מאסטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 44: | שורה 44: | ||
== לקריאה נוספת == |
== לקריאה נוספת == |
||
* {{צ-ספר|מחבר=אפי זיו|שם=הצופן הנוצרי|מקום הוצאה=אור יהודה|מו"ל=כנרת, זמורה |
* {{צ-ספר|מחבר=אפי זיו|שם=הצופן הנוצרי באמנות|מקום הוצאה=אור יהודה|מו"ל=[[כנרת, זמורה-ביתן]]|שנת הוצאה=2015|עמ=-127|ISBN=978-965-566-137-8}} |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־21:08, 20 בנובמבר 2016
מאסטה (באיטלקית: Maestà) מושג באמנות המתאר תמונה של המדונה עם ישו התינוק כשהיא ישובה בכס מלכות מוקפת במלאכים ובקדושים.
ציורי מאסטה הפכו לנפוצים בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13, בעיקר בטוסקנה שבאיטליה. נראה שהתופעה קשורה בהתעצמות פולחן מרים במאה ה-13.
המילה מאסטה באיטלקית פרושה 'מַלְכוּת' או 'תפארת'. השתמשו במושג לראשונה ב-1311 עם חנוכתה של המאסטה של דוצ'ו, שהתיאור הזה אכן התאים לה מאוד. זאת למרות שמאסטות של צ'ימבואה צוירו כבר כ-30 שנה קודם לכן.
המאסטות, בחלקן, נעשו על קירות בטכניקת הפרסקו ובחלקן בטמפרה על לוח עץ. ממדיהם היו, בדרך כלל, גדולים מאוד. ממדי הגדולה שבהן, זו של סימונה מרטיני , היו 970X763 ס"מ.
מאסטות עיקריות
- מאסטה של צ'ימבואה, פרסקו. הבזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי, הכנסייה התחתונה.
- מאסטה של השילוש הקדוש (Santa Trinita Maestà), צ'ימבואה, צבע על לוח עץ (תארוך משוער 1280). בגלריית אופיצי שבפירנצה.
- מאסטה של השילוש הקדוש (Santa Trinita Maestà), צ'ימבואה, צבע על לוח עץ (תארוך משוער 1280). במוזיאון הלובר
- מאסטה של צ'ימבואה, טמפרה ועלי זהב על לוח עץ. (תארוך משוער: 1280 – 1290). בכנסיית סנטה מריה די סרבי בבולוניה.
-
מאסטה של צ'ימבואה. הבזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי
-
צ'ימבואה: מאסטה של השילוש הקדוש, גלריית אופיצי
-
צ'ימבואה: מאסטה של השילוש הקדוש מוזיאון הלובר
-
מאסטה של צ'ימבואה. כנסיית סנטה מריה די סרבי בבולוניה
- המאסטה של דוצ'ו, ציור בטמפרה ועלי זהב על לוח עץ. (1308 – 1311). צוירה במקור עבור הקתדרלה של סיינה.
- מאסטת "כל הקדושים" (Maestà di Ognissanti) של ג'וטו טמפרה ועלי זהב על לוח עץ. (תארוך משוער 1310). בגלריית אופיצי שבפירנצה.
- מאסטה של סימונה מרטיני, פרסקו. (1315). בית העירייה (palazzo pubblico), סיינה.
- מאסטה של ליפו ממי ואביו ממו די פיליפוצ'ו, פרסקו. (1317). בית העירייה של סן ג'ימיניאנו.
-
המאסטה של דוצ'ו
-
ג'וטו:מאסטת "כל הקדושים"
-
מאסטה של סימונה מרטיני, בית העיריה, סיינה
-
מאסטה של ליפו ממי ואביו. בית העיריה, סן ג'ימינאנו
- מאסטה של אמברוג'ו לורנצטי, טמפרה ועלי זהב על לוח עץ. (תארוך משוער 1335). במוזיאון di arte sacra בעיירה מסה מריטימה (Massa Marittima ) שבנפת גרוסטו, טוסקנה.
- מאסטה של אמברוג'ו לורנצטי, פרסקו. (תארוך משוער 1337). בכנסיית אוגסטינוס (chiesa di Sant'Agostino), סיינה.
- מאסטה של מזאצ'ו, טמפרה על לוח עץ. (1426). בגלריה הלאומית, לונדון.
- מאסטה של פרה אנג'ליקו, טמפרה על לוח עץ. (תארוך משוער 1430). המוזיאון הלאומי של סן-מרקו (Museo nazionale di San Marco), פירנצה.
-
מאסטה של אמברוג'ו לורנצטי מסה מריטימה
-
מאסטה של אמברוג'ו לורנצטי,סיינה
-
מאסטה של מזאצ'ו. הגלריה הלאומית, לונדון
-
מאסטה של פרה אנג'ליקו, המוזיאון הלאומי של סן-מרקו, פירנצה
לקריאה נוספת
- אפי זיו, הצופן הנוצרי באמנות, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015, עמ' -127, מסת"ב 978-965-566-137-8