ח'ווארזם
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
ח'ווארזם (בפרסית: خوارَزم) הוא האזור הפורה של דלתת נהר האמו דריה במקום שבו הוא נשפך בעבר לימת ארל (הימה יובשה במאה ה-20 עקב פעילות אנושית). האזור מהווה מעין נווה מדבר רחב ממדים באמצע הרמה המדברית במערב מרכז אסיה. זה היה אזור עתיר מסחר וחקלאות מבוססת השקיה מסיבית.[1] כיום ח'ווארזם שייכת בחלקה לאוזבקיסטן ובחלקה לטורקמניסטן.
בעבר, אזור ח'ווארזם היה מרכז הציוויליזציה הח'ווארזמית האיראנית ושורה של ממלכות כגון השושלת האפריגית והשושלת האנושטגינית , שבירותיהן היו (בין היתר) כָּאת' ,[2] גרגאן (כיום קוניה-אורגנץ') ומהמאה ה-16 ואילך, חיווה. האזור היה בסיסה של אימפריה מקומית הנושאת את אותו שם, האימפריה הח'ווארזמית (שנודעה גם בשמה ח'ווארזם שאה) שלטה בין השנים 1077–1231 על חלקים נרחבים של מרכז אסיה וכל איראן. האימפריה נפלה עם פלישת השבטים המונגולים מהמזרח במהלך המאה ה-13.[3]
שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח'ווארזם נודעה גם בשמות הבאים: Chorasmia, Khaurism, Khwarezm, Khwarezmia, Khwarizm, Khwarazm, Khorezm, Khoresm, Khorasam, Kharazm, Harezm, Horezm, Chorezm. בשפות שונות: פרסית עתיקה, פרסית, ערבית, סינית, הודית, אוזבקית, כולל יוונית. (שבה כונתה ח'וראסמיה, ע"י הרודוטוס).[4]
גיאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור ח'ווארזם נמצא במערב מרכז אסיה. הוא מתוחם בצפון על ידי שרידי ימת ארל במזרח על ידי מדבר קיזילקום, בדרום על ידי מדבר קאראקום, ובמערב על ידי רמת אוסטיורט. שטחה של של ח'ווארזם העתיקה מחולק באופן טבעי ל-2 אזורים. בחלקו הצפוני, הגובל בנהר אמו דריה קיימים אינספור עמקים ביצתיים, מישורים עצומים המורכבים משטחי מרעה רחבים הנוטים לכיוון צפון וצפון-מזרח. בחלקו הדרומי, אדמות פוריות שנוצרו בחלקם של העמקים של נהרות מורגאב וטאג'אן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התושבים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופיים הייחודי של השטחים של אזורי ח'ווארזם העתיקה, קבעו את אורח החיים של האוכלוסייה העתיקה וגם השפיעו על היווצרות, התפתחות ותערובות של התרבויות העתיקות שצמחו בארץ זו.
חלקה הצפוני של ח'ווארזם (דלתא אקצ'דריה) היה מיושב על ידי אנשים שהתפרנסו מציד ומדייג (תרבות קלטמינור ) באלף השלישי והרביעי לפנה"ס. באלף השני לפנה"ס התפתחו שבטים יישמו שיטות הפשוטות של גידול בעלי חיים וחקלאות. (תרבות טוזבוגיופ Tozabogyop ותרבות סוביאורגן Suvyorgan ). [5]במחצית השנייה של האלף ה-2 לפנה"ס ובתחילת האלף ה-1 לפנה"ס (מאות IX-VIII) השתכללה חקלאות השלחין והתפתחה שיטת גידול בקר למרעה (תרבות אמיראבאד Amirabad -תרבות ארכיאולוגית מתקופת הברונזה המאוחרת במאות התשיעית והשמינית לפנה"ס בשטח ח'ווארזם העתיקה. תרבות זו תוארה על ידי המדען הסובייטי סרגיי טולסטוב על בסיס חפירות שנעשו בין השנים 1937 ל -1940 של יישובים באזור תעלת אמיראבאד, Kara-Kalpak ) [6]. על בסיס תערובת של השבטים של התרבויות של Tozabogyop, Suvyorgan ו- Amirabad נוצרו שבטים שהם היו אבותיהם הישירים של התושבים הקדומים של ח'ווארזם . להתפתחות גידול בעלי חיים נוודים, במיוחד גידול כבשים, הייתה השפעה חזקה על החיים החברתיים של תושבי ח'ווארזם ויצרה את מעמד הפרשים.[7]
בעמקים ובנאות הנווה הממוקמים בחלק הדרומי של ח'ווארזם (טאג'אן, הרירוד, מורגוב וג'יוקסור), והתפתחה תרבות החקלאות המושקעת המושבית כבר באלף ה-VI-III ה-1 לפנה"ס. בתקופות אלו התאחדו תושבי אזור זה לאגודה שבטית והשתמשו בחקלאות במחרשות ובמתקני השקיה גדולים וקטנים שונים. תחילה הם בנו בתים של חדר אחד מגגות סכך, אחר כך בתים של כמה חדרים מגגות ולבנים גולמיות לאורך הרחובות, ובנו יישובים מוקפים חומה וכפרים מבוצרים ( תרבות Namozgohtepa ).[8] בסוף האלף ה-2 לפנה"ס - תחילת האלף ה-1 לפנה"ס, שטחי תרבות החקלאות המושקת העתיקה התרחבו מזרחה ודרום-מזרחה והתפשטו לרמות העליונות של עמק הרירוד. מוזכר באווסטה כי ארץ ח'ווארזם נמצאת בעמק הלמנד ממזרח לאריה. [9]
על פי נתונים ארכיאולוגיים, נצפה כי במהלך תקופה זו, חלק אחד משבטי רועי נוודים שחיו למרגלות האמו-דריה היגרו דרומה והתיישבו באזורי צפון הודו.
היסטוריה מיתולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלומד המוסלמי בן המאה ה-11 אל-בירוני, מילידי ח'ווארזם, מתארך את ראשית ההתיישבות באזור לשנת 1,292 לפני הספירה. הוא מסביר שהארץ שהייתה שייכת למלך המיתולוגי אפרסיאב, שלפי האפוס האיראני החשוב שאהנאמה (בתרגום: ספר המלכים), היה האויב הראשי של איראן, לדבריו, היא יושבה לראשונה 980 שנה לפני אלכסנדר מוקדון (כלומר בערך 1292 לפנה"ס) כאשר גיבור האפוס האיראני סיאווש הגיע לח'ווארזם והיה ראשון המתיישבים שם.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ח'ווארזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Barbara A. West, Encyclopedia of the Peoples of Asia and Oceania, Infobase Publishing, 2010-05-19, עמ' 402, ISBN 978-1-4381-1913-7. (באנגלית)
- ^ Habib Borjian, Encyclopaedia Iranica Foundation KĀṮ, iranicaonline.org, May 31, 2013 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Carl Brockelmann, Carl Brocklemann and Moshe Perlmann, trans. Joel Carmichael and Moshe Perlmann (ע), History of the Islamic Peoples, ניו יורק: G.P. Putnam’s sons,, 1947, עמ' 547
- ^ Encyclopaedia Iranica Foundation, CHORASMIA, iranicaonline.org, 2011-10 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Matyakubov Khamdam Khamidjanovich, Ruzmetov Sherzod Kaxramanovich, Abdullayev Akbar Ahmedovich, THE SOCIAL-ECONOMICAL AND CULTURAL LIFE OF THE POPULATION IN THE LOWER AMUDARYO, EPRA International Journal of Socio-Economic and Environmental Outlook (SEEO) 9, 2022-02-11, עמ' 20–24
- ^ Amirabad Culture, TheFreeDictionary.com (באנגלית)
- ^ History of the Ancient Ethnic Processes of the Khorezm Oasis - ProQuest, www.proquest.com (באנגלית)
- ^ - MedCrave online, medcraveonline.com, /01/ (ב־)
- ^ Henry Field, Kathleen Price, Early History of Agriculture in Middle Asia, Southwestern Journal of Anthropology 6/1, Spring, 1950, עמ' 21-31, JSTOR 3628687
- ^ C. E. Bosworth, ĀL-E AFRĪḠ (עמ' 743-745), iranicaonline.org, July 29, 2011 (באנגלית אמריקאית)
| ההיסטוריה של ח'ווארזם | ||
|---|---|---|
| שושלות | השושלת האפריגית (335-995) • השושלת המאמונית (995–1017) • השושלת הע'זנווית (963-1187) • השושלת הסלג'וקית (1055-1152) • הענף של אלטונטש ( 1020-1041) • השושלת האנושטגינית (1077-1260) • השושלת הסופית (1361 – 1379) • השושלת הטימורית (1370-1507) | 
|
| אימפריות | האימפריה הפרתית (247 לפנה"ס-224)• האימפריה הסאסאנית (205-636) • האימפריה ההפתליטית (440-565 ) • גקטורקים (542-603) • האימפריה המוסלמית (622-1258) • הח'ליפות האומיית (661-750) • הח'ליפות העבאסית (750-1258) • האימפריה הסאמאנית (819-1005) • האימפריה הח'ווארזמית (1077-1231) • האימפריה המונגולית (1206-1294) • האימפריה הטימורית (1370-1507) | |
| אישים בולטים | מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (780-845) • אבו סאהל אל-מאסיחי (-1010) • אבן אל-חמר (942-1017) • אל-בירוני (973-1050) • אבו נאסר מנצור (960-1036) • אל-ג'ורג'אני (1040-1136) • אל-זמח'שרי (1075-1144) | |
ערך זה הוא קצרמר בנושא אוזבקיסטן ובנושא גאוגרפיה של אסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.