רשם האגודות השיתופיות – הבדלי גרסאות
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) לא הובעו התנגדויות בדף השיחה |
הנושא ראוי לערך בפני עצמו תגיות: תו כיווניות מפורש הסרת הפניה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
|||
#הפניה [[משרד הכלכלה והתעשייה#רשם האגודות השיתופיות]] |
|||
'''רשם האגודות השיתופיות''' הוא יחידה ב[[משרד הכלכלה והתעשייה]] שתפקידה לפקח ולהסדיר את רישומן ופעולתן של [[אגודה שיתופית|אגודות שיתופיות]] ב[[מדינת ישראל]]. רשם האגודות החל לפעול עוד בתקופת [[המנדט הבריטי]] מכוח פקודת האגודות השיתופיות ויש לו סמכויות שיפוטיות ורגולטוריות נרחבות. לצווים המוצאים על ידי הרשם במסגרת הסמכות השיפוטית שלו, תוקף של צווי [[בית משפט מחוזי]]. עתירה ל[[בג"ץ]] בשנת 2006 אישררה את הסמכויות השיפוטיות של הרשם (בג"ץ 11361/05){{הערה|{{גלובס|נועם שרביט|בג"ץ: רשם האגודות השיתופיות מוסמך לפסוק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד|1000082653|11 באפריל 2006}}}}. מסיבות היסטוריות ופוליטיות "רשם האגודות השיתופיות" לא היה יחידה ב[[משרד המשפטים]] כמו שאר הרשמים ([[רשם החברות]], [[רשם השותפויות]], [[רשם המשכונות]], [[רשם העמותות]], [[רשם ההקדשות]] ו[[רשם המפלגות]]) אלא יחידה ב[[משרד העבודה]], אחר כך ב[[משרד החקלאות]] ובשנות ה-2000 עבר ל[[משרד הכלכלה והתעשייה]]. והוא לא נכלל במסגרת יצירת [[רשות התאגידים]] בשנת 2006, בו אוחדו כל יחידות הרשמים לרשות אחת{{הערה|{{גלובס|נועם שרביט|הממשלה אישרה הקמת רשות תאגידים שתאחד את פעילות הרשמים הפועלים במשרד המשפטים|1000070383|13 במרץ 2006}}}}. |
|||
סמכויות הרשם חלות על כל האגודות השיתופיות הפועלות בישראל כולל: קיבוצים, מושבים ותאגידיים כלכליים דוגמת [[קו-אופ ישראל]], [[תנובה]], [[אגד]] ו[[גרנות]] (אם כי רבים מהאגודות השיתופיות שפעלו בישראל פורקו או הפכו לחברות בע"מ){{הערה|{{גלובס|דוד חיון|החוקר המיוחד מטעם רשם האגודות: ייתכן שהפיכת אגד לחברה לא תאושר|151315|19 במאי 1999}}{{ש}}{{גלובס|דוד חיון|מהפך בתקנון האגודות השיתופיות בתשלובת גרנות: יאפשר חלוקת רווחים ע"פ בעלות|165298|8 באוגוסט 1999}}{{ש}}{{גלובס|זיו קריסטל|מכה לרפתנים: רשם האגודות השיתופיות קבע שמניות תנובה שייכות למושבים|1000160257|7 בדצמבר 2006}}{{ש}}{{גלובס|חן מענית|היום שאחרי קריסת קואופ: בעלי הזכויות באגודה השיתופית בתחתית סולם הנושים|1001262414|28 בנובמבר 2018}}}}. |
|||
==היסטוריה== |
|||
רשם האגודות השיתופיות הוקם בשנת 1933 תחת השם "Registrar of co-operative societies" על פי [[פקודה (חיקוק)|פקודת]] האגודות השיתופיות שחוקקה אז. הפקודה קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה". על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית. הפקודה ומשרד הרשם הוקמו על פי מודל ה[[קואופרטיב]] הבריטי ("Cooperative Societies"){{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/002_001.htm פקודת האגודות השיתופיות - מס' 50 לש' 1933]}}. משרד רשם האגודות השיתופיות הוקם ברוב מושבות [[האימפריה הבריטית]]{{הערה|{{הארץ1||דרוג חדש במשכורת פקידי הממשלה מדרגה א'|19461102|42}}}}. |
|||
בשנת [[1937]] פעלו 1,006 אגודות שיתופיות בארץ ישראל, מתוכן 871 היו בבעלות יהודית{{הערה|{{דבר||הדין וחשבון של רשם רשם האגודות השיתופיות בארץ ישראל|19390131|113}}}}. רשם האגודות השיתופיות היה פקיד בריטי, אך רבים מהעובדים במחלקה היו יהודים{{הערה|{{דבר||מר נייטן נפרד מהקואפרטיבים היהודים|19440910|46}}}}. עם הקמת מדינת ישראל פעלו 1,500 אגודות שיתופיות, רשם האגודות השיתופיות המשיך לפעול פקודת האגודות השיתופיות שנשארה בתוקף. הרשם היה מחלקה בתוך משרד העבודה{{הערה|{{שערים||האגודות השיתופיות בישראל - דגם לאגודות שיתופיות בעולם|19590603|27}}}}. |
|||
בשנת [[1958]] פעלו בישראל כבר 2,500 אגודות שיתופיות ונוסחה הצעת חוק חדשה לאגודות השיתופיות{{הערה|{{על המשמר||הושלמה הצעת החוק לאגודות השיתופיות|19580825|76}}{{ש}}{{למרחב||הושלם "חוק האגודות השיתופיות"|19580825|81}}}}. אם כי הליכי החקיקה נמשכו מספר שנים וחקיקת החוק החדש לא הושלמה{{הערה|{{הבקר||רשם האגודות השיתופיות: הרבה סעיפים נמחקו מהצעת חוק הקואפרטיבים|19640320|142}}}}. |
|||
בינואר [[1968]] הורחבה סמכות רשם האגודות השיתופיות, וניתנה לו הסמכות למנות ועד ממונה על אגודות שיתופיות, כאשר הועד הקיים מזניח את עניני האגודה{{הערה|{{למרחב||הורחבה סמכות רשם האגודות השיתופיות|19680123|63}}}}. |
|||
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], בעקבות [[הסדר חובות המושבים|משבר חובות המושבים]] ו[[משבר הקיבוצים|הקיבוצים]] החל רשם האגודות השיתופיות להיות מעורב באישור לשינויים המבניים בקיבוצים (שינוים לקיבוצים מתחדשים, ישובים קהילתיים או מושבים), פירוק מושבים והפיכתם לישובים קהילתיים. כל זאת תוך ניסיון שהשינוי לא יפגע בזכויות סוציאליות של החברים החלשים. |
|||
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החלו הנהלות האגודות השיתופיות והקואופרטיבים הגדולים במשק לבצע מהלכים של הפיכה ל[[חברה בע"מ|חברות]], במקרים רבים תוך מכירת נכסי האגודות לבעלי הון. מתוקף תפקידו היה הרשם מעורב בעשרות משפטים בין הנהלות לבין חברי האגודות שביקשו לשמור את זכויות החברים. |
|||
בשנת [[2006]], אישר רשם האגודות השיתופיות, לאחר מאבק ממושך{{הערה|{{גלובס|הדס מנור|ניצחון למנכ"ל תנובה: רשם האגודות השיתופיות לא יעצור את מכירת החברה|1000153484|16 בנובמבר 2006}}}}, את הפכיתה של [[תנובה]] מאגודה שיתופית חקלאית בבעלות 620 אגודות שיתופיות של קיבוצים ומושבים ל[[חברה בע"מ]] ולמוכרה למשקיעים פרטיים{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|רשם האגודות השיתופיות אישר את עסקת מכירת השליטה בתנובה לקרן אייפקס|1000288393|19 בדצמבר 2007}}}}. |
|||
בשנת [[2013]], פרש עו"ד אורי זליגמן מתפקידו כרשם האגודות השיתופיות לאחר 25 שנים{{הערה|{{TheMarker|עמירם כהן|אחרי 25 שנים: רשם האגודות השיתופיות עו"ד אורי זליגמן יפרוש מתפקידו|1.1704509|10 במאי 2012}}}}. |
|||
==תפקידיו של רשם האגודות== |
|||
לפקח על אגודות שיתופיות במדינת ישראל, משלב רישום האגודה, ניהולה התקין, ופירוק האגודה, כולל: |
|||
* רישום אגודות |
|||
* אישור תיקון תקנוני אגודות, לרבות תיקון שם האגודה |
|||
* סיווג אגודות שיתופיות |
|||
* פיקוח על אגודות שיתופיות |
|||
* עריכת חקירה ובדיקה באגודות |
|||
* עדכון פנקס החברים |
|||
* מינוי ועד ממונה |
|||
* הטלת עיקול זמני על נכסים |
|||
* הקפדה על עריכת ביקורת חשבונות באגודה |
|||
* בדיקת פנקסי האגודה |
|||
* טיפול בהפיכת אגודה לחברה |
|||
* אישור מיזוג אגודות שיתופיות |
|||
* פירוק אגודות |
|||
* הגשת תביעות נגד אגודות שאינן מקיימות את הוראות הדין |
|||
* יישוב סכסוכים בין חברי האגודות לאגודת ובין חברים בינם לבין עצמם (בהתאם לתקנון כל אגודה) |
|||
* רישום שיעבודים |
|||
* ביטול רישום האגודה |
|||
==ראו גם== |
|||
*[[אגודה שיתופית]] |
|||
==קישורים חיצוניים== |
|||
*[http://economy.gov.il/About/Units/Pages/cooperativeassociation.aspx רשם האגודות השיתופיות], באתר משרד הכלכלה והתעשייה |
|||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{רשות התאגידים}} |
|||
[[קטגוריה:ארגונים ממשלתיים]] |
|||
[[קטגוריה:קואופרטיבים]] |
|||
[[קטגוריה:משרד הכלכלה]] |
|||
גרסה מ־16:34, 22 באפריל 2021
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
רשם האגודות השיתופיות הוא יחידה במשרד הכלכלה והתעשייה שתפקידה לפקח ולהסדיר את רישומן ופעולתן של אגודות שיתופיות במדינת ישראל. רשם האגודות החל לפעול עוד בתקופת המנדט הבריטי מכוח פקודת האגודות השיתופיות ויש לו סמכויות שיפוטיות ורגולטוריות נרחבות. לצווים המוצאים על ידי הרשם במסגרת הסמכות השיפוטית שלו, תוקף של צווי בית משפט מחוזי. עתירה לבג"ץ בשנת 2006 אישררה את הסמכויות השיפוטיות של הרשם (בג"ץ 11361/05)[1]. מסיבות היסטוריות ופוליטיות "רשם האגודות השיתופיות" לא היה יחידה במשרד המשפטים כמו שאר הרשמים (רשם החברות, רשם השותפויות, רשם המשכונות, רשם העמותות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות) אלא יחידה במשרד העבודה, אחר כך במשרד החקלאות ובשנות ה-2000 עבר למשרד הכלכלה והתעשייה. והוא לא נכלל במסגרת יצירת רשות התאגידים בשנת 2006, בו אוחדו כל יחידות הרשמים לרשות אחת[2].
סמכויות הרשם חלות על כל האגודות השיתופיות הפועלות בישראל כולל: קיבוצים, מושבים ותאגידיים כלכליים דוגמת קו-אופ ישראל, תנובה, אגד וגרנות (אם כי רבים מהאגודות השיתופיות שפעלו בישראל פורקו או הפכו לחברות בע"מ)[3].
היסטוריה
רשם האגודות השיתופיות הוקם בשנת 1933 תחת השם "Registrar of co-operative societies" על פי פקודת האגודות השיתופיות שחוקקה אז. הפקודה קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה". על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית. הפקודה ומשרד הרשם הוקמו על פי מודל הקואופרטיב הבריטי ("Cooperative Societies")[4]. משרד רשם האגודות השיתופיות הוקם ברוב מושבות האימפריה הבריטית[5].
בשנת 1937 פעלו 1,006 אגודות שיתופיות בארץ ישראל, מתוכן 871 היו בבעלות יהודית[6]. רשם האגודות השיתופיות היה פקיד בריטי, אך רבים מהעובדים במחלקה היו יהודים[7]. עם הקמת מדינת ישראל פעלו 1,500 אגודות שיתופיות, רשם האגודות השיתופיות המשיך לפעול פקודת האגודות השיתופיות שנשארה בתוקף. הרשם היה מחלקה בתוך משרד העבודה[8].
בשנת 1958 פעלו בישראל כבר 2,500 אגודות שיתופיות ונוסחה הצעת חוק חדשה לאגודות השיתופיות[9]. אם כי הליכי החקיקה נמשכו מספר שנים וחקיקת החוק החדש לא הושלמה[10].
בינואר 1968 הורחבה סמכות רשם האגודות השיתופיות, וניתנה לו הסמכות למנות ועד ממונה על אגודות שיתופיות, כאשר הועד הקיים מזניח את עניני האגודה[11].
בשנות ה-80 של המאה ה-20, בעקבות משבר חובות המושבים והקיבוצים החל רשם האגודות השיתופיות להיות מעורב באישור לשינויים המבניים בקיבוצים (שינוים לקיבוצים מתחדשים, ישובים קהילתיים או מושבים), פירוק מושבים והפיכתם לישובים קהילתיים. כל זאת תוך ניסיון שהשינוי לא יפגע בזכויות סוציאליות של החברים החלשים.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלו הנהלות האגודות השיתופיות והקואופרטיבים הגדולים במשק לבצע מהלכים של הפיכה לחברות, במקרים רבים תוך מכירת נכסי האגודות לבעלי הון. מתוקף תפקידו היה הרשם מעורב בעשרות משפטים בין הנהלות לבין חברי האגודות שביקשו לשמור את זכויות החברים.
בשנת 2006, אישר רשם האגודות השיתופיות, לאחר מאבק ממושך[12], את הפכיתה של תנובה מאגודה שיתופית חקלאית בבעלות 620 אגודות שיתופיות של קיבוצים ומושבים לחברה בע"מ ולמוכרה למשקיעים פרטיים[13].
בשנת 2013, פרש עו"ד אורי זליגמן מתפקידו כרשם האגודות השיתופיות לאחר 25 שנים[14].
תפקידיו של רשם האגודות
לפקח על אגודות שיתופיות במדינת ישראל, משלב רישום האגודה, ניהולה התקין, ופירוק האגודה, כולל:
- רישום אגודות
- אישור תיקון תקנוני אגודות, לרבות תיקון שם האגודה
- סיווג אגודות שיתופיות
- פיקוח על אגודות שיתופיות
- עריכת חקירה ובדיקה באגודות
- עדכון פנקס החברים
- מינוי ועד ממונה
- הטלת עיקול זמני על נכסים
- הקפדה על עריכת ביקורת חשבונות באגודה
- בדיקת פנקסי האגודה
- טיפול בהפיכת אגודה לחברה
- אישור מיזוג אגודות שיתופיות
- פירוק אגודות
- הגשת תביעות נגד אגודות שאינן מקיימות את הוראות הדין
- יישוב סכסוכים בין חברי האגודות לאגודת ובין חברים בינם לבין עצמם (בהתאם לתקנון כל אגודה)
- רישום שיעבודים
- ביטול רישום האגודה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רשם האגודות השיתופיות, באתר משרד הכלכלה והתעשייה
הערות שוליים
- ^ נועם שרביט, בג"ץ: רשם האגודות השיתופיות מוסמך לפסוק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, באתר גלובס, 11 באפריל 2006
- ^ נועם שרביט, הממשלה אישרה הקמת רשות תאגידים שתאחד את פעילות הרשמים הפועלים במשרד המשפטים, באתר גלובס, 13 במרץ 2006
- ^ דוד חיון, החוקר המיוחד מטעם רשם האגודות: ייתכן שהפיכת אגד לחברה לא תאושר, באתר גלובס, 19 במאי 1999
דוד חיון, מהפך בתקנון האגודות השיתופיות בתשלובת גרנות: יאפשר חלוקת רווחים ע"פ בעלות, באתר גלובס, 8 באוגוסט 1999
זיו קריסטל, מכה לרפתנים: רשם האגודות השיתופיות קבע שמניות תנובה שייכות למושבים, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2006
חן מענית, היום שאחרי קריסת קואופ: בעלי הזכויות באגודה השיתופית בתחתית סולם הנושים, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2018 - ^ פקודת האגודות השיתופיות - מס' 50 לש' 1933
- ^ דרוג חדש במשכורת פקידי הממשלה מדרגה א', הארץ, 2 בנובמבר 1946
- ^ הדין וחשבון של רשם רשם האגודות השיתופיות בארץ ישראל, דבר, 31 בינואר 1939
- ^ מר נייטן נפרד מהקואפרטיבים היהודים, דבר, 10 בספטמבר 1944
- ^ האגודות השיתופיות בישראל - דגם לאגודות שיתופיות בעולם, שערים, 3 ביוני 1959
- ^ הושלמה הצעת החוק לאגודות השיתופיות, על המשמר, 25 באוגוסט 1958
הושלם "חוק האגודות השיתופיות", למרחב, 25 באוגוסט 1958 - ^ רשם האגודות השיתופיות: הרבה סעיפים נמחקו מהצעת חוק הקואפרטיבים, הַבֹּקֶר, 20 במרץ 1964
- ^ הורחבה סמכות רשם האגודות השיתופיות, למרחב, 23 בינואר 1968
- ^ הדס מנור, ניצחון למנכ"ל תנובה: רשם האגודות השיתופיות לא יעצור את מכירת החברה, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2006
- ^ יצחק דנון, רשם האגודות השיתופיות אישר את עסקת מכירת השליטה בתנובה לקרן אייפקס, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2007
- ^ עמירם כהן, אחרי 25 שנים: רשם האגודות השיתופיות עו"ד אורי זליגמן יפרוש מתפקידו, באתר TheMarker, 10 במאי 2012
| רשות התאגידים | |
|---|---|
|