פפוס בן יהודה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה הוא דמות המוזכרת בספרות חז"ל. פפוס בן יהודה, נזכר כמי שנהג בקיצוניות והיה נועל את אשתו בבית מעשה שאחריתו עלתה בכי רע. במקום אחר נזכר פפוס בן יהודה כמי שהתנגד למסירות נפש ולהסתכנות למען לימוד התורה בעת גזרות השמד וסופו שנאסר על ידי השלטון הרומאי. על פי העולה מהמקורות, פפוס חי במאה הראשונה או השנייה ונחלקו הדעות אם הדמות במקורות השונים היא אישיות אחת או כמה אנשים שונים בעלי אותו השם.

המעשים על אודות פפוס

המעשה בפפוס ואשתו

התלמוד מביא את פפוס כדוגמה קיצונית לבעל החושש שאשתו תזנה עם אחרים, עד שהיה נועל אותה בתוך ביתו. פרשני התלמוד מבארים זאת לגנאי, שעל ידי כך מערכת היחסים ביניהם מתערערת והאישה עלולה לבגוד בו מחמת כך. במקרה זה, לבסוף אכן כך אירע בפועל. על פי דברי התלמוד, כשאשתו נאפה עם גבר זר. התלמוד מזהה את אשתו עם מרים מגדלא נשיא, המזוהה בדרך כלל עם מרים המגדלית, ואת הגבר שעמו נאפה עם אדם בשם פנדירא, המזוהה במסורת היהודית כאביו של ישו. , זיהויים שצונזרו בגרסאות הנדפסות המסורתיות של התלמוד.

בתלמוד הירושלמי ובמדרש רבה פפוס בן יהודה מוזכר בשם יהודה בן פפוס.

המעשה בפפוס ורבי עקיבא

רבי עקיבא בציור בהגדת מנטובה

פפוס חי בתקופת "דורו של שמד". אדריאנוס הטיל גזרות קשות על היהודים שבארץ ישראל, כשמפֵרי הפקודות מוצאים להורג בעינויים. אחת המצוות שנאסרו במסגרת זו הייתה מצוות לימוד תורה ברבים.

התלמוד מספר על רבי עקיבא, מגדולי החכמים שבאותו דור, שבחר להפר את הפקודה וישב ללמד תורה ברבים. רבי עקיבא, שהיה במרכז התומכים במרד בר כוכבא נמצא מתמרד לשלטון הרומאים בשני המישורים, הן בנקיטת צעדים אקטיביים למאבק ברומאים מהבחינה המדינית, והן בהתנגדות לגזרות הדתיות. אין לשלול את כך שעמדה זו האחרונה התחזקה יותר אצל רבי עקיבא עם כישלונו ודעיכתו של המרד מול עיניו. באחד הפעמים, בעוד רבי עקיבא יושב ומלמד תורה באופן פומבי, הזדמן למקום פפוס בן יהודה, שככל הנראה היה גם הוא מחכמי אותו דור, ותמה על רבי עקיבא איך הוא אינו חושש מהשלטון הרומאי ומסכן את עצמו עבור כך. רבי עקיבא שראה את לימוד התורה כהכרחי וקיומי לעם ישראל, ענה לו באמצעות משל השועל והדגים כי אי לימוד התורה חמור ומסוכן הוא מגזירת השלטון. שכן השלטון לא בהכרח שיתפוס את לומדי התורה, אך אלו המתבטלים מלימוד התורה מסכנים ומאבדים את עתידם בוודאות.

בתלמוד מסופר עוד כי בסופו של דבר, כעבור זמן קצר, אכן נתפס רבי עקיבא ונכלא בבית הסוהר והואשם בלימוד תורה בניגוד לצו הרומאי. בהמשך הוצא רבי עקיבא להורג תחת עינויים. בעוד רבי עקיבא שוהה בבית הסוהר, נתפס אף פפוס על עבירה כלשהי והושם יחד עמו בבית הסוהר. כשנוכח בכך פפוס אמר: ”אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים”.

פפוס ולוליאנוס

ערך מורחב – פפוס ולוליאנוס

אדם נוסף בשם פפוס הוא פפוס שנהרג ביחד עם אחיו של לוליאנוס על ידי הקיסר טראיאנוס או אנשיו בתקופת מרד התפוצות. פפוס זה מוזכר ברוב המקורות ללא שם אביו, אך ממקום אחד בספרא משתמע שהוא פפוס בן יהודה.

זהותו והערכתו

על פי האגדה הקושרת את פפוס בן יהודה למרים, אם ישו, מסתבר שתקופת חייו הייתה בחלקה השני של המאה הראשונה לפני הספירה, ובראשית המאה הראשונה לספירה. על פי הספרא שמזהה את פפוס שנהרג על ידי טראיאנוס כפפוס בן יהודה, עולה שהוא נהרג בעשור השני של המאה השנייה, ואילו על פי המקורות המציגים אותו כמי שנאסר באותה עת שנאסר רבי עקיבא, ניתן להסיק שנהרג בעשור הרביעי של המאה השנייה, בסמוך לתקופת מרד בר כוכבא. טווח הזמנים הרחב הזה עורר ספקות אם מדובר באדם אחד או בכמה אנשים.

רבנו תם והרא"ש מזהים את פפוס בן יהודה שבמעשה נעילת האישה עם פפוס בן יהודה שבדורו של רבי עקיבא. בדרכם הולך גם הרב יצחק פלקסר שאף מביא מדברי רבו הרב יהודה מאיר שפירא שמתאר את פפוס בר פלוגתו של רבי עקביא כ"נציג המתבוללים". הרב פלקסר שולל את האפשרות לומר שפפוס זה היה חכם או שמסר את נפש על קידוש השם.

לעומתם, בעלי התוספות במסכת חגיגה מבדילים ומחלקים אותם לשני אנשים שונים..

שאלת אחדותו וזהותו של פפוס בן יהודה, תלויה גם בהערכת דמותו כפי שמשתקפת מהמעשים השונים. שכן פפוס ממעשה נעילת האישה נדרש לגנאי, ונראה שלא היה תלמיד חכם. בהחמרתו היתרה שהובילה לתוצאות קשות התקיים מאמר חז"ל: "ולא עם הארץ חסיד".

לעומת זאת הערכת פפוס שנזכר במעשה רבי עקיבא משתנה, שכן למרות שהסתייג מסיכון חיים למען התורה, הוא מוצג כאדם שנחשב לחכם בדורו, על פי גרסת המעשה עם רבי עקיבא כפי שמופיעה בילקוט שמעוני (ורבי עקיבא לגלג על כך לאור דבריו בשיחתם בעניין לימוד התורה במסירות נפש)., ואפשר שהיה אף מתלמידי החכמים. רבי אברהם זכות כותב שפפוס זה היה "חכם גדול בברייתא". זוהי גם דעתו של הגאון מווילנה. הגאון מווילנה אף רואה בפפוס השני כאחד מזוג האחים פפוס ולוליינוס שמסרו את נפשם על קידוש השם להצלת הכלל במקרה עלילת דם. הרב יוסף נפתלי שטרן הולך בשיטה זו, לפיה פפוס בן יהודה השני נחשב לחכם והיה חברו של רבי עקיבא, וכן היה אחד משני האחים שמסרו את נפשם על קידוש השם. לדעות אלו, אין קשר בין פפוס השני, שהיה חכם וצדיק, לבין פפוס הראשון שמוזכר לגנאי.

לעומתם, היו ששפטו בחומרה רבה את דמותו של פפוס שבמעשה רבי עקיבא. הרב יצחק פלקסר, שהולך בדרכם של רבנו תם והרא"ש ומזהה את פפוס בין יהודה שבמעשה נעילת האישה עם פפוס המתווכח עם רבי עקיבא, מביא מדברי רבו הרב יהודה מאיר שפירא שמתאר את פפוס כ"נציג המתבוללים". הרב פלקסר שולל את האפשרות לומר שפפוס זה היה חכם או שמסר את נפש על קידוש השם.

אדם בשם פפוס מופיע כתלמיד חכם אף במקומות נוספים, אך אין ידוע אם מדובר בפפוס בן יהודה או באדם אחר בשם פפוס:

במקום אחר בספרות חז"ל מופיע אדם בשם פפוס עם התואר "רבי", שם מוזכר כיצד הוא דורש פסוקים בארבעה מקומות ורבי עקיבא דוחה אותם אחת לאחת.

בתלמוד ירושלמי יש תנא בשם יהודה בן פפוס שרבי יהושע בן חנניה מציין עליו כי ”כל מעשיו לשום שמים”. במדרש שמואל אף יש ממנו אסמכתא ודרש לדין הלכתי. לדעת פרשני התלמוד, פפוס בן יהודה זה, הוא אותו יהודה בן פפוס.

אף רבי פפייס.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.