סבטלנה נרבאייבה

אוֹיְדִין נַרְבַּאייֶבָה (אוזבקית קירילית: Ойдин Норбоева, אוזבקית לטינית: Oydin Norboyeva; נולדה בטשקנט ב-5 במרץ 1944), הידועה גם בגרסה הרוסית של שמה, סְבֶטְלַנָה עַבְּדוּלְחַקוֹבְנָה נרבאייבה (רוסית: Светлана Абдулхаковна Норбаева) היא שחקנית ילידת אוזבקיסטן המתגוררת כיום בישראל.

ביוגרפיה

ראשית דרכה

נרבאייבה נולדה בטשקנט, בירת אוזבקיסטן הסובייטית, ב-1944. אביה, עבדולחק נרבאייב, היה שחקן בתיאטרון הדרמה הלאומי ע"ש חמזה ניאזי וזכה בתואר האמן המצטיין מטעם הרפובליקה. גם היא פנתה לעסוק בתחום, ונרשמה ללימודים בפקולטה למשחק במכון לתיאטרון ע"ש אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי בעיר הולדתה. היא הייתה בקשר עם סטודנט אחר, חביבוללה פאיזייב, במאי סרטים לעתיד. ב-1961 ילדה את בנם, גָ'חוֹנְגִיר (ג'אניק) פאיזייב, (רו') העוסק אף הוא בקולנוע: בין השאר, הפיק את "אדמירל" וביים את "גמביט טורקי", הסרטה של הספר בעל אותו השם מאת בוריס אקונין. נרבאייבה ופאיזייב נישאו, אך התגרשו כשנה לאחר לידת בנם.

קריירת המשחק

ב-1963, שנה לפני שסיימה את לימודיה, הצטרפה נרבאייבה לתיאטרון הלאומי, שם הופיעה במגוון תפקידים לאורך עשרים-ושבע השנים בהן נמנתה עם האנסמבל. בין השאר, שיחקה את קורדיליה ב"המלך ליר" בעונת 1966; את מרי סטיוארט במחזהו בעל אותו השם של פרידריך שילר בעונת 1967; את אנטיגונה ב-1978, ואת דזדמונה ב"אותלו" בעונת 1984.

ב-1966 השתתפה לראשונה בסרט קולנוע, "חיי אמש", בו שיחקה את התפקיד הראשי של אישה בשם סוראיה. על הופעתה זכתה בתעודת כבוד לשחקנית החדשה הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים של הרפובליקות המרכז-אסיאתיות. היא שיחקה בכעשרים סרטים בסך הכל. ב-1967 יצא לאקרנים סרטה המפורסם ביותר, "אל תירו במס' 26" של אולפני אוזבקפילם, שזכה להצלחה ניכרת בכל ברית המועצות ונצפה בידי כ-32.9 מיליון איש – הישג בלתי שכיח להפקות מחוץ לרוסיה גופא. נרבאייבה הופיעה בתפקיד נאדיה, מרגלת סובייטית שהסתננה לבית-ספר של האס אס המכשיר משתפי פעולה מרכז-אסיאתיים לפעולות חבלה בעורף הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה. על משחקה בסרט הוענק לה פרס לנין של הקומסומול האוזבקי. היא הייתה מוכרת לקהל בארצה גם כמדבבת, והשתתפה בדיבוב סרטים סובייטים רבים לשפה האוזבקית.

בתחילת שנות ה-70 הופיעה נרבאייבה בסרטים הטג'יקיים "אגדת רוסתם" ו"רוסתם וסוחרב", שניהם עיבודים ל"שאהנאמה" מאת פירדוסי. היא שיחקה את הנסיכה תהמינה, אהובתו של הגיבור רוסתם ואם בנו סוחרב. בעת הצילומים החלה בקשר עם הכוכב ששיחק את רוסתם, השחקן האוסטי בימבולאט וטאייב (רו'), עמו התחתנה. נולד להם בן אחד, זאור. לחצי העבודה על שני השחקנים הביאו אותם להיפרד לאחר חמש שנות נישואין. באותה תקופה, במקביל להמשך עבודתה בתיאטרון ע"ש חמזה, הצטרפה לתיאטרון הניסויי אילחום של הבמאי הצעיר מרק וייל , התיאטרון העצמאי הראשון בברית המועצות.

שנות ה-80 והלאה

ב-1979 הוענק לנרבאייבה תואר "האמנית העממית" של אוזבקיסטן, הכיבוד הגבוה ביותר שיכלה רפובליקה סובייטית להעניק לשחקן. באמצע שנות ה-80 היא פגשה את עזים טורדייב, פרופסור למיקרוביולוגיה, שהפך תוך זמן קצר לבעלה השלישי. ב-2010 ציינה נרבאייבה כי "הם כבר עשרים וחמש שנים ביחד." ב-1989 ניתן לה פרס הרפובליקה האוזבקית.

ב-1990 עזבה את התיאטרון ע"ש חמזה לטובת התיאטרון הדרמטי הרוסי בטשקנט, שם הופיעה בין השאר בתפקיד הראשי ב"פילומנה" מאת אדוארדו דה פיליפו.

ב-1999 עלו נרבאייבה ובעלה לישראל. היא שיחקה במספר תפקידים בתיאטרון בארץ, וזכתה לפרסום מחודש כשהופיעה בסדרה "תא גורדין" ב-2012 בתפקיד סבתו של רן דנקר.

קישורים חיצוניים

• ‫גילי איזיקוביץ, העבר נוקש בדלת: ראיון עם כוכבי "תא גורדין", באתר הארץ, 6 בינואר 2012‬
• "סבטלנה נרבאייבה - החיים אינם נעשים קלים יותר, אך הופכים מעניינים יותר." ראיון מקיף במגזין 'בלה טרה'. (ברוסית)
• "סבטלנה (אוידין) נרבאייבה" באתר המוקדש לקולנוע הסובייטי. (ברוסית).
• "האמנית העממית אוידין נרבאייבה" באתר התיאטרון הלאומי האוזבקי (באוזבקית).
• "סבטלנה נרבאייבה" באתר 'מרכז אסיה'.