מרקלוס השני – הבדלי גרסאות
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מנהיג |
|||
[[קובץ:Pope Marcellus II.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרקלוס השני]] |
| תמונה = [[קובץ:Pope Marcellus II.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרקלוס השני]] |
||
}} |
|||
'''האפיפיור מרקלוס השני''' (ב[[לטינית]]: '''Marcellus II'''{{כ}}; [[6 במאי]] [[1501]] – [[1 במאי]] [[1555]]), נולד '''כמרקלו קרוויני דגלי ספאנוקי''', כיהן כ[[אפיפיור]] מה-[[5 באפריל]] 1555, לאחר מות האפיפיור [[יוליוס השלישי]]. הוא היה האפיפיור האחרון שלא החליף את שמו עם מינויו. |
'''האפיפיור מרקלוס השני''' (ב[[לטינית]]: '''Marcellus II'''{{כ}}; [[6 במאי]] [[1501]] – [[1 במאי]] [[1555]]), נולד '''כמרקלו קרוויני דגלי ספאנוקי''', כיהן כ[[אפיפיור]] מה-[[5 באפריל]] 1555, לאחר מות האפיפיור [[יוליוס השלישי]]. הוא היה האפיפיור האחרון שלא החליף את שמו עם מינויו. |
||
גרסה מ־01:29, 29 במרץ 2019
 | |
| לידה |
6 במאי 1501 Montefano, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
1 במאי 1555 (בגיל 53) רומא, מדינת האפיפיור |
| מקום קבורה |
מערת הוותיקן |
| השכלה |
אוניברסיטת סיינה |
| דת |
הכנסייה הקתולית |
  | |
האפיפיור מרקלוס השני (בלטינית: Marcellus II; 6 במאי 1501 – 1 במאי 1555), נולד כמרקלו קרוויני דגלי ספאנוקי, כיהן כאפיפיור מה-5 באפריל 1555, לאחר מות האפיפיור יוליוס השלישי. הוא היה האפיפיור האחרון שלא החליף את שמו עם מינויו.
יליד מונטפאנו, הוא היה בנו של ריקרדו קרוויני שהיה גזבר הכנסייה באנקונה. לאביו היה עניין גם באסטרולוגיה ולאחר שגילה שההורוסקופ של מרקלו מנבא לו מעמד גבוה בכנסייה, ייעד אותו לכמורה.
אחרי תקופת לימודים בסיינה, עבר קרוויני לרומא להמשיך את לימודיו. ב-1534 הוא מונה כמזכיר לאפיפיור פאולוס השלישי ( 1534–1549) ושירת כיועץ קרוב לאחיינו של האפיפיור, אלסנדרו פארנזה. בהמשך מינה אותו פאולוס השלישי לבישוף של ניקאסטרו, איטליה ב-1539. קרוויני לא עבר את טקס ההסמכה כבישוף בפעם הזאת. ב-19 בדצמבר 1539, מינה אותו פאולוס השלישי לכומר-קרדינל של כנסיית "בסיליקה סנטה קרוצ'ה אין ג'רוזלם" (הצלב הקדוש בירושלים), ברומא. בעשור הבא נעשה קרוויני האדמיניסטרטור מטעם הכנסייה של מחוזות הבישוף של רג'ו אמיליה וגוביו. בוועידת טרנטו הוא נבחר לאחד משלושת נשיאי המועצה, ביחד עם הקרדינלים רג'ינלד פול וג'ובאני מריה צ'וצ'י דל מונטה (לימים האפיפיור יוליוס השלישי). הוא המשיך לשרת בתפקיד הזה בשארית כהונתו של פאולוס השלישי, אז הוחלף על מנת לפייס את קיסר האימפריה הרומית הקדושה קארל החמישי. ב-1548 הוא מונה כספרן של הותיקן.
בתשעה באפריל 1555, ביום הרביעי של הקונקלווה אחרי מותו של יוליוס השלישי (1550–1555), נבחר קרוויני לאפיפיור חרף מאמציו של הקיסר קארל החמישי למנוע את בחירתו. האפיפיור החדש שבר את המסורת ובחר לכהן בשמו, כמרקלוס השני. הוא האפיפיור האחרון עד-היום ששם הכהונה שלו תואם את שמו הפרטי בלידה. מרקלוס השני גם הוסמך כבישוף וגם הוכתר כאפיפיור ביום הבא, בטקס שהיה צנוע בגלל קיומו בתקופת הלנט. ההסמכה שלו כבישוף נדרשה שכן למרות שהוא ניהל כמה מחוזות בישופות כבישוף, הוא מעולם לא הוקדש כבישוף לפני כן.
מרקלוס השני רצה לעצב מחדש הרבה מהנהלים הפנימיים של הכנסייה, אך גופו נכנע לעייפות של הקונקלווה, הטקסים המתישים הקשורים במינויו, החרדות מהמשרה שלו, ועומס הפונקציות האפיפיוריות של השבוע הקדוש וחג הפסחא. מהר מאוד חלה מרקלוס, וחרף הטיפול המסור, שכלל עטיפתו בעורות כבשים מהבילים, הוא מת ביום ה-22 לבחירתו.
למרקלוס השני יצא מוניטין של אדם ישר, בעל טקט ויכולת. מאמינים כי המיסה פפה מרצ'לי (שחיבר ג'ובאני פלסטרינה לפני או ב-1565) הולחנה לכבודו. עם תקופת כהונה של 22 ימים, האפיפיור מרקלוס השני מדורג שישי ברשימת 10 האפיפיורים שכיהנו זמן קצר ביותר. יורשו היה האפיפיור פאולוס הרביעי.
קישורים חיצוניים
| הקודם: יוליוס השלישי |
אפיפיור (רשימה) |
הבא: פאולוס הרביעי |