אברהם אבן מוסה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ אלי גודין העביר את הדף אברהם אבן מוסה לשם משתמש:עמנואל בן חיים/אברהם אבן מוסה: לא בשל |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־06:24, 9 באוגוסט 2017
אברהם אבן מוסה רב, פוסק ומקובל המאה ה-18
ביוגרפיה
הרב אברהם בן שלמה למשפחת אבן מוסה, נולד, ככל הנראה, בעיר תטואן שבמרוקו. בתטואן הוא למד אצל הרב יעקב מראג'י. לימים נדד לעיר סאלי שבמרוקו. ובסוף ימיו נסע לעיר תוניס. ושימש שם אב בית הדין ווראש ישיבה. נפטר ביום כ"א באדר שנת ה'תצ"ג (8 באוגוסט 1733)[1]
הרב אבן מוסה קיבל תורה מפי המקובל הרב יעקב מראג'י מהעיר תטואן. בהקדמה לפירושו על הזוהר כותב הרב מראג'י כי הרב אבן מוסה המריצו לכתוב את ביאוריו לספר הזוהר (כת"י): "ויהי היום ויבואו בני האלהים החברים המקשיבים לקולי, מליצי דעי, תלמידי, ידידי, ובראשם ראש המדברים, אברך, אב בחכמה ורך בשנים, יניק וחכים, הרב כבוד אברהם אבן מוסה נר"ו... וכשומעי את דבריהם ונועם משליהם... אזרתי חלצי ושמתי קסת הסופר במתני לבאר ביאור על ספר היקר הזה שלא ישאר חלילה סתום וחתום כספר החתום."
על הערכת הרב אבן מוסה כלפי רבו ועל יחסיהם העמוקים ניתן ללמוד עוד מדבריו של הרב אבן מוסה בפירושו להגדה של פסח: "ושמעתי מאלופי ומיודעי אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים, שהיה אומר ומגלה לי כמה סודות נעלמים ועמוקים מנופת צוף מתוקים, והדברים עתיקים, החכם השלם המקובל האלהי, כמהר"ר יעקב מראג"י, תנצב"ה, שהיה רגיל לומר בליל פסח קודם קריאת ההגדה פסוק כי ילד יולד לנו וגו', והגם כי לא ראיתיו עד הנה בשום ספר מספרי הרב האר"י, ראוי הוא לסמוך עליו, כי אפשר שהדברים שלא נתגלו אלינו נתגלו אליו והוא ראה או ידע, ואם הוא בדה מלבו ראויין הדברים למי שאמרן."[2]
הרב אבן מוסה התווכח הרבה עם הרב אברהם אזולאי ממרקש מגדולי המקובלים במרוקו על פירושים והגהות בתורתו של האר"י. וויכוחים אלה תועדו בספרים מקום בינה ושערי בינה (סלוניקי תקע"ג).[3]
בסאלי ובתוניס
בשנת ה'תס"ז חתם הרב אבן מוסה כמורה צדק בסאלי. בשו"ת משפט וצדקה ביעקב חתם כראש חכמי סאלי. בשנת ה'תע"ב חתם על פסק הלכה בלשון זו: "אברהם אבן מוסה דמטיטואן ודר בסאלי יע"א."[4]
לימים היגר הרב אבן מוסה לתוניס ושימש שם אב בית הדין.[5]
הרב אבן מוסה נפטר בתוניס בכ"א אדר ה'תצ"ג.[6]
תלמידיו
- הרב מרדכי קאראבלייו (מתוניס) מחבר הספר מירא דכייא - חידושים על התלמוד (ליוורנו תקנ"ב) ועוד.
- הרב יעקב לומברוזו (מתוניס)
- הרב אברהם גיגי - כתב פירושים ששמע מהרב אבן מוסה והוסיף להם חידושים והערות[7]
חיבוריו המודפסים
הרב אבן מוסה הותיר אחריו מגוון עצום של חיבורים שרובם מצויים בכתב יד וחלקם אבד.[8]
להלן חיבוריו שנדפסו:
- מנחת סוטה (הצאת מכון אהבת שלום - יד שמואל פראנקו: ירושלים תשס"ח)
- חידושים על מסכת נזיר - חלקם נדפס ע"י הרב יעקב פייתוסי בספרו יגל יעקב (ליוורנו תק"ס)
- ליקוטים על מסכת מגילה - נדפסו במקבציאל ל תשס"ה עמ' סט - עג (מכון אהבת שלום - יד שמואל פראנקו)
- הגהות לספרי הרב חיים ויטאל - נדפסו בספרים: מקום בינה ושערי בינה (סלוניקי תקע"ג)
ראו גם
לקריאה נוספת
- מאיר בניהו, "רבי אברהם אבן מוסה ובנו רבי משה" מיכאל ה, תשל"ח
- הרב אברהם הלל, מנחת סוטה, מכון אהבת שלום, ירושלים תשס"ח
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על הרב אבן מוסה ראה: מאיר בניהו מיכאל ה: "הרב אברהם אבן מוסה ובנו רבי משה" (תשל"ח); הרב אברהם הלל מבוא לספר מנחת סוטה עמודים 20 - 23 (מכון אהבת שלום - יד שמואל פראנקו: ירושלים תשס"ח).
- ^ על הרב מראג'י ויצירותיו ועל קשריו עם תלמידו ראה מבוא לספר מנחת סוטה עמודים 20 - 23.
- ^ ראה עוד שם הגדולים בערך הרב אברהם אבן מוסא גדולים א פ (ירושלים תשנ"ב).
- ^ ראה: משפט וצדקה ביעקב א ט; מלכי רבנן דף י עמודה ג ודף יח עמודה ב (ירושלים תרצ"א); מבוא למנחת סוטה עמ' 23 - 24.
- ^ ראה: מבוא למנחת סוטה עמ' 24 - 26, 30
- ^ כך לפי החקוק על מצבתו. ראה מבוא למנחת סוטה עמ' 30
- ^ ראה: מבוא למנחת סוטה עמ' 26 - 27
- ^ לסקירה מפורטת לכתביו של הרב בן מוסה, ראה מבוא למנחת סוטה עמ' 31 - 35.