הר ברכה – הבדלי גרסאות

הר ברכה
	היישוב הר ברכה במבט אווירי מדרום מזרח. תשפ"א (2021)
מדינה	ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מועצה אזורית	שומרון
גובה ממוצע	‎844 מטר
תאריך ייסוד	1983
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	3,273 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.7% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת צפון השומרון רגילה) הר ברכה32°11′33″N 35°15′56″E / 32.1925088563607°N 35.265527176795°E מפת היישובים של מועצה אזורית שומרון; באדום - ברכה; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	3 מתוך 10
	https://yhb.co.il/

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:16, 28 במרץ 2023

ערך זה עוסק ביישוב קהילתי דתי בגב הרי השומרון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הר ברכה (פירושונים).

הַר בְּרָכָה (בקיצור: בְּרָכָה) היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי בגב ההר שבשומרון, על רכס הר גריזים שמדרום לשכם. היישוב משתייך למועצה אזורית שומרון.

שמו של היישוב נגזר מהפסוק: ”וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל”.^[3]

תיאור גאוגרפי

מיקומו של היישוב הוא בגב ההר, על השלוחה הדרומית של רכס הר גריזים, בסמוך לקריית לוזה שמדרום לשכם, בגובה מקסימלי של כ-870 מ' מעל פני הים. מצפון ליישוב, על הר גריזים המקראי, שוכנת שכונת השומרונים שהיא חלק מתחומה המוניציפלי של שכם, אך מוגנת על ידי צה"ל. צפונית יותר נמצא מצפה יוסף הצופה על קבר יוסף ושכם הקדומה. הגישה אל היישוב היא מצומת תפוח (כביש 60) דרך צומת מחנה חורון (כביש 57), או מקדומים דרך "ציר גלעד".

תנאי השטח הם במת הר מישורית עם מדרונות מזרחיים תלולים מאוד. אחד מהם הוא מצוק פרול המתאים לגלישת סנפלינג. האקלים קריר ויבש. למרגלות היישוב נמצא מעיין עין מח'נה ("מעיין עמשא"). סמוך לגבעת סנה יעקב ולמעיין נמצאת שמורת האלות האטלנטיות בה עשרות עצי אלה אטלנטית ועשבייה הכוללת את שעורת התבור ועיריוני צהוב. סמוך להן מצויים שרידי חורבה עתיקה.

התפתחות היישוב

הר ברכה החל את דרכו בא' בכסלו ה'תשמ"ג (17 בנובמבר 1982), כמאחז צבאי שאויש על ידי 15 חיילי נח"ל. הוא אוזרח בטקס חגיגי ביום העצמאות, ה' באייר תשמ"ג, 18 באפריל 1983.^[4] בשנת 1985 מנה היישוב 85 נפשות, יותר ממחציתן פעוטות.^[5]

בשנת התשמ"ח (סוף 1987) הגיע גרעין משפחות מ"מכון מאיר". הרב אליעזר מלמד נבחר כרב היישוב.^[6]

בדצמבר 1988, סמוך ליישוב, רצח מחבל ערבי את תושב המקום יעקב פרג, אשר שמר על האדמות סביב ליישוב. המחבל נטל את נשקו של פרג ותקף עמו חיילי מילואים שהיו במקום. במהלך הקרב נהרג רב"ט ארטור הרסטיג.^[7] כחצי שנה לאחר מכן, הוטמן מטען נפץ סמוך למקום הרצח, על ציר העלייה ליישוב, והוסווה כדגל ישראל שעליו צויר צלב קרס. המטען התפוצץ כאשר ניסה תושב היישוב לתלוש את הדגל. התושב נפצע באורח בינוני.^[8]

היישוב פותח על ידי ארגון אמנה. לאחר שנים שבהן התפתח בקצב איטי, החלה במחצית העשור הראשון של שנות ה-2000, האצה בקצב הפיתוח והגדילה. בשנים אלו הצטרפו ליישוב כעשרים וחמש משפחות חדשות בשנה. בשנת 2007 מנה היישוב כ־200 משפחות. נכון לשנת 2022 מונה היישוב כ-3,100 תושבים.

בית עלמין הוקם ביישוב בראש השנה ה'תשמ"ה, בהנחיית הרב יצחק מאיר האיתן, רב השומרון, שהתגורר בקדומים אולם בפועל שימש גם רבם של יישובים קטנים בשומרון.^[9]

התפתחותו של היישוב נובעת בעיקר בזכות הישיבה הממוקמת בו. רוב התלמידים שנישאו מתגוררים ביישוב, דבר התורם רבות להתפתחות המקום. היישוב מאופיין בהתיישבות צעירה; 70% ממשפחות היישוב הן למטה מגיל 30. במעון בהר ברכה, הגדול בשומרון, ישנם מעל 200 תינוקות.

בספטמבר 2014 נחנכה ביישוב שכונת "מצפה שלם", הצופה אל שכם (אחד משמותיה של שכם הקדומה הוא: 'שלם'), וכוללת 48 יחידות דיור בבנייה רוויה.^[10] בסוף שנת תשע"ז (2017) הסתיימה בניית בתי ספר יסודיים ביישוב. בחג סוכות ה'תשע"ח נחנכה שכונת "צורים" במעמד השר ישראל כ"ץ וסגן שר הביטחון הרב אלי בן דהן. בשנת תש"ף (2019) נחנכה שכונת צורים ב' במעמד בו נכחו השר חיים כץ, חברת הכנסת איילת שקד וראש המועצה יוסי דגן.

בשנת 2011 הגיעה קבוצה גדולה של נוצרים אוונגליסטים לסייע בבציר הכרמים הסמוכים ליישוב, ביוזמתו ובאישורו של הרב מלמד, והתגוררו בגבעה המערבית של היישוב.

בשנת הלימודים 2021 הוקמה ישיבה תיכונית ביישוב ובה לומדים כ-150 תלמידים. שנה לאחר מכן, באלול תשפ"א (אוגוסט 2021) נחנך בנוכחות נשיא המדינה יצחק הרצוג מבנה הקבע של אולפנת צביה ביישוב, שבו לומדות כ-310 תלמידות.

מוסדות ועסקים ביישוב

מוסדות חינוך: עשרה גני ילדים, בית ספר ממ"ד בנים, בית ספר ממ"ד בנות, חטיבת ביניים לבנים, אולפנת צביה לבנות, ישיבה תיכונית צביה לבנים, ישיבת הסדר הר ברכה, כפר סטודנטים וסטודנטיות. עוד ביישוב: סניפי תנועת הנוער אריאל, לבנים ובנות.
עסקים: בית הארחה, יקב, מכולת, פיצרייה, מאפייה ובריכה טיפולית.
מרפאות: מרפאות קופות חולים לאומית ומכבי, ומרפאת שיניים.
הוצאת ספרים מכון הר ברכה דרכה יוצאת סדרת פניני הלכה וספרים נוספים.

סנה יעקב

מאחז גבעת סנה יעקב (נקרא גם "גבעת רונן") הוקם בטבת ה'תשנ"ט כקילומטר וחצי מדרום ליישוב על ידי רונן ערוסי. המקום נקרא על שם יעקב פרג, תושב הר ברכה שנרצח במקום עשר שנים קודם לכן (תשמ"ט).

אוסף תמונות

בתי היישוב, 12/2005
רחוב ברכת יוסף בהר ברכה, 12/2005
בניין בית המדרש של ישיבת הר ברכה ביישוב, 12/2005
מבט מהר ברכה אל מישור החוף. מסומנים בחץ: מגדלי עזריאלי
חזית בניין הישיבה ומגדל המים של היישוב, 5/06
ענף הכרמים המתפתח בצמוד ליישוב, בבעלות תושבים מהיישוב, 5/06
בית מגורים בכניסה ליישוב, 5/06
מעיין יוסף, למרגלות הר ברכה
הר ברכה מכיוון פסגת הר גריזים, 2013
בתים בשכונת מגורים חדשה ביישוב, 2013
בית הכנסת הישן ביישוב, 2013

הנוף משכונת צורים בהר ברכה

לקריאה נוספת

אלעד חרל"פ, 'התפתחות היישוב הר ברכה' – חיבור לשם קבלת תואר מוסמך אוניברסיטה, אוניברסיטת אריאל בשומרון 2021

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הר ברכה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של הר ברכה
ברכה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית

הר ברכה, ביישום טלגרם
הר ברכה, סרטונים בערוץ היוטיוב
"הר ברכה" באתר מועצת יש"ע
אהרן דולב, ברכה על הר הברכה, מעריב, 29 בספטמבר 1985
מיכאל יעקובסון, התנחלות ברוח הזמן: בניינים משותפים עם דירות זולות בשכירות, באתר Xnet‏, 6 באוקטובר 2013

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ ספר דברים, פרק י"א, פסוק כ"ט.
^ מרדכי בר-און, שלום עכשיו: לדיוקנה של תנועה, הקיבוץ המאוחד תשמ"ה, עמ' 52.
^ מעריב 29 ספטמבר 1985
^ עיתון נקודה גיליון מס 125 כג בכסלו תשמט
^ עמנואל רוזן ואהוד רבינוביץ, רועה ערבי רצח מתנחל ונהג מילואים ליד הר ברכה - ואחר כך נהרג מאש חיילים, מעריב, 14 בדצמבר 1988, עמ' 2.
^ איתן לוין, תושב הר ברכה משך את הדגל שהושחת ופיצוץ ריסק את ידו, מעריב, 29 במאי 1989, עמ' 3.
^ מעריב, 29 ספטמבר 1985 עבור פזית אלימלך מראשוני ילודי הר ברכה. עמיחי ונעה כנרתי, לשם שמים - על הרב יצחק מאיר האיתן, תשס"ח, עמ' 77.
^ עדו בן פורת, הר ברכה מתרחב: חומת המגן של ישראל, באתר ערוץ 7, 4 בספטמבר 2014

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[3] ספר דברים, פרק י"א, פסוק כ"ט.

[4] מרדכי בר-און, שלום עכשיו: לדיוקנה של תנועה, הקיבוץ המאוחד תשמ"ה, עמ' 52.

[5] מעריב 29 ספטמבר 1985

[6] עיתון נקודה גיליון מס 125 כג בכסלו תשמט

[7] עמנואל רוזן ואהוד רבינוביץ, רועה ערבי רצח מתנחל ונהג מילואים ליד הר ברכה - ואחר כך נהרג מאש חיילים, מעריב, 14 בדצמבר 1988, עמ' 2.

[8] איתן לוין, תושב הר ברכה משך את הדגל שהושחת ופיצוץ ריסק את ידו, מעריב, 29 במאי 1989, עמ' 3.

[9] מעריב, 29 ספטמבר 1985 עבור פזית אלימלך מראשוני ילודי הר ברכה. עמיחי ונעה כנרתי, לשם שמים - על הרב יצחק מאיר האיתן, תשס"ח, עמ' 77.

[10] עדו בן פורת, הר ברכה מתרחב: חומת המגן של ישראל, באתר ערוץ 7, 4 בספטמבר 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 [[קובץ:הר ברכה בשלג.jpg|250px|שמאל|ממוזער|בחזית התמונה - היישוב הר ברכה. בחלקה העליון - [[הר גריזים]]. ברקע, מכוסה בעננים - [[הר עיבל]].]]
 [[קובץ:שלג בהר ברכה.jpg|250px|שמאל|ממוזער|שלג ביישוב הר ברכה ([[תשפ"א]], [[2021]]). ברקע נראה [[עמק המכמתת]].]]
-מיקומו של היישוב הוא ב[[גב ההר]], על השלוחה הדרומית של רכס [[הר גריזים]], בסמוך ל[[קריית לוזה]] שמדרום ל[[שכם]], בגובה מקסימלי של כ-870 מ' מעל [[גובה פני הים|פני הים]]. מצפון ליישוב, על [[הר גריזים (אתר ארכאולוגי)|הר גריזים]] המקראי, שוכנת שכונת ה[[שומרונים]] שהיא חלק מתחומה המוניציפלי של שכם, אך מוגנת על ידי צה"ל. צפונית יותר נמצא [[מצפה יוסף]] הצופה על [[קבר יוסף]] ו[[שכם הקדומה]]. הגישה אל היישוב היא מצומת חטיבת שומרון, צפונית לצומת יצהר הגדולה הגובלת ב[[חווארה]].
+מיקומו של היישוב הוא ב[[גב ההר]], על השלוחה הדרומית של רכס [[הר גריזים]], בסמוך ל[[קריית לוזה]] שמדרום ל[[שכם]], בגובה מקסימלי של כ-870 מ' מעל [[גובה פני הים|פני הים]]. מצפון ליישוב, על [[הר גריזים (אתר ארכאולוגי)|הר גריזים]] המקראי, שוכנת שכונת ה[[שומרונים]] שהיא חלק מתחומה המוניציפלי של שכם, אך מוגנת על ידי צה"ל. צפונית יותר נמצא [[מצפה יוסף]] הצופה על [[קבר יוסף]] ו[[שכם הקדומה]]. הגישה אל היישוב היא מ[[צומת תפוח]] ([[כביש 60]]) דרך צומת [[חטיבת שומרון|מחנה חורון]] ([[כביש 57]]), או מ[[קדומים]] דרך "ציר גלעד".
-תנאי השטח הם [[במת הר]] מישורית עם מדרונות מזרחיים תלולים מאוד. אחד מהם הוא מצוק פרול המתאים לגלישת [[גלישת מצוקים|סנפלינג]]. ה[[אקלים]] קריר ויבש. למרגלות היישוב נמצא מעיין [[עין מח'נה]] ("מעיין עמשא"). סמוך לגבעת [[#סנה יעקב|סנה יעקב]] ולמעיין נמצאת שמורת [[האלות האטלנטיות]], ובה עשרות עצי [[אלה אטלנטית]] ועשבייה הכוללת את [[שעורת התבור]] ו[[עיריוני צהוב]]. בסמוך מצויים שרידי חורבה עתיקה.
+תנאי השטח הם [[במת הר]] מישורית עם מדרונות מזרחיים תלולים מאוד. אחד מהם הוא מצוק פרול המתאים לגלישת [[גלישת מצוקים|סנפלינג]]. ה[[אקלים]] קריר ויבש. למרגלות היישוב נמצא מעיין [[עין מח'נה]] ("מעיין עמשא"). סמוך לגבעת [[הר ברכה#סנה יעקב|סנה יעקב]] ולמעיין נמצאת שמורת [[האלות האטלנטיות]] בה עשרות עצי [[אלה אטלנטית]] ועשבייה הכוללת את [[שעורת התבור]] ו[[עיריוני צהוב]]. סמוך להן מצויים שרידי חורבה עתיקה.
 ==התפתחות היישוב==
-הר ברכה החל את דרכו ב[[א' בכסלו]] [[ה'תשמ"ג]] ([[17 בנובמבר]] [[1982]]), כמאחז צבאי שאויש על ידי 15 חיילי [[נוער חלוצי לוחם|נח"ל]]. המאחז הפך לאזרחי בטקס חגיגי ב[[יום העצמאות]], [[ה' באייר]] תשמ"ג, [[18 באפריל]] [[1983]].{{הערה|[[מרדכי בר-און]], '''שלום עכשיו: לדיוקנה של תנועה''', [[הקיבוץ המאוחד]] תשמ"ה, עמ' 52.}} בשנת 1985 מנה היישוב 85 נפשות, יותר ממחציתן פעוטות.{{הערה | [[מעריב]] 29 ספטמבר 1985}}
+הר ברכה החל את דרכו ב[[א' בכסלו]] [[ה'תשמ"ג]] ([[17 בנובמבר]] [[1982]]), כמאחז צבאי שאויש על ידי 15 חיילי [[נוער חלוצי לוחם|נח"ל]]. הוא אוזרח בטקס חגיגי ב[[יום העצמאות]], [[ה' באייר]] תשמ"ג, [[18 באפריל]] [[1983]].{{הערה|[[מרדכי בר-און]], '''שלום עכשיו: לדיוקנה של תנועה''', [[הקיבוץ המאוחד]] תשמ"ה, עמ' 52.}} בשנת 1985 מנה היישוב 85 נפשות, יותר ממחציתן פעוטות.{{הערה | [[מעריב]] 29 ספטמבר 1985}}
-בשנת התשמ"ח (סוף 1987) הגיע גרעין משפחות מ"[[מכון מאיר]]". הרב [[אליעזר מלמד]] נבחר כרב היישוב.{{הערה|עיתון נקודה, גיליון 125, כ"ג בכסלו תשמ"ט}}
+בשנת התשמ"ח (סוף 1987) הגיע גרעין משפחות מ"[[מכון מאיר]]". הרב [[אליעזר מלמד]] נבחר כרב היישוב.{{הערה|עיתון נקודה גיליון מס 125 כג בכסלו תשמט}}
-בדצמבר 1988, רצח מחבל ערבי את תושב המקום יעקב פרג, בזמן ששמר על האדמות סביב ליישוב. לאחר שרצח את פרג, נטל המחבל את נשקו של פרג והחל לירות באמצעותו לעבר חיילי מילואים שהיו במקום. במהלך הקרב נהרג רב"ט {{יזכור|הרסטיג%20ארטור/en_cd28d39d79ed3af4f2efbb265e915713|ארטור הרסטיג}}.{{הערה|[[עמנואל רוזן]] ואהוד רבינוביץ, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1988%2F12%2F14&id=Ar00201&sk=6F01C1AB רועה ערבי רצח מתנחל ונהג מילואים ליד הר ברכה - ואחר כך נהרג מאש חיילים], [[מעריב]], 14 בדצמבר 1988, עמ' 2.}} כחצי שנה לאחר מכן, הוטמן [[מטען חבלה|מטען נפץ]] סמוך למקום הרצח, על ציר העלייה ליישוב, והוסווה כ[[דגל ישראל]] שעליו צויר [[צלב קרס]]. המטען התפוצץ כאשר ניסה תושב היישוב לתלוש את הדגל. התושב נפצע באורח בינוני.{{הערה|איתן לוין, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1989%2F05%2F29&id=Ar00304&sk=09541E7B תושב הר ברכה משך את הדגל שהושחת ופיצוץ ריסק את ידו], מעריב, 29 במאי 1989, עמ' 3.}}
+בדצמבר 1988, סמוך ליישוב, רצח מחבל ערבי את תושב המקום יעקב פרג, אשר שמר על האדמות סביב ליישוב. המחבל נטל את נשקו של פרג ותקף עמו חיילי מילואים שהיו במקום. במהלך הקרב נהרג רב"ט {{יזכור|הרסטיג%20ארטור/en_cd28d39d79ed3af4f2efbb265e915713|ארטור הרסטיג}}.{{הערה|[[עמנואל רוזן]] ואהוד רבינוביץ, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1988%2F12%2F14&id=Ar00201&sk=6F01C1AB רועה ערבי רצח מתנחל ונהג מילואים ליד הר ברכה - ואחר כך נהרג מאש חיילים], [[מעריב]], 14 בדצמבר 1988, עמ' 2.}} כחצי שנה לאחר מכן, הוטמן [[מטען חבלה|מטען נפץ]] סמוך למקום הרצח, על ציר העלייה ליישוב, והוסווה כ[[דגל ישראל]] שעליו צויר [[צלב קרס]]. המטען התפוצץ כאשר ניסה תושב היישוב לתלוש את הדגל. התושב נפצע באורח בינוני.{{הערה|איתן לוין, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1989%2F05%2F29&id=Ar00304&sk=09541E7B תושב הר ברכה משך את הדגל שהושחת ופיצוץ ריסק את ידו], מעריב, 29 במאי 1989, עמ' 3.}}
-היישוב פותח על ידי [[אמנה (ארגון)|ארגון אמנה]]. לאחר שנים שבהן התפתח היישוב בקצב איטי, החלה במחצית העשור הראשון של שנות ה-2000 האצה בקצב הפיתוח והגדילה. בשנים אלו הצטרפו ליישוב כ־25 משפחות חדשות בשנה. בשנת 2007 מנה היישוב כ־200 משפחות. נכון לשנת 2022 מונה היישוב כ-3,100 תושבים.
+היישוב פותח על ידי [[אמנה (ארגון)|ארגון אמנה]]. לאחר שנים שבהן התפתח בקצב איטי, החלה במחצית העשור הראשון של שנות ה-2000, האצה בקצב הפיתוח והגדילה. בשנים אלו הצטרפו ליישוב כעשרים וחמש משפחות חדשות בשנה. בשנת 2007 מנה היישוב כ־200 משפחות. נכון לשנת 2022 מונה היישוב כ-3,100 תושבים.
-[[בית קברות|בית עלמין]] הוקם ביישוב בשנת [[ה'תשמ"ה]], בהנחיית הרב [[יצחק מאיר האיתן]], רב השומרון, שהתגורר ב[[קדומים]] אולם בפועל שימש גם רבם של יישובים קטנים בשומרון.{{הערה|מעריב, 29 ספטמבר 1985 עבור פזית אלימלך מראשוני ילודי הר ברכה; עמיחי ונעה כנרתי, '''לשם שמים''' - על הרב יצחק מאיר האיתן, תשס"ח, עמ' 77.}}
+[[בית קברות|בית עלמין]] הוקם ביישוב ב[[ראש השנה]] [[ה'תשמ"ה]], בהנחיית הרב [[יצחק מאיר האיתן]], רב השומרון, שהתגורר ב[[קדומים]] אולם בפועל שימש גם רבם של יישובים קטנים בשומרון.{{הערה|מעריב, 29 ספטמבר 1985 עבור פזית אלימלך מראשוני ילודי הר ברכה. עמיחי ונעה כנרתי, '''לשם שמים''' - על הרב יצחק מאיר האיתן, תשס"ח, עמ' 77.}}
-ביישוב ממוקמת [[ישיבת הר ברכה]], וחלקם הגדול של בוגריה מתגוררים ביישוב לאחר חתונתם. היישוב מאופיין בהתיישבות צעירה; 70% ממשפחות היישוב הן למטה מגיל 30. במעון בהר ברכה, הגדול בשומרון, ישנם מעל 200 תינוקות.
+התפתחותו של היישוב נובעת בעיקר בזכות [[ישיבת הר ברכה|הישיבה]] הממוקמת בו. רוב התלמידים ש[[חתונה|נישאו]] מתגוררים ביישוב, דבר התורם רבות להתפתחות המקום. היישוב מאופיין בהתיישבות צעירה; 70% ממשפחות היישוב הן למטה מגיל 30. במעון בהר ברכה, הגדול בשומרון, ישנם מעל 200 תינוקות.
-בספטמבר 2014 נחנכה ביישוב שכונת "מצפה שלם", הצופה אל שכם (אחד משמותיה של [[שכם הקדומה]] הוא: '[[שלם (עיר מקראית)|שלם]]'), וכוללת 48 יחידות דיור ב[[גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים - מונחים|בנייה רוויה]].{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|הר ברכה מתרחב: חומת המגן של ישראל|283368|4 בספטמבר 2014}}}} בסוף שנת תשע"ז (2017) הסתיימה בניית בתי ספר יסודיים ביישוב. בתשרי [[ה'תשע"ח]] נחנכה שכונת "צורים, ובשנת ה'תש"ף (2019) נחנכה שכונת צורים ב'.
+בספטמבר 2014 נחנכה ביישוב שכונת "מצפה שלם", הצופה אל שכם (אחד משמותיה של [[שכם הקדומה]] הוא: '[[שלם (עיר מקראית)|שלם]]'), וכוללת 48 יחידות דיור ב[[גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים - מונחים|בנייה רוויה]].{{הערה|{{ערוץ7|עדו בן פורת|הר ברכה מתרחב: חומת המגן של ישראל|283368|4 בספטמבר 2014}}}} בסוף שנת תשע"ז (2017) הסתיימה בניית בתי ספר יסודיים ביישוב. ב[[סוכות|חג סוכות]] [[ה'תשע"ח]] נחנכה שכונת "צורים" במעמד השר [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] וסגן שר הביטחון הרב [[אלי בן-דהן|אלי בן דהן]]. בשנת תש"ף (2019) נחנכה שכונת צורים ב' במעמד בו נכחו השר [[חיים כץ]], חברת הכנסת [[איילת שקד]] וראש המועצה [[יוסי דגן]].
 בשנת 2011 הגיעה קבוצה גדולה של [[אוונגליזם|נוצרים אוונגליסטים]] לסייע ב[[בציר]] הכרמים הסמוכים ליישוב, ביוזמתו ובאישורו של הרב מלמד, והתגוררו בגבעה המערבית של היישוב.
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 == מוסדות ועסקים ביישוב ==
 *מוסדות חינוך: עשרה גני ילדים, בית ספר ממ"ד בנים, בית ספר ממ"ד בנות, חטיבת ביניים לבנים, אולפנת [[נעם-צביה|צביה]] לבנות, ישיבה תיכונית צביה לבנים, [[ישיבת הר ברכה|ישיבת הסדר הר ברכה]], כפר סטודנטים וסטודנטיות. עוד ביישוב: סניפי [[אריאל (תנועת נוער)|תנועת הנוער אריאל]], לבנים ובנות.
-* עסקים: בית הארחה, [[יקב הר ברכה|יקב]], בריכה טיפולית.
+* עסקים: בית הארחה, [[יקב הר ברכה|יקב]], מכולת, [[פיצרייה]], מאפייה ובריכה טיפולית.
+* מרפאות: מרפאות קופות חולים [[לאומית שירותי בריאות|לאומית]] ו[[מכבי שירותי בריאות|מכבי]], ומרפאת שיניים.
 * הוצאת ספרים [[מכון הר ברכה]] דרכה יוצאת סדרת [[פניני הלכה]] וספרים נוספים.
@@ שורה 67: / שורה 68: @@
 == לקריאה נוספת ==
 * אלעד חרל"פ, 'התפתחות היישוב הר ברכה' – חיבור לשם קבלת תואר מוסמך אוניברסיטה, [[אוניברסיטת אריאל בשומרון]] 2021
@@ שורה 86: / שורה 88: @@
 {{בקרת זהויות}}
-[[קטגוריה:הר ברכה|*]]
 [[קטגוריה:ישראל: יישובים קהילתיים]]
+[[קטגוריה:הר ברכה|*]]
 [[קטגוריה:יישובים דתיים ביהודה ושומרון]]
 [[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1983]]

מחוז יהודה ושומרון
נפות	נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז	מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים	אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים
מועצות מקומיות	אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע• קרני שומרון • שער השומרון
מועצות אזוריות	גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון

הר ברכה

היישוב הר ברכה במבט אווירי מדרום מזרח. תשפ"א (2021)
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מועצה אזורית	שומרון
גובה ממוצע^[1]	‎844 מטר
תאריך ייסוד	1983
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)^[1]
- אוכלוסייה	3,273 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.7% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת צפון השומרון מוגדלת) הר ברכה (למפת צפון השומרון רגילה) הר ברכה (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הר ברכה (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום הר ברכה 32°11′33″N 35°15′56″E / 32.1925088563607°N 35.265527176795°E / 32.1925088563607; 35.265527176795 מפת היישובים של מועצה אזורית שומרון באדום - ברכה בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2019^[2]}	3 מתוך 10
https://yhb.co.il/