העיקרון הקופרניקני
העיקרון הקופרניקני (אנגלית: Copernican principle) הוא עיקרון בפילוסופיה של המדע, ובקוסמולוגיה בפרט, שדן במקומו של כדור הארץ ביקום ובמעמדו בו. לפי עיקרון זה, כדור הארץ אינו במרכז היקום ואינו בעל מעמד חשוב ומיוחד. ההבדל בין עיקרון זה למודלים הגיאוצנטרי וההליוצנטרי הוא שהמודלים דנים במקומו הפיזי של כדור הארץ, ולמעשה הם מקרה פרטי של העיקרון. העיקרון הוא הרעיון המנחה בקביעת עקרון הממוצעות, וניתן להרחיב אותו עבור האדם ולטעון שהאדם אינו צופה ביקום מנקודה שיש בה ייחוד כלשהו על פני נקודה אחרת[1].
את העיקרון קבע הכומר הפולני ניקולאוס קופרניקוס, שעסק בין השאר במתמטיקה ובאסטרונומיה, ושעל בסיס בקשה מרשויות הכנסייה לשפר את חישובי לוח השנה, הבין כי סביר יותר שהשמש עומדת במרכז ולא כדור הארץ. קופרניקוס היסס מלפרסם את ממצאיו ובסוף ימיו (1543) הסכים לפרסם את הדברים בלחצו של אחד מעמיתיו.[2] עם השנים הפכה התיאוריה שלו למוסכמה ומאז המאה ה-17, כאשר התיאוריה של קופרניקוס זכתה למספיק הוכחות, היא הפכה למשל למהפכה תפיסתית-פרדיגמטית, הידועה מאז בכינוי המהפכה הקופרניקאית. עד אז קבעו גורמים דתיים להעמיד את כדור הארץ והאדם במרכז היקום, כאשר היקום סובב סביבם, מתוך התפיסה הרווחת שהעולם נברא עבור האדם. העיקרון הקופרניקני מבטל את מרכזיותו של האדם ומציב אותו כחלק מן היקום.
העיקרון מעולם לא הוכח, וקיימת דעה שלא ניתן להוכיחו. עם זאת, במהלך השנים הצטברו ראיות שמחזקות אותו. ראשית, קופרניקוס הציב את כדור הארץ ככוכב לכת מבין מספר כוכבי לכת שסובבים את השמש. לאחר מכן גילה ויליאם הרשל שמערכת השמש מקיפה את גלקסיית שביל החלב יחד עם כוכבים רבים אחרים. אדווין האבל גילה ששביל החלב הוא גלקסיה אחת מני רבות. רצף תגליות זה הניח את היסודות לפיתוחה של תאוריית המפץ הגדול והקוסמולוגיה המודרנית. מאמרים מודרניים מנסים לבחון את העיקרון בדרכים שונות כמו חקירת קרינת הרקע הקוסמית והסחה לאדום שלה[3].
מאחר שלא ברור אם העיקרון נכון, פיזיקאים בונים מודלים הכוללים את העיקרון ומודלים מחוסרי העיקרון. דוגמה לבעיה בשימוש בעיקרון היא התאוצה בהתפשטות היקום. היקום מתפשט בתאוצה הולכת וגדלה, דבר שקשה להסבירו בהנחה שהיקום אחיד מכל נקודה שממנה צופים בו (איזוטרופי). נהוג לקרוא לגורם התאוצה אנרגיה אפלה ולשינוי בתאוצה הקבוע הקוסמולוגי. בהנחה שלכדור הארץ מקום ביקום באזור בעל צפיפות נמוכה במיוחד, ניתן לשער את קיומם של אזורים צפופים יותר ביקום שהכבידה שלהם גורמת לתאוצה זו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Copernican Principle, Encyclopedia Britannica
- ^ Dava Sobel, A More Perfect Heaven: How Copernicus Revolutionized the Cosmos, Bloomsbury Publishing 2011
- ^ Copernican principle tests, Google Scholar search
