תרבות שוודיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:53, 21 באפריל 2020

לתרבות השוודית מאפיינים ייחודיים, לצד מאפיינים הדומים לשכנותיה; כיתר שכנותיה הנורדיות, ספגה שוודיה את השפעות הנצרות מאוחר יחסית לארצות מערב אירופה, וחלק מכריע בתרבותה, העממית והלאומית כאחת, נשען עד היום על מקורותיה הפגניים, הכוללים מוטיבים של טבע והחיבור האנושי והקהילתי אליו.

השוודים מגלים גישה מסורתית כלפי סגנון חייהם ומגוריהם, ומעדיפים מגורים בבתים הצמודים אל הקרקע וקרובים למקורות המים הרבים, לאגמים ולנהרות. רוב האנשים חיים מאז ראשית המאה ה-20 בערים, אולם מקפידים להחזיק בית-קיט באזורי הכפר, ליד אחד הנהרות והיערות, על פי רוב אלו הם צריפי עץ אדמדמים - המזוהים בכל העולם כ"בקתה שוודית".

החברה השוודית היא חילונית באופיה. שוודיה ניצבת בראש המדינות השוויוניות ביחסן לנכים, נשים, מיעוטי מגדר ומיעוטים אתניים באירופה ובעולם. החוק השוודי מאפשר השתתפות שווה בנטל המשפחתי בין הגבר והאישה.

השוודים מקיימים מספר נוהגים מסורתיים, בהם חליצת הנעליים כשהם מגיעים לבית של מישהו אחר, והשארתן בכניסה.

לאגום (Lagom)

תבנית:שכתוב המילה הדומיננטית לתיאור התרבות השוודית היא "לאגום" (בשוודית: Lagom. לשמיעת הגייה מדויקת בשוודית לחץ כאן), שמשמעותה "להשתלב".
בתרגום חופשי, "לאגום" משמעו "לא הרבה מדי ולא קצת מדי; ללכת בעדינות בדרך האמצע, לא להגזים, לא לבלוט, להיות בסדר עם כולם, לא לקחת יותר מכפי חלקך"^[1].

ביטוי ל"לאגום" ביחס למדיניות חוץ וביטחון, ניתן לראות בנאומו של ראש ממשלת שוודיה, פר הנסון, מיד לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין: ”שבדיה היא ידידתן של כל האומות, קשורה בחוזקה לשכנותיה ואיננה רואה באיש אויב. אין מקום במחשבות של אנשינו לתוקפנות כלפי כל מדינה אחרת… אנו נחושים להותיר את ארצנו מחוץ לקונפליקטים שעלולים להתפרץ בקרב אחרים”^[1].

בתפיסה השוודית ההצלחה להימנע מעורבות בקונפליקטים בינלאומיים במאות השנים האחרונות, מעידה על הצלחת "תרבות הלאגום". מאידך, לפי מבקרי "תרבות הלאגום" היא פוגעת ביוזמה וביצירתיות; כך לדוגמה, בשפה השוודית אין תרגום למילה "תושיה". ביקורת נוספת גורסת כי ה"לאגום" יוצר ציפייה מהפרט "להימצא בדיוק בקונצנזוס ולא לחרוג ממנו, ולו במעט" - מה שיוצר לחץ נפשי רב על אנשים לא מעטים{^[1].

ספורט ונופש

צפיפות האוכלוסייה הנמוכה, והעובדה שהטבע השוודי הוא כה רחב-ידיים, הביאו להתפתחות של תרבות מחנאות וטיולים המקיפה את כל חלקי הארץ ובמיוחד את הצפון הבתולי ואת ארכיפלג האיים, כאשר בחודשי הקיץ זוהי צורת הבילוי המועדפת. ממד הכבוד העממי אל הטבע מקבל משנה-תוקף בדמות תקנה ששמה "זכות הכלל" - אָלְמֵנְס רֵט, המאפשרת לכל אדם, בכל מקום במדינה, להקים אוהל בכל שטח ובלבד שהשטח אינו פרטי, ולקטוף פרחים ופירות יער באין מפריע.

בחודשי החורף נוהגים השוודים להחליק על האגמים הקפואים או לאורך החוף. כמו כן פופולריים אתרי הסקי ברמות מערב-המרכז, הקרובות לגבול עם נורווגיה.

כדורגל והוקי קרח הם שני ענפי הספורט הנפוצים ביותר, ויותר ויותר בנות משתתפות בהם כיום.

אמנות וספרות

גם הפולקלור השוודי עדיין תופס מקום בחיים היומיום בשוודיה. לדוגמה הצבה של מכשפת מטבח במטבחים ודלתות הבית. כיתר העמים הנורדים רווחת האמונה בקיומם של טרולים, כמביאי מזל טוב או מזל רע, וגם ניתן לראות שוודים העונדים שרשרת, הפטיש מיולניר של תור. אמונה עממית נוספת גורפת כי אין לאכול ממתקים במהלך השבוע, ולכן יום שבת ידוע כיום אכילת הממתקים.

צורת תיאטרון קומי חובבני שנוצרה בשוודיה היא הספקס.

בין סופרי הילדים הידועים בעולם נמנים אסטריד לינדגרן שסדרת ספריה על בילבי תורגמה לשפות רבות ועל שמה פרס בינלאומי לספרות ילדים. סלמה לגרלף הייתה סופרת שוודית והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לספרות שכתבה לילדים ומבוגרים. ספרה הידוע הוא מסע הפלאים של נילס הולגרסון. במאה העשרים ואחת נודעו סופרי המתח הנינג מנקל וסטיג לרסון. יוהאן אוגוסט סטרינדברג נחשב לאחד הסופרים השוודים המרכזיים ואחד מאבות התיאטרון המודרני. עבודותיו משתייכות לשני זרמים עיקריים באומנות: נטורליזם ואקספרסיוניזם.

אמנים שוודים רבים זכו להצלחה חוצת יבשות, בהם הידועים הם הבמאי אינגמר ברגמן, להקת אבבא, שתקליטיה נמכרו בלמעלה מ-300 מיליון עותקים, ולהקת רוקסט. בעשור השני של המאה העשרים ואחת שוודים ידועים בתרבות הפופולרית בעולם היו הדיג'יי אביצ'י ואושיית יוטיוב פיודיפאי.

המטבח השוודי

ערך מורחב – המטבח השוודי

המטבח השוודי עושה שימוש רב בחומרי הגלם הטבעיים הרבים המצויים בארץ, בחופיה ובמקורות המים שלה, והמנות המסורתיות שלו אהובות מאד בממלכה. אלה כוללות את דג ההרינג; כדורי בשר ברוטב עם ריבת פירות יער ותפוחי אדמה; נקניקיית פאלון מדלרנה; לחם שיפון וקרקרים - אותם נהוג לאכול עם גבינה קשה, ושימוש רב בשמיר. בצפון מכינים נקניק מיובש מבשר האייל. ב-"Fettisdagen", "יום שלישי השמן", היום שלפני יום רביעי של האפר, נהוג לאכול עוגות מתוקות בשם "סמלה" (Semla). ב־25 במרץ מונהג יום הוופל בשוודיה (בשוודית, våffeldagen) אשר נהוג לאכול ופל. בעבר היה ידוע בשם חג הבשורה. עונת ציד סרטן הנהרות נחגגת בסוף הקיץ במסיבת סרטן הנהרות, בה הוא נאכל מורתח במי מלח ומתובל בשמיר טרי.

גולת הכותרת של הקולינריה השוודית היא הסמרגוסבורד, סעודת מזנון עשירה הכוללת שלל מנות חמות וקרות, גבינות, דגים ובשרים סמרגוסבורד מוגש בעיקר בעונת החורף לאורך תקופת עונת חג המולד.

לצד ארוחת הצהריים מקובל לשתות חלב.

השוודים הם צרכנים נלהבים של משקאות כהילים. משקאות כהילים המכילים יותר מ-3.5% אלכוהול נמכרים בלעדית ברשת מכירת האלכוהול במדינה, סיסטם בולגט (Systembolaget (אנ')) הנמצאת בבעלות הממשלה והצריכה מעוגנת בחוקים נוקשים. סיסטם בולגט מהווה את אחד המונופולים הבודדים שנשארו בשוודיה לאחר תקופת ההפרטה הגדולה שנעשתה בשנות ה-90. משקאות מסורתיים הם מסוג ברנווין (Brännvin, "יין שרוף"), הקרוב לוודקה, ובאירועי חג נוהגים לשתות אותם כשנאפס (כוס קטנה של משקה מחוזק ולעיתים מתובל). אקווביט (Akvavit) הוא ברנווין עם תוספת קימל ושמיר. יין מתובל (Glögg) נפוץ בעיקר סביב חג המולד והשנה החדשה ונהוג להגישו חם.

פיקה (fika)

המאפיין התרבותי הבולט ביותר ביום העבודה השוודי הוא ה"פיקה" (בשוודית: fika), שמשמשת "הפסקת קפה ועוגה" באמצע יום העבודה (בנוסף להפסקת הצהריים)^[1].

בניגוד להפסקות טכניות ביום העודה ברחבי העולם (כמו ה"טי טיים" בבריטניה), ה"פיקה", שמעוגנת בחוקי העבודה בשוודיה, מתוארת כ"הכמוסה הלוכדת במדויק את תרבות העבודה המקומית". במרבית מקומות העבודה בשוודיה, "פיקה" היא חלק מלוח הזמנים ופעם בשבוע כל המשרד יוצא לחצי שעה של קפה ועוגה על חשבון העבודה^[1].

אמריקניות ממוצא שוודי שחברו ספר מתכונים למאפים שוודים בשם "פיקה", כותבות בהקדמה לספר כי ”הפיקה היא לא משהו-על-הדרך אחרי הצהריים; היא נועדה לעזור לנו להעריך את החיים האיטיים. פיקה אמיתית דורשת מחויבות לפנות זמן להפסקה במהלך היום. היא הזמן שבו כל שאר הדברים ממתינים”^[1].

שוודיה באירוויזיון

ערך מורחב – שוודיה באירוויזיון

שוודיה נטלה חלק באירוויזיון 59 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1958, והיא נעדרה מהתחרות שלוש פעמים ב-1964, 1970 ו-1976.

החל מ-1959 השיר השוודי לתחרות נבחר באמצעות תחרות טלוויזיה שנתית אשר נקראת "מלודיפסטיבלן". נכון ל-2024, שוודיה היא המדינה הנורדית המצליחה ביותר בתחרות, כאשר היא ניצחה 6 פעמים ב-1974, 1984, 1991, 1999, 2012 ו-2015, אחריה נורווגיה ודנמרק עם שלושה ניצחונות בתחרות כל אחת, פינלנד עם ניצחון אחד בתחרות ואיסלנד שאף פעם לא ניצחה בתחרות. שוודיה היא סגנית שיאנית מספר הניצחונות בתחרות, עם שישה ניצחונות, כשלפניה נמצאת שיאנית הניצחונות, אירלנד, עם שבעה ניצחונות בתחרות.

מוזיאונים בולטים

על המוזיאונים הבולטים המשקפים את התרבות השוודית נמנים:

חגים ואירועים מקומיים

תאריך	שם עברי	שם מקומי	הערות
1 בינואר	סילבסטר	Ny år	מציין את תחילת השנה בזיקוקי דינור וחגיגות ברחובות ובפאבים. בימי שלג כבדים שנופלים בחג נוהגים לערוך את החגיגות בבית
6 בינואר	חג ההתגלות	Trettondedag
משתנה	פסחא	Påsk	ביום חמישי הקדוש ילדים שוודים יוצאים מחופשים לקבצנים ועוברים דלת דלת ומבקשים ממתקים. בחג עצמו נוהגים לצבוע ביצים ולקשט איתם ונוצות את העצים על פי המסורות העממית מכשפת המטבח מחלקת סלסלות ביצים וממתקים לילדים ביום החג.
30 באפריל	ליל ולפורגה	Valborg	חג המדורות השוודי
משתנה	חג העלייה	Kristi himmelsfärdsdag
1 במאי	אחד במאי (יום העבודה)	Första maj
משתנה	פנטקוסט	Pingst söndagen
6 ביוני	יום הדגל	Flaggdagen
21 ביוני	אמצע הקיץ	Midsommar	חג תרבותי בשוודיה נוהגים להציב mejsång עמוד מקושט שסביבו רוקדים ריקודי עם. נוהגים לאכול ארוחה משפחתית בחיק הטבע ולעשות על האש.
אוגוסט	מסיבת סרטן הנהרות	kräftskiva	"חגיגות סרטן הנהרות" היא תקופה לאורך חודש אוגוסט הנחגגת בארצות סקנדינביות בסעודה חגיגית עם קישוטי נייר בצורת ירח ואכילת סרטנים .
1 בנובמבר	ליל כל הקדושים	Alla helgons dag	נחגג ב-31 באוקטובר עד ה-2 בנובמבר, בדרך כלל כיום זיכרון למתים, אך עם זאת משנות ה-90 החלו מנהגי ליל כל הקדושים האמריקאים לחדור לתרבות השוודית, וכיום נחגג החג כמעט בצורה זהה למקבילו באמריקה.
13 בדצמבר	יום לו'יצה הקדושה	Santa lucia dag	בלילה של 13 בדצמבר יוצאים ילדים מחופשים לסנטות ונושאי כוכב יחד עם ילדות הלבושות בכתר נרות ושירים לאורך הרחובות בכפריים ובערים את השיר סנטה לוצ'יה לכבוד הקדושה.
25 בדצמבר	חג המולד	Juldagen	נחגג בהצבת עץ חג המולד מקושט ארוחה משפחתית שנקראת סמרגוסבורד ויולתומטה (סנטה קלאוס) מחלק מתנות.
31 בדצמבר	ערב הסילבסטר	Nyårsafton

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תרבות שוודיה בוויקישיתוף

הדף "תרבות ומסורת" (בשוודית: CULTURE & TRADITIONS), האתר הרשמי של ממשלת שוודיה.
ליאורה לויאן, ‏"לאגום-או מה שטוב לשבדים", השילוח, 18, פברואר 2020
חיים איסרוביץ "טרגדיה מוחלטת שפקדה את התרבות בשוודיה" מעריב 22/04/2018

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ליאורה לויאן, ‏"לאגום-או מה שטוב לשבדים", השילוח, 18, פברואר 2020

[לויאן-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ליאורה לויאן, ‏"לאגום-או מה שטוב לשבדים", השילוח, 18, פברואר 2020

[1]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ==לאגום (Lagom)==
-{{שכתוב|מבוסס על מקור מפוקפק}}
+{{שכתוב|מבוסס על מקור מפוקפק לדעת [[משתמש:Haparsi]]}}
 המילה הדומיננטית לתיאור התרבות השוודית היא "לאגום" (בשוודית: Lagom. לשמיעת הגייה מדויקת בשוודית לחץ [https://he.forvo.com/word/lagom/ כאן]), שמשמעותה "להשתלב".{{ש}}בתרגום חופשי, "לאגום" משמעו "לא הרבה מדי ולא קצת מדי; ללכת בעדינות בדרך האמצע, לא להגזים, לא לבלוט, להיות בסדר עם כולם, לא לקחת יותר מכפי חלקך"{{הערה|שם=לויאן|{{השילוח|ליאורה לויאן|"לאגום-או מה שטוב לשבדים"|לאגום-או-מה-שטוב-לשבדים|18, פברואר 2020}}}}.