עיכוב התפתחותי
עיכוב התפתחותי או איחור התפתחותי הוא מושג מתחומי הרפואה והפסיכולוגיה המתאר מצב בו ילד מתפקד בתחום מסוים או במספר תחומים פחות מהמצופה מבני גילו. עיכוב התפתחותי מתבטא בקושי במיומנויות התפתחותיות כמו: הסתגלות לחיים של הילוד (0–6 חודשים) למידה ותנועה של התינוק (6–24 חודשים), מיומנויות טרום למידה של הפעוט (2–4 שנים) ומיומנויות למידה ותפקוד בחיי יום-יום של הילד (4–6 שנים).
שלבי ההתפתחות הם אוניברסליים, אך כל ילד מתפתח בקצב האישי שלו, קצב המושפע ממגוון גורמים גנטיים וסביבתיים. מרבית הילדים מתפתחים באופן תקין, אך לכעשרה אחוזים יש איחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים. ילדים אלו נכנסים לקטגוריה של ילדים עם עיכוב או איחור התפתחותי.[1][2]
גורמי סיכון לעיכוב התפתחותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצבים הבאים מוגדרים כעיכוב התפתחותי או הפרעה נוירו-התפתחותית: פגיעות מוטוריות, הפרעות תקשורת, פגיעות שכליות, הפרעות התנהגות, שיתוק מוחין, מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו'.[3]
עיכוב בהתפתחות נובע משתי קבוצות גורמים: פגיעות על רקע גופני ופגיעות אחרות.
- עיכוב התפתחותי סומטי (כתוצאה מפגיעה במערכת עצבים או מערכת השלד) נכות זו יכולה לנבוע ממחלות תורשתיות, סיבוכי הריון, פגות מתחת לשבוע 32 או משקל פחות מ-1,500 גרם.
- עיכוב התפתחותי שאינו סומטי – הפרעות קלות המשפיעות על ארבעת תחומי התפתחות: מוטוריקה גסה (סרבול בתנועה) מוטוריקה עדינה (קושי בתפקוד הידיים) שפה ותקשורת (קושי בדיבור ובקריאה) וחיברות (קשיי התנהגות). הפרעה בארבעת מרכיבי ההתפתחות עלולה לגרום לבעיות למידה והתנהגות בגיל מבוגר יותר.[4]
מאפייני העיכוב ההתפתחותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיכוב ההתפתחותי בא לביטוי בארבע מיומוניות היסוד.
- מוטוריקה גסה (תנועה במרחב): ייתכן קושי ביכולת לבצע פעילות גופנית מאומצת, חולשה בשרירים, התעייפות מהירה וליקויי יציבה.
- מוטוריקה עדינה (קואורדינציה של ידיים): ייתכן קושי בהתפתחות של יד דומיננטית, תנועות מסורבלות ולא קואורדינטיביות בביצוע פעילויות ידיים הדורשות דיוק.
- שפה ותקשורת: ייתכן קושי ברכישת שפה ובשימוש במילים ובמשפטים, המשפיע על היכולת לארגן את המידע המילולי ליצירת תקשורת עם אחרים.
- חיברות: ייתכן קושי בפיתוח אינטראקציה חברתית עם בני הגיל או הבנת מצבים חברתיים.
עיכוב או איחור באחד מארבעת המרכיבים עלול ליצור קשיים בפיתוח מיומנויות מורכבות (משחקי חשיבה) במימוש פוטנציאל הלמידה (קריאה, כתיבה חשבון) ובתפקודי יום יום (התארגנות בוקר, אכילה והרגלי נקיון).[4] הכרת ה'גילאים הקריטיים' בהתפתחות מאפשרת לגלות סימנים ראשונים לזיהוי יכולות או קשיים.
הקשר בין גילאים קריטיים לבין עיכוב התפתחותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדים עוברים שינויים פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים הסוללים את הדרך להתפתחותם העתידית. טווח הנורמה הוא רחב אך ישנם מספר גילאים קריטיים בהם נבנות מיומנויות המשפיעות על הלמידה וההתנהגות בבית ובחברה. הגיל הקריטי הוא נקודות ציון בה אפשר לבדוק הצלחה, סטייה, או כישלון. זהו טווח זמן קצר שלאחריו קשה לרכוש תחום למידה חדש באופן ספונטני וטבעי. הכרת טווחי הנורמה של אבני הדרך ההתפתחותיות מאפשרות לזהות את הגיל הקריטי לכל אבן דרך,
הגילאים הקריטיים של המיומנויות ההתפתחותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושה גילאים הבודקים מיומנויות יסוד:
- גיל 4 חודשים: מעבר מרפלקסים לתגובות (מעקב עיניים, חיוך, אחזקת ראש)
- גיל 8 חודשים: תגובות קואורדינטיביות - מורכבות (ישיבה, זחילה, משחק)
- גיל שנתיים: השלמת מיומנויות היסוד. (הליכה עצמאית, משחק מורכב, מילים ראשונות)
שני גילאים הבודקים מיומנויות טרום למידה ולמידה:
- גיל שלוש עד חמש שנים: רכישת מיומנויות קדם - למידה (ציור, דיבור, הכרת מספרים)
- גיל שש שנים: רכישת מיומנויות למידה: קריאה, כתיבה וחשבון.
טווח הנורמה הוא רחב מאוד ולכל ילד יש קצב התפתחות ייחודי, עם זאת, כשתינוקת לא תופסת צעצוע בגיל חצי שנה, או תינוק לא עומד בגיל שנה וחצי, ייתכן שהם עברו את התקופה הקריטית של רכישת מיומנות באופן ספונטני. אם ילד לא מצייר קו בגיל ארבע שנים או ילדה בת חמש לא יכולה לספר סיפור המורכב ממספר משפטים, ייתכן שמדובר בעיכוב התפתחותי.[5]
במקרה של חוסר ודאות, מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בשאלה לגבי הצורך במעקב התפתחותי.
מעקב התפתחותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבחון מוקדם לגילוי עיכוב התפתחותי מאפשר לקדם את התינוק ועוזר להוריו לממש טוב יותר את פוטנציאל הלמידה שלו, בהתייחס ליכולות ולקשיים שלו.
זיהוי קושי התפתחותי יכול להתגלות בבדיקה שגרתית בטיפת חלב, על ידי ההורים או במסגרת הגנית בה נמצא הילד.
בטיפת חלב נבדקת התפתחות התינוק במטרה לאתר קשיים בהתפתחות.[6] אם קיים חשד לעיכוב, המשפחה תופנה להתייעצות עם רופא ילדים בקהילה להחלטה על מעקב או הפניה לאבחון התפתחותי.
לאחר קבלת חוות דעת של רופא מומחה בקהילה, ההורים יופנו לאבחון של רופא/ה התפתחותי/ת במכון להתפתחות הילד.
שירותי המערך ההתפתחותי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
האבחון נערך במכונים להתפתחות הילד הנמצאים במרכזים רפואיים, מוכרים על ידי משרד הבריאות ומנוהלים על ידי רופא התפתחותי.[7] האבחון ההתפתחותי מיועד לילדים בגיל הרך להערכת מידת התפתחותם מבחינה גופנית, שפתית, שכלית, חברתית ורגשית ולבדיקת היכולות והעיכובים בארבע מיומנויות היסוד: התחום המוטורי (מוטוריקה גסה ועדינה) שפה ותקשורת וכישורים חברתיים. האבחון מבוצע על ידי צוות מומחים הכולל אבחון התפתחותי של רופא התפתחותי. אבחון נוירולוגי של רופא נוירולוג. אבחון תפקודי של ריפוי בעיסוק. אבחון שפתי, של קלינאות תקשורת. אבחון מוטורי – של פיזיותרפיה ואבחון התפתחותי כוללני – של פסיכולוג התפתחותי.[1][4]
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול מותאם לצרכיו הייחודיים של כל ילד,וניתן על ידי צוות רב-מקצועי.
במסגרת השיקומית המטרה היא לממש את הפוטנציאל האישי ופוטנציאל הלמידה, המושפע מהיכולות והקשיים הייחודיים לכל ילד. בטיפולי השיקום ההתפתחותי מתייחסים למיומנויות היסוד הדרושות למיומנויות למידה עתידיות: תנועה, משחק, שפה, דיבור, חשיבה, וקשר עם אחרים. בסיום הטיפול ניתנת הדרכה להורים להמשך התרגול בבית על מנת להתקדם לשלב ההתפתחותי הבא, בהתייחס לשלב ההתפתחותי העכשווי.
במסגרת החינוך המטרה היא לקדם ולפתח את כישורי הלמידה והיכולות של הילד כדי לקדם את פוטנציאל הלמידה שלו ולרכוש מיומנות והרגלים שיקדמו אותו במסגרת החינוכית ובתפקוד בחיי יום יום.
לילדים הנמצאים במסגרות חינוך נערכים שני סוגי אבחונים חינוכיים: אבחון פסיכולוגי חינוכי ואבחון דידקטי הנעשה על ידי איש חינוך המתמחה בנושא זה. באבחונים אלה נעזרים המאבחנים בשיטות אבחון שונות כגון: מבחני מיומנות, אינטליגנציה, ומבחן אישיות, המסייעות להבנת מצבו של הילד כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים המתאימים ביותר לקידומו ולשילובו בגן או בבית הספר.
הטיפול במסגרת החינוך עשויה להיות פרטנית או קבוצתית, בין אם הקבוצה היא כיתה, חלק מכיתה או כמה תלמידים מכיתות שונות. העזרים המשמשים לטיפול עשויים לכלול עזרים טיפוליים ייעודיים שעשויים להיות משולבים בסביבה הטבעית של התלמיד ומשמשים אותו בתפקודו היום יומי.[8][9]
שירותי סיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות 'חוק חינוך מיוחד' משנת 2018, התפתחו בשנים האחרונות מסגרות כלליות ומיוחדות המקדמות ילדים בעלי לקות התפתחותית. מטרתן לתת מענה מותאם לכל תלמיד בהתאם לצרכיו הייחודיים, למאפייני התפקוד שלו ולתמיכה הנדרשת לו. כל זאת כדי לאפשר לו השתתפות בתהליך הלמידה, מיצוי יכולותיו וקידומו בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.[4][8][9]
על מנת להשיג מטרות אלו נבנו מסגרות בהן ניתן לממש את פוטנציאל הלמידה האישי של כל תלמיד: שילוב בכיתה רגילה עם מורה משלבת בכיתה, כיתה משולבת או כיתה מקדמת. בכל אחת מהמסגרות האלו נבנות תוכניות פרטניות לילדים עם עיכוב התפתחותי המאפשרות להם לקדם את פוטנציאל הלמידה שלהם ולהשתלב בצורה מיטבית בחברה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבחון ילדים בעלי לקויי למידה, באתר מרכז התמיכה בליקויי למידה
- עכובים בהתפתחות הילד, משרד הבריאות
- אוכלוסיות מיוחדות, באתר משרד החינוך
- המדריך הישראלי להתפתחות הילד
- עיכוב התפתחותי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 כללית, התפתחות הילד: אבחון. טיפולים. זכויות, באתר redirect.clalit.co.il
- ^ Alan Slater, Michael Lewis, Introduction to Infant Development, OUP Oxford, 2007, ISBN 978-0-19-928305-7. (באנגלית)
- ^ Donald W. Black, Jon E. Grant, DSM-5® Guidebook: The Essential Companion to the Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition, American Psychiatric Pub, 2014-02-01, ISBN 978-1-58562-532-1. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 משרד הבריאות, עיכובים והפרעות בהתפתחות ילדים, באתר משרד הבריאות, 2023
- ^ פוסטים - גילאים קריטיים בהתפתחות הילד, באתר קל - קידום למידה, מגיל 0-6 שנים, 2023
- ^ רוזנשטוק, וייזר, טיפת חלב: המדריך השלם מהלידה עד גיל שנה, 2023
- ^ משרד הבריאות, מכונים מוכרים להתפתחות הילד ), באתר משרד הבריאות, 2022
- ^ 1 2 מסגרות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל בית ספר, באתר כל זכות
- ^ 1 2 חוק חינוך מיוחד 1988, באתר חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח - 1988 ותיקון מס' 11, תשע"ח - 2018
