שלום עליכם – הבדלי גרסאות
שורה 44: | שורה 44: | ||
}} |
}} |
||
הסופרת היהודיה-אמריקאית [[בל קאופמן]] הייתה נכדתו של שלום עליכם. |
הסופרת היהודיה-אמריקאית [[בל קאופמן]] הייתה נכדתו של שלום עליכם, והרקדנית [[ברטה ימפולסקי]] הייתה נינתו. |
||
==צוואת שלום עליכם== |
==צוואת שלום עליכם== |
גרסה מ־14:29, 16 בדצמבר 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר
פרמטרים ריקים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
2 במרץ 1859 האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
13 במאי 1916 (בגיל 57) ארצות הברית |
שם לידה | שלום רבינוביץ' |
מדינה | האימפריה הרוסית, ארצות הברית |
לאום | יהודי |
מקום קבורה | בית קברות מאונט כרמל |
עיסוק | סופר, מוציא לאור, סוחר |
שפות היצירה | רוסית, יידיש, עברית |
תחום כתיבה | סיפורת (סיפורים ורומנים), מחזות |
נושאי כתיבה | חיי היומיום היהודיים במזרח אירופה |
יצירות בולטות | "מנחם מנדל", "טוביה החולב", "מוטל בן פייסי החזן" |
צאצאים | Sarah Solomonovna Rabinovich, Marie Waife |
sholemaleichem | |
חתימה | |
שלום עליכם הוא שם-העט של שלום (בן נחום) רַבּינובֿיץ' (ביידיש: שלום נחומאוויטש ראבינאוויטש; שלום נחומוביץ' רבינוביץ'. ביידיש ההגייה היא Sholem Aleichem)) (3 במרץ 1859, פריאסלאב, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 13 במאי 1916, ניו יורק), מגדולי הסופרים ביידיש.
תולדות חייו
שלום רבינוביץ' נולד בעיר פריאסלאב שבפלך קייב, בדרום-מערב רוסיה (כיום אוקראינה) בתחום המושב היהודי. זמן קצר לאחר לידתו עברה משפחתו לעיירה וורונקה (גר'), שם עברו על שלום שנות ילדותו המאושרות. "בוורונקה הקטנטונת עברו עלי שנותי הטובות ביותר" כתב שלום עליכם ל י.ח. רבניצקי. העיירה וורונקה שימשה אב טיפוס לעיירתו הבדיונית של שלום עליכם: כתריאליבקה, שהתפרסמה בעולם הספרות על דמויותיה והווי החיים היהודי שלה.[1][2]
כשהגיע שלום רבינוביץ' לגיל 11 נאלצה משפחתו לחזור לפריאסלאב וחייו של שלום השתנו לרעה. אביו הפך מסוחר לבעל פונדק דרכים והילדים נרתמו גם הם לעבודה הקשה של תחזוקת מלון אורחים. זמן קצר לאחר חגיגת בר-המצווה של שלום נפטרה אמו, חיה אסתר, ממגפת הכולירע. אביו נישא לאחר מספר חודשים לאישה אחרת, שהפכה לאם חורגת, אשר מיררה את חייהם של הילדים. "תפקיד גדול נועד לאם החורגת באוטוביוגרפיה של אבי" כותבת בתו, מארי וויפה-גולדברג, "צלה העיק על נעוריו... כאשר גדל, קמו לו בעיות רבות, אבל אף אחת לא העיקה עליו כזאת הקשורה בה".[3] למעשה, יצירתו הספרותית הראשונה של שלום עליכם הייתה מחברת, שכתב בנעוריו, ובה אוסף הקללות של האם החורגת, כשהן מסודרות על פי האלף בית.
את השכלתו רכש בתלמוד תורה, וכבר בגיל 21 פרסם מאמרים וסיפורים קצרים – תחילה בעיתון "המליץ" ולאחר מכן כפיליטונים (מעין איגרות) ביידיש. הוא כתב גם ברוסית ובעברית, אך חלק הארי של יצירתו נכתב ביידיש. הוא הסביר את בחירתו בשם עט, לאחר שכבר פרסם את "צוויי קברים" (מיידיש: שני קברים) בשם 'ראב-וויטש' הרומז על שם משפחתו,[4] בכך שלא רצה שאביו יידע על כתיבת מאמר ביידיש (ייתכן שהיה זה "אסופת קללות של החותנת" מאמר רווי הומור אך גם ביטויים שנחשבו אז בוטים). לפי השערה אחת אביו, נחום מנחם רבינוביץ', היה משכיל שתמך בכתיבה בעברית, והתנגד לכתיבה ביידיש. דעה אחרת גורסת שאביו היה איש דתי, והתנגד לסיפורים בסגנון ההשכלה, או לביטויים בוטים.
שלום רבינוביץ' נישא בשנת 1883 לתלמידתו הפרטית, אולגה, בתו של אלימלך לוויב, ונכנס לעולם העסקים של קייב בעקבות הירושה שקיבל לאחר מות חותנו. בשנים 1888–1889 ערך והוציא לאור שני כרכים בשם "די יודישע פאלקס-ביבליאטהעק : א בוך פיר ליטעראטור, קריטיק און וויססענשאפט".[5] ("הספרייה העממית היהודית" לספרות, ביקורת ומדע). לשם כך ריכז סביבו את מיטב סופרי היידיש של התקופה, דוגמת מנדלי וי"ל פרץ, דוד פרישמן, יעקב דינזון ואחרים. הוא ביקש ליישם את רעיון הוצאת רומנים יהודיים כספרי מופת, תוך מתיחת ביקורת על הרומנים הזולים ביידיש שהיו נפוצים מאוד בזמנו. ידועה ביקורתו החריפה, בנושא זה, על שמ"ר בחוברת שהוציא ב-1888 בשם שמר'ס משפט, אדער, דער סוד פריסיאזשניק אויף אללע ראמאנען פון שמ"ר (משפטו של שמ"ר, או דין מושבעים על כל הרומנים של שמ"ר).
ב-1890 הפסיד את רוב הונו בבורסה, ולאחר שנפרעו חובותיו התיישב באודסה, שם פרסם מספר רומנים. ב-1891 החל לכתוב סדרת סיפורי "מנחם מנדל" – סדרת כתבים אשר ליוותה אותו שנים רבות, על אודות סוחר יהודי שאינו מפסיק להמציא תוכניות ותחבולות שאינן מועילות לו לבסוף במאום.
לאחר מספר שנים חזר לקייב ועסק במסחר. ב-1895 כתב את הראשון בסדרת סיפורי "טֶביֶה החולב" (ביידיש: "טעוויע דער מילכיקער"), על אודות חלבֿן יהודי עממי וּקשה יום המתמרן בין המסורת ושינויי המודרנה בסביבתו. דמות זו, השופעת הומור למרות הקשיים הרבים ואשר ביטאה את הלכי הרוח היהודיים בתחום המושב ברוסיה, הפכה לאחת הדמויות המוכרות של הספרות היידית והכללית (שעליה גם בוסס המחזמר "כנר על הגג"). כמו כן, הוסיף לכתוב סיפורים הומוריסטיים קצרים על הווי היהודים, שתרמו לפרסומו הרב.
עקב מהפכת 1905, שכוונה נגד שלטון הצאר ברוסיה והביאה גם לגל פוגרומים גדול ביהודים, היגר חסר כל לארצות הברית ומשם המשיך לנסוע לביקורים תכופים במזרח אירופה. בתקופה זו העניק הרצאות רבות וכתב בעיתונות היידישאית באירופה ובאמריקה, פרסם שני רומנים – "המבול" (ביידיש: "דער מבול") ו"כוכבים תועים" (ביידיש: "בלאנדזשענדע שטערן") – אשר לא זכו להצלחה, וכן מספר מחזות – "הזכייה הגדולה", "האוצר", "קשה להיות יהודי" – שחלקם הוצג רק לאחר מותו. בשנת 1909 אורגנו נשפים לכבודו ובכסף שנצבר נפדו מידי המו"לים הזכויות על יצירותיו. כך נפטר ממצוקותיו הכלכליות שליוו אותו כל חייו.
הוא חלה בשחפת ובריאותו הידרדרה עוד יותר לאחר מות בנו ב-1915, עד אשר נפטר לבסוף בניו יורק ב-13 במאי 1916. עד 4 ימים לפני מותו עסק בכתיבה, ולא זכה לסיים את ספרו "מוטל בן פייסי החזן". נקבר ב-15 במאי 1916 בבית העלמין היהודי "הר נבו" של רובע קווינס. ההלווייה אורגנה לפי בקשת המשפחה על ידי ראש "קהילת ניו יורק" הרפורמית, הרב יהודה ליב מגנס. השתתפו חזן רפורמי של קהילת מונטפיורי מברונקס והחזן יוסלה רוזנבלט, ששר תפילת "אל מלא רחמים" באחת מתחנות הטקס, בבית הכנסת האורתודוקסי "אוהב צדק", בעוד שבאודיטוריום של משרדי "הקהילה" הרב מגנס הקריא את צוואתו של הסופר המנוח. בבית העלמין קרא קדיש הבן של שלום עליכם, נומה. הסופרים שלום אש ואברהם רייזן, המשורר הסוציאליסטי מוריס וינצ'בסקי והמנהיג הציוני נחמן סירקין הספידו את המנוח. רבבות של יהודים שעמדו או צעדו ברחובות של ברונקס עקבו אחרי התהלוכה והטקסים במנהטן ובברוקלין.[6] "ההלוויה נמשכה יותר מחצי יום" כותב דן מירון, "ולכל אורך דרכה הוציאה לרחובות מאות אלפי יהודים... הלומי צער ושטופי רגש. העיר הגדולה לא ידעה כמעט הלוויה כמותה".[7]
הוא נטמן ב"הר נבו" בקבורה זמנית, מתוך תקווה כי בהתאם לצוואתו יוכל להיקבר בעתיד הלא רחוק לצד אביו בעיר הולדתו קייב. אולם הנסיבות ההיסטוריות באותו הזמן לא אפשרו זאת, והוא נטמן בשנת 1921 באורח קבע בבית העלמין "הר כרמל" הסמוך.[8]
הסופרת היהודיה-אמריקאית בל קאופמן הייתה נכדתו של שלום עליכם, והרקדנית ברטה ימפולסקי הייתה נינתו.
צוואת שלום עליכם
צוואת שלום עליכם[9] |
---|
צואת שלום-עליכם
|
ציון על מצבת קברו
ציון על מצבת קברי[10] |
---|
|
יצירתו
יצירותיו של שלום עליכם ניחנו בהומור רב, והן מביעות יחס של חמלה והזדהות עם גיבוריו, אנשי העיירות היהודים, על חולשותיהם ומעלותיהם. בסיפוריו שולבה גם ביקורת סאטירית עליהם, אך היא לרוב מוסווית ואינה נוקבת יתר על המידה. יצירותיו סייעו להעלאת הרמה של הספרות היהודית ונתנו ביטוי לתמורות שחלו בחברה היהודית בת זמנו, להוויי החיים שהיה ונכחד.
ראשון מתרגמיו לעברית היה ישעיהו קרניאל (1942-1881), בן דור המייסדים של המושבה זכרון יעקב. את תרגומי סיפוריו הקצרים של שלום עליכם נהג לשלוח לעיתוניו של אליעזר בן יהודה, "הצבי/האור" ו"השקפה",[11] שם ראו אור בדפוס. בשנת 1917, בעת שכיהן כמנהל סניף בנק אפ"ק בצפת הוציא לאור, ביוזמתו ועל חשבונו, חוברת זיכרון לרגל יום השנה למותו של הסופר ובה כלל קובץ תרגומים מתוך יצירתו.
רבים מכתביו תורגמו לעברית על ידי חתנו, יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ), במחצית הראשונה של המאה ה-20. תרגום מאוחר יותר הוא של אריה אהרוני. אחדים מכתביו תורגמו על ידי דן מירון.
בין מתרגמיו לרוסית הוא מיכאיל שמבדל.
מיצירותיו שהוצגו בתיאטרון, בקולנוע ושודרו בטלוויזיה
- כנר על הגג, (מחזמר).
- טוביה ושבע בנותיו, סרט ישראלי משנת 1968.
- כנר על הגג (סרט), 1971.
- טוביה החלבן, (הצגת יחיד), יזם, הפיק ושיחק גדעון שמר.
- קשה להיות יהודי, מחזה על אנטישמיות ועלילות דם נגד יהודים.
- שלוש אלמנות - מונודרמה, גדעון שמר, עיבוד לבמה אריה אהרוני, 1978-1975.
- שלוש אלמנות - מונודרמה, עיבוד לטלוויזיה אריה אהרוני, שודר ב-1978.
- הזכייה הגדולה, תיאטרון חיפה, בימוי עמרי ניצן, עיצוב במה רות דר, עיבוד לבמה אריה אהרוני, 1981.
- עירם של האנשים הקטנים ביימה אופירה הניג, עיצוב אורן שגיא ושירי אסא, עיבוד אייל דורון ואופירה הניג. ההצגה הועלתה לראשונה ב-2006 בתיאטרון החאן, ובגרסה שונה במקצת ועם שחקנים אחרים באנסמבל הרצליה ב-2009.[12]
- מחווה לשלום עליכם, התיאטרון הקאמרי, תחקיר עריכה וקטעי קישור רחל ואריה אהרוני, 2008.
- קיץ במריאנבד (הצגה), תיאטרון גשר, 2017.
מספריו הנודעים
- טביה החולב
- מוטל בן פייסי החזן
- מנחם מנדל
- מנחם מנדל בוורשה.[13]
- סטמפניו
- יריד (אוטוביוגרפיה)
- סיפורי רכבת
- יוסל'ה זמיר
- אדם ובהמה – מקבץ סיפורים קצרים. (האולר, עלי-כינור, נסתלקו, נפש חיה, צער בעלי-חיים, מעשה באגוזים, הסביבון, הזקן, הברבר החצרוני, מתושלח, כפרות, הנאהבים והנעימים).
- עירם של האנשים הקטנים
- מעשה בכלב סירקא
- סיפורי זעם - מקבץ סיפורים קצרים
- כתריאלים - מקבץ סיפורים. (עיר הכתריאלים, ברית מצווה, חתונה, היורשים, יש קונה עולמו בשעה אחת, לא עליכם יהודים !, תענית קלה, דרייפוס בכתריאליבקה, געגועים על בית-אבא, הבדיקה, מושב-זקנים, שמואל שמלקיס, כתריאליבקה החדשה).
- מדברים בעדם - מקבץ סיפורים. (חמישה ושבעים אלף, אדם בעל-קבה, מטעמים של חלב, עצה, הקדירה, אוזים, אילו הייתי רוטשילד, בלא עין-הרע, נחת-אבות, ממבחן הצבא, לא היו דברים מעולם, רופאים, הביתה של עשירים).
- חיי אדם - מקבץ סיפורים. (ספר ראשון: ימי הילדות, ספר שני: ימי הנערות[14]).
- חיי אדם - מקבץ סיפורים, (כרך שני). (המשך ספר שני: ימי הנערות, ספר שלישי: ימי הבחרות).
- ימים טובים - מקבץ סיפורים. (מעבר בוג, אקדמות, בין אדם לחברו, ששים ושמחים, טווי-זהב, אכספרופריאציה של פסח, משלוח-מנות, פסח בכפר, דויד מלך ישראל, הצעיר במלכים, הגלגל חוזר אחורנית, המטאטא, פרקי שיר-השירים.
- סיפורי מעשיות לילדי ישראל - מקבץ סיפורים. (הדגל, מעות של חנוכה, בבית המלך אחשורוש, בגדי יום טוב, פלשתים, ירק לשבועות, האתרוג, אל סעודת פורים, גלות ערב פסח, גזלנים, לא קם כמשה, אורח לפסח, אסתר, קידלת וקידשת).
- ארבעה ספורים לילדים : האולר, השעון, הדגל, האתרוג.
- עירם של האנשים הקטנים - סיפורים מהמאה העשרים.
- דלים ועליזים אנשים קטנים בעלי השגות קטנות.
- אשרי, יתום אני
- המבול, (כתבים).
- מלה כנגד מלה, (כתבים).
- סיפורי תוהו.
- הדגל.
- מהתלת הדם .
- סיפורי אלף לילה ולילה - שלוש אלמנות / יוסף .
- בעיני ילד .
- אהבה : סיפורים קצרים.
- השעון הזקן .
- שיר השירים : רומאן נעורים בארבעה פרקים.
- מהתלת הדם, (רומן).
- חיי קיט, (סיפורים ופיליטונים).
- בחול ובמועד, (סיפורים).
- יום טוב שהופרה שמחתו.
מיצירותיו ביידיש
- דאס מעסערל, אילוסטרירט פון נאטע קאזלאווסקי, פארלאג קינדערריגג ביי דעם בילדונגס-קאמיטע פון ארבעטער-רינג ניו-יארק, דריטע אויפלאגע, אקט. 1947, (יצא לאור ב-1939).
הנצחה
ב-1966 הוקם בתל אביב בית שלום עליכם, המשמש מרכז לתרבות היידיש בישראל. כן הוקמו בתי ספר ורחובות על שמו.
בעיר קייב הוצב פסל בדמותו בשנת 1997, וגם במוסקבה בשנת 2001. הרחוב הראשי בבירוביג'ן נקרא על שמו, ורחובות רבים נקראים על שמו בערי ברית המועצות, ביניהם קייב, לבוב, ז'יטומיר, אומן, ומיקולאייב. בשנת 1996 נקראה גם חלקת רחובות בניו יורק "כיכר שלום עליכם" (Sholem Aleichem Place).
בנתניה הוצב ב-2011 פסל של שלום עליכם, מעשה ידי הפּסָל לב סגל, ברחוב שלום עליכם. על שמו רחוב בחיפה.
שירו של נתן אלתרמן, "מכתבו של מנחם מנדל" מהווה הספד שלו לדמויותיו של שלום עליכם בעקבות מאורעות השואה.
-
פסל של שלום עליכם בנתניה שהכין הפסל לב סגל.
-
בול ישראלי לציון 100 שנה להולדתו, 1959 (עיצוב: האחים שמיר).
ראו גם
לקריאה נוספת
אוטוביוגרפיה ועדויות משפחתיות
- שלום עליכם, חיי אדם, 2 כר, דביר, תש"י
- בתו, מארי וויפה-גולדברג, אבי, שלום עליכם. ספריית פועלים, 1972
- חתנו, יצחק דב ברקוביץ ראשונים כבני-אדם: ספורי זכרונות על שלום עליכם ובני-דורו (5 כרכים), תל אביב: דביר, תרצ"ח-תש"ג
ביוגרפיה וביקורת
- אברהם ליס (עורך), שלום עליכם: חייו בתמונות: זיַין לעבן אין בילד, תל אביב: בית שלום עליכם, תשמ"ט 1988. (אלבום תמונות ופקסימילים עם מבואות ודברי הסבר בעברית, יידיש ואנגלית)
- כה אמר – אַזוי האָט געזאָגט שלום עליכם: טיפּן, בילדער ווערטלעך און טיַיטשווערטלעך, תל אביב: פֿאַרלאַג י. ל. פּרץ, תשנ"א 1991. (לקט מתוך כתבי שלום עליכם, מסודר לפי נושאים ובלווית מבוא מאת אברהם ליס) (ביידיש)
- דוד לבקובסקי, שלום עליכם וגבוריו, מבוא - דב סדן, מוציא לאור : שלום, תל אביב, תשי"ט, 1959.
- שלום עליכם, בריוו: 1879–1916; רעדאַקטאָר: אברהם ליס, תל אביב: בית שלום עליכם, תשנ"ה 1995.
- חנא שמרוק, עיירות וכרכים, פרקים ביצירתו של שלום עליכם, מאגנס, 2000.
- חנא שמרוק, שלום עליכם : מדריך לחייו וליצירתו, הקיבוץ המאוחד, 1980.
- דן מירון, הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם, עם-עובד, 2004
- אריה אהרוני, שלום עליכם באור חדש, ספרית פועלים, 2002.
- יצחק בקון, מנדלי – שלום עליכם : בחינה מחודשת, הוצאת המרכז ללימודי יידיש, 1995.
- כתבי שלום עליכם, עובדו ותורגמו על ידי י"ד ברקוביץ, הוצאת דביר, תשי"ז.
- אריה אהרוני, שלום לוריא, 'שלום עליכם, תשעים למותו', מדור לזכרו, עיתון 77 311, יוני 2006.
- ישראל ברטל, 'דמות הלא-יהודים וחברתם ביצירת שלום-עליכם: שלבים בהתפתחות המגעים בין היהודים לסביבתם במזרח אירופה, הספרות, 26 (1978), עמ' 39–71.
- מפה לאוזן, שיחות באמנות המונולוג של שלום עליכם, תרגם את שבעת המונולוגים וכתב עליהם מאמרים: דן מירון, הוצאת אפיק, 2012.
קישורים חיצוניים
כתביו ברשת
- [ כל כתבי שלום עליכם ביידיש], במאגר המרכז הלאומי לספרי יידיש (באנגלית)
- כתבי שלום עליכם בפרויקט בן-יהודה
- שלום עליכם, דיאלוג, מתוך "סופרים יהודים", מיידיש: אריה אהרוני, עתון 77, גיליון 311, יוני 2006
- רפי פרסיץ, עלילות שלום עליכם בבורסה - נלקט מתוך הפרק "ניירות", כתבי שלום עליכם, באתר TheMarker, 31 באוקטובר 2008
- שלום עליכם, אוסף הילדים, באתר ynet, 28 בפברואר 2008, סיפור מתוך "סיפורי זעם", מאת שלום עליכם, הוצאת עם עובד, 225 עמודים
- מאה שנה להולדתו של שלום עליכם, טקס במעמד לוי אשכול, זלמן ארן וכן בתי ונכדתו של שלום עליכם. מינהל ההסברה, 1959 (התחלה 5:28)
מכתבים
- שלום עליכם, השטעקשיך של ביאליק, מכתב לחיים נחמן ביאליק, מיידיש: מנחם פרי, באתר הספריה החדשה, 9/11/09
- שלום עליכם, מכתבי סליחה מאת סופרים, חשדתי באדם ישר, באתר הארץ, 25/09/09
- דוד אסף, '"אהובי רעי, המגיד מדובנא": מכתבי בדיחות בסגנון "מגלה טמירין" שהחליפו ביניהם שלום עליכם ושמעון דובנוב', חוליות, 5 (1999), עמ' 61–107.
מידע נוסף
- מתן חרמוני, שלום-עליכם על חייו ויצירותיו, סדרת "צורות", הוצאת סל תרבות ארצי, 2009. עורך: דורי מנור
- על ביקורו של שלום עליכם בווילנה, בתוך ספרו של יצחק דב ברקוביץ' "מן המיצר", בתערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה" באתר יד ושם
- על הופעתו של שלום עליכם במופע הקראה בתיאטרון בווילנה, בתוך ספרו של יצחק דב ברקוביץ' "מן המיצר", בתערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה" באתר יד ושם
- שלום עליכם, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- זאב גולדברג, זאב גולדברג, שלום-עליכם והרעיון הציוני, מכללת אחווה
- וועלוול (זאב) טשרנין, ביידיש זה נשמע יותר טוב, באתר ynet, 8 במאי 2009
- רפאל בשן, רגע של זכרונות: שלום עליכם: הבית והמשפחה, מעריב, 13 במאי 1966
- דדי שי, לא מבינים מוסר השכל, 7 באוקטובר 2008, באתר וואלה!
- דורון קורן, הבאנו תוהו עליכם, באתר ynet, 30 באוגוסט 2010
- לילך נתנאל, "סיפורי תוהו" מאת שלום עליכם, מוכרח להוציא את זה, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2010
- דרור בורשטיין, על "עירם של האנשים הקטנים" מאת שלום עליכם, באתר הארץ, תרבות וספרות, יולי 2005
- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על שלום עליכם, 29 במאי 2012
- דרור בורשטיין, קדירת הזהב של שלום עליכם, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2012
- דן מירון, שלום עליכם והזעזועים ההיסטוריים של זמנו, באתר הארץ, 10 ביוני 2016
- דן מירון, משמעות הכינוי הספרותי "שלום עליכם", באתר הארץ, 17 ביוני 2016
- דן מירון, שלום עליכם וסוד הקפיץ היהודי, באתר הארץ, 24 ביוני 2016
- דן מירון, יידיש, שפה מצחיקה, באתר הארץ, 1 ביולי 2016
- הדר בן-יהודה, דרכו האחרונה של שלום עליכם, באתר הספרייה הלאומית, מאי 2017
- דוד אסף, בעקבות שלום עליכם בניו יורק (א), בבלוג "עונג שבת", 14 בדצמבר 2018
- Louis Fridhandler. Indexes to the Yiddish works of Sholem Aleichem
הערות שוליים
- ^ שלום עליכם, חיי אדם, דביר, תש"י
- ^ מארי וויפה-גולדברג, אבי, שלום עליכם, ספריית פועלים, 1972
- ^ מארי וויפה-גולדברג, אבי, שלום עליכם, עמ'
- ^ [ צווי קברים] דף השער - באתר המרכז הלאומי ליידיש
- ^ Di Yudishe folks-bibliothek: a bukh fir literatur, kritik un vissenshaft
- ^ קטע מ Jeremy Dauber The Worlds of Sholem Aleichem, Nextbook Press, 2013 מצוטט בtablet 7/10/2013
- ^ דן מירון, שלוש הלוויות - שתי תרבויות, באתר הארץ, 8 בדצמבר, 2013
- ^ Arthur A. Goren, The Politics and Public Culture of American Jews, Indiana 1999, p. 71; Mary French, “Mount Carmel Cemetery”, April 10, 2011
- ^ מתוך כתבי שלום עליכם, כרך שני - "חיי אדם", תרגום : יצחק דב ברקוביץ, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ט, 1939, דפוס קואופראטיבי "הפועל הצעיר" בע"מ, תל אביב, פרק: צואת שלום עליכם, עמודים תקפג-תקפז, (המילה צוואה נכתבה על ידי שלום עליכם בכתיב חסר : צואה)
- ^ מתוך כתבי שלום עליכם, כרך שני, "חיי אדם", תרגום : י.ד. ברקוביץ,, מהדורה מתוקנת, הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ט, 1939, דפוס קואופראטיבי "הפועל הצעיר" בע"מ, תל אביב, פרק : "ציון על מצבת קברי", עמוד תקצא, וכן החרוט בעברית וביידיש על מצבת קברו בניו יורק
- ^ שלום עליכם, תרגם ועיבד י. קרניאל, נחת מבנים, השקפה, 18 בספטמבר 1908
- ^ עירם של האנשים הקטנים, באתר של אופירה הניג
- ^ "מנחם מנדל בוורשה", תירגום : אריה אהרוני, הוצאת ידיעות אחרונות, 1977, (229 עמודים)
- ^ "ימי הנערות" - תרגום: י"ד ברקוביץ, הוצאת אברהם יוסף שטיבל ה' בע"מ, ברלין - שרלוטנבורג, תרפ"ח, 1928
- ילידי 1859
- שלום עליכם
- האימפריה הרוסית: אישים
- הומוריסטנים
- סופרים יהודים רוסים
- סופרים יהודים אוקראינים
- חבורת אודסה
- סופרי יידיש הידועים בשם עט
- סופרים יהודים אמריקאים
- סופרים עבריים
- סופרים רוסים
- סופרי יידיש
- הומור יהודי
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- אישים שהונצחו על בולי רומניה
- סופרים אמריקאים הידועים בשם עט
- סופרים רוסים הידועים בשם עט
- פיליטוניסטים עבריים
- יהודים שהיגרו מרוסיה לארצות הברית
- חולי שחפת
- נפטרים ב-1916