רוסטוק (סיירת, 1912)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף SMS רוסטוק)
"רוסטוק"
הסיירת "רוסטוק"
הסיירת "רוסטוק"
הסיירת "רוסטוק"
תיאור כללי
סוג אונייה סיירת קלה
צי הצי הקיסרי הגרמני
דגל הצי
סדרה קרלסרוהה
ציוני דרך עיקריים
מספנה הוואלדטסטוורקה-דוויטשה ורפט עריכת הנתון בוויקינתונים
תחילת הבנייה 1911
הושקה 12 בנובמבר 1912
תקופת הפעילות 4 בפברואר 19141 ביוני 1916 (שנתיים ו־16 שבועות)
אחריתה הוטבעה בקרב יוטלנד
מלחמות וקרבות מלחמת העולם הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים כלליים
הֶדְחֶק סטנדרטי: 4,900 טון, מקסימלי: 6,191 טון
אורך 142.2 מ'
רוחב 13.7 מ'
שוקע 5.38 מ'
מהירות 29.3 קשר (42 קמ"ש)
גודל הצוות 373
טווח שיוט 9,300 ק"מ
הנעה 14 דוודי קיטור, 26,000 כוחות סוס,
המניעים 2 מדחפים
שריון חגורת שריון – 60 מ"מ
סיפון – 60 מ"מ
מגדל הניווט – 100 מ"מ
חימוש 12 תותחים 105 מ"מ (4.1 אינץ')
2 צינורות טורפדו 500 מ"מ (19.7 אינץ')
120 מוקשים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוסטוקגרמנית: SMS Rostock) הייתה סיירת קלה מסדרת קרלסרוהה שנבנתה על ידי הצי הקיסרי הגרמני. הייתה לה ספינת אחות אחת, קרלסרוהה; הספינות היו דומות מאוד לסיירות הקודמות מסדרת מגדבורג. הספינה הונחה ב-1911, הושקה בנובמבר 1912 והושלמה בפברואר 1914. חמושה ב-12 תותחי 10.5 ס"מ SK L/45, לרוסטוק היה מהירות מרבית של 28.5 קשרים (52.8 קמ"ש) וההדחק שלה היה 6,191 טון (6,093 טון ארוך) במעמס מלא.

רוסטוק שירתה בצי הים הפתוח כמובילת שייטות סירות טורפדו במשך כל הקריירה שלה. היא שירתה עם המיסוך לסיירות המערכה של קבוצת הסיור I במהלך פעולות נגד החוף הבריטי וקרב שרטון דוגר. היא הוקצתה למסך של צי הקרב במהלך קרב יוטלנד ב-31 במאי1 ביוני 1916. היא השתתפה בפעולות גדולות ביוטלנד והעסיקה לעיתים קרובות כוחות קלים בריטיים, שבשיאו היא טורפדה על ידי משחתות זמן קצר לאחר חצות. היא נגררה על ידי ספינות טורפדו גרמניות, אך למחרת בבוקר עלתה הסיירת אה"מ דבלין על הספינות הנסוגות. הגרמנים הציבו מטענים על סיפון רוסטוק והורידו את הצוות לפני שדבלין הגיעה למקום.

תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של רוסטוק היה 142.2 מטר (467 רגל), רוחב הספינה היה 13.7 מ' (45 רגל) והיה לה שוקע של של 5.38 מ' (17.7 רגל) קדימה. הדחק האונייה היה 6,191 טון (6,093 טון ארוך) במעמס מלא. מערכת ההנעה שלה כללה שני סטים של טורבינות קיטור ימיות המניעות שני מדחפים בקוטר 3.5 מטר (11 רגל). הם תוכננו להעניק 26,000 כוחות סוס (19,000 קילוואט), אך הגיעו ל-43,628 כוחות סוס (32,533 קילוואט) בשירות. אלה הופעלו על ידי שנים עשר דוודים פחמיים מסוג Marine ושני דוודים על בסיס נפט. אלה העניקו לספינה מהירות מרבית של 29.3 קשרים (54.3 קמ"ש). רוסטוק נשאה 1,300 טון (1,300 טון ארוך) של פחם, ועוד 200 טון (200 טון ארוך) של מזוט שהעניקו לה טווח של כ-5,000 מיילים ימיים (9,300 ק"מ) במהירות של 12 קשרים (22 קמ"ש). לרוסטוק היה צוות שכלל 18 קצינים ו-355 מלחים.

הספינה הייתה חמושה בסוללה ראשית של 12 תותחי 10.5 ס"מ (4.1 אינץ') SK L/45 במעמדים בודדים. שניים הוצבו זה לצד זה קדימה על המצודה, שמונה מוקמו באמצע הספינה, ארבעה משני הצדדים, ושניים זה לצד זה מאחור. התותחים היו בעלי הגבהה מקסימלית של 30 מעלות, מה שאפשר להם לירות במטרות לטווח עד 12,700 מטרים (41,700 רגל). סופקו להם 1,800 פגזים, 150 פגזים לכל תותח. היא הייתה מצוידת גם בזוג צינורות טורפדו בקוטר 50 סנטימטרים (19.7 אינץ') עם חמישה טורפדות שקועים בגוף על צד הרוחב. היא גם יכלה לשאת 120 מוקשים. הספינה הייתה מוגנת על ידי חגורת שריון בקו המים בעובי 60 מילימטרים (2.4 אינץ') באמצע הספינה. במגדל הניווט היו דפנות בעובי 100 מילימטרים (3.9 אינץ'), והסיפון היה מכוסה בלוח שריון בעובי עד 60 מ"מ.

היסטוריית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסטוק הוזמנה תחת שם החוזה "ארזאץ גייר" והונחה במספנת Howaldtswerke בקיל ב-1911. היא הושקה ב-12 בנובמבר 1912; בעת השקתה, היא הוטבלה על ידי ראש עיריית רוסטוק, ד"ר מגנוס מאסמן. לאחר השלמת עבודת ההצטיידות, הוכנסה האונייה לצי הים הפתוח ב-5 בפברואר 1914. לאחר הפעלתה בפברואר 1914, הוצבה רוסטוק כמנהיגת שייטת סירות טורפדו בצי הים הפתוח.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 בינואר 1915, רוסטוק היוותה חלק מהתמיכה בסיירות המערכה בקבוצת הסיור הראשונה בפיקודו של אדמירל פרנץ פון היפר במהלך גיחה להשמדת כוחות קלים בריטים שפעלו ליד שרטון דוגר. הספינה הפליגה עם שלוש סיירות קלות נוספות ו-19 סירות טורפדו. רוסטוק וכמה מסירות הטורפדו הוטלו למסך את האגף השמאלי של שייטת סיירות המערכה. הקבוצה הגרמנית נתקלה בחמש סיירות מערכה בריטיות, וכתוצאה מכך התרחש קרב שרטון דוגר, שבמהלכו הוטבעה הסיירת המשוריינת בליכר. רוסטוק השתתפה בהפגזת ירמות' ולואוסטופט ב-24 באפריל 1916, כחלק מהמיסוך של קבוצת הסיור I. בזמן שסיירות המערכה הפגיזו את לואוסטופט, רוסטוק וחמש סיירות נוספות לחמו בכוח הארוויץ'. זמן קצר לאחר מכן, סיירות המערכה התערבו ואילצו את כוח הארוויץ' לסגת. לאחר מכן התנתקה השייטת הגרמנית וחזרה לנמל.

קרב יוטלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפות המציגות את התמרונים של הצי הבריטי (כחול) והגרמני (אדום) ב-30 – 31 במאי 1916

רוסטוק השתתפה גם בקרב יוטלנד, ב-31 במאי 1916. היא שימשה כמנהיגת שייטת סירות הטורפדו, כשהיא הניפה את דגלו של קומודורה אנדראס מיכלזן. על השייטת הוטל למסך את שייטות אוניות המערכה של צי הים הפתוח. כשהצי הגרמני הגיע למגע בין שייטות סיירות המערכה הבריטיות והגרמניות בשעה 17:30, ניסו צמד משחתות, נסטור וניקאטור לתקוף את מערך הקרב הגרמני. רוסטוק ומספר אוניות מערכה התמודדו עם המשחתות, שאחת מהן הושבתה מהאש הגרמנית הכבדה. אוניות המערכה השמידו את המשחתות נסטור ונומאד והצוותים שלהם נאספו על ידי סירות טורפדו גרמניות.

בשעה 19:32, רוסטוק וכמה סירות טורפדו חצו את הקו הגרמני והחלו להניח מסך עשן כדי לחפות על נסיגת הצי הגרמני. כעשרים דקות לאחר מכן, ניתק מיכלזן מספר סירות טורפדו כדי לסייע לסיירת המערכה ליצו שניזוקה קשות. עד שהצי הגרמני תפס את מערך השיוט הלילי שלו, רוסטוק הוצבה עם הסיירות הקלות של קבוצת הסיור IV בצד השמאלי של הצי. קצת לפני חצות, רוסטוק וקבוצת הסיור IV באו במגע עם שייטת הסיירות הקלות השנייה. מעט אחרי חצות, שייטת המשחתות הרביעית הבריטית תקפה את המערך הגרמני, היכן שרוסטוק הוצבה. היא הצטרפה לירי שהופנה נגד המשחתות כשהם הגבירו את התקפתם. המשחתות שיגרו מספר טורפדות לעבר הגרמנים, ואילצו את רוסטוק ושאר הסיירות להסתובב כדי להימנע מהם; זה הפנה את הספינות ישירות אל אוניות המערכה בשייטת אוניות המערכה הראשונה. רוסטוק עברה בהצלחה את המערך, אך הסיירת אלבינג נפגעה על ידי אחת מאוניות המערכה והושבתה.

בכאוס של קרב הלילה, אורות החיפוש של רוסטוק האירו את המשחתת ברוק. ירי מרוסטוק ואוניות המערכה וסטפאלן וריינלנד ניתך על המשחתת הבריטית; למרות שניזוקה קשות, היא הצליחה לסגת בחזרה לנמל. הספינה הותקפה על ידי המשחתות אמבוסקייד וקונטסט; שתי הספינות ירו כל אחת טורפדו בודד בהגדרות מהירויות גבוהות בטווח של כ-1,000 יארד (910 מטרים). טורפדו אחד פגע ברוסטוק בשעה 1:30, אם כי לא ידוע איזו משחתת שיגרה אותו. רוסטוק נפגעה גם משלושה פגזי 4 אינץ' (100 מילימטרים), כנראה מהמשחתת ברוק. רוסטוק הנכה קראה למשחתת S54 להצטרף אליה; S54 החלה לגרור את רוסטוק, כאשר לפעמים היא הגיעה עד 10 קשר (19 קמ"ש; 12 מייל לשעה). לצמד הצטרפו לאחר מכן המשחתות V71 ו-V73, אשר נותקו מהשייטת כדי ללוות את רוסטוק חזרה לנמל.

בסביבות השעה 03:55 ב-1 ביוני, נתקלו ארבע הספינות הגרמניות בסיירת הבריטית דבלין. שלוש המשחתות הגיעו לצד הסיירת הנכה ופינו את צוותה. מסכי עשן הונחו כדי לטשטש את זהות ספינות המלחמה הגרמניות. לאחר כעשר דקות, S54 יצאה עם הצוות של רוסטוק על סיפונה, בעוד V71 ו-V73 נשארו. מטעני הטבעה עצמית נקבעו בסיירת, אך כדי להבטיח שרוסטוק תטבע מהר יותר, שתי המשחתות ירו בסך הכל שלוש טורפדות לתוך הספינה. החרטום של רוסטוק טבע תחילה בסביבות השעה 04:25, ולאחר מכן V71 ו- V73 נסוגו לעבר שונית הורנס במהירות גבוהה. מהצוות של רוסטוק 14 אנשים נהרגו ו-6 נפצעו במהלך הקרב. במהלך הקרב, רוסטוק ירתה כ-500 פגזים 10.5 ס"מ, יותר מכל ספינה גרמנית אחרת. רוסטוק שנייה, מסדרת קלן, הושקה באפריל 1918, אך לא הושלמה לפני תום המלחמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוסטוק בוויקישיתוף