המכללה האקדמית נתניה

(הופנה מהדף מכללת נתניה)
המכללה האקדמית נתניה נתניה
המכללה האקדמית נתניה ביולי 2005
המכללה האקדמית נתניה ביולי 2005
מכללה
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־30 שנה)
קמפוס רחוב האוניברסיטה 1, קריית יצחק רבין, נתניה 42365
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' יעקב הרט[1]
רקטור פרופ' משה גלברד
סטודנטים
כלל הסטודנטים 3,584[2]
סטודנטים לתואר ראשון 2,975[2]
סטודנטים לתואר שני 609[2]
מיקום
מיקום נתניה
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°18′26″N 34°52′47″E / 32.30722778°N 34.87981111°E / 32.30722778; 34.87981111
www.netanya.ac.il
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמלילה הראשון של המכללה, שהיה בשימוש עד אפריל 2017
סמליל המכללה בשנים בהן נשאה את השם "האקדמית נתניה"
נשיא המדינה, ראובן ריבלין בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה לשנת 2018, מרץ 2018

המכללה האקדמית נתניהאפריל 2017 שם המכללה שונה ל"האקדמית נתניה" ובמאי 2021 שבה המכללה לשמה הקודם) היא מכללה אקדמית הפועלת ללא כוונת רווח[3] כמכללה שאינה מתוקצבת. לפיכך, היא אינה מסתייעת בכספי מדינת ישראל ומתקיימת בעיקר משכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים ומתרומות. כתוצאה מכך, שכר הלימוד במכללה איננו מסובסד והוא עומד על כ-30,000 ש"ח בשנה[4]. בשנת הלימודים תשע"ו למדו במכללה האקדמית נתניה כ-4,200 סטודנטים, לתוארי בוגר ומוסמך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכללה נוסדה ב-1994 בעת כהונת ראש העירייה צבי פולג ובסיועו על ידי קבוצת אקדמאים יוצאי אוניברסיטת בר-אילן ובראשם פרופסור צבי ארד[1]. הצטרפו אליהם במשך השנים מרצים ממוסדות נוספים, כשבחזונם המכללה תהפוך ל"אוניברסיטת השרון" בעתיד. כחלק ממגמה זאת, שונה שם הרחוב בו שוכנת המכללה ל"רחוב האוניברסיטה".

המכללה האקדמית נתניה שמה לה למטרה להכשיר את המנהיגות העסקית והמדעית של מדינת ישראל. להשגת מטרה זו מציעה המכללה תכניות לימודים ייחודיות וגישה חדשנית ועדכנית. בקמפוס לומדים למעלה מ- 2,300  סטודנטים בכל שנה, ל-  20 תארים ראשונים ושניים המוכרים על-ידי המועצה להשכלה גבוהה.

המכללה האקדמית נתניה שוכנת בקמפוס מרהיב עין, שבבניתו ובציודו הושקעו 10 מיליון דולר ותוכניות הפיתוח שלו מקיפות עוד כ - 100000 מ"ר[5].

כבר במהלך התואר משלבת המכללה, בכל הפקולטות, מרצים בעלי מוניטין לאומי ובינלאומי המצטיינים ברמה המדעית וברמת ההוראה בנוסף למעורבותם בעולם התעשייה בכדי לחזק את החיבור של הסטודנטים לפרקטיקה התעסוקתית. השילוב בין התעשייה לאקדמיה הוא אחת הסיבות לכך שהמכללה האקדמית נתניה מדורגת על ידי הסטודנטים במקום הראשון באיכות ההוראה בסקר התאחדות הסטודנטים[6]

בדצמבר 2011 אושר למכללה לצד ארבע מכללות נוספות: המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, מכון טכנולוגי חולון, המרכז הבינתחומי הרצליה והמסלול האקדמי המכללה למינהל - להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי במכללה יהיו לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמכללה מבקשת להעניק לו תואר פרופסור.

למכללה האקדמית נתניה למעלה מ- 25,000 בוגרים, אשר אלפים מהם השתלבו בלימודי התואר השני והשלישי במוסדות אוניברסיטאיים יוקרתיים בארץ וברחבי העולם, ובתפקידים בכירים בתעשיית ההיי-טק, בפרקליטות, במשרדי עורכי – הדין החשובים ביותר, בענף הנדל"ן, בחברות כלכליות, בביטוח, בבנקאות ובמגזר העסקי והציבורי[7].

המכללה האקדמית נתניה היא בין המכללות הוותיקות והיוקרתיות בישראל קרוב ל 30 שנה מציעה המכללה מגוון מסלולי לימוד לתואר ראשון ושני בתחומים [8].

במרץ 2013 פורסמה ב"גלובס" כתבה בה נחשף שכרם הגבוה יחסית של נושאי המשרות הבכירות במכללה[9]. כמו כן, כנגד המכללה הועלו טענות[10] על נפוטיזם ועל הענקת שכר עודף לקרובי משפחה.

בסוף שנת 2013, מונה משה כחלון ליו"ר "המרכז לרפורמות ממשל ומנהיגות" שהוקם במכללה. מכון מחקר שמטרתו "לשמור על השיח החברתי-כלכלי, למען קידום החברה הישראלית וליצור את הבסיס של הרפורמות אשר יטיבו וישפרו את חייהם של אזרחי ישראל:[11]. הקמת המרכז התאפשרה הודות לתרומות של מספר אנשי עסקים[12].

ב-3 ביולי 2017, הודיע חבר הנאמנים של האקדמית נתניה שבחר בפרופסור יעקב הרט להיות נשיא המכללה במקום צבי ארד, החל מראשית שנת הלימודים תשע"ח[1].

במתחם B הצמוד למכללה נבנו מגורים לסטודנטים בניהול איסתא.

במוצאי שבת 28 באוקטובר 2023 קרא ראש הגרעין התורני בנתניה, רועי אמגר, לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות מטעמי ביטחון[13]. במקביל ניסו מאות תושבי נתניה לפרוץ לתוך מעונות הסטודנטים תוך קריאות "מוות לערבים". המשטרה חילצה סטודנטים ערבים מהמקום[14].

מסלולי לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודי תואר ראשון:

בעבר הציעה המכללה גם תוכנית לימודים בהנדסת תוכנה (כולל מסלול הסבה להנדסאים), אולם כיום אלו אינם מוצעים.

תואר שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודי תואר שני:

  • .M.B.A במינהל עסקים במסלולים: מימון, שיווק, ניהול משאבי טבע, סביבה, אנרגיה ומים, ניהול פרויקטים ומערוכת מידע, ניהול רב-תחומי.
  • .LL.M במשפטים במסלול: משפט מסחרי ועסקי.
  • .M.A בתקשורת
  • .M.A בהתנהגות ארגונית
  • .M.A בלימודי משפט ללא משפטנים
  • .M.A בבנקאות ושוק ההון - בלעדי בישראל.
  • .M.H.M בניהול מערכות בריאות
  • M.A ניהול בגרונטולוגיה

(המל"ג אישרה את פתיחת תוכניות הלימוד לתואר שני בניהול מערכות בריאות ובלימודי משפט ללא משפטנים. הענקת התארים מותנית באישור המל"ג.)

מכוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 ספי קרופסקי, יו"ר חבר הנאמנים של מכללת נתניה, פרופ' יעקב הרט, ימונה לנשיא, באתר כלכליסט, 10 ביולי 2017
  2. ^ 1 2 3 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (20192020)
  3. ^ אודות המכללה האקדמית נתניה, באתר האינטרנט של המכללה - ”המכללה האקדמית נתניה היא מוסד ציבורי ללא מטרות רווח שהוקם לטובת הציבור...” (הפסקה השישית)
  4. ^ שכר לימוד תשע"ד
  5. ^ המכללה האקדמית נתניה-מורשת נתניה, באתר עיריית נתניה- סיפורו של מקום
  6. ^ 28 שנות פעילות, באתר המכללה האקדמית נתניה, ‏2023
  7. ^ דבר הנשיא, באתר המכללה האקדמית נתניה, ‏2022
  8. ^ Netanya Academic College, מיכללות, ‏2023
  9. ^ טלי ציפורי, ‏מכללת נתניה: 11.1 מיליון שקל ל-3 בכירי המכללה ב-3 שנים, באתר גלובס, 7 במרץ 2013
  10. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, פרופסורים עם שכר של מיליון שקל - והעסקת בני משפחה: מה קורה במכללת נתניה?, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2017
  11. ^ חיים הר-זהב, ג'וב החלומות של כחלון, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 15 בינואר 2015
  12. ^ אתר למנויים בלבד שרון שפורר, נתי טוקר, כמה מרוויח כחלון במכון המחקר בנתניה, ומיהו הרכש החדש שלו מערוץ 2, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2014
    רשימת התורמים - חיים הר-זהב, חברים כאלה מסתירים?, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 4 בפברואר 2015
  13. ^ ציוץ בטוויטר
  14. ^ אתר למנויים בלבד שירה קדרי־עובדיה ודיאא חאג׳ יחיא, מאות קראו לגרש ערבים מהמעונות במכללת נתניה, הסטודנטים פונו בחסות המשטרה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2023