השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש מספר, שבערב שבת[2] לפני השקיעה נכנס אבא תחנה לעירו עם חבילה על כתפו (שמואל ספראי טוען שהייתה זאת חבילת עצים מלוקטים, המעידה על עוניו הרב של אבא תחנה[3]).

לפתע, ראה אבא תחנה חולה בשחין שוכב בפרשת דרכים. החולה לא היה יכול לקום בעצמו, ולכן ביקש מאבא תחנה שישא אותו אל העיר. כיוון שהוא לא היה יכול לשאת גם את החבילה וגם את החולה, עמד אבא תחנה בפני דילמה לא פשוטה - אם ייקח את החולה לעיר - יכולה להיאבד חבילתו ולא יהיה לו מאין לפרנס את ביתו! אבל אם ייקח את חבילתו ויניח את החולה - החולה עלול למות, וזה יחשב כאילו הוא בעצמו הרגו! המדרש מתאר, שאבא תחנה "המליך יצר טוב על יצר רע", והחליט לשאת את החולה אל העיר.

לאחר מכן הוא חזר אל פרשת הדרכים לקחת אל חבילתו, ונכנס אל העיר עם "דמדומי החמה" - סמוך מאוד לשקיעה. אנשי העיר, שכנראה היו רגילים שאבא תחנה מקבל את השבת בשעה מוקדמת, תמהו ואמרו: "זה הוא אבא תחנה חסידא?". אבא תחנה הרהר בלבו, וחשש גם הוא, שמא חלל את השבת. בשלב זה נעשה נס, והשמש חזרה לזרוח בשמים, על מנת שלא יחשבו שאבא תחנה חילל את השבת. המדרש מתאר זאת בעזרת הפסוק בספר מלאכי, ”וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ”[4].

כעת, חשש אבא תחנה שזריחת השמש היוותה את השכר על מעשהו, ולא יקבל על כך שכר בעולם הבא, אך כדי שלא ידאג, ”יצתה בת קול ואמרה לו: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלהים את מעשיך"[5] - נתקבל שכרך!”.

שמו ותקופתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדפוסים החדשים של המדרש נכתב ששמו היה "אבא תחנא" (עם אל"ף), אך בדפוסים הישנים נכתב "תחנה", עם ה"א. הרב אהרון היימן מציין שבתנ"ך מוזכר אדם בשם "תְּחִנָּה"[6]. ייתכן שהשם "תחנה" לקוח משם, והוא מבטא תחינה[7]. אפשרויות ניקוד נוספות הן "תַּחְנָה" או "תַּחֲנָה"[8].

במשנה[9] מוזכר אדם בשם "תחינה", שעל פי המשנה היה נקרא בתחילה "בן פרישה", ולאחר מכן "בן הרצחן". לפי חלק מהגרסאות מדובר באלעזר בן דינאי, ולפי גרסאות אחרות מדובר באדם אחר מן הקנאים שלחמו ברומיים בתקופת הנציבות השנייה של השלטון הרומי בארץ ישראל. שמואל קליין ובן ציון לוריא מזהים את תחינה בן פרישה עם אבא תחנה חסידא, ולדעתם בתחילת חייו הוא היה בעל נפלאות ולכן נקרא "בן פרישה" (כפירושו של אלבק על המשנה שם), ולאחר מכן הצטרף לשורות הקנאים ונקרא "בן הרצחן"[10][11].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדמיאל קוסמן, מסכת גברים: רב והקצב ועוד סיפורים על גבריות, אהבה ואותנטיות בסיפור האגדה ובסיפור החסידי, ושתי הערות על יצירות קולנוע, הוצאת כתר, 2002, "אבא תחנה חסידא ואנשי עירו: בבגדי חול אל תוך השבת" - עמודים 93–98
  • יעל מאלי, "מוטל בפרשת דרכים" – עיון בסיפור אגדה על אבא תחנה חסידא, בתוך: דרך אגדה, ז-ח (תשס"ד-תשס"ה), מכללת אפרתה, ירושלים, עמ' 85–103

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קהלת רבה, פרשה ט', פסקה ז', באתר דעת
  2. ^ באחת הנוסחאות של המדרש נכתב שהיה זה ערב ראש השנה
  3. ^ שמואל ספראי, "חסידים ואנשי מעשה", ציון נ, תשמ"ה-1985, עמ' 139 (7) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  4. ^ ספר מלאכי, פרק ג', פסוק כ'
  5. ^ מגילת קהלת, פרק ט', פסוק ז'
  6. ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק י"ב
  7. ^ אדמיאל קוסמן, מסכת גברים: רב והקצב ועוד סיפורים על גבריות, אהבה ואותנטיות בסיפור האגדה ובסיפור החסידי, ושתי הערות על יצירות קולנוע, הוצאת כתר, 2002, "אבא תחנה חסידא ואנשי עירו: בבגדי חול אל תוך השבת", עמוד 93
  8. ^ ראו למשל שמות הצדיקים ב
  9. ^ משנה, מסכת סוטה, פרק ט', משנה ט'
  10. ^ שמואל קליין, "לחקר השמות והכינויים", לשוננו ד (ה'תרפ"ט), עמ' 338 (15) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  11. ^ בן ציון לוריא, רומי בירושלים, ירושלים תשמ"ח, עמ' 158