Space Oddity

"**Space Oddity**"
	סינגל בביצוע דייוויד בואי
	מתוך האלבום David Bowie
יצא לאור	11 ביולי 1969
פורמט	תקליט ויניל
הוקלט	20 ביוני 1969
מקום הקלטה	אולפני טרידנט
סוגה	רוק מתקדם
שפה	אנגלית
אורך	5:15
חברת תקליטים	מרקיורי רקורדס
כתיבה	דייוויד בואי
לחן	דייוויד בואי
הפקה	גאס דאדג'ן

"Space Oddity" (בעברית: "תעלומה בחלל") הוא שיר שנכתב ובוצע על ידי דייוויד בואי בשנת 1969. זהו שיר הנושא מתוך אלבומו השני, שיצא לאור בבריטניה בנובמבר 1969.

על השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרעיון לשיר קיבל בואי לאחר שראה במגזין טיים את התמונה הראשונה של כדור הארץ שצולמה מהירח (זריחת הארץ). בנוסף, הוא הושפע מהספר של ארתור סי קלארק והסרט של סטנלי קובריק "2001: אודיסאה בחלל" שיצא שנה קודם בשנת 1968. בתזמון מצוין, השיר יצא כמה ימים לפני נחיתת האדם הראשון על הירח ביולי 1969.

השיר, בלדה שסיפרה את סיפורו של מייג'ור טום, אסטרונאוט שאבד בחלל, פרט על מיתר ההתרגשות שבלאו הכי ליוותה את הנושא באותה תקופה (אם כי בואי עצמו טען שהפרסום כלל לא סונכרן במודע עם תאריך הנחיתה). לשיר קיימת גם פרשנות המתקשרת לשימוש בסמים, אך בואי עצמו מתאר את השיר כסיפורו של אדם שמימש את חלומו ובדרך לשם איבד קשר עם כל מה שהיה חשוב ויקר לו לפני כן (ממש כפי שהוא עצמו יחווה בשנים הבאות).

השיר הגיע למקום החמישי במצעדים בבריטניה, והוסף לאלבום השני שלו, הפעם תחת חברת התקליטים "Mercury". האלבום, שנקרא כמו קודמו, David Bowie, יצר בלבול בבריטניה (בארצות הברית האלבום הופץ בשם Man of Words, Man of Music). מספר שנים מאוחר יותר יצא האלבום תחת השם Space Oddity.

את כל שירי האלבום הפיק טוני ויסקונטי, למעט השיר שנבחר להיות הסינגל המוביל באלבום "Space Oddity", אותו הפנה ויסקונטי למפיק גאס דאדג'ן. השיר שבמקור היה בעל אופי אקוסטי, הוקלט בליווי המכשיר האלקטרוני סטיילופון שהוא למעשה מעין אורגן-כיס. השיר ניכתב בהשראת סרטו של סטנלי קיובריק 2001: אודיסיאה בחלל, וכלל את דמותו של מייג'ור טום. בשנת 1980 שב בואי אל דמותו של מייג'ור טום, בשירו "Ashes to Ashes" שהופיע באלבום Scary Monsters (and Super Creeps).

השיר זכה בפרס איבור נובלו לשיר הטוב של השנה (יחד עם Where Do You Go To (My Lovely)? של פיטר סארסטד).

Space Oddity נודע כשיר המרגש במיוחד, ומזוהה בעיקר עם בני הנעורים כשמדובר על געגועים לבית. השיר ידוע גם כמזוהה כמייצג פגיעה עצמית.

השיר יצא כ-A-Side עם השיר The Man Who Sold the World.

ב-15 בפברואר 1980 הוציא דייוויד בואי תקליטון ובו בצד אחד השיר "שיר אלבמה" ובצדו השני גרסה אינסטרומנטלית לשיר Space Oddity. התקליטון זכה להצלחה והגיע למקום ה-23 במצעד הסינגלים הבריטי.

השיר נוגן ברצף כאשר הושמע בתוך הטסלה רודסטר של אילון מאסק שנעה במסלול מאדים סביב השמש, אחרי שהוצמדה למטען ששוגר בהצלחה בטיסת הבכורה של משגר לוויינים וחלליות פאלקון כבד ב-6 בפברואר 2018^[1].

ניתוח השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא לנסח את הפסקה בצורה של ערך אנציקלופדי ולא כציטוט ארוך.

ניר להב כותב על השיר^[2]: "דייוויד בואי המציא כמעט בעצמו סוג חדש של יצירות רוק, רוק חללי ופנטסטי – space rock. הוא הצליח ליצור בעזרת המילים והמוזיקה חוויה של ריחוף, טיל ששולח אותך אל החלל והריק האינסופי.

החל מהלהיט הראשון שלו, space oddity משנת 1969. להיט ענק שהכיר לעולם את הדמות של מייג'ור טום, טייס חלל שנשלח למשימת יחיד במעמקי החלל ממנה הוא לא יחזור, כשבקשתו האחרונה מ"פיקוד הקרקע" היא למסור את אהבתו לאשתו אותה הוא לא יראה יותר.

כדי ליצור את התחושה שגם אנחנו נשלחים לעומק החלל ללא אפשרות חזרה כמו מייג'ור טום, בואי השתמש בהרבה אפקטים מוזיקליים. אין לשיר מבנה ברור והתיפוף לאורך השיר מאוד שונה ומוזר. במקום לתת את הקצב של השיר בצורה פשוטה ורקידה, התיפוף משתנה ולא חוזר על עצמו. התחושה שמתקבלת היא מעין חוסר איזון, יציאה משיווי משקל. לאורך כל הבית הראשון שומעים "מאחור" את הספירה לאחור לקראת המראת הטיל וכשהספירה מגיעה לאפס הגיטרות נכנסות ומדמות את ההמראה.

בפזמון יש לפתע מחיאות כפיים משום מקום, והשיר מתחיל ב־fade in (לאט לאט מתחזק) ונגמר ב־fade out (המוזיקה ממשיכה כל הזמן והולכת ונחלשת) כך שנראה שהשיר נצחי, אף פעם לא התחיל ואף פעם לא נגמר. אנחנו ממשיכים להיסחף ברחבי החלל כמו מייג'ור טום. איזו יצירת רוק!"

ביצועים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מספר ימים לפני חזרתו לכדור הארץ מתחנת החלל הבינלאומית, פרסם האסטרונאוט כריס הדפילד גרסת כיסוי לשיר Space Oddity. בגרסתו שינה הדפילד מספר מילים כך שהעלילה תתקיים בתחנת החלל והסוף יהיה סוף טוב (בניגוד למקור). הקליפ של גרסה זו, שצולם כולו בחלל, צבר בתוך פחות משבוע כ-12 מיליון צפיות ביוטיוב, ובכך עקף את הקליפ של הביצוע המקורי. עם זאת, שנה בדיוק לאחר העלאת הקליפ הודיע הדפילד שהוא יוסר מהרשת בעקבות פקיעת הרישיון להפצת גרסת הכיסוי^[3]. לבסוף, לא נמחקה הגרסה וניתן למצוא אותה באתר YouTube^[4].

בסרט מר דידס, שר אדם סנדלר חלק מהשיר^[5].

"מייג'ור טום (בא הביתה)"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 הוציא זמר הסינתפופ הגרמני פטר שילינג גרסה משלו לסיפורו של מייג'ור טום, גיבור שירו של בואי, בשם "[Major Tom [völlig losgelöst" ("מייג'ור טום [מנותק לחלוטין]"). השיר הצליח מאוד בגרסתו הגרמנית המקורית בגרמניה, אוסטריה ושווייץ, ובגרסתו האנגלית "(Major Tom (Coming Home" ("מייג'ור טום [בא הביתה]") הפך ללהיט בינלאומי. בגרסתו של שילינג, מייג'ור טום אובד בעומק החלל באופן מכוון, ולמעשה החלל הוא ביתו האמיתי אליו הוא חוזר.

מצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעדים	מיקום
הולנד Dutch Top 100	4
בריטניה UK Singles Chart	1
ארצות הברית US Billboard Hot 100	15
בלגיה Belgium Singles Chart Flanders	20
צרפת French Singles Chart	144
אירלנד Ireland Singles Chart	3
שוודיה Swedish Singles Chart	15