| משתנה | ערך |
|---|
האם העריכה מסומנת כמשנית או לא (כבר לא בשימוש) (minor_edit) | false |
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '164.138.124.174' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
user_wpzero | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 506469 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'איסור אכילת קטניות בפסח' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'איסור אכילת קטניות בפסח' |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => '223.104.13.50',
1 => 'KotzBot',
2 => 'Matanyabot',
3 => 'AddMore-III',
4 => 'רחל1',
5 => 'Eldad',
6 => 'נת- ה-',
7 => 'ביקורת',
8 => '132.75.70.140',
9 => '132.75.70.133'
] |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '' |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '[[קובץ:כשרות לפסח.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות]]
'''איסור אכילת קטניות בפסח''' הוא [[מנהג]] שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת [[חמץ]] ב[[חג הפסח]], על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
לפי מנהג זה נמנעים מאכילת [[אורז]] וכן מיני [[קטניות]] שונים, כגון [[שעועית מצויה|שעועית]], [[סויה]], [[פול]], [[עדשים]], [[אפונה]] ו[[חומוס]]. במנהג זה נכלל למשל גם ה[[תירס]]{{הערה|אף שתירס נפוץ באירופה רק החל מתחילת מאה ה־16, לאחר גילוי אמריקה}} השייך על פי הסיווג הבוטני לקבוצת ה[[דגנים]]. האיסור נהוג בעיקר בקהילות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] ובאופן חלקי, גם בחלק מקהילות [[יהדות צפון אפריקה|צפון אפריקה]] (בעיקר ב[[יהדות מרוקו|מרוקו]]), וגבולותיו המדויקים נתונים במחלוקת ובשוני כתלות במנהגים שונים. מקובל כי הגדרת הקטניות לצורך האיסור אינה זהה בהכרח להגדרה ה[[בוטניקה|בוטנית]] של משפחת ה[[קטניות]].
המנהג מתייחס אך ורק לאיסור אכילה בשל חומרתו המיוחדת של איסור אכילת חמץ, אך אינו מתייחס לשאר האיסורים הנוהגים בחמץ, כדוגמת: [[איסור הנאה]], ואיסור "[[בל ייראה ובל יימצא]]". לכן לא נאסרה החזקת קטניות בבית, אף בקרב הנוהגים להימנע מאכילתן.
==מקור המנהג==
על פי דין התורה ודברי חז"ל, רק ב[[חמשת מיני דגן]] ישנו חשש [[חמץ|חימוץ]] ורק מהם ניתן להכין מצות שבהן יוצאים ידי מצוות אכילת [[מצה]]{{הערה|שם=הערה_א|1={{בבלי|פסחים|לה|א}}.}}, בעוד מינים אחרים אינם יכולים להיות חמץ. ה[[רמב"ם]] כתב זאת במפורש: "אבל הקטניות כגון: אורז ודוחן וכיוצא בהן - אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון{{הערה|1=הלכות חמץ ומצה ה' א'}}". אמנם בתלמוד מובאת דעת מיעוט של רבי [[יוחנן בן נורי]] הסובר שאורז הוא דגן, אך דבריו לא התקבלו להלכה "ולית דחייש להא דרבי יוחנן{{הערה|שם=הערה_א}}"
מקור מנהג איסור הקטניות בתקופת ה[[ראשונים]] ב[[יהדות אשכנז|אשכנז]], המקור הראשון לאיסור נמצא בדרשה לפסח של רבי [[אלעזר מוורמס]] (סוף המאה ה-12), ושם המנהג כבר מצוין כמנהג הרווח.{{הערה|'''דרשה לפסח''', מהדורת [[שמחה עמנואל]], מקיצי נרדמים, ירושלים תשס"ו.}}
המקור הבא המזכיר את המנהג הוא הגהות [[רבנו פרץ]] ל[[ספר מצוות קטן]] לרבי [[יצחק מקורביל]], בן [[המאה ה-13]]: {{ציטוט|תוכן=ועל הקטניות... וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל... וגדולים נוהגים בהם היתר, ומורי רבינו [[יחיאל מפריז|יחיאל]] היה נוהג לאכול בפסח פול הלבן שקורין פווי"ש, וגם היה אומר כן בשם גדולים, ומביא ראיה דאפילו באורז דחשיב ליה רבי יוחנן בן נורי מין דגן לגבי חימוץ קאמר תלמודא: 'לית דחש לה להא דרבי יוחנן'. מיהו קשה הדבר מאוד להתיר דבר שנוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים... ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח ולא מחמת חימוץ... אלא מטעם [[גזרת חכמים|גזירה]] הוא דכיון דקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן נמי מעשה קדרה הוא... אי הוי שרינן קטנית אולי אתי לאחלופי ולהתיר דייסא... וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים, ולכך אתי לאחלופי לאותן שאינם בני תורה.|מקור=סמ"ק סימן רכ"ב}}
מדברי הסמ"ק ניתן להסיק כי כבר בזמנו איסור קטניות נהג בהיקף מסוים. הוא מסביר כי סיבת האיסור היא מפאת הדמיון בין קטניות למיני דגן והחשש שאנשים עלולים להתבלבל ביניהם.
אזכור מוקדם נוסף לאיסור נמצא בדברי [[רבינו ירוחם]] (1290–1350 לערך), שדחה איסור זה:{{הערה|1=נת"ה ח"ג}} {{ציטוט|תוכן=אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח - מנהג שטות הוא, זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן, ולא ידעתי למה}}
גם בספר [[ארבעה טורים]]{{הערה|1=אורח חיים תנ"ג}} נדחה מנהג זה: "יש אוסרים לאכול אורז וכל מיני קטניות בתבשיל לפי שמיני חיטין מתערבין בהן, וחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן". בפירוש ה[[בית יוסף]] על ספר הטורים כתב על כך: "ולית דחש לדברים הללו זולת האשכנזים". בדברים אלו מוזכר טעם חדש לאיסור זה, חשש תערובת של מיני דגן וקטניות.
המקור העיקרי למנהגי אשכנז הוא ה[[מהרי"ל]], ובספרו מנהגי מהרי"ל{{הערה|1=סימן כ"ה}} הוא מצדיק בתוקף את מנהג איסור הקטניות: "קטניות כל מיניהן אמר מהר"ש דגזרינן שלא לבשלן בפסח אף על פי שלא מחמיצין כי אם ה' מינים... ואל יאמר אדם כיון שאין איסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן, העובר עליו חייב מיתה ועובר על [[לא תסור]] מן הדבר אשר יורוך".
בימינו מקובל מנהג איסור זה אצל כל יוצאי [[אשכנזים|יהדות אשכנז]].
==טעמי המנהג==
מטעמי המנהג לאיסור אכילת הקטניות בפסח הן:
* הדמיון בין תבשילי קטניות לתבשילי [[דגן]], עלול לגרום להחלפה ביניהם{{הערה|1= סמ"ק (מובא לעיל)}}.
* כיוון שגם ממיני הקטניות היו רגילים לעשות [[קמח]], יש חשש ש[[עם הארץ|עמי הארץ]] יראו שמבשלים ואופים מאכלי קמח קטניות בפסח, ויורו היתר לעצמם לבשל ולאפות בקמח דגן.
* חשש שמיני דגן התערבבו עם הקטניות כבר בעת קצירתם ואיסופם, במיוחד בשדות שבהם רגילים לגדל גם דגן וגם קטניות במחזוריות של כמה שנים{{הערה|1=[[פרי חדש]], [[אורח חיים]] תנ"ג א'}}. או שהשקים בהם אפסנו מיני דגן שימשו את אפסונם של הקטניות ובשל כך התערבו בהן דגנים.
טעמים נוספים:
* מחמת שהם מחמיצים ונקראים בשם [[חמץ]] ([[חומוס]]){{הערה|1=פירוש [[רבינו מנוח]] על ה[[רמב"ם]], הלכות חמץ ומצה ה א) }}
* מחמת שאין דרך לאכול קטניות במועד שהרי כתוב "ושמחת בחגֶך" (דברים טז), ואין שמחה באכילת תבשיל קטנית{{הערה|1=שם}}.
* מחמת ש[[חיטה]] פגומה נראית לעתים כמו זרעוני קטניות{{הערה|1=שם ובביאור הלכה סימן תנ"ג}}.
* החמרה מחמת פרישות{{הערה|1=חק יעקב, אות ה }}.
== מנהג או גזירה ==
נחלקו הדעות האם איסור אכילת קטניות בפסח הוא [[מנהג (יהדות)|מנהג]] איסור שנהגו העם בעצמם{{הערה|שו"ת דברי מלכיאל ח"א סימן כ"ח: "אין זה רק סייג וגדר שנהגו וקבלו על עצמם ושאר מקומות לא נהגו כן ולא מצינו כלל שעמדו חכמי הדור ותקנו תקנה זו ורק שנהגו כך ונמשך המנהג בקביעות"}} ומחייב מצד קבלת הרבים על עצמם{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|ריד|ב}}: "קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם ואפילו בדברים שלא קבלו עליהם בני העיר בהסכמה אלא שנוהגים כך מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה".}}, או שיש לו תוקף של [[גזירת חכמים]]{{הערה|שו"ת חתם סופר סימן קכ"ב :"כי לפי עניות דעתי הגאונים שהתקינו כן לא תקנו מתחילה ... ושם גדרו גדרם שם נתפשט ונתקבלה גזירתם באמת"}}, כלומר האם העם נהגו איסור מעצמם או שהחכמים גזרו על כך. יש שתלו בשאלה זו את חלות האיסור על מיני קטניות שלא היו מצויים בשעת האיסור המקורי{{הערה|כך כתב הרב [[משה פיינשטיין]] בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סימן ס"ג: "אבל כיון שלא תקנו בקיבוץ חכמים ... לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצוין אז".}}.
==הגדרת קטניות==
[[קובץ:Bean in the market.JPG|ממוזער|שמאל|250px|שקי קטניות בשוק]]
ישנה מחלוקת בשאלה האם גדר הקטניות שנאסרו הוא [[בוטניקה|בוטני]], כלומר כל הקטניות הנכללות בקטגורייה מסוימת (לדוגמה, כל הגדלים בשרביטין), ללא תלות במידת הדמיון לחמץ בכל זן וזן בפני עצמו, או שמא גדר קטניות הוא תכליתי ('זיל בתר טעמא' - לך לפי טעם האיסור), כלומר תלוי במידת הדמיון של כל מין ומין בפני עצמו לחמץ, וללא קשר להגדרה הבוטנית לקטנית. [[נפקא מינא]] אפשרית למחלוקת זו היא קטנית שאינה דומה לדגן בצורתה או בשימושיה, או מאידך [[קמח תפוחי אדמה]], הדומה לקמח חמץ, אך אינו תוצר קטניות. ב[[ספר מצוות גדול|סמ"ק]] כתב שדברים שאינם דומים לדגן ואין בהם חשש טעות, אינם בכלל איסור קטניות, אולם ראוי להיזהר בכל הקטניות. באחרונים ישנם דעות שונות בנושא{{הערה|ה[[ט"ז]] (אורח חיים סימן תנג' ס"ק א') תלה את הגדרת הקטנית בכך שהיא דומה לדגן בצורתה או בצורת גדילתה, כגון שגדלה ב"שרביטין" - תרמילים. והאבני נזר (שו"ת אבני נזר, אורח חיים שעג) למד מכך שה[[לפתית]] אסורה הואיל וצורת הגידול שלה בשרביטין. גם מדברי ה[[ראי"ה קוק]] נראה שלדעתו הגדרת קטנית לעניין פסח היא כהגדרתה ברמב"ם לעניין כלאים{{מקור}}. גם הרב [[צבי פסח פרנק]] כתב שאין חשש ערבוב בין [[בוטנים]] ובין דגנים, ובכל זאת אין נוהגים לאכול בוטנים בפסח. מאידך ה[[שניאור זלמן מלאדי|רש"ז מלאדי]] כתב בשולחן ערוך הרב: "ולא נהגו איסור אלא במיני קטניות שהתבשיל הנעשה מהם מתחלף בתבשיל הנעשה ממיני דגן, שהם דומים זה לזה ששניהם נקראים מעשה קדירה"}}.
===מיני קטניות חדשים===
כיוון שתוקפו של האיסור נשען בעיקר על מנהג ומסורת אבות, לאורך הדורות התעוררו שאלות לגבי מעמדם של מינים חדשים של קטניות שלא היו בשימוש בימי הראשונים. היו שהגדירו את מושג הקטניות באופנים שונים, ועל פי הגדרה זו בחנו את המינים החדשים. לעומתם, היו סברו שרק מינים שבפועל נהגו בהם איסור יש להימנע מלאכלם.
ה[[תירס]] יובא מיבשת [[אמריקה]] לארצות אשכנז רק לאחר הנהגת איסור הקטניות, ונאסר אף הוא. גם את [[תפוח אדמה|תפוחי האדמה]], שאף הם יובאו מאמריקה, היו שרצו לאסור מפני שעושים מהם קמח, אך איסור זה לא התפשט. בעניין זה כתב הרב [[יעקב עמדן]]:
{{ציטוט|תוכן=האריך אדמ"ו הה"ג נר"ו ע"ד מיני קטניות לבטל המנהג. ותמיהני על כל גאוני הדור אשר היו לפנינו שלא שמו אל לבם לדבר הזה לבטל מנהג ממש שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בו. ולא עוד שהיו מוסיפין. ואסרו כמה מינים מפני שדומין לקטניות כמו חרדל, וכמון שנקרא קימל וגם עניס, ואפילו השמנים שנעשו מדברים ההם כמו (ריב איל) החמירו. ודכירנא כד הוינא טליא והיה [[אב"ד]] ור"מ פה הגאון מו"ה צבי הירש זצ"ל שהחמיר מאוד אפילו בפול המצרי ירוקים שנכבשו במלח בעודן לחין. והזרע, רצונו לומר פול הלבן עדיין לא נראה בהם, ואסרן לאכלן בפסח. כך שמעתי אז ולא זכיתי לשאלו בעת ההיא, כי הייתי צעיר לימים.
ובהיותי ב[[מנהיים]] רצו לאסור הפרי הארץ שקורין ערד עפפל או קארטופלין ([[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]]) מפני שעושין מהם [[קמח תפוחי אדמה|קמח]]. ואני עמדתי כנגדם, ביודעי שאין הצבור יכולין לעמוד בזולתם, והוא מאכל עניים, וראיתי המעשה כמה פעמים שבני הכפרים האכילו אותם לבני ביתם מאין להם לחם ומזון די, ונצחתי אותם על ידי אנשי הקהל שם שצוו על המורה שלא יאסור דבר חדש מה שלא אסרו הרבנים שישבו שם על כיסא הוראה, כי לא היה בעת ההיא אב"ד שם, כי הר"מ מקלויז הרב מו"ה מענדל יאנקוי ז"ל היה שם למורה. ומה טוב אם יסכימו כל חכמי הדור לדעת אחת, ומסופקני אם יבוא הדבר פעם אחת על מכונו בדור הזה שגברה הקנאה, ויראים יותר מן המנהגים כמפני גופי תורה.|מקור=[[שו"ת]] [http://www.hebrewbooks.org/1408 '''שאילת יעב"ץ'''] (חלק ב סימן קמז (ד))}}
גם ה[[אגוז אדמה|בוטנים]] יובאו מאמריקה, והרב [[דוד צבי הופמן]]{{הערה|1=שו"ת "מלמד להועיל" חלק א' סימן פח'}} כתב שמנהג ירושלים לאוסרם. אף הרב [[צבי פסח פרנק]], שהיה רבה של [[ירושלים]] באמצע המאה העשרים כתב{{הערה|"מקראי קודש" פסח ח"ב סימן ס'}} שכך המנהג. מאידך הרב [[משה פיינשטיין]] מ[[ארצות הברית]] כתב: "אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור, וכן מה שידוע ומפורסם". בעקבות כך הוא התיר את הבוטנים למי שלא ידוע לו על מנהג במשפחתו לאוסרם. הרב [[דוב ליאור]] כתב{{הערה|שו"ת "דבר חברון" חלק אורח חיים סימן תק"א}} שמעיקר הדין היה ראוי להתיר גם תירס, מאחר שלא היה מצוי בתחילה, אך מכיוון שנכתב ב[[משנה ברורה]] לאוסרו, אין להקל.
[[אחרונים]] אחרים כללו גם הם מינים חדשים באיסור, כגון הרב [[אברהם בורנשטיין]] שאסר{{הערה|שו"ת "אבני נזר", אורח חיים שע"ג}} [[לפתית]] מפני שהיא גדלה בשרביטין. כיום ישנם מנהגים שונים לגבי מעמדם של ה[[לפתית]] וה[[קינואה]] כמינים חדשים. מנהג ועדי הכשרות בארץ ישראל להעניק כשרות לפסח למוצרים המכילים מינים שיש בהם מחלוקת "לאוכלי קטניות" בלבד, אולם כשהמחלוקת נובעת רק משימוש ב[[שמן קנולה]] הנעשה מ[[לפתית]], מדיניות [[הרבנות הראשית לישראל]] היא לכתוב "כשר לפסח לאוכלי לפתית".
===שמן קטניות===
כיוון שאיסור קטניות אינו חמור כמו חמץ גמור, היו שהתירו [[שמן]], משום שהוא תוצר קטניות ואינו הקטנית עצמה, ומסיבות נוספות{{הערה|1=בשו"ת באר יצחק סימן י"א, התיר להשתמש בשמן העשוי מקטניות שהוכן לפני פסח, והקטניות נבררו קודם להכנת השמן. תקציר הדעות השונות בעניין מופיע במאמרו של הרב מלמד [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q#5b מנהג איסור קטניות]}}. כנגדם קמו רבנים רבים ובראשם ה[[אברהם בורנשטיין|"אבני נזר"]] ששללו את ההיתר מכל וכל{{הערה|ראה פולמוסו עם הרב [[נפתלי יוסף פריינד]] מ[[רוז'אן]] בספרו '''פני לוי''' סימנים ל"ד-ל"ה}}.
בשנת תרס"ט ([[1909]]), [[הרב קוק]] ובית דינו ביפו נזקקו לשאלה האם מותר להשתמש בשמן שומשומין, שיוצר על ידי יהודי בשם בן ציון ברסלב בבית חרושת ביפו. הם התירו זאת כל עוד מתייחסים לשומשום באופן דומה למיני דגן, ודואגים שלא יבוא במגע עם [[מים]] באף שלב של הייצור, וזאת בין השאר על בסיס ההנחה שלא ייתכן שנחמיר בקטניות יותר מאשר בדגן גמור, שמוגדר כחמץ רק אם באו עליו מים{{הערה|[http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/23_64A1360.jpg היתרו של הרב קוק], מכתבי הרב קוק בנושא נדפסו בשו"ת אורח משפט מסימן ק"ט והלאה}}. ההיתר גרם לפולמוס בין הרב קוק ובית דינו ובין [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים|בד"ץ חסידים בירושלים]] שאסרו שמן זה{{הערה|[http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/24_L1013.jpg האיסור שפורסם על ידי בד"ץ חסידים]}}.
עד [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נהגו להשתמש ב[[שמן סויה]] בפסח{{מקור}}, אולם מאז יש שאסרו ויש שהתירו{{הערה|בין המתירים הרב [[שלמה אבינר]] והרב [[דב ליאור]]}}. [[שמן כותנה|שמן הכותנה]] נמכר בעבר כשמן "ללא חשש קטניות"{{הערה|1=הרב צבי פסח פרנק נתן הכשר לשמן זה}}. אך יש שחלקו על כך{{הערה|1=מנחת יצחק ג, קלח}} ובתקופה האחרונה מקובל במערכות הכשרות להתייחס אליו כשמן קטניות, והמחמירים משתמשים רק ב[[שמן דקלים]], [[שמן אגוזים]] או [[שמן זית]]. ההחמרה שחלה בנושא השמן משמעותית במיוחד לאור הפרשי המחיר בין השמנים השונים, לדוגמה, מחיר שמן אגוזים הוא פי 3 מזה של שמן סויה.
גם [[שמן קנולה]] יש מתירים, מאחר שהוא מיוצר מ[[לפתית]] שמקורה בקנדה ולא הייתה מצויה בזמן הגזירה ואף לא שימשה למאכל עד להפקת שמן מזנים מוכלאים. עם זאת, בשמן קנולה המועשר ב[[ויטמין E|וויטמין E]] יש תערובת נוזל המופק מסויה, בשיעור קטן מ-1/60.{{הערה|סקירת הרב חגי בן גיורא, הממונה על מחלקת תעשייה וחרושת ברבנות הראשית לישראל, מתוך [http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/80/Idkun577311.pdf עדכון כשרות לקראת פסח תשע"ג]}}
=== תערובת קטניות ===
בעוד תערובת חמץ גמור לפני פסח [[בטל בשישים|בטלה בשישים]] ככל איסורי תורה, הרי תערובת חמץ שנוצרה בפסח חמורה יותר, ואפילו כמות קטנה של חמץ אוסרת תערובת גדולה. לפיכך ישנה שאלה לגבי תערובת קטניות שנוצרה בפסח: האם תערובת עם קטניות נחשבת לצורך העניין כמו חמץ גמור, או שגם תערובת קטניות בטלה ברוב (או בשישים) כמו איסורים קלים יותר. בעל [[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]{{הערה|1=חלק א סימן קי"ג}} התיר לאכול תבשיל שנפל לתוכו גרגיר קטנית. אך מתוך דברי המהרי"ל{{הערה|שם=הערה_ט|1=מובא בדרכי משה תנ"ג ב'}} משתמע כי לקטניות יש דין של חמץ ואף תערובתם אסורה. [[הרמ"א]] כתב על דברי המהרי"ל{{הערה|שם=הערה_ט}} שאין המנהג כן משום שמיני קטניות אינם חמץ כלל ואינם אסורים אלא משום מנהג, וכן פסק להלכה. אמנם לא ברור מדבריו האם כדי להתיר תערובת קטניות צריך ביטול בששים או שכל תערובת מותרת.
בעל החק יעקב כתב שהלכה כרוב הפוסקים שלא צריך ביטול בששים, אך עדיין צריך ביטול ברוב, כי אחרת אין לזה דין תערובת אלא קטניות ממש. באותו אופן פסקו החיי אדם{{הערה|1= קכ"ז א}} וה[[משנה ברורה]]. הרב [[אלישיב קנוהל]] והרב [[שמואל אריאל (רב)|שמואל אריאל]], בספרם "ואכלת ושבעת", והרב [[רא"ם הכהן]], ראש [[ישיבת עתניאל]], בפסק שפרסם ערב פסח תשע"א{{הערה|1=[http://www.otniel.org/show.asp?id=44329 ישיבת עתניאל - תערובת קטניות בפסח]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} פסקו להתיר תערובת קטניות ברוב רגיל שנתערב מלפני הפסח, כדוגמת מוצרים תעשייתיים שיש בהם מיעוט מרכיבים מקטניות.
היו שרצו לדייק מדברי הפרי חדש{{הערה|1=תנ"ג אות א'}} שמותר [[לכתחילה]] לבטל קטניות ברוב ואפילו בפסח עצמו. אמנם, מדברי הרמ"א עצמו משמע שההיתר הוא רק [[בדיעבד]] אם נפל משהו לתוך תבשיל, ואין לבטל איסור זה לכתחילה על ידי יצירת תערובת בכוונה.
כיום מקובל לציין לגבי כשרות לפסח את המונח "ללא חשש קטניות" רק כשאין בנמצא אפילו קטניות בתערובת, ואפילו בשיעור מועט.
===דין הכלים===
הפוסקים דנו לגבי מעמדם של כלים שבושלו בהם קטניות. בספר כף החיים{{הערה|1=תנג, כז}} כתב שלאחר 24 שעות ניתן להקל ומביא בשם הזרע אמת, להתיר גם בכלי בן יומו.
הסיבה להיתר היא משום שגם אם הקטניות נבלעו ב-24 שעות האחרונות הם יתבטלו ברוב כאשר תבשיל אחר מוכנס לכלי. על פי זה פסק ה[[מהר"ם שיק]]{{הערה|1=שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים, סוף סימן רמ"א.}}, שכשמבשלים קטניות (כגון לצורך תינוק) יש לייחד עבורם כלים מיוחדים, משום שאין [[ביטול איסור לכתחילה|לבטל איסור לכתחילה]]. על פי אותו הגיון, הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=יחוה דעת חלק ה', סימן ל"ב}} מתיר לאשכנזי לאכול אצל ספרדי, גם אם ידוע לו שבאותו יום בישלו קטניות בכלים.
==תוקף וניסיונות לבטל==
[[תמונה:Legumes2010.jpg|ממוזער|כרוז [[הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה]] (גרמנית תקנית באות עברית, מלבד ציטוטים מספרות ההלכה), 18 בינואר 1810.|350px]]
בדורות האחרונים היו רבנים שניסו להתיר את הקטניות בפסח אך צעד זה גרר ביקורת חריפה. כבר בדבריו של בעל [[ערוך השולחן]] ניתן לחוש בעוצמת ההתנגדות לשינוים כאלה:
{{ציטוט|תוכן=ודע דמדינא מותר לאכול אורז וכל מיני קטניות בפסח. מכל מקום הנהיגו רבותינו ואבותינו זה הרבה מאות מן השנים, וקבלו עליהם באיסור... כיון שקבלו אבותינו משום גדר, מדין תורה אסור לבטל, והמפקפקים והמקילים בזה, מעידין על עצמן שאין בהם יראת שמים ויראת חטא ואין בקיאין בדרכי התורה... ופורץ גדר ישכנו נחש. אך בפירוש קבלו שאם אולי יהיה שנת בצורת חס וחלילה שהעניים רעבים ללחם, אז כל חכמי העיר ובראשם [[מרא דאתרא]] מתירים לאכול קטניות בפסח...|מקור=ערוך השולחן, אורח חיים תנ"ג ד-ו}}
ב-1810 הורתה [[הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה]] בראשות [[ישראל יעקבסון]], ממבשרי היהדות ה[[רפורמי]]ת, על הפקעת האיסור ועוררה מחלוקת קשה ביבשת, שאפילו מורי ההלכה המתונים בצרפת מחו בה. אחד מרבני הקונסיסטוריה, [[מנחם מנדל שטיינהארט]], פרסם ב-1812 הגנה על המהלך בשו"ת הקצר "דברי אגרת"{{הערה|1=[[s:דבר האיגרת-ביטול איסור קטניות בפסח -הרב מנדל שטיינהארט|דברי איגרת]], שאלה א' באתר (ויקיטקסט)}}.
אחרונים רבים כתבו להתיר אכילת קטניות בפסח בשעת הדחק, כגון בשעה שמזון כשר לפסח נמכר ביוקר, ומקובל היה בתקופות רעב להתיר אכילת קטניות בהיעדר מזון אחר{{הערה|1=נשמת אדם, סימן כ'}}. אמנם, בעל שו"ת תשובה מאהבה כתב כי אין כוח ביד שום בית דין בעולם לבטל האיסור שנתפשט בכל ערי אשכנז, וכי "אף אם יתכנסון בית דין של שמואל הרמתי ואליהו ובית דינו...אין בידם להתיר אורז ומיני קטניות בפסח". גם בעל ה[[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|צמח צדק]], והמאמר מרדכי החמירו שלא לאכול קטניות אפילו בשעת הדחק.
בימי [[מלחמת קרים]] גויסו חיילים יהודים ל[[כוחות היבשה הרוסיים|צבא הרוסי]], והקהילות היהודיות ברוסיה דאגו לספק לאותם חיילים מזון כשר בכל מהלך המלחמה. לפני פסח נשאלו הרבנים האם אפשר להתיר את הקטניות בגלל המצב. [[הנצי"ב מוולוז'ין]], פסק שיש להקל בקטניות. ומשנשאל האם ההיתר הוא לחיילים היהודים, ענה: "אנחנו (=הבעלבתי"ם") נאכל קטניות - ואילו את החיילים היהודים נאכיל רק אוכל שאינו מכיל קטניות". לעומת זאת, החכם האיטלקי רבי [[ישמעאל הכהן]] בשו"ת [[זרע אמת]], אסר אכילת קטניות גם בזמן מחסור, כשהוא מנמק זאת בחשש מפני התוצאות העלולות להגרם מהיתרים מיוחדים בתקופה של ירידה כללית בהקפדה בשמירת המצוות. בתקופת [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המצור על ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]], התיר הרב [[צבי פסח פרנק]] לאכול אורז וקטניות בפסח, בשל המחסור במזון{{הערה|1=[http://ravtzair.blogspot.com/2008/04/blog-post_13.html הבלוג של רב צעיר]}}. כעבור שנה בתקופת ה[[צנע]] בפסח תש"ט ([[1949]]) התירה [[הרבנות הראשית]] באופן כללי אכילת קטניות בפסח בשל המחסור במזון בארץ{{הערה|http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/22_2003L62.jpg}}.
כנסת הרבנים של [[התנועה המסורתית בישראל |התנועה הקונסרבטיבית]] בישראל פסקה ב-1989 כי יש לבטל איסור אכילת קטניות בפסח ואף כינתה את המנהג "מנהג שטות". בתשובה לשאלה בדבר האיסור לאכול קטניות ענתה: "לדעתנו מותר (ואולי אף חובה) לבטל את המנהג הזה. הוא עומד בניגוד לפסק מפורש בתלמוד הבבלי וכן בניגוד לדעתם של כל חכמי המשנה והתלמוד להוציא אחד. כמו כן הוא עומד בניגוד להלכה ולמעשה של האמוראים, של הגאונים, ושל רוב רובם של חכמינו הראשונים... מנהג זה נזכר לראשונה בצרפת ובפרובנס בראשית המאה הי"ג ומשם התפשט לארצות שונות, ואף היקף המנהג התרחב ללא הרף. ברם טעמו לא היה ידוע וכתוצאה מכך חכמים רבים המציאו טעמים שונים למנהג. כתוצאה מכך רבי שמואל מפלייז, הראשון להזכירו, כינהו "מנהג בטעות" ורבינו ירוחם כינהו "מנהג שטות". והרי פוסקים רבים פסקו שמותר (ואולי אף חובה) לבטל "מנהג שטות"." לקראת פסח 2016 הרחיב [[ועד ההלכה]] באמריקה היתר זה לכל העולם.{{הערה|[http://forward.com/culture/food/338525 Conservative Movement Overturns 800-Year-Old Passover Ban on Rice and Legumes], [[דה פורוורד]], 14 באפריל 2016.}}
==קישורים חיצוניים==
* [[יוסף צבי רימון (רב)|הרב י"צ רימון]], [http://www.google.com/url?sa=t&ct=res&cd=15&url=http%3A%2F%2Fwww.etzion.org.il%2Fvbm%2Farchive%2F11-halak%2F20kitniyot.rtf&ei=LZMHSJatJ42YQ6zUtYgJ&usg=AFQjCNGcM5UyYFQP4Q-IQTSRmC0_8u1wVw&sig2=C-8nKBoOAKh7YPuotjM4Zw קטניות] {{DOC}}, אתר [[ישיבת הר עציון]]
* הרב [[שבתי רפפורט]], [http://shiurim.moreshet.co.il/web/count.asp?zeros=&fileID=1512001&id=1683&mp3=1 שיעור מוקלט על איסור קטניות]
* [http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23839 הקינואה בפסח], מכון התורה והארץ
* הרב [[יעקב אריאל]], [http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/project/katava1.asp?id=78540 כשרות הלציטין בפסח], מכון התורה והארץ
* [http://www.responsafortoday.com/vol3/4.pdf תשובה קונסרבטיבית לגבי איסור קטניות], ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל
* [http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q הרב אליעזר מלמד מפרט את כל הקטניות האסורות, באתר "ישיבה"]
*הרב [[דב ליאור]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7392 גדרי מנהג איסור קטניות], אתר ישיבה.
*הרב שלמה וילק, [http://sederyom.co.il/questions-and-answers/item/596-הלכות-קטניות-בפסח הלכות קטניות בפסח], אתר סדר יום, ישיבת מחניים.
* {{הארץ|יאיר אטינגר|מרד הקטניות הגדול|1.1976127|25 במרץ 2013}}
* [http://yalkut.info/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%AA%D7%A0%D7%92-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97.htm פרטי דינים בהלכות קטניות בפסח] מהספר ילקוט יוסף
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/3.aspx כרוזים אודות אכילת קטניות בפסח] מתוך [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/passover.aspx תערוכה וירטואלית של כרוזים היסטוריים לפסח] מאוספי [[הספרייה הלאומית]]
* הרב צבי לשם, [http://www.scribd.com/doc/87488568/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA מנהג הקטניות בפסח - גישה הלכתית מאוזנת]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{חג הפסח}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:כשרות]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '[[קובץ:כשרות לפסח.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות]]
'''איסור אכילת קטניות בפסח''' הוא [[מנהג]] שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת [[חמץ]] ב[[חג הפסח]], על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
לפי מנהג זה נמנעים מאכילת [[אורז]] וכן מיני [[קטניות]] שונים, כגון [[שעועית מצויה|שעועית]], [[סויה]], [[פול]], [[עדשים]], [[אפונה]] ו[[חומוס]]. במנהג זה נכלל למשל גם ה[[תירס]]{{הערה|אף שתירס נפוץ באירופה רק החל מתחילת מאה ה־16, לאחר גילוי אמריקה}} השייך על פי הסיווג הבוטני לקבוצת ה[[דגנים]]. האיסור נהוג בעיקר בקהילות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] ובאופן חלקי, גם בחלק מקהילות [[יהדות צפון אפריקה|צפון אפריקה]] (בעיקר ב[[יהדות מרוקו|מרוקו]]), וגבולותיו המדויקים נתונים במחלוקת ובשוני כתלות במנהגים שונים. מקובל כי הגדרת הקטניות לצורך האיסור אינה זהה בהכרח להגדרה ה[[בוטניקה|בוטנית]] של משפחת ה[[קטניות]].
המנהג מתייחס אך ורק לאיסור אכילה בשל חומרתו המיוחדת של איסור אכילת חמץ, אך אינו מתייחס לשאר האיסורים הנוהגים בחמץ, כדוגמת: [[איסור הנאה]], ואיסור "[[בל ייראה ובל יימצא]]". לכן לא נאסרה החזקת קטניות בבית, אף בקרב הנוהגים להימנע מאכילתן.
==מקור המנהג==
על פי דין התורה ודברי חז"ל, רק ב[[חמשת מיני דגן]] ישנו חשש [[חמץ|חימוץ]] ורק מהם ניתן להכין מצות שבהן יוצאים ידי מצוות אכילת [[מצה]]{{הערה|שם=הערה_א|1={{בבלי|פסחים|לה|א}}.}}, בעוד מינים אחרים אינם יכולים להיות חמץ. ה[[רמב"ם]] כתב זאת במפורש: "אבל הקטניות כגון: אורז ודוחן וכיוצא בהן - אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון{{הערה|1=הלכות חמץ ומצה ה' א'}}". אמנם בתלמוד מובאת דעת מיעוט של רבי [[יוחנן בן נורי]] הסובר שאורז הוא דגן, אך דבריו לא התקבלו להלכה "ולית דחייש להא דרבי יוחנן{{הערה|שם=הערה_א}}"
מקור מנהג איסור הקטניות בתקופת ה[[ראשונים]] ב[[יהדות אשכנז|אשכנז]], המקור הראשון לאיסור נמצא בדרשה לפסח של רבי [[אלעזר מוורמס]] (סוף המאה ה-12), ושם המנהג כבר מצוין כמנהג הרווח.{{הערה|'''דרשה לפסח''', מהדורת [[שמחה עמנואל]], מקיצי נרדמים, ירושלים תשס"ו.}}
המקור הבא המזכיר את המנהג הוא הגהות [[רבנו פרץ]] ל[[ספר מצוות קטן]] לרבי [[יצחק מקורביל]], בן [[המאה ה-13]]: {{ציטוט|תוכן=ועל הקטניות... וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל... וגדולים נוהגים בהם היתר, ומורי רבינו [[יחיאל מפריז|יחיאל]] היה נוהג לאכול בפסח פול הלבן שקורין פווי"ש, וגם היה אומר כן בשם גדולים, ומביא ראיה דאפילו באורז דחשיב ליה רבי יוחנן בן נורי מין דגן לגבי חימוץ קאמר תלמודא: 'לית דחש לה להא דרבי יוחנן'. מיהו קשה הדבר מאוד להתיר דבר שנוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים... ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח ולא מחמת חימוץ... אלא מטעם [[גזרת חכמים|גזירה]] הוא דכיון דקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן נמי מעשה קדרה הוא... אי הוי שרינן קטנית אולי אתי לאחלופי ולהתיר דייסא... וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים, ולכך אתי לאחלופי לאותן שאינם בני תורה.|מקור=סמ"ק סימן רכ"ב}}
מדברי הסמ"ק ניתן להסיק כי כבר בזמנו איסור קטניות נהג בהיקף מסוים. הוא מסביר כי סיבת האיסור היא מפאת הדמיון בין קטניות למיני דגן והחשש שאנשים עלולים להתבלבל ביניהם.
אזכור מוקדם נוסף לאיסור נמצא בדברי [[רבינו ירוחם]] (1290–1350 לערך), שדחה איסור זה:{{הערה|1=נת"ה ח"ג}} {{ציטוט|תוכן=אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח - מנהג שטות הוא, זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן, ולא ידעתי למה}}
גם בספר [[ארבעה טורים]]{{הערה|1=אורח חיים תנ"ג}} נדחה מנהג זה: "יש אוסרים לאכול אורז וכל מיני קטניות בתבשיל לפי שמיני חיטין מתערבין בהן, וחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן". בפירוש ה[[בית יוסף]] על ספר הטורים כתב על כך: "ולית דחש לדברים הללו זולת האשכנזים". בדברים אלו מוזכר טעם חדש לאיסור זה, חשש תערובת של מיני דגן וקטניות.
המקור העיקרי למנהגי אשכנז הוא ה[[מהרי"ל]], ובספרו מנהגי מהרי"ל{{הערה|1=סימן כ"ה}} הוא מצדיק בתוקף את מנהג איסור הקטניות: "קטניות כל מיניהן אמר מהר"ש דגזרינן שלא לבשלן בפסח אף על פי שלא מחמיצין כי אם ה' מינים... ואל יאמר אדם כיון שאין איסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן, העובר עליו חייב מיתה ועובר על [[לא תסור]] מן הדבר אשר יורוך".
בימינו מקובל מנהג איסור זה אצל כל יוצאי [[אשכנזים|יהדות אשכנז]].
==טעמי המנהג==
מטעמי המנהג לאיסור אכילת הקטניות בפסח הן:
* הדמיון בין תבשילי קטניות לתבשילי [[דגן]], עלול לגרום להחלפה ביניהם{{הערה|1= סמ"ק (מובא לעיל)}}.
* כיוון שגם ממיני הקטניות היו רגילים לעשות [[קמח]], יש חשש ש[[עם הארץ|עמי הארץ]] יראו שמבשלים ואופים מאכלי קמח קטניות בפסח, ויורו היתר לעצמם לבשל ולאפות בקמח דגן.
* חשש שמיני דגן התערבבו עם הקטניות כבר בעת קצירתם ואיסופם, במיוחד בשדות שבהם רגילים לגדל גם דגן וגם קטניות במחזוריות של כמה שנים{{הערה|1=[[פרי חדש]], [[אורח חיים]] תנ"ג א'}}. או שהשקים בהם אפסנו מיני דגן שימשו את אפסונם של הקטניות ובשל כך התערבו בהן דגנים.
טעמים נוספים:
* מחמת שהם מחמיצים ונקראים בשם [[חמץ]] ([[חומוס]]){{הערה|1=פירוש [[רבינו מנוח]] על ה[[רמב"ם]], הלכות חמץ ומצה ה א) }}
* מחמת שאין דרך לאכול קטניות במועד שהרי כתוב "ושמחת בחגֶך" (דברים טז), ואין שמחה באכילת תבשיל קטנית{{הערה|1=שם}}.
* מחמת ש[[חיטה]] פגומה נראית לעתים כמו זרעוני קטניות{{הערה|1=שם ובביאור הלכה סימן תנ"ג}}.
* החמרה מחמת פרישות{{הערה|1=חק יעקב, אות ה }}.
== מנהג או גזירה ==
נחלקו הדעות האם איסור אכילת קטניות בפסח הוא [[מנהג (יהדות)|מנהג]] איסור שנהגו העם בעצמם{{הערה|שו"ת דברי מלכיאל ח"א סימן כ"ח: "אין זה רק סייג וגדר שנהגו וקבלו על עצמם ושאר מקומות לא נהגו כן ולא מצינו כלל שעמדו חכמי הדור ותקנו תקנה זו ורק שנהגו כך ונמשך המנהג בקביעות"}} ומחייב מצד קבלת הרבים על עצמם{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|ריד|ב}}: "קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם ואפילו בדברים שלא קבלו עליהם בני העיר בהסכמה אלא שנוהגים כך מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה".}}, או שיש לו תוקף של [[גזירת חכמים]]{{הערה|שו"ת חתם סופר סימן קכ"ב :"כי לפי עניות דעתי הגאונים שהתקינו כן לא תקנו מתחילה ... ושם גדרו גדרם שם נתפשט ונתקבלה גזירתם באמת"}}, כלומר האם העם נהגו איסור מעצמם או שהחכמים גזרו על כך. יש שתלו בשאלה זו את חלות האיסור על מיני קטניות שלא היו מצויים בשעת האיסור המקורי{{הערה|כך כתב הרב [[משה פיינשטיין]] בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סימן ס"ג: "אבל כיון שלא תקנו בקיבוץ חכמים ... לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצוין אז".}}.
==הגדרת קטניות==
[[קובץ:Bean in the market.JPG|ממוזער|שמאל|250px|שקי קטניות בשוק]]
ישנה מחלוקת בשאלה האם גדר הקטניות שנאסרו הוא [[בוטניקה|בוטני]], כלומר כל הקטניות הנכללות בקטגורייה מסוימת (לדוגמה, כל הגדלים בשרביטין), ללא תלות במידת הדמיון לחמץ בכל זן וזן בפני עצמו, או שמא גדר קטניות הוא תכליתי ('זיל בתר טעמא' - לך לפי טעם האיסור), כלומר תלוי במידת הדמיון של כל מין ומין בפני עצמו לחמץ, וללא קשר להגדרה הבוטנית לקטנית. [[נפקא מינא]] אפשרית למחלוקת זו היא קטנית שאינה דומה לדגן בצורתה או בשימושיה, או מאידך [[קמח תפוחי אדמה]], הדומה לקמח חמץ, אך אינו תוצר קטניות. ב[[ספר מצוות גדול|סמ"ק]] כתב שדברים שאינם דומים לדגן ואין בהם חשש טעות, אינם בכלל איסור קטניות, אולם ראוי להיזהר בכל הקטניות. באחרונים ישנם דעות שונות בנושא{{הערה|ה[[ט"ז]] (אורח חיים סימן תנג' ס"ק א') תלה את הגדרת הקטנית בכך שהיא דומה לדגן בצורתה או בצורת גדילתה, כגון שגדלה ב"שרביטין" - תרמילים. והאבני נזר (שו"ת אבני נזר, אורח חיים שעג) למד מכך שה[[לפתית]] אסורה הואיל וצורת הגידול שלה בשרביטין. גם מדברי ה[[ראי"ה קוק]] נראה שלדעתו הגדרת קטנית לעניין פסח היא כהגדרתה ברמב"ם לעניין כלאים{{מקור}}. גם הרב [[צבי פסח פרנק]] כתב שאין חשש ערבוב בין [[בוטנים]] ובין דגנים, ובכל זאת אין נוהגים לאכול בוטנים בפסח. מאידך ה[[שניאור זלמן מלאדי|רש"ז מלאדי]] כתב בשולחן ערוך הרב: "ולא נהגו איסור אלא במיני קטניות שהתבשיל הנעשה מהם מתחלף בתבשיל הנעשה ממיני דגן, שהם דומים זה לזה ששניהם נקראים מעשה קדירה"}}.
===מיני קטניות חדשים===
כיוון שתוקפו של האיסור נשען בעיקר על מנהג ומסורת אבות, לאורך הדורות התעוררו שאלות לגבי מעמדם של מינים חדשים של קטניות שלא היו בשימוש בימי הראשונים. היו שהגדירו את מושג הקטניות באופנים שונים, ועל פי הגדרה זו בחנו את המינים החדשים. לעומתם, היו סברו שרק מינים שבפועל נהגו בהם איסור יש להימנע מלאכלם.
ה[[תירס]] יובא מיבשת [[אמריקה]] לארצות אשכנז רק לאחר הנהגת איסור הקטניות, ונאסר אף הוא. גם את [[תפוח אדמה|תפוחי האדמה]], שאף הם יובאו מאמריקה, היו שרצו לאסור מפני שעושים מהם קמח, אך איסור זה לא התפשט. בעניין זה כתב הרב [[יעקב עמדן]]:
{{ציטוט|תוכן=האריך אדמ"ו הה"ג נר"ו ע"ד מיני קטניות לבטל המנהג. ותמיהני על כל גאוני הדור אשר היו לפנינו שלא שמו אל לבם לדבר הזה לבטל מנהג ממש שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בו. ולא עוד שהיו מוסיפין. ואסרו כמה מינים מפני שדומין לקטניות כמו חרדל, וכמון שנקרא קימל וגם עניס, ואפילו השמנים שנעשו מדברים ההם כמו (ריב איל) החמירו. ודכירנא כד הוינא טליא והיה [[אב"ד]] ור"מ פה הגאון מו"ה צבי הירש זצ"ל שהחמיר מאוד אפילו בפול המצרי ירוקים שנכבשו במלח בעודן לחין. והזרע, רצונו לומר פול הלבן עדיין לא נראה בהם, ואסרן לאכלן בפסח. כך שמעתי אז ולא זכיתי לשאלו בעת ההיא, כי הייתי צעיר לימים.
ובהיותי ב[[מנהיים]] רצו לאסור הפרי הארץ שקורין ערד עפפל או קארטופלין ([[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]]) מפני שעושין מהם [[קמח תפוחי אדמה|קמח]]. ואני עמדתי כנגדם, ביודעי שאין הצבור יכולין לעמוד בזולתם, והוא מאכל עניים, וראיתי המעשה כמה פעמים שבני הכפרים האכילו אותם לבני ביתם מאין להם לחם ומזון די, ונצחתי אותם על ידי אנשי הקהל שם שצוו על המורה שלא יאסור דבר חדש מה שלא אסרו הרבנים שישבו שם על כיסא הוראה, כי לא היה בעת ההיא אב"ד שם, כי הר"מ מקלויז הרב מו"ה מענדל יאנקוי ז"ל היה שם למורה. ומה טוב אם יסכימו כל חכמי הדור לדעת אחת, ומסופקני אם יבוא הדבר פעם אחת על מכונו בדור הזה שגברה הקנאה, ויראים יותר מן המנהגים כמפני גופי תורה.|מקור=[[שו"ת]] [http://www.hebrewbooks.org/1408 '''שאילת יעב"ץ'''] (חלק ב סימן קמז (ד))}}
גם ה[[אגוז אדמה|בוטנים]] יובאו מאמריקה, והרב [[דוד צבי הופמן]]{{הערה|1=שו"ת "מלמד להועיל" חלק א' סימן פח'}} כתב שמנהג ירושלים לאוסרם. אף הרב [[צבי פסח פרנק]], שהיה רבה של [[ירושלים]] באמצע המאה העשרים כתב{{הערה|"מקראי קודש" פסח ח"ב סימן ס'}} שכך המנהג. מאידך הרב [[משה פיינשטיין]] מ[[ארצות הברית]] כתב: "אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור, וכן מה שידוע ומפורסם". בעקבות כך הוא התיר את הבוטנים למי שלא ידוע לו על מנהג במשפחתו לאוסרם. הרב [[דוב ליאור]] כתב{{הערה|שו"ת "דבר חברון" חלק אורח חיים סימן תק"א}} שמעיקר הדין היה ראוי להתיר גם תירס, מאחר שלא היה מצוי בתחילה, אך מכיוון שנכתב ב[[משנה ברורה]] לאוסרו, אין להקל.
[[אחרונים]] אחרים כללו גם הם מינים חדשים באיסור, כגון הרב [[אברהם בורנשטיין]] שאסר{{הערה|שו"ת "אבני נזר", אורח חיים שע"ג}} [[לפתית]] מפני שהיא גדלה בשרביטין. כיום ישנם מנהגים שונים לגבי מעמדם של ה[[לפתית]] וה[[קינואה]] כמינים חדשים. מנהג ועדי הכשרות בארץ ישראל להעניק כשרות לפסח למוצרים המכילים מינים שיש בהם מחלוקת "לאוכלי קטניות" בלבד, אולם כשהמחלוקת נובעת רק משימוש ב[[שמן קנולה]] הנעשה מ[[לפתית]], מדיניות [[הרבנות הראשית לישראל]] היא לכתוב "כשר לפסח לאוכלי לפתית".
===שמן קטניות===
כיוון שאיסור קטניות אינו חמור כמו חמץ גמור, היו שהתירו [[שמן]], משום שהוא תוצר קטניות ואינו הקטנית עצמה, ומסיבות נוספות{{הערה|1=בשו"ת באר יצחק סימן י"א, התיר להשתמש בשמן העשוי מקטניות שהוכן לפני פסח, והקטניות נבררו קודם להכנת השמן. תקציר הדעות השונות בעניין מופיע במאמרו של הרב מלמד [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q#5b מנהג איסור קטניות]}}. כנגדם קמו רבנים רבים ובראשם ה[[אברהם בורנשטיין|"אבני נזר"]] ששללו את ההיתר מכל וכל{{הערה|ראה פולמוסו עם הרב [[נפתלי יוסף פריינד]] מ[[רוז'אן]] בספרו '''פני לוי''' סימנים ל"ד-ל"ה}}.
בשנת תרס"ט ([[1909]]), [[הרב קוק]] ובית דינו ביפו נזקקו לשאלה האם מותר להשתמש בשמן שומשומין, שיוצר על ידי יהודי בשם בן ציון ברסלב בבית חרושת ביפו. הם התירו זאת כל עוד מתייחסים לשומשום באופן דומה למיני דגן, ודואגים שלא יבוא במגע עם [[מים]] באף שלב של הייצור, וזאת בין השאר על בסיס ההנחה שלא ייתכן שנחמיר בקטניות יותר מאשר בדגן גמור, שמוגדר כחמץ רק אם באו עליו מים{{הערה|[http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/23_64A1360.jpg היתרו של הרב קוק], מכתבי הרב קוק בנושא נדפסו בשו"ת אורח משפט מסימן ק"ט והלאה}}. ההיתר גרם לפולמוס בין הרב קוק ובית דינו ובין [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים|בד"ץ חסידים בירושלים]] שאסרו שמן זה{{הערה|[http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/24_L1013.jpg האיסור שפורסם על ידי בד"ץ חסידים]}}.
עד [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נהגו להשתמש ב[[שמן סויה]] בפסח{{מקור}}, אולם מאז יש שאסרו ויש שהתירו{{הערה|בין המתירים הרב [[שלמה אבינר]] והרב [[דב ליאור]]}}. [[שמן כותנה|שמן הכותנה]] נמכר בעבר כשמן "ללא חשש קטניות"{{הערה|1=הרב צבי פסח פרנק נתן הכשר לשמן זה}}. אך יש שחלקו על כך{{הערה|1=מנחת יצחק ג, קלח}} ובתקופה האחרונה מקובל במערכות הכשרות להתייחס אליו כשמן קטניות, והמחמירים משתמשים רק ב[[שמן דקלים]], [[שמן אגוזים]] או [[שמן זית]]. ההחמרה שחלה בנושא השמן משמעותית במיוחד לאור הפרשי המחיר בין השמנים השונים, לדוגמה, מחיר שמן אגוזים הוא פי 3 מזה של שמן סויה.
גם [[שמן קנולה]] יש מתירים, מאחר שהוא מיוצר מ[[לפתית]] שמקורה בקנדה ולא הייתה מצויה בזמן הגזירה ואף לא שימשה למאכל עד להפקת שמן מזנים מוכלאים. עם זאת, בשמן קנולה המועשר ב[[ויטמין E|וויטמין E]] יש תערובת נוזל המופק מסויה, בשיעור קטן מ-1/60.{{הערה|סקירת הרב חגי בן גיורא, הממונה על מחלקת תעשייה וחרושת ברבנות הראשית לישראל, מתוך [http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/80/Idkun577311.pdf עדכון כשרות לקראת פסח תשע"ג]}}
=== תערובת קטניות ===
בעוד תערובת חמץ גמור לפני פסח [[בטל בשישים|בטלה בשישים]] ככל איסורי תורה, הרי תערובת חמץ שנוצרה בפסח חמורה יותר, ואפילו כמות קטנה של חמץ אוסרת תערובת גדולה. לפיכך ישנה שאלה לגבי תערובת קטניות שנוצרה בפסח: האם תערובת עם קטניות נחשבת לצורך העניין כמו חמץ גמור, או שגם תערובת קטניות בטלה ברוב (או בשישים) כמו איסורים קלים יותר. בעל [[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]{{הערה|1=חלק א סימן קי"ג}} התיר לאכול תבשיל שנפל לתוכו גרגיר קטנית. אך מתוך דברי המהרי"ל{{הערה|שם=הערה_ט|1=מובא בדרכי משה תנ"ג ב'}} משתמע כי לקטניות יש דין של חמץ ואף תערובתם אסורה. [[הרמ"א]] כתב על דברי המהרי"ל{{הערה|שם=הערה_ט}} שאין המנהג כן משום שמיני קטניות אינם חמץ כלל ואינם אסורים אלא משום מנהג, וכן פסק להלכה. אמנם לא ברור מדבריו האם כדי להתיר תערובת קטניות צריך ביטול בששים או שכל תערובת מותרת.
בעל החק יעקב כתב שהלכה כרוב הפוסקים שלא צריך ביטול בששים, אך עדיין צריך ביטול ברוב, כי אחרת אין לזה דין תערובת אלא קטניות ממש. באותו אופן פסקו החיי אדם{{הערה|1= קכ"ז א}} וה[[משנה ברורה]]. הרב [[אלישיב קנוהל]] והרב [[שמואל אריאל (רב)|שמואל אריאל]], בספרם "ואכלת ושבעת", והרב [[רא"ם הכהן]], ראש [[ישיבת עתניאל]], בפסק שפרסם ערב פסח תשע"א{{הערה|1=[http://www.otniel.org/show.asp?id=44329 ישיבת עתניאל - תערובת קטניות בפסח]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} פסקו להתיר תערובת קטניות ברוב רגיל שנתערב מלפני הפסח, כדוגמת מוצרים תעשייתיים שיש בהם מיעוט מרכיבים מקטניות.
היו שרצו לדייק מדברי הפרי חדש{{הערה|1=תנ"ג אות א'}} שמותר [[לכתחילה]] לבטל קטניות ברוב ואפילו בפסח עצמו. אמנם, מדברי הרמ"א עצמו משמע שההיתר הוא רק [[בדיעבד]] אם נפל משהו לתוך תבשיל, ואין לבטל איסור זה לכתחילה על ידי יצירת תערובת בכוונה.
כיום מקובל לציין לגבי כשרות לפסח את המונח "ללא חשש קטניות" רק כשאין בנמצא אפילו קטניות בתערובת, ואפילו בשיעור מועט.
===דין הכלים===
הפוסקים דנו לגבי מעמדם של כלים שבושלו בהם קטניות. בספר כף החיים{{הערה|1=תנג, כז}} כתב שלאחר 24 שעות ניתן להקל ומביא בשם הזרע אמת, להתיר גם בכלי בן יומו.
הסיבה להיתר היא משום שגם אם הקטניות נבלעו ב-24 שעות האחרונות הם יתבטלו ברוב כאשר תבשיל אחר מוכנס לכלי. על פי זה פסק ה[[מהר"ם שיק]]{{הערה|1=שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים, סוף סימן רמ"א.}}, שכשמבשלים קטניות (כגון לצורך תינוק) יש לייחד עבורם כלים מיוחדים, משום שאין [[ביטול איסור לכתחילה|לבטל איסור לכתחילה]]. על פי אותו הגיון, הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=יחוה דעת חלק ה', סימן ל"ב}} מתיר לאשכנזי לאכול אצל ספרדי, גם אם ידוע לו שבאותו יום בישלו קטניות בכלים.
==תוקף וניסיונות לבטל==
[[תמונה:Legumes2010.jpg|ממוזער|כרוז [[הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה]] (גרמנית תקנית באות עברית, מלבד ציטוטים מספרות ההלכה), 18 בינואר 1810.|350px]]
בדורות האחרונים היו רבנים שניסו להתיר את הקטניות בפסח אך צעד זה גרר ביקורת חריפה. כבר בדבריו של בעל [[ערוך השולחן]] ניתן לחוש בעוצמת ההתנגדות לשינוים כאלה:
{{ציטוט|תוכן=ודע דמדינא מותר לאכול אורז וכל מיני קטניות בפסח. מכל מקום הנהיגו רבותינו ואבותינו זה הרבה מאות מן השנים, וקבלו עליהם באיסור... כיון שקבלו אבותינו משום גדר, מדין תורה אסור לבטל, והמפקפקים והמקילים בזה, מעידין על עצמן שאין בהם יראת שמים ויראת חטא ואין בקיאין בדרכי התורה... ופורץ גדר ישכנו נחש. אך בפירוש קבלו שאם אולי יהיה שנת בצורת חס וחלילה שהעניים רעבים ללחם, אז כל חכמי העיר ובראשם [[מרא דאתרא]] מתירים לאכול קטניות בפסח...|מקור=ערוך השולחן, אורח חיים תנ"ג ד-ו}}
ב-1810 הורתה [[הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה]] בראשות [[ישראל יעקבסון]], ממבשרי היהדות ה[[רפורמי]]ת, על הפקעת האיסור ועוררה מחלוקת קשה ביבשת, שאפילו מורי ההלכה המתונים בצרפת מחו בה. אחד מרבני הקונסיסטוריה, [[מנחם מנדל שטיינהארט]], פרסם ב-1812 הגנה על המהלך בשו"ת הקצר "דברי אגרת"{{הערה|1=[[s:דבר האיגרת-ביטול איסור קטניות בפסח -הרב מנדל שטיינהארט|דברי איגרת]], שאלה א' באתר (ויקיטקסט)}}.
אחרונים רבים כתבו להתיר אכילת קטניות בפסח בשעת הדחק, כגון בשעה שמזון כשר לפסח נמכר ביוקר, ומקובל היה בתקופות רעב להתיר אכילת קטניות בהיעדר מזון אחר{{הערה|1=נשמת אדם, סימן כ'}}. אמנם, בעל שו"ת תשובה מאהבה כתב כי אין כוח ביד שום בית דין בעולם לבטל האיסור שנתפשט בכל ערי אשכנז, וכי "אף אם יתכנסון בית דין של שמואל הרמתי ואליהו ובית דינו...אין בידם להתיר אורז ומיני קטניות בפסח". גם בעל ה[[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|צמח צדק]], והמאמר מרדכי החמירו שלא לאכול קטניות אפילו בשעת הדחק.
בימי [[מלחמת קרים]] גויסו חיילים יהודים ל[[כוחות היבשה הרוסיים|צבא הרוסי]], והקהילות היהודיות ברוסיה דאגו לספק לאותם חיילים מזון כשר בכל מהלך המלחמה. לפני פסח נשאלו הרבנים האם אפשר להתיר את הקטניות בגלל המצב. [[הנצי"ב מוולוז'ין]], פסק שיש להקל בקטניות. ומשנשאל האם ההיתר הוא לחיילים היהודים, ענה: "אנחנו (=הבעלבתי"ם") נאכל קטניות - ואילו את החיילים היהודים נאכיל רק אוכל שאינו מכיל קטניות". לעומת זאת, החכם האיטלקי רבי [[ישמעאל הכהן]] בשו"ת [[זרע אמת]], אסר אכילת קטניות גם בזמן מחסור, כשהוא מנמק זאת בחשש מפני התוצאות העלולות להגרם מהיתרים מיוחדים בתקופה של ירידה כללית בהקפדה בשמירת המצוות. בתקופת [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המצור על ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]], התיר הרב [[צבי פסח פרנק]] לאכול אורז וקטניות בפסח, בשל המחסור במזון{{הערה|1=[http://ravtzair.blogspot.com/2008/04/blog-post_13.html הבלוג של רב צעיר]}}. כעבור שנה בתקופת ה[[צנע]] בפסח תש"ט ([[1949]]) התירה [[הרבנות הראשית]] באופן כללי אכילת קטניות בפסח בשל המחסור במזון בארץ{{הערה|http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/22_2003L62.jpg}}.
כנסת הרבנים של [[התנועה המסורתית בישראל |התנועה הקונסרבטיבית]] בישראל פסקה ב-1989 כי יש לבטל איסור אכילת קטניות בפסח ואף כינתה את המנהג "מנהג שטות". בתשובה לשאלה בדבר האיסור לאכול קטניות ענתה: "לדעתנו מותר (ואולי אף חובה) לבטל את המנהג הזה. הוא עומד בניגוד לפסק מפורש בתלמוד הבבלי וכן בניגוד לדעתם של כל חכמי המשנה והתלמוד להוציא אחד. כמו כן הוא עומד בניגוד להלכה ולמעשה של האמוראים, של הגאונים, ושל רוב רובם של חכמינו הראשונים... מנהג זה נזכר לראשונה בצרפת ובפרובנס בראשית המאה הי"ג ומשם התפשט לארצות שונות, ואף היקף המנהג התרחב ללא הרף. ברם טעמו לא היה ידוע וכתוצאה מכך חכמים רבים המציאו טעמים שונים למנהג. כתוצאה מכך רבי שמואל מפלייז, הראשון להזכירו, כינהו "מנהג בטעות" ורבינו ירוחם כינהו "מנהג שטות". והרי פוסקים רבים פסקו שמותר (ואולי אף חובה) לבטל "מנהג שטות"." לקראת פסח 2016 הרחיב [[ועד ההלכה]] באמריקה היתר זה לכל העולם.{{הערה|[http://forward.com/culture/food/338525 Conservative Movement Overturns 800-Year-Old Passover Ban on Rice and Legumes], [[דה פורוורד]], 14 באפריל 2016.}}
לעומת זאת היהדות החרדית ממשיכה את המנהג ובתוקף, ואף השגחות כשרות אשכנזיות לא מוכנות לתת כשרות לפסח למוצר המכיל קטניות אף לא לאלו שאינם נוהגים בו איסור, ככל הנראה מחוסר מתן לגיטימציה לאלו שנוהגים אחרת.
==קישורים חיצוניים==
* [[יוסף צבי רימון (רב)|הרב י"צ רימון]], [http://www.google.com/url?sa=t&ct=res&cd=15&url=http%3A%2F%2Fwww.etzion.org.il%2Fvbm%2Farchive%2F11-halak%2F20kitniyot.rtf&ei=LZMHSJatJ42YQ6zUtYgJ&usg=AFQjCNGcM5UyYFQP4Q-IQTSRmC0_8u1wVw&sig2=C-8nKBoOAKh7YPuotjM4Zw קטניות] {{DOC}}, אתר [[ישיבת הר עציון]]
* הרב [[שבתי רפפורט]], [http://shiurim.moreshet.co.il/web/count.asp?zeros=&fileID=1512001&id=1683&mp3=1 שיעור מוקלט על איסור קטניות]
* [http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23839 הקינואה בפסח], מכון התורה והארץ
* הרב [[יעקב אריאל]], [http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/project/katava1.asp?id=78540 כשרות הלציטין בפסח], מכון התורה והארץ
* , ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל
* [http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q הרב אליעזר מלמד מפרט את כל הקטניות האסורות, באתר "ישיבה"]
*הרב [[דב ליאור]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7392 גדרי מנהג איסור קטניות], אתר ישיבה.
*הרב שלמה וילק, , אתר סדר יום, ישיבת מחניים.
* {{הארץ|יאיר אטינגר|מרד הקטניות הגדול|1.1976127|25 במרץ 2013}}
* מהספר ילקוט יוסף
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/3.aspx כרוזים אודות אכילת קטניות בפסח] מתוך [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/passover.aspx תערוכה וירטואלית של כרוזים היסטוריים לפסח] מאוספי [[הספרייה הלאומית]]
* הרב צבי לשם,
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{חג הפסח}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:כשרות]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -90,4 +90,6 @@
כנסת הרבנים של [[התנועה המסורתית בישראל |התנועה הקונסרבטיבית]] בישראל פסקה ב-1989 כי יש לבטל איסור אכילת קטניות בפסח ואף כינתה את המנהג "מנהג שטות". בתשובה לשאלה בדבר האיסור לאכול קטניות ענתה: "לדעתנו מותר (ואולי אף חובה) לבטל את המנהג הזה. הוא עומד בניגוד לפסק מפורש בתלמוד הבבלי וכן בניגוד לדעתם של כל חכמי המשנה והתלמוד להוציא אחד. כמו כן הוא עומד בניגוד להלכה ולמעשה של האמוראים, של הגאונים, ושל רוב רובם של חכמינו הראשונים... מנהג זה נזכר לראשונה בצרפת ובפרובנס בראשית המאה הי"ג ומשם התפשט לארצות שונות, ואף היקף המנהג התרחב ללא הרף. ברם טעמו לא היה ידוע וכתוצאה מכך חכמים רבים המציאו טעמים שונים למנהג. כתוצאה מכך רבי שמואל מפלייז, הראשון להזכירו, כינהו "מנהג בטעות" ורבינו ירוחם כינהו "מנהג שטות". והרי פוסקים רבים פסקו שמותר (ואולי אף חובה) לבטל "מנהג שטות"." לקראת פסח 2016 הרחיב [[ועד ההלכה]] באמריקה היתר זה לכל העולם.{{הערה|[http://forward.com/culture/food/338525 Conservative Movement Overturns 800-Year-Old Passover Ban on Rice and Legumes], [[דה פורוורד]], 14 באפריל 2016.}}
+
+לעומת זאת היהדות החרדית ממשיכה את המנהג ובתוקף, ואף השגחות כשרות אשכנזיות לא מוכנות לתת כשרות לפסח למוצר המכיל קטניות אף לא לאלו שאינם נוהגים בו איסור, ככל הנראה מחוסר מתן לגיטימציה לאלו שנוהגים אחרת.
==קישורים חיצוניים==
@@ -96,12 +98,12 @@
* [http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23839 הקינואה בפסח], מכון התורה והארץ
* הרב [[יעקב אריאל]], [http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/project/katava1.asp?id=78540 כשרות הלציטין בפסח], מכון התורה והארץ
-* [http://www.responsafortoday.com/vol3/4.pdf תשובה קונסרבטיבית לגבי איסור קטניות], ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל
+* , ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל
* [http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q הרב אליעזר מלמד מפרט את כל הקטניות האסורות, באתר "ישיבה"]
*הרב [[דב ליאור]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7392 גדרי מנהג איסור קטניות], אתר ישיבה.
-*הרב שלמה וילק, [http://sederyom.co.il/questions-and-answers/item/596-הלכות-קטניות-בפסח הלכות קטניות בפסח], אתר סדר יום, ישיבת מחניים.
+*הרב שלמה וילק, , אתר סדר יום, ישיבת מחניים.
* {{הארץ|יאיר אטינגר|מרד הקטניות הגדול|1.1976127|25 במרץ 2013}}
-* [http://yalkut.info/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%AA%D7%A0%D7%92-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97.htm פרטי דינים בהלכות קטניות בפסח] מהספר ילקוט יוסף
+* מהספר ילקוט יוסף
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/3.aspx כרוזים אודות אכילת קטניות בפסח] מתוך [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/passover.aspx תערוכה וירטואלית של כרוזים היסטוריים לפסח] מאוספי [[הספרייה הלאומית]]
-* הרב צבי לשם, [http://www.scribd.com/doc/87488568/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA מנהג הקטניות בפסח - גישה הלכתית מאוזנת]
+* הרב צבי לשם,
== הערות שוליים ==
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 33980 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 34243 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | -263 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => false,
1 => 'לעומת זאת היהדות החרדית ממשיכה את המנהג ובתוקף, ואף השגחות כשרות אשכנזיות לא מוכנות לתת כשרות לפסח למוצר המכיל קטניות אף לא לאלו שאינם נוהגים בו איסור, ככל הנראה מחוסר מתן לגיטימציה לאלו שנוהגים אחרת.',
2 => '* , ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל ',
3 => '*הרב שלמה וילק, , אתר סדר יום, ישיבת מחניים.',
4 => '* מהספר ילקוט יוסף',
5 => '* הרב צבי לשם, '
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => '* [http://www.responsafortoday.com/vol3/4.pdf תשובה קונסרבטיבית לגבי איסור קטניות], ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל ',
1 => '*הרב שלמה וילק, [http://sederyom.co.il/questions-and-answers/item/596-הלכות-קטניות-בפסח הלכות קטניות בפסח], אתר סדר יום, ישיבת מחניים.',
2 => '* [http://yalkut.info/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%AA%D7%A0%D7%92-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97.htm פרטי דינים בהלכות קטניות בפסח] מהספר ילקוט יוסף',
3 => '* הרב צבי לשם, [http://www.scribd.com/doc/87488568/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA מנהג הקטניות בפסח - גישה הלכתית מאוזנת]'
] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [
0 => 'http://sederyom.co.il/questions-and-answers/item/596-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97',
1 => 'http://www.responsafortoday.com/vol3/4.pdf',
2 => 'http://www.scribd.com/doc/87488568/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA',
3 => 'http://yalkut.info/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%AA%D7%A0%D7%92-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97.htm'
] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q#5b',
1 => 'http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/23_64A1360.jpg',
2 => 'http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/24_L1013.jpg',
3 => 'http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/80/Idkun577311.pdf',
4 => 'http://www.otniel.org/show.asp?id=44329',
5 => 'http://ravtzair.blogspot.com/2008/04/blog-post_13.html',
6 => 'http://forward.com/culture/food/338525',
7 => 'http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/22_2003L62.jpg',
8 => 'http://www.hebrewbooks.org/1408',
9 => 'http://www.google.com/url?sa=t&ct=res&cd=15&url=http://www.etzion.org.il/vbm/archive/11-halak/20kitniyot.rtf&ei=LZMHSJatJ42YQ6zUtYgJ&usg=AFQjCNGcM5UyYFQP4Q-IQTSRmC0_8u1wVw&sig2=C-8nKBoOAKh7YPuotjM4Zw',
10 => 'http://shiurim.moreshet.co.il/web/count.asp?zeros=&fileID=1512001&id=1683&mp3=1',
11 => 'http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23839',
12 => 'http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/project/katava1.asp?id=78540',
13 => 'http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q',
14 => 'http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7392',
15 => 'http://www.haaretz.co.il/1.1976127',
16 => 'http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/3.aspx',
17 => 'http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/passover.aspx'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://forward.com/culture/food/338525',
1 => 'http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/23_64A1360.jpg',
2 => 'http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/24_L1013.jpg',
3 => 'http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/22_2003L62.jpg',
4 => 'http://ravtzair.blogspot.com/2008/04/blog-post_13.html',
5 => 'http://sederyom.co.il/questions-and-answers/item/596-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97',
6 => 'http://shiurim.moreshet.co.il/web/count.asp?zeros=&fileID=1512001&id=1683&mp3=1',
7 => 'http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/3.aspx',
8 => 'http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/passover.aspx',
9 => 'http://www.google.com/url?sa=t&ct=res&cd=15&url=http://www.etzion.org.il/vbm/archive/11-halak/20kitniyot.rtf&ei=LZMHSJatJ42YQ6zUtYgJ&usg=AFQjCNGcM5UyYFQP4Q-IQTSRmC0_8u1wVw&sig2=C-8nKBoOAKh7YPuotjM4Zw',
10 => 'http://www.haaretz.co.il/1.1976127',
11 => 'http://www.hebrewbooks.org/1408',
12 => 'http://www.otniel.org/show.asp?id=44329',
13 => 'http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/80/Idkun577311.pdf',
14 => 'http://www.responsafortoday.com/vol3/4.pdf',
15 => 'http://www.scribd.com/doc/87488568/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA',
16 => 'http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23839',
17 => 'http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/project/katava1.asp?id=78540',
18 => 'http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7392',
19 => 'http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q#5b',
20 => 'http://yalkut.info/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%AA%D7%A0%D7%92-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97.htm',
21 => 'http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '[[קובץ:כשרות לפסח.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות]]
'''איסור אכילת קטניות בפסח''' הוא [[מנהג]] שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת [[חמץ]] ב[[חג הפסח]], על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
לפי מנהג זה נמנעים מאכילת [[אורז]] וכן מיני [[קטניות]] שונים, כגון [[שעועית מצויה|שעועית]], [[סויה]], [[פול]], [[עדשים]], [[אפונה]] ו[[חומוס]]. במנהג זה נכלל למשל גם ה[[תירס]]{{הערה|אף שתירס נפוץ באירופה רק החל מתחילת מאה ה־16, לאחר גילוי אמריקה}} השייך על פי הסיווג הבוטני לקבוצת ה[[דגנים]]. האיסור נהוג בעיקר בקהילות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] ובאופן חלקי, גם בחלק מקהילות [[יהדות צפון אפריקה|צפון אפריקה]] (בעיקר ב[[יהדות מרוקו|מרוקו]]), וגבולותיו המדויקים נתונים במחלוקת ובשוני כתלות במנהגים שונים. מקובל כי הגדרת הקטניות לצורך האיסור אינה זהה בהכרח להגדרה ה[[בוטניקה|בוטנית]] של משפחת ה[[קטניות]].
המנהג מתייחס אך ורק לאיסור אכילה בשל חומרתו המיוחדת של איסור אכילת חמץ, אך אינו מתייחס לשאר האיסורים הנוהגים בחמץ, כדוגמת: [[איסור הנאה]], ואיסור "[[בל ייראה ובל יימצא]]". לכן לא נאסרה החזקת קטניות בבית, אף בקרב הנוהגים להימנע מאכילתן.
==מקור המנהג==
על פי דין התורה ודברי חז"ל, רק ב[[חמשת מיני דגן]] ישנו חשש [[חמץ|חימוץ]] ורק מהם ניתן להכין מצות שבהן יוצאים ידי מצוות אכילת [[מצה]]{{הערה|שם=הערה_א|1={{בבלי|פסחים|לה|א}}.}}, בעוד מינים אחרים אינם יכולים להיות חמץ. ה[[רמב"ם]] כתב זאת במפורש: "אבל הקטניות כגון: אורז ודוחן וכיוצא בהן - אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון{{הערה|1=הלכות חמץ ומצה ה' א'}}". אמנם בתלמוד מובאת דעת מיעוט של רבי [[יוחנן בן נורי]] הסובר שאורז הוא דגן, אך דבריו לא התקבלו להלכה "ולית דחייש להא דרבי יוחנן{{הערה|שם=הערה_א}}"
מקור מנהג איסור הקטניות בתקופת ה[[ראשונים]] ב[[יהדות אשכנז|אשכנז]], המקור הראשון לאיסור נמצא בדרשה לפסח של רבי [[אלעזר מוורמס]] (סוף המאה ה-12), ושם המנהג כבר מצוין כמנהג הרווח.{{הערה|'''דרשה לפסח''', מהדורת [[שמחה עמנואל]], מקיצי נרדמים, ירושלים תשס"ו.}}
המקור הבא המזכיר את המנהג הוא הגהות [[רבנו פרץ]] ל[[ספר מצוות קטן]] לרבי [[יצחק מקורביל]], בן [[המאה ה-13]]: {{ציטוט|תוכן=ועל הקטניות... וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל... וגדולים נוהגים בהם היתר, ומורי רבינו [[יחיאל מפריז|יחיאל]] היה נוהג לאכול בפסח פול הלבן שקורין פווי"ש, וגם היה אומר כן בשם גדולים, ומביא ראיה דאפילו באורז דחשיב ליה רבי יוחנן בן נורי מין דגן לגבי חימוץ קאמר תלמודא: 'לית דחש לה להא דרבי יוחנן'. מיהו קשה הדבר מאוד להתיר דבר שנוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים... ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח ולא מחמת חימוץ... אלא מטעם [[גזרת חכמים|גזירה]] הוא דכיון דקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן נמי מעשה קדרה הוא... אי הוי שרינן קטנית אולי אתי לאחלופי ולהתיר דייסא... וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים, ולכך אתי לאחלופי לאותן שאינם בני תורה.|מקור=סמ"ק סימן רכ"ב}}
מדברי הסמ"ק ניתן להסיק כי כבר בזמנו איסור קטניות נהג בהיקף מסוים. הוא מסביר כי סיבת האיסור היא מפאת הדמיון בין קטניות למיני דגן והחשש שאנשים עלולים להתבלבל ביניהם.
אזכור מוקדם נוסף לאיסור נמצא בדברי [[רבינו ירוחם]] (1290–1350 לערך), שדחה איסור זה:{{הערה|1=נת"ה ח"ג}} {{ציטוט|תוכן=אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח - מנהג שטות הוא, זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן, ולא ידעתי למה}}
גם בספר [[ארבעה טורים]]{{הערה|1=אורח חיים תנ"ג}} נדחה מנהג זה: "יש אוסרים לאכול אורז וכל מיני קטניות בתבשיל לפי שמיני חיטין מתערבין בהן, וחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן". בפירוש ה[[בית יוסף]] על ספר הטורים כתב על כך: "ולית דחש לדברים הללו זולת האשכנזים". בדברים אלו מוזכר טעם חדש לאיסור זה, חשש תערובת של מיני דגן וקטניות.
המקור העיקרי למנהגי אשכנז הוא ה[[מהרי"ל]], ובספרו מנהגי מהרי"ל{{הערה|1=סימן כ"ה}} הוא מצדיק בתוקף את מנהג איסור הקטניות: "קטניות כל מיניהן אמר מהר"ש דגזרינן שלא לבשלן בפסח אף על פי שלא מחמיצין כי אם ה' מינים... ואל יאמר אדם כיון שאין איסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן, העובר עליו חייב מיתה ועובר על [[לא תסור]] מן הדבר אשר יורוך".
בימינו מקובל מנהג איסור זה אצל כל יוצאי [[אשכנזים|יהדות אשכנז]].
==טעמי המנהג==
מטעמי המנהג לאיסור אכילת הקטניות בפסח הן:
* הדמיון בין תבשילי קטניות לתבשילי [[דגן]], עלול לגרום להחלפה ביניהם{{הערה|1= סמ"ק (מובא לעיל)}}.
* כיוון שגם ממיני הקטניות היו רגילים לעשות [[קמח]], יש חשש ש[[עם הארץ|עמי הארץ]] יראו שמבשלים ואופים מאכלי קמח קטניות בפסח, ויורו היתר לעצמם לבשל ולאפות בקמח דגן.
* חשש שמיני דגן התערבבו עם הקטניות כבר בעת קצירתם ואיסופם, במיוחד בשדות שבהם רגילים לגדל גם דגן וגם קטניות במחזוריות של כמה שנים{{הערה|1=[[פרי חדש]], [[אורח חיים]] תנ"ג א'}}. או שהשקים בהם אפסנו מיני דגן שימשו את אפסונם של הקטניות ובשל כך התערבו בהן דגנים.
טעמים נוספים:
* מחמת שהם מחמיצים ונקראים בשם [[חמץ]] ([[חומוס]]){{הערה|1=פירוש [[רבינו מנוח]] על ה[[רמב"ם]], הלכות חמץ ומצה ה א) }}
* מחמת שאין דרך לאכול קטניות במועד שהרי כתוב "ושמחת בחגֶך" (דברים טז), ואין שמחה באכילת תבשיל קטנית{{הערה|1=שם}}.
* מחמת ש[[חיטה]] פגומה נראית לעתים כמו זרעוני קטניות{{הערה|1=שם ובביאור הלכה סימן תנ"ג}}.
* החמרה מחמת פרישות{{הערה|1=חק יעקב, אות ה }}.
== מנהג או גזירה ==
נחלקו הדעות האם איסור אכילת קטניות בפסח הוא [[מנהג (יהדות)|מנהג]] איסור שנהגו העם בעצמם{{הערה|שו"ת דברי מלכיאל ח"א סימן כ"ח: "אין זה רק סייג וגדר שנהגו וקבלו על עצמם ושאר מקומות לא נהגו כן ולא מצינו כלל שעמדו חכמי הדור ותקנו תקנה זו ורק שנהגו כך ונמשך המנהג בקביעות"}} ומחייב מצד קבלת הרבים על עצמם{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|ריד|ב}}: "קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם ואפילו בדברים שלא קבלו עליהם בני העיר בהסכמה אלא שנוהגים כך מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה".}}, או שיש לו תוקף של [[גזירת חכמים]]{{הערה|שו"ת חתם סופר סימן קכ"ב :"כי לפי עניות דעתי הגאונים שהתקינו כן לא תקנו מתחילה ... ושם גדרו גדרם שם נתפשט ונתקבלה גזירתם באמת"}}, כלומר האם העם נהגו איסור מעצמם או שהחכמים גזרו על כך. יש שתלו בשאלה זו את חלות האיסור על מיני קטניות שלא היו מצויים בשעת האיסור המקורי{{הערה|כך כתב הרב [[משה פיינשטיין]] בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סימן ס"ג: "אבל כיון שלא תקנו בקיבוץ חכמים ... לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצוין אז".}}.
==הגדרת קטניות==
[[קובץ:Bean in the market.JPG|ממוזער|שמאל|250px|שקי קטניות בשוק]]
ישנה מחלוקת בשאלה האם גדר הקטניות שנאסרו הוא [[בוטניקה|בוטני]], כלומר כל הקטניות הנכללות בקטגורייה מסוימת (לדוגמה, כל הגדלים בשרביטין), ללא תלות במידת הדמיון לחמץ בכל זן וזן בפני עצמו, או שמא גדר קטניות הוא תכליתי ('זיל בתר טעמא' - לך לפי טעם האיסור), כלומר תלוי במידת הדמיון של כל מין ומין בפני עצמו לחמץ, וללא קשר להגדרה הבוטנית לקטנית. [[נפקא מינא]] אפשרית למחלוקת זו היא קטנית שאינה דומה לדגן בצורתה או בשימושיה, או מאידך [[קמח תפוחי אדמה]], הדומה לקמח חמץ, אך אינו תוצר קטניות. ב[[ספר מצוות גדול|סמ"ק]] כתב שדברים שאינם דומים לדגן ואין בהם חשש טעות, אינם בכלל איסור קטניות, אולם ראוי להיזהר בכל הקטניות. באחרונים ישנם דעות שונות בנושא{{הערה|ה[[ט"ז]] (אורח חיים סימן תנג' ס"ק א') תלה את הגדרת הקטנית בכך שהיא דומה לדגן בצורתה או בצורת גדילתה, כגון שגדלה ב"שרביטין" - תרמילים. והאבני נזר (שו"ת אבני נזר, אורח חיים שעג) למד מכך שה[[לפתית]] אסורה הואיל וצורת הגידול שלה בשרביטין. גם מדברי ה[[ראי"ה קוק]] נראה שלדעתו הגדרת קטנית לעניין פסח היא כהגדרתה ברמב"ם לעניין כלאים{{מקור}}. גם הרב [[צבי פסח פרנק]] כתב שאין חשש ערבוב בין [[בוטנים]] ובין דגנים, ובכל זאת אין נוהגים לאכול בוטנים בפסח. מאידך ה[[שניאור זלמן מלאדי|רש"ז מלאדי]] כתב בשולחן ערוך הרב: "ולא נהגו איסור אלא במיני קטניות שהתבשיל הנעשה מהם מתחלף בתבשיל הנעשה ממיני דגן, שהם דומים זה לזה ששניהם נקראים מעשה קדירה"}}.
===מיני קטניות חדשים===
כיוון שתוקפו של האיסור נשען בעיקר על מנהג ומסורת אבות, לאורך הדורות התעוררו שאלות לגבי מעמדם של מינים חדשים של קטניות שלא היו בשימוש בימי הראשונים. היו שהגדירו את מושג הקטניות באופנים שונים, ועל פי הגדרה זו בחנו את המינים החדשים. לעומתם, היו סברו שרק מינים שבפועל נהגו בהם איסור יש להימנע מלאכלם.
ה[[תירס]] יובא מיבשת [[אמריקה]] לארצות אשכנז רק לאחר הנהגת איסור הקטניות, ונאסר אף הוא. גם את [[תפוח אדמה|תפוחי האדמה]], שאף הם יובאו מאמריקה, היו שרצו לאסור מפני שעושים מהם קמח, אך איסור זה לא התפשט. בעניין זה כתב הרב [[יעקב עמדן]]:
{{ציטוט|תוכן=האריך אדמ"ו הה"ג נר"ו ע"ד מיני קטניות לבטל המנהג. ותמיהני על כל גאוני הדור אשר היו לפנינו שלא שמו אל לבם לדבר הזה לבטל מנהג ממש שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בו. ולא עוד שהיו מוסיפין. ואסרו כמה מינים מפני שדומין לקטניות כמו חרדל, וכמון שנקרא קימל וגם עניס, ואפילו השמנים שנעשו מדברים ההם כמו (ריב איל) החמירו. ודכירנא כד הוינא טליא והיה [[אב"ד]] ור"מ פה הגאון מו"ה צבי הירש זצ"ל שהחמיר מאוד אפילו בפול המצרי ירוקים שנכבשו במלח בעודן לחין. והזרע, רצונו לומר פול הלבן עדיין לא נראה בהם, ואסרן לאכלן בפסח. כך שמעתי אז ולא זכיתי לשאלו בעת ההיא, כי הייתי צעיר לימים.
ובהיותי ב[[מנהיים]] רצו לאסור הפרי הארץ שקורין ערד עפפל או קארטופלין ([[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]]) מפני שעושין מהם [[קמח תפוחי אדמה|קמח]]. ואני עמדתי כנגדם, ביודעי שאין הצבור יכולין לעמוד בזולתם, והוא מאכל עניים, וראיתי המעשה כמה פעמים שבני הכפרים האכילו אותם לבני ביתם מאין להם לחם ומזון די, ונצחתי אותם על ידי אנשי הקהל שם שצוו על המורה שלא יאסור דבר חדש מה שלא אסרו הרבנים שישבו שם על כיסא הוראה, כי לא היה בעת ההיא אב"ד שם, כי הר"מ מקלויז הרב מו"ה מענדל יאנקוי ז"ל היה שם למורה. ומה טוב אם יסכימו כל חכמי הדור לדעת אחת, ומסופקני אם יבוא הדבר פעם אחת על מכונו בדור הזה שגברה הקנאה, ויראים יותר מן המנהגים כמפני גופי תורה.|מקור=[[שו"ת]] [http://www.hebrewbooks.org/1408 '''שאילת יעב"ץ'''] (חלק ב סימן קמז (ד))}}
גם ה[[אגוז אדמה|בוטנים]] יובאו מאמריקה, והרב [[דוד צבי הופמן]]{{הערה|1=שו"ת "מלמד להועיל" חלק א' סימן פח'}} כתב שמנהג ירושלים לאוסרם. אף הרב [[צבי פסח פרנק]], שהיה רבה של [[ירושלים]] באמצע המאה העשרים כתב{{הערה|"מקראי קודש" פסח ח"ב סימן ס'}} שכך המנהג. מאידך הרב [[משה פיינשטיין]] מ[[ארצות הברית]] כתב: "אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור, וכן מה שידוע ומפורסם". בעקבות כך הוא התיר את הבוטנים למי שלא ידוע לו על מנהג במשפחתו לאוסרם. הרב [[דוב ליאור]] כתב{{הערה|שו"ת "דבר חברון" חלק אורח חיים סימן תק"א}} שמעיקר הדין היה ראוי להתיר גם תירס, מאחר שלא היה מצוי בתחילה, אך מכיוון שנכתב ב[[משנה ברורה]] לאוסרו, אין להקל.
[[אחרונים]] אחרים כללו גם הם מינים חדשים באיסור, כגון הרב [[אברהם בורנשטיין]] שאסר{{הערה|שו"ת "אבני נזר", אורח חיים שע"ג}} [[לפתית]] מפני שהיא גדלה בשרביטין. כיום ישנם מנהגים שונים לגבי מעמדם של ה[[לפתית]] וה[[קינואה]] כמינים חדשים. מנהג ועדי הכשרות בארץ ישראל להעניק כשרות לפסח למוצרים המכילים מינים שיש בהם מחלוקת "לאוכלי קטניות" בלבד, אולם כשהמחלוקת נובעת רק משימוש ב[[שמן קנולה]] הנעשה מ[[לפתית]], מדיניות [[הרבנות הראשית לישראל]] היא לכתוב "כשר לפסח לאוכלי לפתית".
===שמן קטניות===
כיוון שאיסור קטניות אינו חמור כמו חמץ גמור, היו שהתירו [[שמן]], משום שהוא תוצר קטניות ואינו הקטנית עצמה, ומסיבות נוספות{{הערה|1=בשו"ת באר יצחק סימן י"א, התיר להשתמש בשמן העשוי מקטניות שהוכן לפני פסח, והקטניות נבררו קודם להכנת השמן. תקציר הדעות השונות בעניין מופיע במאמרו של הרב מלמד [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q#5b מנהג איסור קטניות]}}. כנגדם קמו רבנים רבים ובראשם ה[[אברהם בורנשטיין|"אבני נזר"]] ששללו את ההיתר מכל וכל{{הערה|ראה פולמוסו עם הרב [[נפתלי יוסף פריינד]] מ[[רוז'אן]] בספרו '''פני לוי''' סימנים ל"ד-ל"ה}}.
בשנת תרס"ט ([[1909]]), [[הרב קוק]] ובית דינו ביפו נזקקו לשאלה האם מותר להשתמש בשמן שומשומין, שיוצר על ידי יהודי בשם בן ציון ברסלב בבית חרושת ביפו. הם התירו זאת כל עוד מתייחסים לשומשום באופן דומה למיני דגן, ודואגים שלא יבוא במגע עם [[מים]] באף שלב של הייצור, וזאת בין השאר על בסיס ההנחה שלא ייתכן שנחמיר בקטניות יותר מאשר בדגן גמור, שמוגדר כחמץ רק אם באו עליו מים{{הערה|[http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/23_64A1360.jpg היתרו של הרב קוק], מכתבי הרב קוק בנושא נדפסו בשו"ת אורח משפט מסימן ק"ט והלאה}}. ההיתר גרם לפולמוס בין הרב קוק ובית דינו ובין [[בד"ץ כוללות החסידים בירושלים|בד"ץ חסידים בירושלים]] שאסרו שמן זה{{הערה|[http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/24_L1013.jpg האיסור שפורסם על ידי בד"ץ חסידים]}}.
עד [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נהגו להשתמש ב[[שמן סויה]] בפסח{{מקור}}, אולם מאז יש שאסרו ויש שהתירו{{הערה|בין המתירים הרב [[שלמה אבינר]] והרב [[דב ליאור]]}}. [[שמן כותנה|שמן הכותנה]] נמכר בעבר כשמן "ללא חשש קטניות"{{הערה|1=הרב צבי פסח פרנק נתן הכשר לשמן זה}}. אך יש שחלקו על כך{{הערה|1=מנחת יצחק ג, קלח}} ובתקופה האחרונה מקובל במערכות הכשרות להתייחס אליו כשמן קטניות, והמחמירים משתמשים רק ב[[שמן דקלים]], [[שמן אגוזים]] או [[שמן זית]]. ההחמרה שחלה בנושא השמן משמעותית במיוחד לאור הפרשי המחיר בין השמנים השונים, לדוגמה, מחיר שמן אגוזים הוא פי 3 מזה של שמן סויה.
גם [[שמן קנולה]] יש מתירים, מאחר שהוא מיוצר מ[[לפתית]] שמקורה בקנדה ולא הייתה מצויה בזמן הגזירה ואף לא שימשה למאכל עד להפקת שמן מזנים מוכלאים. עם זאת, בשמן קנולה המועשר ב[[ויטמין E|וויטמין E]] יש תערובת נוזל המופק מסויה, בשיעור קטן מ-1/60.{{הערה|סקירת הרב חגי בן גיורא, הממונה על מחלקת תעשייה וחרושת ברבנות הראשית לישראל, מתוך [http://www.rabanut.gov.il/vf/ib_items/80/Idkun577311.pdf עדכון כשרות לקראת פסח תשע"ג]}}
=== תערובת קטניות ===
בעוד תערובת חמץ גמור לפני פסח [[בטל בשישים|בטלה בשישים]] ככל איסורי תורה, הרי תערובת חמץ שנוצרה בפסח חמורה יותר, ואפילו כמות קטנה של חמץ אוסרת תערובת גדולה. לפיכך ישנה שאלה לגבי תערובת קטניות שנוצרה בפסח: האם תערובת עם קטניות נחשבת לצורך העניין כמו חמץ גמור, או שגם תערובת קטניות בטלה ברוב (או בשישים) כמו איסורים קלים יותר. בעל [[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]{{הערה|1=חלק א סימן קי"ג}} התיר לאכול תבשיל שנפל לתוכו גרגיר קטנית. אך מתוך דברי המהרי"ל{{הערה|שם=הערה_ט|1=מובא בדרכי משה תנ"ג ב'}} משתמע כי לקטניות יש דין של חמץ ואף תערובתם אסורה. [[הרמ"א]] כתב על דברי המהרי"ל{{הערה|שם=הערה_ט}} שאין המנהג כן משום שמיני קטניות אינם חמץ כלל ואינם אסורים אלא משום מנהג, וכן פסק להלכה. אמנם לא ברור מדבריו האם כדי להתיר תערובת קטניות צריך ביטול בששים או שכל תערובת מותרת.
בעל החק יעקב כתב שהלכה כרוב הפוסקים שלא צריך ביטול בששים, אך עדיין צריך ביטול ברוב, כי אחרת אין לזה דין תערובת אלא קטניות ממש. באותו אופן פסקו החיי אדם{{הערה|1= קכ"ז א}} וה[[משנה ברורה]]. הרב [[אלישיב קנוהל]] והרב [[שמואל אריאל (רב)|שמואל אריאל]], בספרם "ואכלת ושבעת", והרב [[רא"ם הכהן]], ראש [[ישיבת עתניאל]], בפסק שפרסם ערב פסח תשע"א{{הערה|1=[http://www.otniel.org/show.asp?id=44329 ישיבת עתניאל - תערובת קטניות בפסח]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} פסקו להתיר תערובת קטניות ברוב רגיל שנתערב מלפני הפסח, כדוגמת מוצרים תעשייתיים שיש בהם מיעוט מרכיבים מקטניות.
היו שרצו לדייק מדברי הפרי חדש{{הערה|1=תנ"ג אות א'}} שמותר [[לכתחילה]] לבטל קטניות ברוב ואפילו בפסח עצמו. אמנם, מדברי הרמ"א עצמו משמע שההיתר הוא רק [[בדיעבד]] אם נפל משהו לתוך תבשיל, ואין לבטל איסור זה לכתחילה על ידי יצירת תערובת בכוונה.
כיום מקובל לציין לגבי כשרות לפסח את המונח "ללא חשש קטניות" רק כשאין בנמצא אפילו קטניות בתערובת, ואפילו בשיעור מועט.
===דין הכלים===
הפוסקים דנו לגבי מעמדם של כלים שבושלו בהם קטניות. בספר כף החיים{{הערה|1=תנג, כז}} כתב שלאחר 24 שעות ניתן להקל ומביא בשם הזרע אמת, להתיר גם בכלי בן יומו.
הסיבה להיתר היא משום שגם אם הקטניות נבלעו ב-24 שעות האחרונות הם יתבטלו ברוב כאשר תבשיל אחר מוכנס לכלי. על פי זה פסק ה[[מהר"ם שיק]]{{הערה|1=שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים, סוף סימן רמ"א.}}, שכשמבשלים קטניות (כגון לצורך תינוק) יש לייחד עבורם כלים מיוחדים, משום שאין [[ביטול איסור לכתחילה|לבטל איסור לכתחילה]]. על פי אותו הגיון, הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=יחוה דעת חלק ה', סימן ל"ב}} מתיר לאשכנזי לאכול אצל ספרדי, גם אם ידוע לו שבאותו יום בישלו קטניות בכלים.
==תוקף וניסיונות לבטל==
[[תמונה:Legumes2010.jpg|ממוזער|כרוז [[הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה]] (גרמנית תקנית באות עברית, מלבד ציטוטים מספרות ההלכה), 18 בינואר 1810.|350px]]
בדורות האחרונים היו רבנים שניסו להתיר את הקטניות בפסח אך צעד זה גרר ביקורת חריפה. כבר בדבריו של בעל [[ערוך השולחן]] ניתן לחוש בעוצמת ההתנגדות לשינוים כאלה:
{{ציטוט|תוכן=ודע דמדינא מותר לאכול אורז וכל מיני קטניות בפסח. מכל מקום הנהיגו רבותינו ואבותינו זה הרבה מאות מן השנים, וקבלו עליהם באיסור... כיון שקבלו אבותינו משום גדר, מדין תורה אסור לבטל, והמפקפקים והמקילים בזה, מעידין על עצמן שאין בהם יראת שמים ויראת חטא ואין בקיאין בדרכי התורה... ופורץ גדר ישכנו נחש. אך בפירוש קבלו שאם אולי יהיה שנת בצורת חס וחלילה שהעניים רעבים ללחם, אז כל חכמי העיר ובראשם [[מרא דאתרא]] מתירים לאכול קטניות בפסח...|מקור=ערוך השולחן, אורח חיים תנ"ג ד-ו}}
ב-1810 הורתה [[הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה]] בראשות [[ישראל יעקבסון]], ממבשרי היהדות ה[[רפורמי]]ת, על הפקעת האיסור ועוררה מחלוקת קשה ביבשת, שאפילו מורי ההלכה המתונים בצרפת מחו בה. אחד מרבני הקונסיסטוריה, [[מנחם מנדל שטיינהארט]], פרסם ב-1812 הגנה על המהלך בשו"ת הקצר "דברי אגרת"{{הערה|1=[[s:דבר האיגרת-ביטול איסור קטניות בפסח -הרב מנדל שטיינהארט|דברי איגרת]], שאלה א' באתר (ויקיטקסט)}}.
אחרונים רבים כתבו להתיר אכילת קטניות בפסח בשעת הדחק, כגון בשעה שמזון כשר לפסח נמכר ביוקר, ומקובל היה בתקופות רעב להתיר אכילת קטניות בהיעדר מזון אחר{{הערה|1=נשמת אדם, סימן כ'}}. אמנם, בעל שו"ת תשובה מאהבה כתב כי אין כוח ביד שום בית דין בעולם לבטל האיסור שנתפשט בכל ערי אשכנז, וכי "אף אם יתכנסון בית דין של שמואל הרמתי ואליהו ובית דינו...אין בידם להתיר אורז ומיני קטניות בפסח". גם בעל ה[[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|צמח צדק]], והמאמר מרדכי החמירו שלא לאכול קטניות אפילו בשעת הדחק.
בימי [[מלחמת קרים]] גויסו חיילים יהודים ל[[כוחות היבשה הרוסיים|צבא הרוסי]], והקהילות היהודיות ברוסיה דאגו לספק לאותם חיילים מזון כשר בכל מהלך המלחמה. לפני פסח נשאלו הרבנים האם אפשר להתיר את הקטניות בגלל המצב. [[הנצי"ב מוולוז'ין]], פסק שיש להקל בקטניות. ומשנשאל האם ההיתר הוא לחיילים היהודים, ענה: "אנחנו (=הבעלבתי"ם") נאכל קטניות - ואילו את החיילים היהודים נאכיל רק אוכל שאינו מכיל קטניות". לעומת זאת, החכם האיטלקי רבי [[ישמעאל הכהן]] בשו"ת [[זרע אמת]], אסר אכילת קטניות גם בזמן מחסור, כשהוא מנמק זאת בחשש מפני התוצאות העלולות להגרם מהיתרים מיוחדים בתקופה של ירידה כללית בהקפדה בשמירת המצוות. בתקופת [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המצור על ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]], התיר הרב [[צבי פסח פרנק]] לאכול אורז וקטניות בפסח, בשל המחסור במזון{{הערה|1=[http://ravtzair.blogspot.com/2008/04/blog-post_13.html הבלוג של רב צעיר]}}. כעבור שנה בתקופת ה[[צנע]] בפסח תש"ט ([[1949]]) התירה [[הרבנות הראשית]] באופן כללי אכילת קטניות בפסח בשל המחסור במזון בארץ{{הערה|http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/22_2003L62.jpg}}.
כנסת הרבנים של [[התנועה המסורתית בישראל |התנועה הקונסרבטיבית]] בישראל פסקה ב-1989 כי יש לבטל איסור אכילת קטניות בפסח ואף כינתה את המנהג "מנהג שטות". בתשובה לשאלה בדבר האיסור לאכול קטניות ענתה: "לדעתנו מותר (ואולי אף חובה) לבטל את המנהג הזה. הוא עומד בניגוד לפסק מפורש בתלמוד הבבלי וכן בניגוד לדעתם של כל חכמי המשנה והתלמוד להוציא אחד. כמו כן הוא עומד בניגוד להלכה ולמעשה של האמוראים, של הגאונים, ושל רוב רובם של חכמינו הראשונים... מנהג זה נזכר לראשונה בצרפת ובפרובנס בראשית המאה הי"ג ומשם התפשט לארצות שונות, ואף היקף המנהג התרחב ללא הרף. ברם טעמו לא היה ידוע וכתוצאה מכך חכמים רבים המציאו טעמים שונים למנהג. כתוצאה מכך רבי שמואל מפלייז, הראשון להזכירו, כינהו "מנהג בטעות" ורבינו ירוחם כינהו "מנהג שטות". והרי פוסקים רבים פסקו שמותר (ואולי אף חובה) לבטל "מנהג שטות"." לקראת פסח 2016 הרחיב [[ועד ההלכה]] באמריקה היתר זה לכל העולם.{{הערה|[http://forward.com/culture/food/338525 Conservative Movement Overturns 800-Year-Old Passover Ban on Rice and Legumes], [[דה פורוורד]], 14 באפריל 2016.}}
לעומת זאת היהדות החרדית ממשיכה את המנהג ובתוקף, ואף השגחות כשרות אשכנזיות לא מוכנות לתת כשרות לפסח למוצר המכיל קטניות אף לא לאלו שאינם נוהגים בו איסור, ככל הנראה מחוסר מתן לגיטימציה לאלו שנוהגים אחרת.
==קישורים חיצוניים==
* [[יוסף צבי רימון (רב)|הרב י"צ רימון]], [http://www.google.com/url?sa=t&ct=res&cd=15&url=http%3A%2F%2Fwww.etzion.org.il%2Fvbm%2Farchive%2F11-halak%2F20kitniyot.rtf&ei=LZMHSJatJ42YQ6zUtYgJ&usg=AFQjCNGcM5UyYFQP4Q-IQTSRmC0_8u1wVw&sig2=C-8nKBoOAKh7YPuotjM4Zw קטניות] {{DOC}}, אתר [[ישיבת הר עציון]]
* הרב [[שבתי רפפורט]], [http://shiurim.moreshet.co.il/web/count.asp?zeros=&fileID=1512001&id=1683&mp3=1 שיעור מוקלט על איסור קטניות]
* [http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23839 הקינואה בפסח], מכון התורה והארץ
* הרב [[יעקב אריאל]], [http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/project/katava1.asp?id=78540 כשרות הלציטין בפסח], מכון התורה והארץ
* , ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל
* [http://yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=629&id=243&q הרב אליעזר מלמד מפרט את כל הקטניות האסורות, באתר "ישיבה"]
*הרב [[דב ליאור]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7392 גדרי מנהג איסור קטניות], אתר ישיבה.
*הרב שלמה וילק, , אתר סדר יום, ישיבת מחניים.
* {{הארץ|יאיר אטינגר|מרד הקטניות הגדול|1.1976127|25 במרץ 2013}}
* מהספר ילקוט יוסף
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/3.aspx כרוזים אודות אכילת קטניות בפסח] מתוך [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/passover.aspx תערוכה וירטואלית של כרוזים היסטוריים לפסח] מאוספי [[הספרייה הלאומית]]
* הרב צבי לשם,
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{חג הפסח}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:כשרות]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | 0 |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | 1492307008 |
