מוחמד יזבכ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מוחמד יזבק)
מוחמד יזבכ
محمد يزبك
לידה 1950 (בן 74 בערך)
בודאי (בעלבכ), לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בודאי (בעלבכ) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוחמד יזבכ (בערבית: محمد يزبك, בתעתיק מדויק: מחמד יזבכ; נולד ב-1950) הוא איש דת לבנוני שיעי, ממייסדי חזבאללה, ראש מועצת השריעה של הארגון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזבכ נולד בשנת 1950, למשפחה שיעית בבודאי, כפר במחוז בעלבכ שבלבנון.[1][2][3] הוא למד תאולוגיה בנג'ף שבעיראק כתלמידו של מוחמד באקר א-סדר.[4]

פעילות טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו בעיראק, חזר יזבכ ללבנון ב-1980 שם היה שותף פעיל להקמת חווזות, מוסדות דת שיעיים, בלבנון.[5] לפני הקמת חזבאללה הוא היה חבר בתנועת אמל.[6][7]

עבאס מוסאווי, סובחי אל-טופיילי ויזבכ, כולם מן הבקאע, חברו לאנשי משמרות המהפכה האיראניים שהגיעו לבקאע בשנים 1981–1982 והחלו בהקמת ההתארגנות שבהמשך נקראה חזבאללה.[8][9][10] ב-1987 תמך יזבכ במרד טופיילי נגד אי-השוויון בחזבאללה לטובת אלה פעילים מדרום לבנון.[11] בשנות ה-90 הפך יזבכ למנהיג בכיר בחזבאללה, באזור הבקאע.[12] הוא הוציא פתוות בנוגע לפעילות חזבאללה שאחת מהן הייתה ב-2006 בנוגע לייצור פנטילין על ידי חזבאללה.[13] באמצעות פתווה זו הותרו ייצור הסם ומכירתו, אך הפתווה גם דרשה שאיש מחברי חזבאללה לא יצרוך את הסם.[13] [14]

יזבכ הוא נציגו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, בבקאע.[15] הוא אחראי על חלוקת המענקים הכספיים שהקצה משרדו של ח'אמנאי לחזבאללה.[16] בנוסף, יזבכ הוא הנציג המיוחד של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה וחבר במועצה העליונה של חזבאללה, מועצת השורא.[17][18][19] בשנת 2009 נבחר שוב יזבכ למועצת השורא.[20] הוא מכהן גם כיושב ראש מועצת השריעה של חזבאללה, הידועה גם בשם הוועדה המשפטית העליונה.[8][9]

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזבכ שיבח את הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות ב-23 באוקטובר 1983, בהם נהרגו 241 אנשי צבא ארצות הברית. לטענתו, הפיגועים פגעו בשלטונה המוחלט של ארצות הברית וכן בצרפת.[21] הוא גם הוסיף, "תנו לאמריקה ולישראל לדעת שיש לנו תאוות קדושים ושהמוטו שלנו הופך למציאות".[21] הוא נוהג להשתמש באנלוגיה בין "קרב הגמל", מלחמת האזרחים הראשונה בקרב המוסלמים, לבין השימוש של חזבאללה בנשק בניסיון להפוך את ההתקפות החמושות של חזבאללה ללגיטימיות.[22] בשנת 2012, הוא הוביל למתחים כשהחיה מחלוקת היסטורית בין סונים לשיעים כשמתח ביקורת פומבית על עאישה, בת זוגו השלישית של הנביא מוחמד.[22]

ניסיונות התנקשות וסנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בדצמבר 2005 ניצל יזבכ ללא פגע מניסיון התנקשות בבעלבכ.[23][24] פיצוץ מחוץ לביתו לא גרם לנפגעים.[25][26][27]

מקורות זרים דיווחו כי מטרתו של "מבצע חד וחלק" ב-2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה הייתה לחטוף את יזבכ.[28][29]

במאי 2017 היה יזבכ כפוף לסנקציות שהטילו ארצות הברית וחלק ממדינות ערב, כולל סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ובחריין, בנוסף לתשעה בכירים נוספים בחזבאללה.[30]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוחמד יזבכ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Lebanon: One Good Reason for IDF's Interest in Baalbek". LebanonWire.com. 26 באוגוסט 2006. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-7 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Hikmat Shreif (19 באוגוסט 2006). "Israel commando raid rattles Lebanon truce". Lebanon Wire. Baalbek. AFP. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Mohammad Yazbek". Eye on Hezbollah. נבדק ב-3 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Nicholas Blanford (2011). Warriors of God: Inside Hezbollah's Thirty-Year Struggle Against Israel. New York: Random House. p. 47. ISBN 978-0-679-60516-4.
  5. ^ R. Erlich; Y. Kahati (ביוני 2007). "Hezbollah as a case study of the battle for hearts and minds". Intelligence and Terrorism Information Center. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Amal Saad (2019). "Challenging the sponsor-proxy model: the Iran–Hizbullah relationship". Global Discourse. 9 (4): 631. doi:10.1332/204378919X15718898344883.
  7. ^ Eva Dingel (2016). Power Struggles in the Middle East: The Islamist Politics of Hizbullah and the Muslim Brotherhood. London; New York: I.B. Tauris. p. 185. ISBN 978-1-78672-115-0.
  8. ^ 1 2 "Who's Breathing Down Hezbollah Leader's Neck?". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-02-10.
  9. ^ 1 2 Middle East Transparent, web.archive.org, ‏2013-09-21
  10. ^ תא"ל (מיל') דר' שמעון שפירא, הולדתה של תנועת"חיזבאללה", מבט מל"מ, גיליון 92, ספטמבר 2022, עמ' 15
  11. ^ "Sayyed Nasrallah re-elected for another term". The Weekly Middle East Reporter. 5 בדצמבר 2009. נבדק ב-24 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Hezbollah seeks Dollars American tourists bring". Reading Eagle. 25 בדצמבר 1994. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Boaz Ganor; Miri Halperin Wernli (2013). "The Infiltration of Terrorist Organizations Into the Pharmaceutical Industry: Hezbollah as a Case Study". Studies in Conflict & Terrorism. 36 (9): 704. doi:10.1080/1057610X.2013.813244.
  14. ^ Carl Anthony Wege (2016). "Anticipatory Intelligence and the Post-Syrian War Hezbollah Intelligence Apparatus". International Journal of Intelligence and CounterIntelligence. 29 (2): 257. doi:10.1080/08850607.2016.1121039.
  15. ^ John Kifner; Warren Hoge (3 באוגוסט 2006). "200 Missiles Hit Israel as Battle Rages in Lebanon". The New York Times. Beirut. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Zvi Barel (28 בפברואר 2013). "What's troubling Hezbollah leader Hassan Nasrallah?". Haaretz. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Hezbollah: Israel Unable to Attack Iran". Fars News Agency. 17 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-13 בספטמבר 2009. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Geagea: Nasrallah Believes he has a 'Sharia representative' among Christians". Lebanon Wire. 29 בדצמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-28 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Dominique Avon; Anaïs-Trissa Khatchadourian; Jane Marie Todd (2012). Hezbollah: A History of the "Party of God". Cambridge, MA; London: Harvard University Press. p. 215. ISBN 978-0-674-06752-3.
  20. ^ Shimon Shapira (17 בדצמבר 2009). "Has Hizbullah Changed?" (PDF). Intelligence and Terrorism Information Center. נבדק ב-7 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 Michael T. Kindt (2009). "Hezbollah: a State within a State". In Michael T. Kindt; Jerrold M. Post; Barry R. Schneider (eds.). The World's Most Threatening Terrorist Networks and Criminal Gangs. New York: Palgrave Macmillan. p. 128. doi:10.1057/9780230623293. ISBN 978-1-349-38077-0.
  22. ^ 1 2 Are John Knudsen (Fall 2013). "Sheikhs and the City. Urban Paths of Contention in Sidon, Lebanon". Conflict and Society. 6 (1). doi:10.3167/arcs.2020.060103.
  23. ^ "Embattled Hezbollah backs Iraq 'doves of peace'". Ekklesia. 12 בדצמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2017. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Hezbollah militant survives bomb attack". Lebanonwire. 10 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2011. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Hezbollah militant escapes blast". BBC. 11 בדצמבר 2005. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, לבנון: בכיר חיזבאללה ניצל מפיצוץ מכוניתו, באתר ynet, 9 בדצמבר 2005
  27. ^ יואב שטרן, חיזבאללה מאשים את ישראל בניסיון התנקשות בפעיל בכיר בארגון, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2005
  28. ^ דניאל סלאמה וסער הס, מפקד 910, היועץ והמנהיג: צמרת חיזבאללה ברשימת הטרור, באתר ynet, 20 במאי 2018
  29. ^ יואב שטרן, קצין צה"ל נהרג ושניים נפצעו בפעולה ליד בעלבק; סניורה: זו הפרה של הפסקת האש, באתר TheMarker‏, 19 באוגוסט 2006
  30. ^ Zeina Karam; Bassem Mroue (15 בנובמבר 2018). "Militant or poet? US sanctions Hezbollah leader's son". Associated Press. Beirut. נבדק ב-3 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מוחמד_יזבכ&oldid=38520511"