אבצן

אִבְצָן מִבֵּית לֶחֶם

מקום קבורה	בית לחם או בית לחם הגלילית
פטירה	בית לחם או בית לחם הגלילית
שופט ישראל ה־9 7 שנים → יפתח הגלעדי אילון הזבולוני ←

אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם היה השופט התשיעי ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

אבצן מוזכר בתנ"ך רק במקום אחד, בשלושה פסוקים בלבד:

וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת-יִשְׂרָאֵל אִבְצָן, מִבֵּית לָחֶם. וַיְהִי-לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו מִן-הַחוּץ. וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע שָׁנִים; וַיָּמָת אִבְצָן, וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם.

— ספר שופטים, פרק י"ב, פסוקים ח'–י'

אבצן מזוהה עם העיר "בֵּית לָחֶם", בה חי ונקבר, אבל זיהויו של אתר זה שנוי במחלוקת. הזיהוי המקובל הוא עם בית לחם יהודה, היא אֶפְרָתָה, עיר גדולה ומוכרת המוזכרת בתנ"ך פעמים רבות; לפי זיהוי זה, אבצן היה בן לשבט יהודה. לעומת זאת, יש חוקרים המזהים את עירו של אבצן דווקא עם בית לחם הגלילית, המשוייכת לשבט זבולון.

לפי הכתוב, היו לו שלושים בנים ושלושים בנות, ואת כולם חיתן עם בני זוג משבטים אחרים. הדבר מעיד על כך שאבצן האמין שכשופט עליו להיות המנהיג של כל עם ישראל, ולא רק של השבט שלו, ולכן פעל כדי ליצור קשרים עם שבטים אחרים.

אבצן בתלמוד ובמדרש

במסכת בבא בתרא, מביא רבה בר רב הונא שאבצן הוא בעז: בלילה האחרון לחייו נשא את רות, ומצאצאיו יצאה שושלת בית דוד. הזיהוי של אבצן עם בעז נעשה על סמך התקופה הזהה של מגילת רות וספר שופטים, על פי המיקום הזהה, בית לחם (בהנחה שמזהים את "בית לחם" של אבצן עם בית לחם יהודה, בה התרחשה מגילת רות), ועל פי התנהגותו המנהיגותית של בעז, היאה לשופט. התכונה של הנהגת כל העם במקום ההסתפקות בהנהגת השבט ממנו האדם בא - מתגלה גם בהנהגתו של דוד.

התלמוד מוסיף שאבצן עשה משתאות גדולים לכבוד חתונת ילדיו ולא הזמין אליהם את מנוח, אבי שמשון, משום, שהניח שאשת מנוח עקרה ולכן משפחת מנוח לעולם לא תזמין אותו לשמחות. על כך נענש במות שישים ילדיו בחייו. לאחר מכן נשא את רות שממנה יצא "בן אחד זריז משישים", והכוונה לדוד המלך.

רש"י סובר שמקור שמו הוא "אב צנון", על פי הסיפור במגילת רות: "אבצן - אב לכל הצנונים, שהרי אשה בחורה שכבה אצלו, ונצטנן ולא נגע בה".