בני גנץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 96: שורה 96:


סמוך לתום מועד הגשת הרשימות, בפברואר 2019 הודיע גנץ על הקמת רשימה מאוחדת [[כחול לבן (רשימה)|'כחול לבן']] עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]], "[[יש עתיד]]"; לפי תנאי האיחוד, גנץ יכהן ראשון כיושב ראש הרשימה וכמועמדה לראשות הממשלה, ובינואר 2022 יתפטר לטובת לפיד{{הערה|{{וואלה!|טל שלו ויקי אדמקר|גנץ ולפיד הודיעו: רצים יחד בבחירות; רוטציה בראשות הממשלה|3220235|21 בפברואר 2019}}}}.
סמוך לתום מועד הגשת הרשימות, בפברואר 2019 הודיע גנץ על הקמת רשימה מאוחדת [[כחול לבן (רשימה)|'כחול לבן']] עם מפלגתו של [[יאיר לפיד]], "[[יש עתיד]]"; לפי תנאי האיחוד, גנץ יכהן ראשון כיושב ראש הרשימה וכמועמדה לראשות הממשלה, ובינואר 2022 יתפטר לטובת לפיד{{הערה|{{וואלה!|טל שלו ויקי אדמקר|גנץ ולפיד הודיעו: רצים יחד בבחירות; רוטציה בראשות הממשלה|3220235|21 בפברואר 2019}}}}.

ב-14 במרץ 2019 פורסם כי [[איראן]] פרצה לטלפון האישי של גנץ{{הערה|{{ישראל היום|1=מערכת ישראל היום|2=איראן פרצה לטלפון האישי של בני גנץ וגנבה את כל תכולתו|3=641123|4=13 במרץ 2019}}}} ושאבה ממנו מידע אישי עליו ופרטים אינטימיים{{הערה|{{ישראל היום|1=מתי טוכפלד|2=גורמים ביטחוניים: "הטלפון של גנץ הכיל חומרים מביכים"|3=641309|4=15 במרץ 2019}}}}.


==חיים אישיים==
==חיים אישיים==

גרסה מ־17:11, 15 במרץ 2019

תבנית:חייל בנימין (בני) גנץ (נולד ב-9 ביוני 1959) הוא איש צבא בדימוס ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כרמטכ"ל ה-20 בין השנים 2011–2015 והעומד בראש רשימת "כחול לבן" שמתמודדת בבחירות לכנסת העשרים ואחת.

במהלך שירותו בצה"ל שימש בני גנץ, בין היתר, בתפקידים הבאים: מפקד יחידת שלדג, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד יק"ל, מפקד אוגדת איו"ש, מפקד פיקוד הצפון, מפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.

בדצמבר 2018 יסד בני גנץ את מפלגת "חוסן לישראל" כעומד בראשה[1]. בינואר 2019 התאחדה מפלגתו עם מפלגת "תל"ם" בראשות משה יעלון, בפברואר 2019 התאחדו מפלגות חוסן לישראל-תל"ם עם מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד, במסגרת רשימת "כחול לבן".

ביוגרפיה

גנץ נולד וגדל במושב כפר אחים. אמו, מלכה וייס, ילידת מזקובצ'האזה (Mezőkovácsháza) במחוז בקש בדרום-מזרח הונגריה, ניצולת שואה ממחנה ברגן-בלזן, ואביו, נחום גנץ, יליד סובאטה (Sovataׂ) במחוז מורש בצפון־מערב רומניה[2]. סבו מצד אמו נרצח בברגן-בלזן[3]. הוריו עלו יחדיו ארצה באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" וגורשו למחנות המעצר בקפריסין[4]. מאוחר יותר הגיעו לישראל והיו ממקימי המושב כפר אחים[5]. אביו שימש בין היתר, כסגן-מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית וכסגן מזכיר תנועת המושבים[6].

למד בבית הספר הממלכתי-דתי שפיר ובישיבה התיכונית אור עציון במרכז שפירא ובהמשך, בפנימיית הכפר הירוק שברמת השרון.

קריירה צבאית

בנובמבר 1977 התגייס גנץ לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח[7]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. גנץ לחם במבצע ליטני ובמבצע שלכת[8] ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום קורס הקצינים שימש כמדריך בבה"ד 1. בהמשך שימש כמפקד מחלקה בצנחנים בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1980, בתפקיד סגן מפקד פלוגה, השתתף במבצע "איש דמים"[9] – הפשיטה המוסקת הראשונה ללבנון[10]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה. לאחר מכן יצא להשתלמות של הכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") של צבא היבשה האמריקאי. גנץ שב לישראל מארצות הברית חודשיים לאחר פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, והוצב לתפקיד במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. נוכח המלחמה דרש גנץ להצטרף ללחימה בלבנון ולקבל פיקוד על פלוגה, עזב את הבסיס והצטרף לחטיבת הצנחנים שלחמה בלבנון. שם החליף את מפקד הפלוגה המסייעת שנפצע ולחם בראשה במערב ביירות[11], בשנת 1983 מונה למפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית (פלחה"ן) וכשסיים את תפקידו כיהן כסגן מפקד יחידת שלדג[12], ובהמשך כסגן מפקד גדוד 890.

בשנת 1987 מונה למפקד גדוד 890 ("אפעה") בחטיבת הצנחנים[13], והשתתף כמפקדו בארבע היתקלויות עם מחבלים בדרום לבנון[11]. שנים אחר כך עדיין החשיב גנץ את הפיקוד על הגדוד כשיא בקריירה הצבאית שלו[14]. בשנת 1989 מונה למפקד יחידת שלדג. במהלך כהונתו ביחידת שלדג, פיקד בין היתר על כוחות היחידה באבטחת "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל[15]. בשנת 1992 מונה למפקד עוצבת חצי האש, חטיבת צנחנים במילואים[16]. ב-1994 מונה למפקד חטיבת יהודה באוגדת איו"ש. בשנת 1995 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, והוביל אותה בפעילות המבצעית בלבנון[17], ובכלל זה במבצע מרכבות האלים[18]. לאחר מכן יצא ללימודים אקדמיים בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו מונה באוקטובר 1998 למפקד עוצבת אתגר – אוגדת מילואים בפיקוד הצפון.

גנץ בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל, ובוגר קורס בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית בצפון קרוליינה (גנץ הוא אחד הקצינים היחידים בצה"ל שהשתתף בסדנת הישרדות של יחידת העילית האמריקאית הכומתות הירוקות)[19].

במאי 1999, בעקבות נפילת תא"ל ארז גרשטיין, מונה גנץ למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), ושימש מפקדה האחרון של היחידה עד נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000. בספטמבר 2000 מונה למפקד אוגדת איו"ש, ושימש בתפקיד עד יולי 2001. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה השנייה, ובין השאר התרחשו אירועי קבר יוסף והלינץ' ברמאללה. בזמן שמדחת יוסף נפצע בקבר יוסף נמנה כמפקד האוגדה עם מקבלי ההחלטה שלא לשלוח כוח חילוץ משורין צה"ל דקות לאחר פציעתו. ועדת חקירה של צה"ל שמונתה בעקבות האירוע בראשות אלוף יורם יאיר קבעה שהמפקדים הבכירים נהגו כשורה בהתאם לנסיבות שהיו בשטח[20].

גנץ במדי אלוף נפגש עם חיילים בבסיס טירונים, 2006

ביולי 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני. באפריל 2002 מונה למפקד פיקוד הצפון[21]. ב-8 בנובמבר 2005 מונה למפקד זרוע היבשה, ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת לבנון השנייה[22]. גנץ סבר כבר בתחילת המלחמה כי יש לבצע מהלך קרקעי רחב היקף[23] ולגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את מוכנות צה"ל למהלך שכזה[24]. כמו כן היה גנץ זה שהעלה את הרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל[25]. לאחר המלחמה היה גנץ אמון על יחידות זרוע היבשה[26]. בדצמבר 2007 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית. באוקטובר 2009 מונה לסגן הרמטכ"ל[27].

ראש המטה הכללי

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק מעניקים דרגות רב-אלוף לבני גנץ, 14 בפברואר 2011
בני גנץ מלווה את גנרל מרטין דמפסי בביקורו בישראל

לקראת סיום כהונתו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, נמנה גנץ עם המועמדים להחליפו. בנובמבר 2010, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק החליט למנות את יואב גלנט לתפקיד, הודיע גנץ על פרישתו מצה"ל[28], אולם לאחר ביטול מינויו של גלנט לתפקיד, מונה לבסוף גנץ לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בפברואר 2011.

ביוני 2011 מינה גנץ את האלוף ישי בר לעמוד בראש צוות לבחינת נוסח תפילת ה"יזכור" לחללי צה"ל, בעקבות הדים שעורר מכתב שפרסמה לשכת הרמטכ"ל שלא בידיעתו של גנץ לפיו יש לנקוט בנוסח הדתי של התפילה[29]. באוגוסט 2011 אימץ גנץ את המלצת הוועדה כי יש לשנות את פקודת המטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה הממלכתית: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו", כפי שהיה נהוג לפתוח טרם שונה הנוסח בשנות ה-70 על ידי הרב שלמה גורן ל"יזכור אלוהים"[30].

באוגוסט 2011 התמודד צה"ל עם מתקפת הטרור בדרום ישראל. ב-18 באוקטובר 2011 נמנה עם מקבלי פניו של החייל החטוף גלעד שליט לאחר יותר מחמש שנים בשבי החמאס.

בינואר 2012 התמודד גנץ עם הפולמוס בנושא יחסי דת ומדינה בצבא, כאשר 4 צוערים דתיים בבה"ד 1 סירבו לשמוע שירת נשים, ובסופו של דבר הודחו מהקורס. גנץ קבע שלמרות המקרה, שירת נשים בצה"ל תימשך.

בפברואר 2012 החל גנץ להתמודד עם קיצוץ בתקציב הביטחון, שלטענת גורמים בכירים בצה"ל יפגע קשות במוכנות צה"ל למלחמה. בין השאר הזהירו הבכירים מפגיעה באימונים, קיצוץ ברכישת תוצרת ישראלית, ובפרט הקפאת ההצטיידות במערכות כיפת ברזל וטנקי מרכבה, דבר שיפגע הן בצה"ל והן בתעשיות הישראליות המספקות מוצרים אלה. במהלך שנות כהונתו נסגרו מספר יחידות בהם אוגדה וחטיבות שריון במילואים, אגד ארטילרי, טייסות, צומצם מספר ספינות הטילים ופוטרו אלפי אנשי קבע[31]. בצבא הוקמה מפקדת העומק בראשות אלוף שי אביטל שהוחזר לשירות קבע, והוקמה אוגדה מרחבית ברמת הגולן, אוגדת הבשן, כאשר עוצבת געש הפכה לאוגדה רב זירתית, עוצבת עידן הפכה מאוגדה משוריינת לאוגדה קלה רב זירתית, כמו כן נקלטה מערכת כיפת ברזל והוקמו תשע סוללות מתוך עשר שהוחלט על הקמתן[32].

במרץ 2012, בעקבות חיסולו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית, התרחשה הסלמת מרץ 2012, שבמהלכה שוגרו כ-200 רקטות על יישובי ישראל במשך כחמישה ימים, ובתקיפות חיל האוויר הישראלי נהרגו ברצועת עזה 22 מחבלים ו-4 אזרחים. גנץ ניהל את לחימת צה"ל באירוע זה[33]. בנובמבר באותה שנה, פיקד גנץ על כוחות צה"ל בלחימה במבצע עמוד ענן[34] נגד החמאס ברצועת עזה[35].

ב-12 בספטמבר 2013 הוארכה כהונתו של גנץ בשנה נוספת[36]. במרץ 2014 פיקד ממוצב הפיקוד העליון[37] על מבצע חשיפה מלאה, במהלכו השתלטו כוחות חיל הים הישראלי על ספינת הנשק "klos c" אשר הובילה משלוח אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה[38]. בעת כהונתו בתפקיד העצים גנץ את מעורבות צה"ל במערכה בין המלחמות[39]. ביוני 2014, לאחר שצבא סוריה ירה טיל קורנט והרג נער ונפצעו מספר אזרחים ישראלים בקרבת גדר המערכת ברמת הגולן, ביצע צה"ל בפיקוד גנץ תקיפה אווירית וקרקעית בסוריה, שכתוצאה ממנה נהרגו כעשרה חיילים סורים[40]. ביוני 2014 ביצע צה"ל, תחת פיקודו, את מבצע שובו אחים לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בידי מחבלים בקרבת חברון, במהלכו פגע צה"ל בתשתיות החמאס ביהודה ושומרון ועצר פעילי חמאס רבים[41].

ביולי-אוגוסט 2014 פיקד גנץ על מבצע צוק איתן. מבצע זה, שנמשך כ-50 יום, היה המבצע הנרחב ביותר שנערך ברצועת עזה במאה ה-21. המבצע החל בתקיפות אוויריות מסיביות ובהמשכו כלל גם פעולה קרקעית שמטרתה העיקרית הייתה להשמיד את מנהרות הטרור ההתקפיות חודרות הגדר שחפר חמאס[42]. בנוסף התמודד צה"ל עם ירי מסיבי של רקטות על עוטף עזה, דרום ישראל ומרכזה[43], בעיקר באמצעות כיפת ברזל. במבצע נהרגו למעלה מ-2,000 פלסטינים, רובם מחבלים, ונגרם נזק כבד לתשתיות הטרור בעזה, ומנגד נהרגו 68 חיילי צה"ל ו-6 אזרחים. בשלוש השנים שלאחר המבצע פחת מאוד ירי הרקטות לעבר ישראל. בעקבות המבצע, גנץ ספג ביקורת ממבקר המדינה על אי הצגה מספקת לקבינט של איום מנהרות התקיפה לפני המבצע[44].

ב-16 בפברואר 2015 סיים בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל לאחר ארבע שנים בתפקידו. למחליפו התמנה סגן הרמטכ"ל גדי איזנקוט.

פעילות עסקית

לאחר שחרורו מהצבא, מונה בספטמבר 2015 ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי"[45], שנסגרה בדצמבר 2018[46]. בנובמבר 2015 מונה לדירקטור בחברת "אמות השקעות" ובאוקטובר 2017 מונה לדירקטור בחברת "אלרון". הוא נמנה עם המשקיעים בחברת ההזנק "פאוור מי טק", שפיתחה סוללת גיבוי לטלפון סלולרי[47].

קריירה ציבורית ופוליטית

גנץ (משמאל) יחד עם יאיר לפיד, באירוע הקמת רשימת "כחול לבן"

במאי 2016 מונה גנץ לתפקיד יו"ר יד דוד בן-גוריון. באפריל 2017 היה שותף יחד עם שי פירון, גבי אשכנזי ושלמה דוברת להקמת התנועה החברתית "פנימה" ששמה לה למטרה לפעול לחיזוק האחדות בחברה הישראלית. בשנת 2017 שימש יושב ראש הוועדה לבחירת אות הנשיא למתנדב. באוקטובר 2018 סייע בגיבוש תוכנית מדינית חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי[48] שעיקריה:

  • סימון גדר הביטחון כתוואי ההיפרדות, לצד המשך בנייה בגושי ההתנחלויות ובשכונות היהודיות בירושלים.
  • השארת בקעת הירדן בשליטה ביטחונית מלאה של ישראל והבטחת חופש הפעולה של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון.
  • גיוס הקהילה הבינלאומית לחיזוק הכלכלה הפלסטינית.
  • השארת ירושלים ועזה לשלב הסופי. ההתמקדות לא מותנית בהסכמה פלסטינית, אם לא תהיה כזאת ישראל תתקדם בעצמה בגיבוי בינלאומי.

ב-27 בדצמבר 2018 הודיע על הקמת מפלגה חדשה, שיעמוד בראשה ושתתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת – "חוסן לישראל". ב-14 בינואר 2019 אמר לפעילים שמחו מול ביתו נגד חוק הלאום כי יפעל לשינוי החוק. ממפלגתו נמסר כי מחוקקי חוק הלאום "ירו בגב של אחינו הדרוזים"[49].

ב-29 בינואר 2019 הציג באופן מפורט את עמדותיו בנאום השקת קמפיין הבחירות שלו[50].

סמוך לתום מועד הגשת הרשימות, בפברואר 2019 הודיע גנץ על הקמת רשימה מאוחדת 'כחול לבן' עם מפלגתו של יאיר לפיד, "יש עתיד"; לפי תנאי האיחוד, גנץ יכהן ראשון כיושב ראש הרשימה וכמועמדה לראשות הממשלה, ובינואר 2022 יתפטר לטובת לפיד[51].

חיים אישיים

יהורם גאון ובני גנץ בעת קבלת דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת בר-אילן

גנץ הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בעל תואר שני נוסף בניהול משאבים לאומיים מאוניברסיטת הביטחון הלאומי של וושינגטון שבארצות הברית. ב-18 במאי 2015 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לגנץ תואר דוקטור לשם כבוד[52].

גנץ מתגורר בראש העין, נשוי לרויטל, מרפאה בעיסוק, אותה הכיר בעת ששירתה כמש"קית ת"ש בגדוד 890 תחת פיקודו[53]. לזוג ארבעה ילדים. גנץ ידוע בחיבתו הרבה לספורט ולכדורגל בפרט, ואוהד את קבוצת הכדורגל הפועל פתח תקווה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: בני גנץ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בני גנץ

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ יובל קרני, גנץ בנאומו הראשון: "ראש ממשלה שמוגש נגדו אישום לא יכול לכהן", באתר ynet, 29 בינואר 2019
  2. ^ יואב זיתון, ניצלה בזכות אמו של גנץ: "חלמה על בן רמטכ"ל", באתר ynet, 3 באפריל 2013
  3. ^ ברית פרץ, גנץ במצעד החיים: כל ניצול וחייל הם חלק מהניצחון, באתר ynet, 8 באפריל 2013
  4. ^ אריה באביב: הרמטכ"ל בני גנץ, בערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, ‏7 באוגוסט 2014
  5. ^ גנץ ונתניהו נפגשו והתחברו למקורות ולשורשים, באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2011
  6. ^ נחום גנץ, מן האזור אל הכפר, דבר, 1 ביולי 1968
  7. ^ מיטל סיני, בנימה אופטימית, במחנה, 9 בפברואר 2011
  8. ^ יוחאי עופר, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg‏, 28.04.2016.
  9. ^ על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  10. ^ ליאת שלזינגר, התחנות של בני, במחנה, 20 בינואר 2005
  11. ^ 1 2 אביחי בקר, "אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002.
  12. ^ אריאלה רינגל-הופמן, גנץ מהצנחנים, ידיעות אחרונות המוסף לראש השנה, 13 בספטמבר 1996, עמוד 13
  13. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 07 באוקטובר 2011.
  14. ^ אור בוטבול ונועה הורוויץ, שוט גנץ, כתבה על גנץ כמג"ד גדוד 890 של הצנחנים, במחנה, 9 בפברואר 2011.(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  15. ^ האלוף בני גנץ נפרד מיחידת שלדג, עליה פיקד בעבר, אתר צה"ל, 22 בנובמבר 2010.
  16. ^ רב-אלוף בני גנץ, ראש המטה הכללי קורות חייו באתר צה"ל.
  17. ^ גל פרל פינקל, למרות הטענות גנץ היה מפקד מצוין, אין בכך בכדי ללמד שיהיה פוליטיקאי טוב, דבר ראשון, ‏ 06.03.2019.
  18. ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg‏, 13 ביולי 2013.
  19. ^ יגאל מוסקו, "עשו ממנו רמבו", מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2005.
  20. ^ ורד לוביץ', ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ynet, 13 בנובמבר 2000.
  21. ^ אורי אס, האלוף גנץ החליף את אשכנזי בפיקוד צפון, באתר הארץ, 19 באפריל 2002.
  22. ^ שמואל רוזנר‏, האלוף גנץ: תוכנית המלחמה לא מומשה בגלל שיקולים פוליטיים, באתר וואלה‏, 16 באוגוסט 2006.
  23. ^ אמיר בוחבוט, האלוף בני גנץ: האיש שכמעט היה שם, באתר nrg‏, 27 באוגוסט 2010.
  24. ^ עמוס הראל, האלוף גנץ: "אני מרוצה מיכולת ישראל כלפי איראן; אנחנו נמצאים במקום טוב - ונהיה במקום טוב יותר", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010.
  25. ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 178
  26. ^ בני גנץ, מדברי הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בערב השקת הספר, מתוך הכתבה "השקת הספר "הסדיר יבלום?", אתר "עמותת יד לשריון".(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
  27. ^ האלוף בני גנץ מונה לסגן הרמטכ"ל, אתר צה"ל, 1 באוקטובר 2009.
  28. ^ אנשיל פפר, מאוכזב קמעה, סגן הרמטכ"ל, אלוף בני גנץ, משתחרר מהצבא, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2010.
  29. ^ עמוס הראל, האלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר הארץ, 24 ביוני 2011.
  30. ^ מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באוגוסט 2011.
  31. ^ יוסי יהושוע, "ידיעות אחרונות", 400 אנשי קבע פוטרו תוך חודש: "זו בגידה", באתר ynet, 15 בינואר 2014
  32. ^ יובל אזולאי, ‏עלות מערכת "כיפת ברזל": מעל 4.5 מיליארד שקל, באתר גלובס, 13 ביולי 2014
  33. ^ פלורית שויחט, הרמטכ"ל: שקט יענה בשקט, אש תענה באש, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 במרץ 2012.
  34. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, האם הפתרון יבוא מקהיר?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2012.
  35. ^ אמיר בוחבוט וניר יהב‏, גנץ: "להמשיך ולתקוף בכל הכוח, להגביר את הקצב", באתר וואלה‏, 17 בנובמבר 2012.
  36. ^ מערכת אתר צה"ל, ראש הממשלה החליט להאריך בשנה את כהונת הרמטכ"ל גנץ, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 12 בספטמבר 2013.
  37. ^ יואב זיתון, פשיטה בלב ים: השייטת השתלטה על ספינת נשק מאיראן, באתר ynet, 5 במרץ 2014.
  38. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, צה"ל השתלט על אונייה באזור סודאן שהובילה משלוח טילים לעזה, באתר הארץ, 5 במרץ 2014.
  39. ^ יואב לימור, השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014.
  40. ^ מערכת אתר צה"ל, צה"ל תקף תשעה יעדים של צבא סוריה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 23 ביוני 2014.
  41. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, פרשנות || מבצע "שובו אחים": הצבא מוריד את רף הציפיות של הציבור, באתר הארץ, 25 ביוני 2014.
  42. ^ אמיר בוחבוט, אבי יששכרוף, ואמיר תיבון‏, משדר מיוחד | פעולה קרקעית: חילופי אש בכל רחבי הרצועה, באתר וואלה‏, 18 ביולי 2014
  43. ^ הרמטכ"ל: "חמאס עשה טעות אסטרטגית- נגבה את המחיר", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 ביולי 2014.
  44. ^ יוסף חיים שפירא, תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, ‏28 בפברואר 2017
  45. ^ שירות גלובס, ‏מצה"ל להיי-טק: בני גנץ מונה ליו"ר חברת המימד החמישי, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2015
  46. ^ טל שחף, ‏נסגרה חברת הסייבר המימד החמישי, שבראשה עומד בני גנץ, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2018
  47. ^ טל שניידר, חן מענית, ‏העסקים של בני גנץ נחשפים: רץ לראשות הממשלה, אבל לא ממהר לוותר על הביזנס, באתר גלובס, 10 בפברואר 2019
  48. ^ "החדשות - פרסום ראשון: יוזמה מדינית בשותפות גנץ ואשכנזי". mako. 2018-10-06. נבדק ב-2018-10-16.
  49. ^ מורן אזולאי, מתקפה בליכוד: "עדיף לשתוק". מפלגת גנץ: "הם ירו בגב אחינו הדרוזים", באתר ynet, 14 בינואר 2019
  50. ^ יובל קרני, גנץ בנאומו הראשון: "ראש ממשלה שמוגש נגדו אישום לא יכול לכהן", באתר ynet, 29 בינואר 2019.
    הנאום המלא של בני גנץ מכנס חוסן לישראל ינואר 2019, באתר רוטר.נט
  51. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, גנץ ולפיד הודיעו: רצים יחד בבחירות; רוטציה בראשות הממשלה, באתר וואלה‏, 21 בפברואר 2019
  52. ^ התואר באתר האוניברסיטה
  53. ^ אמירה לם, אשת חיל, באתר ynet, 21 במרץ 2012


ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורי • יגאל ידין • מרדכי מקלף • משה דיין • חיים לסקוב • צבי צור • יצחק רבין • חיים בר-לב • דוד אלעזר • מרדכי גור • רפאל איתן • משה לוי • דן שומרון • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • שאול מופז • משה יעלון • דני חלוץ • גבי אשכנזי • בני גנץ • גדי איזנקוט • אביב כוכבי • הרצי הלוי דגל הרמטכ"ל
סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל
צבי איילון • מרדכי מקלף • חיים לסקוב • צבי צור • יצחק רבין • חיים בר-לב • ישראל טל • יקותיאל אדם • משה לוי • דוד עברי • דן שומרון • אמיר דרורי • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • מתן וילנאי • שאול מופז • עוזי דיין • משה יעלון • גבי אשכנזי • דני חלוץ • משה קפלינסקי • דן הראל • בני גנץ • יאיר נוה • גדי איזנקוט • יאיר גולן • אביב כוכבי • אייל זמיר • הרצי הלוי • אמיר ברעם
ראשי מפקדת חילות השדה (מפח"ש) וזרוע היבשה (ז"י)
דן שומרון • אמיר דרורי • אורי שגיא • עמנואל סקל • זאב ליבנה • עמוס מלכא • משה עברי-סוקניק • יפתח רון-טל • בני גנץ • אבי מזרחי • סמי תורג'מן • גיא צור • יעקב ברק • יואל סטריק • תמיר ידעי
מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן)
משה כרמל • יוסף אבידר • משה דיין • אסף שמחוני (ממלא מקום) • משה צדוק • יצחק רבין • מאיר זורע • אברהם יפה • דוד אלעזר • מרדכי גור • יצחק חופי • מרדכי גור • רפאל איתן • אביגדור בן-גל • אמיר דרורי • אורי אור • יוסי פלד • יצחק מרדכי • עמירם לוין • גבי אשכנזי • בני גנץ • אודי אדם • גדי איזנקוט • יאיר גולן • אביב כוכבי • יואל סטריק • אמיר ברעם • אורי גורדין
מפקדי יחידת הקישור ללבנון
מפקדי אד"ל בנימין בן אליעזר • יורם המזרחי • אפרים סנה • מאיר דגן • דוד מימון
מפקדי יק"ל מאיר דגן • שלמה אליה • דני רוטשילד • דוד אגמון • זאב זכרין • מיכה טמיר • גבי אשכנזי • גיורא ענבר • אלי אמיתי • ארז גרשטיין • אלי אמיתי (ממלא מקום) • בני גנץ
מפקדי אוגדת אזור יהודה ושומרון
•גבי אופיר • יעקב אור • משה יעלון • שאול מופז • גבי אופיר • יצחק איתן • שלמה אורן • בני גנץ • יצחק גרשון • גדי איזנקוט • יאיר גולן • נעם תיבון • ניצן אלון • חגי מרדכי • תמיר ידעי • ליאור כרמלי • ערן ניב • יניב אלאלוף • אבי בלוט • יקי דולף
מפקדי חטיבת הצנחנים
אריאל שרון • מנחם אבירם • אלי זעירא • יצחק חופי • רפאל איתן • דני מט • חיים נדל • לוי חופש • עוזי יאירי • אריה צידון • מתן וילנאי • עמוס ירון • אמנון ליפקין-שחק • דורון רובין • יורם יאיר • שמואל ארד • מנחם זטורסקי • נחמיה תמרי • שאול מופז • דורון אלמוג • משה יעלון • מתי הררי • ישראל זיו • בני גנץ • יצחק גרשון • גדי שמני • אביב כוכבי • יוסי בכר • חגי מרדכי • הרצי הלוי • אהרון חליוה • אמיר ברעם • אליעזר טולדנו • נמרוד אלוני • יקי דולף • יובל גז • יואב ברונר • עמי ביטון
מפקדי חטיבת יהודה
משה גבעתי • יצחק אברכהן • יוסי גז • מאיר כליפי • בני גנץ • גדי שמני • יגאל שרון • אסף שביט • נעם תיבון • דרור וינברג • חגי מרדכי • מוטי ברוך • יהודה פוקס • אודי בן-מוחה • גיא חזות • אבי בלוט • יריב בן עזרא • יצחק כהן • איתמר בן חיים • אביחי זפרני • ישי רוזיליו
מפקדי חטיבה 551
מתן וילנאי • יורם יאיר • עוזי בן יצחק • גד נגבי • גיורא איילנד •עירי כהן • בני גנץ • טל רוסו • גדי שמני • אביב כוכבי • איל איזנברג • ניצן אלון • דני קס לוין • איתי יהודאי • אמיר ברעם • ירון פינקלמן • נמרוד אלוני • אבי בלוט • יונתן רום • דוד ויינר (מ"מ) • אמיר פרחי • דוד ויינר (מ"מ) • אפרים אבני • אורי לוין (מ"מ) • עידו קס
מפקדי יחידת שלדג
מוקי בצר • אודי שלוי • גיורא ענבר • דורון אלמוג • אליק רון • שמאי רן • בני גנץ • אייל שליין • גל הירש • איל איזנברג • רוני נומה • מוני כץ • איתי יהודאי • בועז הרשקוביץ • א"כ • אבי רוזנפלד • עידן כץ • ע' • י' • איוב כיוף • ב'
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בני_גנץ&oldid=25104182"